אבל לעצם העניין - הנהג לא צריך להיות גם קופאי. המערכת בארץ כ"כ מטומטמת שזה משהו...
למה אי אפשר לשלם בדלת האחורית עם כרטיס אשראי/רב קו?
צריך להיות מספיק יצירתי בעולם המודרני כדי למצוא דרכים לגבות את הכסף הזה, ולא חסרים רעיונות.
באירופה משלמים לנהג ומעבירים כרטיס.
בארה"ב משלמים בכניסה במטבעות, מי שאין לו יורד. - לא מאמי שאפשר לעשות את זה בארץ.
תחבורה בארץ היא גוף נצלני ויקר ומוסובך לכן להזיזכל דבר לקוח שנים
פקחים? פקח עולה הרבה כסף ולכן הפעלת הקופה נופלת על הנהג.
לא פותר את הבעיה.
משלמים גם מאחורה וגם מקדימה.
על זה לא חשבת, נכון?
בתקשורת ובשלטון, לא באוטובוס 
מה!!
למרות שהתחייבת להגיד קבל עם ועולם.
שמך הטוב כעת על המאזניים!
שפל שפלים.
זה מה שאני עושה במקום לחזור על השיעור של זה וזה גורם. באמת! לאן הדרדרתי?!
עדיף מלשחק בקוביות!
לא שוב.
לא אתה עוגי.
לא חשבתי שאתה תרד לרמה הזו.
"עדיף שתלכי ללמוד דיני קורקבן לפני שתתפלפלי בתגרי לוד"...
הם גם מוכרים קורקבנים מפולפלים!
ואני? ראיתי שיש טרנד 
רק פרק שני בפסחים.
שני סמסטרים. 4 דפים. אלפי אחרונים.
והמסקנה היא שמותר לקדש בדמי חמץ.
(ככה שמתי לב שהטבעת שלי אבדה...כשדיברנו על קידושי אישה בפירות ערלה, ומיששתי את אצבעי כדי להזכר במה אני קודשתי, והיא לא הייתה שם...
)
עוגי פלצתמצער לשמוע!!
אבל ח"ח על שקידת ועיון התורה.
בנוגע למסכת פסחים נמסר ממש לאחרונה
סיפור מרתק בשם אחד מרבני הגוש.
שמעת?
כדי שגם השאר ישכילו!
לבקש סליחה - אנושי,
לשחק בקוביות - אלוקי!! (ע"ע ספרו של מו"ר ואכמ"ל)
עוגי פלצת(החביב עליי בטרילוגיה והראשון שרכשתי)
כמו ברכבת הקלה..
בכל מקרה בד"כ מגיעים גם פקחים כאלה לביקורות של הכרטיסיות אז אני לא יודעת כמה יקר זה יעלה להם, חוץ מזה שזה באמת עניין של חיים יש כ"כ הסחות דעת בכביש ושלא נדבר על אנשים באוטובוס שלא חסר התעסקויות שלהם שמפריעות לנהג.
נהגים, בואו ננצח! 
ולא פועלת נגדם,
אבל אני לא בטוח שמותר להיות שותפים לגזל מצד הנהגים כלפי הנהלת החברה.
וביכולתם להשבית את האוטובוסים.
אז אם הם לא עושים זאת, אז לא נראה לי שיש בעייה בנידון.
בשונה מהרכבות,
א. הנהגים ממשיכים בעבודתם, ועפ"י סעיפי המשכורת הם גם מבצעים את תפקידם,
כי הם לא מקבלים משכורת על היותם קופאים, ולכן הם אמורים לכאורה לקבל משכורת.
ב. לעובדי הרכבת אין שליטה בכספים שנכנסים לחברה, וזו הדרך היחידה שלהם למנוע כניסת כסף.
ג. מכיוון שבאוטובוסים בשונה מהרכבת, יש תחליפים ומכרזים, לא שווה להם להשבית לחלוטין.
ד. ככה מחאתם יותר גדולה, כי הם גם מרוויחים שהבעלים מוציא כסף וגם לא מרוויח, לעומת שביתת רכבת שהוא רק לא מרוויח.
כמו כל בעל מקצוע אחר.
בכלל, כל נושא השביתה מאוד מאוד לא פשוט,
וודאי לא מעוגן במקורות הקדומים בהלכה היהודית.
הגמרא מכירה לכל היותר בזכותו של העובד המתוסכל והמנוצל להרגיש "תרעומת" כלפי המעביד,
ותו לא. וגם זה לא בכל המקרים בהם מופר החוזה עימו.
מורה שהסעיף של המשכורת שלו זה להיות ביבי-סיטר (וגם גובה המשכורת בהתאם),
מגיע לכיתה, שומר על התלמידים אבל לא מלמד.
מוצדק לפטר אותו?
כך גם כאן, אם לא משלמים לו על זה שהוא גובה כסף, אלא רק על עצם הנהיגה, אז לכאורה אין עילה לפיטורין.
הבנאדם קיבל על עצמו למלא משבצת.
מה אכפת לי מה מתוך זה הוא עושה בהתנדבות?
אלעדיא מצחיק.
הוא לא מועסק שם בחינם, כתוצאה מטוב ליבו של הבוס שלו.
הבוס לא יכול לדרוש מעובד, משהו שהוא לא משלם לו עליו!
אם הבוס נותן לו כסף להיות ביבי-סיטר, וזה גם מה שהוא באמת עושה, הבוס לא יכול לדרוש ממנו ללמד.
שישלם לו כסף ללמד, אז הוא יהיה מחוייב לבצע את תפקידו ללמד.
ולעוגי, הוא ממלא את המשבצת, מה הבעיה?
כמובן שאדם לא יחליט על דעת עצמו, כמה זה נחשב משכורת של מורה,
אבל אם איגוד רשמי של מורים הסיק שמשכורת כזאת לא נחשבת משכורת של מורה אז לגיטימי שהוא יפעל עפ"י זה.
אותו הדבר לגבי הנהגים ולכל מקצוע שכיר אחר.
והעובד רשאי להחליט אם להמשיך בעבודתו או להתפטר.
בזה נגמר הסיפור.
את המספר של הבוס שלך.
אני אגיד לו שיבקש ממך לנקות את השירותים יום יום,
כי זה דבר שהוא במסגרת החוק.
ואתה כמובן תהיה רשאי להחליט אם להמשיך בעבודך או להתפטר.
וכמובן שבזה הסיפור נגמר,
כי עכשיו גם אתה יודע שזה לא עובד כמו שאמרת.
הצטנף במורא והגיר זיעה קרה על הכיסא,
שעה שאיש כח האדם היושב מולו, של בית הספר/חברת האוטובוס
בחן את קורות החיים שלו -
הוא לא ידע שיצטרך גם ללמד או להיות קופאי?
למה הוא יושב שם?
ב. אפילו אם הוא ידע, כנראה שזה שהוא שובת עכשיו,
זה מעיד שהוא לא הבין אז, מה הוא באמת התפקיד,
ועכשיו הוא מבין שהבוס "עבד" עליו וסתם מנצל אותו.
וכדי למנוע תגובה לא עניינית, כמובן שאני מדבר רק על איגוד ולא על מורה/נהג יחידי.
נחתם הסכם בין שני צדדים.
לאחר זמן מגיע אחד הצדדים להבנה שהצד השני
לא מקיים את חלקו בצורה מושלמת,
או שמלכתחילה יש צד בעייתי בחלק כפי שנוסח בחוזה,
שהוא מאתר רק בדיעבד.
הוא יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיים את חלקו?
או שהוא צריך לכל הפחות להמתין לפסיקה של גורם בורר?
(בור)
ב. לפי ההלכה המוסלמית, באמת הצד שהפרו לו את התנאים, עדיין חייב לקיים את התחייבותו (מה שנקרא "הסכם קורייש").
אבל לפי התורה (וגם נראה לי לפי החוק המערבי), ברגע שצד אחד הפר את התנאים, הצד השני נפטר מהתחייבויותיו.
אלא יכול לנטוש את העסק או לפנות לבית הדין.
אבל לסוע יום שלם על חשבון החברה לקול צהלת הנוסעים ולא להביא את שכר הנסיעה לבעלי האוטובוס?
זה כבר גזל ממדרגה ראשונה.
אם זה היה חשוב לו, אז הוא היה עושה זאת.
אם זה גזל,
עצם זה שזה הרע במיעוטו והתערבות תרע את מצבו של הנגזל -
זה לא סברה שזה פחות גזל...
אני דן כאן כרגע רק על העניין של הגזל, ולא על קיום חוזים.
1. הבעלים של החברה - חובות: לנהגים - להעסיק אותם עפ"י החוזים.
לציבור - לספק מערך תחבורה לאיזור מסויים, במחיר שהוסכם ומטה.
זכויות: לגרוף את הרווחים (כשהכל תקין).
2. הנהגים - חובות: כל מה שנחתם מפורשות בחוזה עם הבעלים.
זכויות: כל מה שהם לא חתומים עליו בחוזה. (במקרה דידן, להיות קופאים)
3. הציבור (העירייה/מועצה) - חובות: התחייבות לא להכניס חברות תחבורה אחרות לאזור המדובר.
זכויות: קבלת שרותי תחבורה לאזור.
עכשיו יכול להיות כמה מצבים עיקריים:
1. הכל תקין.
2. יש תקלה המונעת את תקינות מערך התחבורה (זה יכול להיות שביתה של הנהגים, פשיטת-רגל וכד').
3. תקלה בין הבעלים לעובדיו (לדוגמא: המקרה דידן), אבל התחבורה עדיין תקינה.
4. הציבור מפר את התחייבויותיו.
5. בעלי החברה מפר את התחייבויותיו.
תוצאות אפשריות:
1. אין מה לפרט.
2. הבעלים צריך לראות אם הוא מצליח לפתור את הבעייה, ואם הוא לא יכול לקיים את התחייבויותיו (וזה לא משנה מאיזו סיבה),
העירייה נפטרת מחובותיה, והיא יכולה להכניס חברת תחבורה חדשה לאיזור.
3. הבעלים צריך להחליט, אם הוא משבית את המערכת, ואז לציבור יש זכות לעבור לחברה חדשה.
או שהוא ממשיך לספק תחבורה גם בהפסדים, ובכך הוא למעשה שומר את המונופול שלו על האיזור.
4. הציבור משלם לבעלי החברה פיצויים.
5. הבעלים מקבל קנס, והציבור זכאי להכניס מערך תחבורה חדש.
ולכן במקרה שלנו, מכיוון שעומדות בפני הבעלים שתי אופציות:
או איבוד המונופול על המקום, או זמנית להיות בהפסדים ולשמור על המונופול.
באף אחד מהמקרים, הציבור הוא לא גזלן.
הנהגים מעוניינים לשבות,
והם מכניסים את המעסיק שלהם למצב שאווילי יהיה עבורו
להשבית את מערך התחבורה,
וזאת ע"י שימוש בציוד שלו (עובדים אחרים ופשרנים יותר היו
מפעילים את הקופות).
הטענה היא שבכך הנהגים גוזלים את המעסיק.
ובשיתוף פעולה אקטיבי, הציבור גם משתף פעולה עם גזל.
יתכן שלא ראיתי את הנקודה בדברייך (יישר כח על הסידור)
אבל עדיין הנקודה לא ברורה עבורי.
הנהגים לא גוזלים כי הם עושים את התפקיד שאליו הם כרגע מחוייבים בחוזה (ובכ"מ, הם לא לוקחים כסף שלו לעצמם).
לגבי הציבור, הבעלים התחייב לספק להם תחבורה, במחיר מסויים ומטה (כלומר גם בחינם).
זה שהוא נכנס למצב "בְּרוֹך" שבו לא שווה לו להשבית את התחבורה, זה לא הופך את אלה שזכאים לתחבורה לגזלנים או שותפים לגזילה.
שאין רשות לעלות לאוטובוסים בחינם, ולאחר שתיגמר השביתה צריך לשלם
והדברים ברורים שמי שעולה לאוטובוס ולא משלם הוא גנב גמור.
מה אתה מתערב בשביתה? יש כאן מישהו שיש לו אוטובוס, והוא אומר מפורש שהוא מסכים שתעלה רק אם תשלם לאחר זמן. אם לא תשלם אתה גנב רגיל
ישר מוכרז כגזלן/גנב גמור?
אין להם אפשרות לדרוש מהציבור דבר כזה,
אם הם רוצים, הם יכולים להשבית את האוטובוסים (וגם אח"כ לשאת בתוצאות).
עוד אפשרות זה להעמיד קופאים בכניסה לאוטובוסים.
לפי החוק (חוק התעבורה תשכ"א חלק ה')
הם חייבים להעלות כל נוסע המוכן לשלם את דמי הנסיעה, חוץ מאדם שהוא:
שיכור, מעשן, מזוהם וכד' ואחד שמבקש מהנהג עודף מסכום העולה למעלה מפי 10 מתעריף הנסיעה.
או שאין מקום באוטובוס.
אין באפשרותם להתנות תנאים ולגבות תשלום לאחר הנסיעה.
יש כאן חברה שאומרת שהיא לא מוכנה לתת לך שירות אא"כ תשלם לה
למה שיהיה מותר לך לקחת את השירות בלי לשלם?
כי יש חוק?
איך החוק משנה את ההלכה?
הרי לא שייך כאן דינא דמלכותא דינא, גם לאומרים ששייך דינא שמלכותא בא"י,
שהרי אין דינא שמלכותא אלא במה שנוגע למלך, לא במסחר שבין שני אנשים, שאחרת בטלו כל דיני התורה
אז מה נוגע בכלל החוק לענין?
מלבד זאת, למה חברת קווים לא יוכלו לומר קים לי שאין דינא דמלכותא בא"י, וממילא אסור לך לעלות לאוטובוס כל זמן שלא תשלם? הרי הם מוחזקים
ואם היא לא מעוניינת בזה, אז שלא תפעיל את האוטובוסים.
הם חתמו על זה, ולכן זה מחייב אותם לתת לך שירות כחוק.
הם הסכימו לזה במעמד החתימה.
אני לא חתמתי איתם חוזה, ואני מניח שגם אתה לא
המדינה החליטה שהיא לא נותנת לאחרים לעשות כאן שירותי הסעות, והחברה התחייבה למדינה על כל מיני תנאים
מה זה נוגע אליך?
מישהו התחייב לך על משהו?
ובצורה אחרת - פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום. אז החברה מודיעה בזאת שהיא מפסיקה את שרותיה כלפיך, והיא מתחילה להסיע רק בתנאים חדשים. יש לך איזה שהיא תביעה? אתה נתת לחברה משהו תמורת התחייבויותיה?
(למעשה גם המדינה לא נתנה לה כלום, היא רק הבטיחה לה שהיא לא תפריע לה, והבטיחה לה שהיא תפריע לאחרים)
וככל הידוע לי, אני אחד מציבור היעד שאליו הם התחייבו.
הגורם שחתם איתם על החוזה היה השליח של הציבור.
אתה יכול לטעון את סברתך רק אם אתה מבטל את כל תורת השליח.
אתה צודק החברה יכולה להפר את ההסכם,
ואז גם "הציבור" יכול להפר את הצד השני להסכם,
וההשלכה של זה שהיא מאבדת את הזכויות להפעיל תחבורה ציבורית באותו מקום,
והעירייה/המדינה בוחרת מפעיל אחר שיועסק במקומה.
והיא גם תצטרך לשלם את כל הערבויות שלה למדינה ולהיקנס + פיצויים לתושבים באזור.
לפני שאתה מגיב, אשמח אם תקרא את התגובות לפני, כדי שלא אצטרך כל הזמן לחזור על דברי.
כאשר היא סך הכל ערכאות של גויים
המדינה לצערינו עדיין לא הולכת לפי חוקי התורה, ולכן משפטיה כאן הם כמשפטי הגויים בחו"ל
אין הרי היתר למנות מחללי שבת להיות פרנסים על הציבור, כך שאי אפשר לקרוא להם "שליח בי"ד"
זו עיריית בני-ברק.
אם אני זוכר נכון, העירייה היא זאת שחותמת על ההסכם.
בכ"מ, אפשר לסמוך ע"ז בדיני ממונות, ותכל'ס אתה לא יכול לחיות היום בארץ בלי לסמוך על זה שהמדינה תהיה שליחה שלך בתור ציבור (אפילו חרדי) ללא מעט דברים.
ואתה גם מסית את הדיון מחוץ לעניין, כי גם אתה יודע שזה כבר לא רלוונטי, כי לא משנה מי היה השליח, החברה הסכימה לתנאים בזמן החתימה.
היא גוף שפועל מכח חוקי המדינה, לא מכח בי"ד, כך שגם היא לא שליח ציבור בנושא הזה
לא יודע למה אתה חושב שא"א לחיות כך. בחו"ל אף אחד לא טועה לחשוב שהמדינה היא שליח ציבור, ואעפ"כ חיים מצוין
וודאי שזה קשור לענין. זה שהחברה הסכימה בלית ברירה לתנאים שהמדינה הכתיבה, לא אומר שזה מחייב אותה משהו כלפי, ואם היא מודיעה לי שהיא לא מרשה לי ליסוע, אין נפ"מ למה היא הבטיחה לאדם שלא קשור אלי, לא פועל בשליחותי.
הגע עצמך, אם היה כאן ראש מאפיה שהיה מחייב את התושבים לכל מיני דברים, ובלית ברירה היו מסכימים לו, יכול אחד מהתושבים לתבוע את חבירו מחמת ההתחייבות כלפי המאפיה?! היעלה על הדעת כזה דבר?!
אז אם המדינה כאן החליטה לצערינו לא ליישם את חוקי התורה, מה ההבדל לגבי דיני ממונות בינה למאפיה?
ראיתי הרבה גישות של דיינים בנושא, מהשיטה הקיצונית שאני נוקט בה, ועד לכאלה שכן לוקחים את המדינה קצת כשליח בי"ד למחצה לשליש ולרביע. אבל גם לשיטתם לא נראה לי שזה יהיה כזה קיצוני
החוק כאן הוא עוולה, אין שום סיבה שבגלל שלא היה איך לשלם "יאכל הלה וחדי". זה שהמדינה החליטה להכריח את חברות התחבורה לוותר על כספן זה סוג של אינטרסים. אני לא מאמין שבי"ד היה מתקן כך. וממילא איך אפשר להתייחס למדינה בנושא הזה כשליח בי"ד,
ואני חוזר ואומר, לא יהא אלא ספק. החברה מוחזקת, ויכולה לומר קים לי. אין לך זכות לעלות על האוטובוס שלה בלי לשלם
אנחנו מדברים כאן על פרנס לציבור, ובזה גם לדעתך עיריית ב"ב יכולה להיות.
הם לקחו את החוק כניסוח להסכם, ואם הם הסכימו בהסכם למשהו.
אז לא אכפת לנו מי זה שניסח את הנוסח להסכם.
וזה שהיא הסכימה כחלק מההסכם לסעיפים שהיא פחות מעוניינת בהם (שאתה קורא להם "בלית ברירה"),
זה כבר בעייה שלה, היא הייתה יכולה לא לגשת להסכם הזה מראש, ולא לחתום על כלום.
וגם במה בדיוק הם מוחזקים?
בכ"מ, אפילו יש לה חזקה כלשהי, אין לחזקה תוקף כשיש ראיות אחרות.
וגם היא צריכה לטעון "קים לי שאין דינא דמלכותא", ומכיוון שהבעלים של החברה הוא לא חרדי קשה לי להאמין שהוא יטען טענה כזאת. וכל עוד שהוא לא טען, וודאי כשהוא לא רוצה לטעון, אז גם לדעתך ידו תהיה על התחתונה.
וגם כשהחברה פירסמה שישלמו לה אח"כ, היא כנראה עשתה זאת רק ע"מ למזער נזקים, אבל גם היא יודעת שזה לא באמת חלק מההסכם (תשלומים בדיעבד).
גם בחו"ל (במדינות המתפתחות והמפותחות) המדינה היא שליחה לכל מיני נושאים בעיקר כלכליים, כמו קביעת שער המטבע, ריבית, מיסים וכו', כך שאין כמעט אפשרות להתחמק מזה.
ונכון שהיינו שמחים שהמדינה הייתה הולכת לפי דיני תורה.
אבל כרגע לעניין ההלכה, בדיני ממונות הולכים ברוב הדברים לפי מנהג המקום (המדינה), וכל הייחודיות של המאפיה שהיא הולכת בניגוד למנהג המקום, ולכן אין מקום להשוואה. (אא"כ, אתה מגדיר מאפיה בצורה שונה מרובא דעלמא, ואז אם אתה רוצה אפשר ללמוד את הסוגיה בתחילת פרק שלישי בב"ק לגבי אלו שקוראים לכד חבית ולחבית כד)
ואם זה היחס שלך למדינה מבחינה ממונית, אז קצת בעייתי מבחינתך לקנות במכולת או לקנות דלק או לעשות כמעט כל פעולה מסחרית בארץ שאינה מתבצעת בצורה "שחורה".
כי אז יוצא שאתה משתף פעולה בגזלנות.
|עריכה|
ראיתי עכשיו את הודעת החברה בקישור כאן.
ציטוט מההודעה: "הציבור מתבקש להשתדל לשלם"
אז כמו שנאמר: "תיובתא"
ב. הוא מחייב אותו לעשות דברים שלא מן החוזה,
רק שההוא היה תמים ו"נזכר מאוחר".
כאשר תבין את הנקודה הזו, אמשיך להתדיין איתך.
עוד מעט, אני כותב זאת בפירוט (לעיל).
המושג הכי קרוב למה שאתה טוען נקרא "הרעת תנאים" ומשמעותו היא פיטורין + פיצויים מוגדלים.
בנוסף, אם נכתב ונחתם חוזה, מה שבד"כ לא קורה, הבוס יכול להפר אותו ולהקנס על כך (ולעיתים יהיה שווה לו להפר ולהקנס, אגב), והעובד יכול להפר אותו ולעוף מהעבודה.
זה הכל.
חביבי אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית בעלת שוק חופשי,
ואלו התוצאות.
שבחוזה שלהם הם לא קופאים וכל הנ"ל.
ובא נראה אם הבוס שלהם מפטר את כולם.
מ.ש.ל
אדם שלא קיבל שכרו לא יכול לשרוץ אץ הבית של הבוס בתמורה.
אבל אשמח להבין מה הקשר?
הוא לא היה יכול לשרוף לו את הבית, גם אם הוא לא היה הבוס שלו.
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
