אבל לעצם העניין - הנהג לא צריך להיות גם קופאי. המערכת בארץ כ"כ מטומטמת שזה משהו...

למה אי אפשר לשלם בדלת האחורית עם כרטיס אשראי/רב קו?

צריך להיות מספיק יצירתי בעולם המודרני כדי למצוא דרכים לגבות את הכסף הזה, ולא חסרים רעיונות.

באירופה משלמים לנהג ומעבירים כרטיס.

בארה"ב משלמים בכניסה במטבעות, מי שאין לו יורד. - לא מאמי שאפשר לעשות את זה בארץ.

תחבורה בארץ היא גוף נצלני ויקר ומוסובך לכן להזיזכל דבר לקוח שנים

פקחים? פקח עולה הרבה כסף ולכן הפעלת הקופה נופלת על הנהג.

לא פותר את הבעיה.

משלמים גם מאחורה וגם מקדימה.

על זה לא חשבת, נכון?

בתקשורת ובשלטון, לא באוטובוס

מה!!

למרות שהתחייבת להגיד קבל עם ועולם.

שמך הטוב כעת על המאזניים!

שפל שפלים.

זה מה שאני עושה במקום לחזור על השיעור של זה וזה גורם. באמת! לאן הדרדרתי?!

עדיף מלשחק בקוביות!

לא שוב.

לא אתה עוגי.

לא חשבתי שאתה תרד לרמה הזו.

"עדיף שתלכי ללמוד דיני קורקבן לפני שתתפלפלי בתגרי לוד"...

הם גם מוכרים קורקבנים מפולפלים!

ואני? ראיתי שיש טרנד

רק פרק שני בפסחים.

שני סמסטרים. 4 דפים. אלפי אחרונים.

והמסקנה היא שמותר לקדש בדמי חמץ.

(ככה שמתי לב שהטבעת שלי אבדה...כשדיברנו על קידושי אישה בפירות ערלה, ומיששתי את אצבעי כדי להזכר במה אני קודשתי, והיא לא הייתה שם... )

מצער לשמוע!!

אבל ח"ח על שקידת ועיון התורה.

בנוגע למסכת פסחים נמסר ממש לאחרונה

סיפור מרתק בשם אחד מרבני הגוש.

שמעת?

כדי שגם השאר ישכילו!

לבקש סליחה - אנושי,

לשחק בקוביות - אלוקי!! (ע"ע ספרו של מו"ר ואכמ"ל)

(החביב עליי בטרילוגיה והראשון שרכשתי)

כמו ברכבת הקלה.. 

בכל מקרה בד"כ מגיעים גם פקחים כאלה לביקורות של הכרטיסיות אז אני לא יודעת כמה יקר זה יעלה להם, חוץ מזה שזה באמת עניין של חיים יש כ"כ הסחות דעת בכביש ושלא נדבר על אנשים באוטובוס שלא חסר התעסקויות שלהם שמפריעות לנהג.

נהגים, בואו ננצח! 

ולא פועלת נגדם,

אבל אני לא בטוח שמותר להיות שותפים לגזל מצד הנהגים כלפי הנהלת החברה.

וביכולתם להשבית את האוטובוסים.

אז אם הם לא עושים זאת, אז לא נראה לי שיש בעייה בנידון.

בשונה מהרכבות,

א. הנהגים ממשיכים בעבודתם, ועפ"י סעיפי המשכורת הם גם מבצעים את תפקידם,

    כי הם לא מקבלים משכורת על היותם קופאים, ולכן הם אמורים לכאורה לקבל משכורת.

ב. לעובדי הרכבת אין שליטה בכספים שנכנסים לחברה, וזו הדרך היחידה שלהם למנוע כניסת כסף.

ג. מכיוון שבאוטובוסים בשונה מהרכבת, יש תחליפים ומכרזים, לא שווה להם להשבית לחלוטין.

ד. ככה מחאתם יותר גדולה, כי הם גם מרוויחים שהבעלים מוציא כסף וגם לא מרוויח, לעומת שביתת רכבת שהוא רק לא מרוויח.

כמו כל בעל מקצוע אחר.

בכלל, כל נושא השביתה מאוד מאוד לא פשוט,

וודאי לא מעוגן במקורות הקדומים בהלכה היהודית.

הגמרא מכירה לכל היותר בזכותו של העובד המתוסכל והמנוצל להרגיש "תרעומת" כלפי המעביד,

ותו לא. וגם זה לא בכל המקרים בהם מופר החוזה עימו.

מורה שהסעיף של המשכורת שלו זה להיות ביבי-סיטר (וגם גובה המשכורת בהתאם),

מגיע לכיתה, שומר על התלמידים אבל לא מלמד.

מוצדק לפטר אותו?

כך גם כאן, אם לא משלמים לו על זה שהוא גובה כסף, אלא רק על עצם הנהיגה, אז לכאורה אין עילה לפיטורין.

הבנאדם קיבל על עצמו למלא משבצת.

מה אכפת לי מה מתוך זה הוא עושה בהתנדבות?

יא מצחיק.

הוא לא מועסק שם בחינם, כתוצאה מטוב ליבו של הבוס שלו.

הבוס לא יכול לדרוש מעובד, משהו שהוא לא משלם לו עליו!

אם הבוס נותן לו כסף להיות ביבי-סיטר, וזה גם מה שהוא באמת עושה, הבוס לא יכול לדרוש ממנו ללמד.

שישלם לו כסף ללמד, אז הוא יהיה מחוייב לבצע את תפקידו ללמד.

ולעוגי, הוא ממלא את המשבצת, מה הבעיה?

כמובן שאדם לא יחליט על דעת עצמו, כמה זה נחשב משכורת של מורה,

אבל אם איגוד רשמי של מורים הסיק שמשכורת כזאת לא נחשבת משכורת של מורה אז לגיטימי שהוא יפעל עפ"י זה.

אותו הדבר לגבי הנהגים ולכל מקצוע שכיר אחר.

והעובד רשאי להחליט אם להמשיך בעבודתו או להתפטר.

בזה נגמר הסיפור.

את המספר של הבוס שלך.

אני אגיד לו שיבקש ממך לנקות את השירותים יום יום,

כי זה דבר שהוא במסגרת החוק.

ואתה כמובן תהיה רשאי להחליט אם להמשיך בעבודך או להתפטר.

וכמובן שבזה הסיפור נגמר,

כי עכשיו גם אתה יודע שזה לא עובד כמו שאמרת.

הצטנף במורא והגיר זיעה קרה על הכיסא,

שעה שאיש כח האדם היושב מולו, של בית הספר/חברת האוטובוס

בחן את קורות החיים שלו -

הוא לא ידע שיצטרך גם ללמד או להיות קופאי?

למה הוא יושב שם?

ב. אפילו אם הוא ידע, כנראה שזה שהוא שובת עכשיו,

    זה מעיד שהוא לא הבין אז, מה הוא באמת התפקיד,

    ועכשיו הוא מבין שהבוס "עבד" עליו וסתם מנצל אותו.

וכדי למנוע תגובה לא עניינית, כמובן שאני מדבר רק על איגוד ולא על מורה/נהג יחידי.

נחתם הסכם בין שני צדדים.

לאחר זמן מגיע אחד הצדדים להבנה שהצד השני

לא מקיים את חלקו בצורה מושלמת,

או שמלכתחילה יש צד בעייתי בחלק כפי שנוסח בחוזה,

שהוא מאתר רק בדיעבד.

הוא יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיים את חלקו?

או שהוא צריך לכל הפחות להמתין לפסיקה של גורם בורר?

(בור)

ב. לפי ההלכה המוסלמית, באמת הצד שהפרו לו את התנאים, עדיין חייב לקיים את התחייבותו (מה שנקרא "הסכם קורייש").

אבל לפי התורה (וגם נראה לי לפי החוק המערבי), ברגע שצד אחד הפר את התנאים, הצד השני נפטר מהתחייבויותיו.

אלא יכול לנטוש את העסק או לפנות לבית הדין.

אבל לסוע יום שלם על חשבון החברה לקול צהלת הנוסעים ולא להביא את שכר הנסיעה לבעלי האוטובוס?

זה כבר גזל ממדרגה ראשונה.

אם זה היה חשוב לו, אז הוא היה עושה זאת.

אם זה גזל,

עצם זה שזה הרע במיעוטו והתערבות תרע את מצבו של הנגזל -

זה לא סברה שזה פחות גזל...

אני דן כאן כרגע רק על העניין של הגזל, ולא על קיום חוזים.

1. הבעלים של החברה - חובות: לנהגים - להעסיק אותם עפ"י החוזים.

                                         לציבור - לספק מערך תחבורה לאיזור מסויים, במחיר שהוסכם ומטה.

                                זכויות: לגרוף את הרווחים (כשהכל תקין).

2. הנהגים - חובות: כל מה שנחתם מפורשות בחוזה עם הבעלים.

                זכויות: כל מה שהם לא חתומים עליו בחוזה. (במקרה דידן, להיות קופאים)

3. הציבור (העירייה/מועצה) - חובות: התחייבות לא להכניס חברות תחבורה אחרות לאזור המדובר.

                                     זכויות: קבלת שרותי תחבורה לאזור.

עכשיו יכול להיות כמה מצבים עיקריים:

1. הכל תקין.

2. יש תקלה המונעת את תקינות מערך התחבורה (זה יכול להיות שביתה של הנהגים, פשיטת-רגל וכד').

3. תקלה בין הבעלים לעובדיו (לדוגמא: המקרה דידן), אבל התחבורה עדיין תקינה.

4. הציבור מפר את התחייבויותיו.

5. בעלי החברה מפר את התחייבויותיו.

תוצאות אפשריות:

1. אין מה לפרט.

2. הבעלים צריך לראות אם הוא מצליח לפתור את הבעייה, ואם הוא לא יכול לקיים את התחייבויותיו (וזה לא משנה מאיזו סיבה),

   העירייה נפטרת מחובותיה, והיא יכולה להכניס חברת תחבורה חדשה לאיזור.

3. הבעלים צריך להחליט, אם הוא משבית את המערכת, ואז לציבור יש זכות לעבור לחברה חדשה.

    או שהוא ממשיך לספק תחבורה גם בהפסדים, ובכך הוא למעשה שומר את המונופול שלו על האיזור.

4. הציבור משלם לבעלי החברה פיצויים.

5. הבעלים מקבל קנס, והציבור זכאי להכניס מערך תחבורה חדש.

ולכן במקרה שלנו, מכיוון שעומדות בפני הבעלים שתי אופציות:

או איבוד המונופול על המקום, או זמנית להיות בהפסדים ולשמור על המונופול.

באף אחד מהמקרים, הציבור הוא לא גזלן.

הנהגים מעוניינים לשבות,

והם מכניסים את המעסיק שלהם למצב שאווילי יהיה עבורו

להשבית את מערך התחבורה,

וזאת ע"י שימוש בציוד שלו (עובדים אחרים ופשרנים יותר היו

מפעילים את הקופות).

הטענה היא שבכך הנהגים גוזלים את המעסיק.

ובשיתוף פעולה אקטיבי, הציבור גם משתף פעולה עם גזל.

יתכן שלא ראיתי את הנקודה בדברייך (יישר כח על הסידור)

אבל עדיין הנקודה לא ברורה עבורי.

הנהגים לא גוזלים כי הם עושים את התפקיד שאליו הם כרגע מחוייבים בחוזה (ובכ"מ, הם לא לוקחים כסף שלו לעצמם).

לגבי הציבור, הבעלים התחייב לספק להם תחבורה, במחיר מסויים ומטה (כלומר גם בחינם).

זה שהוא נכנס למצב "בְּרוֹך" שבו לא שווה לו להשבית את התחבורה, זה לא הופך את אלה שזכאים לתחבורה לגזלנים או שותפים לגזילה.

שאין רשות לעלות לאוטובוסים בחינם, ולאחר שתיגמר השביתה צריך לשלם

והדברים ברורים שמי שעולה לאוטובוס ולא משלם הוא גנב גמור.

מה אתה מתערב בשביתה? יש כאן מישהו שיש לו אוטובוס, והוא אומר מפורש שהוא מסכים שתעלה רק אם תשלם לאחר זמן. אם לא תשלם אתה גנב רגיל

ישר מוכרז כגזלן/גנב גמור?

אין להם אפשרות לדרוש מהציבור דבר כזה,

אם הם רוצים, הם יכולים להשבית את האוטובוסים (וגם אח"כ לשאת בתוצאות).

עוד אפשרות זה להעמיד קופאים בכניסה לאוטובוסים.

לפי החוק (חוק התעבורה תשכ"א חלק ה')

הם חייבים להעלות כל נוסע המוכן לשלם את דמי הנסיעה, חוץ מאדם שהוא:

שיכור, מעשן, מזוהם וכד' ואחד שמבקש מהנהג עודף מסכום העולה למעלה מפי 10 מתעריף הנסיעה.

או שאין מקום באוטובוס.

אין באפשרותם להתנות תנאים ולגבות תשלום לאחר הנסיעה.

יש כאן חברה שאומרת שהיא לא מוכנה לתת לך שירות אא"כ תשלם לה

למה שיהיה מותר לך לקחת את השירות בלי לשלם?

כי יש חוק?

איך החוק משנה את ההלכה?

הרי לא שייך כאן דינא דמלכותא דינא, גם לאומרים ששייך דינא שמלכותא בא"י,

שהרי אין דינא שמלכותא אלא במה שנוגע למלך, לא במסחר שבין שני אנשים, שאחרת בטלו כל דיני התורה

אז מה נוגע בכלל החוק לענין?

מלבד זאת, למה חברת קווים לא יוכלו לומר קים לי שאין דינא דמלכותא בא"י, וממילא אסור לך לעלות לאוטובוס כל זמן שלא תשלם? הרי הם מוחזקים

ואם היא לא מעוניינת בזה, אז שלא תפעיל את האוטובוסים.

הם חתמו על זה, ולכן זה מחייב אותם לתת לך שירות כחוק.

הם הסכימו לזה במעמד החתימה.

אני לא חתמתי איתם חוזה, ואני מניח שגם אתה לא

המדינה החליטה שהיא לא נותנת לאחרים לעשות כאן שירותי הסעות, והחברה התחייבה למדינה על כל מיני תנאים

מה זה נוגע אליך?

מישהו התחייב לך על משהו? 

ובצורה אחרת - פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום. אז החברה מודיעה בזאת שהיא מפסיקה את שרותיה כלפיך, והיא מתחילה להסיע רק בתנאים חדשים. יש לך איזה שהיא תביעה? אתה נתת לחברה משהו תמורת התחייבויותיה?

(למעשה גם המדינה לא נתנה לה כלום, היא רק הבטיחה לה שהיא לא תפריע לה, והבטיחה לה שהיא תפריע לאחרים)

וככל הידוע לי, אני אחד מציבור היעד שאליו הם התחייבו.

הגורם שחתם איתם על החוזה היה השליח של הציבור.

אתה יכול לטעון את סברתך רק אם אתה מבטל את כל תורת השליח.

אתה צודק החברה יכולה להפר את ההסכם,

ואז גם "הציבור" יכול להפר את הצד השני להסכם,

וההשלכה של זה שהיא מאבדת את הזכויות להפעיל תחבורה ציבורית באותו מקום,

והעירייה/המדינה בוחרת מפעיל אחר שיועסק במקומה.

והיא גם תצטרך לשלם את כל הערבויות שלה למדינה ולהיקנס + פיצויים לתושבים באזור.

לפני שאתה מגיב, אשמח אם תקרא את התגובות לפני, כדי שלא אצטרך כל הזמן לחזור על דברי.

כאשר היא סך הכל ערכאות של גויים

המדינה לצערינו עדיין לא הולכת לפי חוקי התורה, ולכן משפטיה כאן הם כמשפטי הגויים בחו"ל

אין הרי היתר למנות מחללי שבת להיות פרנסים על הציבור, כך שאי אפשר לקרוא להם "שליח בי"ד"

זו עיריית בני-ברק.

אם אני זוכר נכון, העירייה היא זאת שחותמת על ההסכם.

בכ"מ, אפשר לסמוך ע"ז בדיני ממונות, ותכל'ס אתה לא יכול לחיות היום בארץ בלי לסמוך על זה שהמדינה תהיה שליחה שלך בתור ציבור (אפילו חרדי) ללא מעט דברים.

ואתה גם מסית את הדיון מחוץ לעניין, כי גם אתה יודע שזה כבר לא רלוונטי, כי לא משנה מי היה השליח, החברה הסכימה לתנאים בזמן החתימה.

היא גוף שפועל מכח חוקי המדינה, לא מכח בי"ד, כך שגם היא לא שליח ציבור בנושא הזה

לא יודע למה אתה חושב שא"א לחיות כך. בחו"ל אף אחד לא טועה לחשוב שהמדינה היא שליח ציבור, ואעפ"כ חיים מצוין

וודאי שזה קשור לענין. זה שהחברה הסכימה בלית ברירה לתנאים שהמדינה הכתיבה, לא אומר שזה מחייב אותה משהו כלפי, ואם היא מודיעה לי שהיא לא מרשה לי ליסוע, אין נפ"מ למה היא הבטיחה לאדם שלא קשור אלי, לא פועל בשליחותי.

הגע עצמך, אם היה כאן ראש מאפיה שהיה מחייב את התושבים לכל מיני דברים, ובלית ברירה היו מסכימים לו, יכול אחד מהתושבים לתבוע את חבירו מחמת ההתחייבות כלפי המאפיה?! היעלה על הדעת כזה דבר?!

אז אם המדינה כאן החליטה לצערינו לא ליישם את חוקי התורה, מה ההבדל לגבי דיני ממונות בינה למאפיה?

ראיתי הרבה גישות של דיינים בנושא, מהשיטה הקיצונית שאני נוקט בה, ועד לכאלה שכן לוקחים את המדינה קצת כשליח בי"ד למחצה לשליש ולרביע. אבל גם לשיטתם לא נראה לי שזה יהיה כזה קיצוני

החוק כאן הוא עוולה, אין שום סיבה שבגלל שלא היה איך לשלם "יאכל הלה וחדי". זה שהמדינה החליטה להכריח את חברות התחבורה לוותר על כספן זה סוג של אינטרסים. אני לא מאמין שבי"ד היה מתקן כך. וממילא איך אפשר להתייחס למדינה בנושא הזה כשליח בי"ד, 

ואני חוזר ואומר, לא יהא אלא ספק. החברה מוחזקת, ויכולה לומר קים לי. אין לך זכות לעלות על האוטובוס שלה בלי לשלם

אנחנו מדברים כאן על פרנס לציבור, ובזה גם לדעתך עיריית ב"ב יכולה להיות.

הם לקחו את החוק כניסוח להסכם, ואם הם הסכימו בהסכם למשהו.

אז לא אכפת לנו מי זה שניסח את הנוסח להסכם.

וזה שהיא הסכימה כחלק מההסכם לסעיפים שהיא פחות מעוניינת בהם (שאתה קורא להם "בלית ברירה"),

זה כבר בעייה שלה, היא הייתה יכולה לא לגשת להסכם הזה מראש, ולא לחתום על כלום.

וגם במה בדיוק הם מוחזקים?

בכ"מ, אפילו יש לה חזקה כלשהי, אין לחזקה תוקף כשיש ראיות אחרות.

וגם היא צריכה לטעון "קים לי שאין דינא דמלכותא", ומכיוון שהבעלים של החברה הוא לא חרדי קשה לי להאמין שהוא יטען טענה כזאת. וכל עוד שהוא לא טען, וודאי כשהוא לא רוצה לטעון, אז גם לדעתך ידו תהיה על התחתונה.

וגם כשהחברה פירסמה שישלמו לה אח"כ, היא כנראה עשתה זאת רק ע"מ למזער נזקים, אבל גם היא יודעת שזה לא באמת חלק מההסכם (תשלומים בדיעבד).

גם בחו"ל (במדינות המתפתחות והמפותחות) המדינה היא שליחה לכל מיני נושאים בעיקר כלכליים, כמו קביעת שער המטבע, ריבית, מיסים וכו', כך שאין כמעט אפשרות להתחמק מזה.

ונכון שהיינו שמחים שהמדינה הייתה הולכת לפי דיני תורה.

אבל כרגע לעניין ההלכה, בדיני ממונות הולכים ברוב הדברים לפי מנהג המקום (המדינה), וכל הייחודיות של המאפיה שהיא הולכת בניגוד למנהג המקום, ולכן אין מקום להשוואה. (אא"כ, אתה מגדיר מאפיה בצורה שונה מרובא דעלמא, ואז אם אתה רוצה אפשר ללמוד את הסוגיה בתחילת פרק שלישי בב"ק לגבי אלו שקוראים לכד חבית ולחבית כד)

ואם זה היחס שלך למדינה מבחינה ממונית, אז קצת בעייתי מבחינתך לקנות במכולת או לקנות דלק או לעשות כמעט כל פעולה מסחרית בארץ שאינה מתבצעת בצורה "שחורה".

כי אז יוצא שאתה משתף פעולה בגזלנות.

|עריכה|

ראיתי עכשיו את הודעת החברה בקישור כאן.

ציטוט מההודעה: "הציבור מתבקש להשתדל לשלם"

אז כמו שנאמר: "תיובתא"

ב. הוא מחייב אותו לעשות דברים שלא מן החוזה,

רק שההוא היה תמים ו"נזכר מאוחר".

כאשר תבין את הנקודה הזו, אמשיך להתדיין איתך.

עוד מעט, אני כותב זאת בפירוט (לעיל).

המושג הכי קרוב למה שאתה טוען נקרא "הרעת תנאים" ומשמעותו היא פיטורין + פיצויים מוגדלים.

בנוסף, אם נכתב ונחתם חוזה, מה שבד"כ לא קורה, הבוס יכול להפר אותו ולהקנס על כך (ולעיתים יהיה שווה לו להפר ולהקנס, אגב), והעובד יכול להפר אותו ולעוף מהעבודה.

זה הכל.

חביבי אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית בעלת שוק חופשי,

ואלו התוצאות.

שבחוזה שלהם הם לא קופאים וכל הנ"ל.

ובא נראה אם הבוס שלהם מפטר את כולם.

מ.ש.ל

אדם שלא קיבל שכרו לא יכול לשרוץ אץ הבית של הבוס בתמורה.

אבל אשמח להבין מה הקשר?

הוא לא היה יכול לשרוף לו את הבית, גם אם הוא לא היה הבוס שלו.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז