"אם מחר מחליטים לפנות את יוש"  אני מבין שכוונת השואל היא לפינוי ארצנו מתושביה הערבים.

תשובתי: התורה מחייבת אותנו לכבד גם את הגרים

ממתי הערבים פה הם גרים?

עד עכשיו שמעתי איזה הזוי אחד שאומר שהערבים בגליל הם גרים, אבל הערבים ביו"ש?? בחיים לא שמעתי כדבר הזה.

אה, וגם אין יובל, אז כל עוד אין יובל אין גרי תושב.

אופס.

אז אין הבדל בין הערבים ביו"ש לבין השאר.

סיכוי מאוד נמוך

יש שם כמות עצומה של תושבים

וגם אם כן, במצב של מצוקת הדיור היום

לא ממש יהיה לאן לשלוח אותם

מה גם, שביבי התנגד לגירוש אז (לא בדיוק, אבל בערך...)

גם כי הוא ידע שזה מה שיביא לו את ראשות הליכוד ויסלול לו דרך פוליטית

לא בא לו להרוס לעצמו

הוא טוב בדיבורים

במעשים, קצת פחות

וזה מייסר אותי ומעסיק אותי רבות.

גם אם הכי לא מסתבר בעולם שזה יקרה,

חייבים להתייחס לשאלה ברצינות.

לחסום כבישים? לשרוף צמיגים?

שואלת ברצינות...

חוץ מלהתפלל כמובן...

מה תעשה?

אני הייתי נוסע לחו״ל. 

זה בסכ"ה שאלה פשוטה...לא צריך להיבהל...

אני מוכנה לסדר את הפגישה!!!!

ולשאלתך איש, אני מאמינה שאעשה כל מה שיהיה אפשר עד פגיעה בנפש ביהודים.....

ויש מצב גדול שאצטרף לחסדי ולחבריו....

ו... מממ... אם ישפה איש שבכ... אני מחכה שתבוא לעצור אותי

חבורת אידיוטים

יש בי הרבה רצון והסכמה פנימית לפעול כל מה שאפשר. 

בפועל אני חושב שכרגע אין מה לעשות כנגד הממשלה מלבד במלחמה רוחנית. 

אני לא חושב שצריך לעשות דברים שאין להם סיכוי, כרגע לא נראה לי 

שיש פעולה גשמית ברת סיכוי כנגד הממשלה 

אני מתפלא שאנשים לא מבינים את זה. זה עיקר הקושי וההבדל העצום - משני הצדדים. להילחם מול אויב זה קל, זה בקונצנזוס, זהמלהיב - אבל להילחם מול אחים זה קשה, זה מייסר, אתה מרגיש שהם בשר מבשרך.

מקום המדינה ועד 67 נלחמו כמעט רק באויבים, למעט אלטלנה ומקרים בודדים. מאז שהחזרנו שטחי מולדת שנויים במחלוקת התגלע ויכוח פנים יהודי, והוא מה שמקשה עלינו כל כך, לא הערבים. הערבים הם כקליפת השום.

נדמיין מצב רגע ש70 אחוז מהיהודים לא רוצים ביו"ש ורוצים שהשטח הזה לא יהיה בשטח מדינת ישראל - האם יש משהו אמיתי שאנחנו יכולים לעות? האם באמת אנחנו חושבים שהמיעוט יצליח להשליט את דעתו במציאות על הרוב? הרי ברור שזה לא יקרה - ולכן המשימה שלנו היא לא לחשוב מה נעשה אז כדי להתנגד - כי זה לא הלך בגוש קטיף, כי זה לא הלך בימית וכי זה לא יילך גם אז, אם זה יגיע לכלל ביצוע.

המטרה שלנו היא לחשוב ה-י-ו-ם מה אנחנו עושים כדי להחזיר את לב העם כמה שיותר אלינו. אם 80 אחוז מהעם יבין למה אסור לנו לוותר על יהודה ושומרון מכלל הסיבות, האגואיסטיות והלא אגואיסטיות שקיימות -  אזי השלטון יריח את זה ולא ייתן לזה לקרות, כי הוא יבין שהעם לא איתו.

המטרה שלנו היא לחולל שינוי פנימי, לא מרד חיצוני, כי מרד חיצוני לא באמת ישפיע בסופו של דבר. 

(בהערת אגב אוסיף משהו לא לגמרי קשור. אני יודע שיש רבים שיחלקו עלי, אבל שימו לב שכמה שאתם לא אוהבים את השלטון, נתניהו, מבין ראשי ממשלות ישראל החל מ67 והלאה - הוא ראש הממשלה ששרד הכי הרבה זמן בתפקיד תוך שהוא לא מפנה את יהודה ושומרון, ותוך שהוא כאילו למראית עין מקיים שיחות עם הפלסטינים מצד אחד, ומצד שני יודע שלעולם זה לא יקרה - ובמילים אחרות, גאון שיווקי - הוא משווק מצד אחד את ישראל כלא סרבנית שלום, ומצד שני יודע שזה לא יפגע בה, כי הערבים לאיתנו ל"שלום" הזה להגיע - וככה אנחנו ניפגעים מינימום בכל החזיתות. אני יודע שרבים לא יסכימו איתי, אבל זה מה שאני אישית רואה).

זכותך לתמוך בתפיסה לפיה יכולים להיות יישובים יהודיים במדינה ערבית. השאלה היא כמה אחוזים מהמתיישבים היהודיים באותם יישובים באמת ירצו את זה.

האם אתה סבור שרוב המתנחלים ירצו לגור במדינה ערבית, במדינה שרוב העם ירצה לעזוב את יו"ש?

לדעתי, לא. ההצעה הזאת עלתה קצת במהלך השנה ודי יצאו עליה כמעט מכל מקום אפשרי כולל ההתיישבות.

דבר שני - הרוב לא פוגע כאן בזכויות המיעוט, בהנחה שפגיעה בזכויות המיעוט יהיה דווקא להשאיר אותו במדינה זרה תחת שלטון ערבי עוין, ולא לתת להם אפשרות לעבור למקום אחר בארץ ולקבל כסף פיצויים על כך. הכל שאלה מאיפה אתה מסתכל על פגיעה ומה נחשב בעיניך פגיעה. מדינה ריבונית מקבלת החלטות על ידי רוב, עם ניסיון כמה שפחות לפגוע בזכויות המיעוט.

בכל מקרה - לא יעזור לנו להתנגד אז. התנגדות אז תהיה בעיקר בבחינת אדם שצועק כשכורתים לו את הרגל. המטרה שלנו היא לדאוג לפני זה שבכלל לא יגיעו למצב של כריתת הרגל. כי אם יגיעו למצב של כריתת הרגל - אזי גם אם נצעק הרבה, הסיכויים הגבוהים ביותר הם שבהחלט הרגל תיכרת. ואז אנחנו שוב נבכה. אז אני מעדיף כבר מעכשיו לדאוג לא להגיע למצב כזה, מאשר לצעוק כשכורתים לי את הרגל.

ואז מי שעושה יוכל לעבוד בשקט

והמלחמה על המודעות היא בעת שלום - לא בעת מלחמה.

שיש מודעות מהי יו"ש, העיתונים לא יוכלו לשקר לאזרחים והם יאמרו את דעתם בגלוי.

פ ה חשדתי

כל האבנים מההריסות, והולך לבנות איתן את בית-המקדש.

אתה מצטרף אלי?

חסרות לך אבנים??

אם יצליחו להשיג תקציב להרס כבר לא יצליחו להשיג כסף לפיצויים.

יגרשו..

מושיקו, אבא שמואל וחבריו....

מה הקטע??? אתם באמת חושבים שזה הדרך שהרב היה רוצה שנחשוב על עם ישראל???

שהם ככ נוראיים שזה בטוח יקרה??

נכון שזו אופציה..... אבל למה הפסימיות הזו???

|משתדלת להיות תלמידה של הרב|

ותבין כמה מסוכן להגיד את זה....

www.malchuty.org/images/videos/740804.mp3

ובכללי תבין עוד ה מ ו ן דברים!!!

חברה, השיעור האחרון מומלץץץ מומלץ!!!

אבל לא מוכנה להתנהגות בזויה גם מהצד שלנו...

אנחנו לא נרד לרמה שלהם

לא להתייאש מראש.

וחייל שבא לעשות לך משהו לא עושה את זה כי בא לו, אלא כי ככה אמרו לו.

לא אכפת לי שככה אמרו לו,שיסרב פקודה.

אבל אין כאן דין של גנב הבא במחתרת מכיוון שהוא לא בא לגנוב אותך ....

אלא עושה (דבר רע ומזעזע אחר) את דברי המימשל, שהוא הוא מקור הבעיה והמושחתות

ההיתר של גנב הבא במחתרת הוא "הבא להרגך השכם להורגו" ואין לי כוח להסביר איך זה מתקשר עם חייל שמפנה,כי אני אישית לא מסכים עם הסברה הזאת ונמאס לי כבר להסביר דעות שאני לא מסכים איתם.

לילה טוב.

הוא לא בא לגנוב לך תדברים נו... אם תירצה להיתפנות לא יגנבו לך...

אבל אני לא מבינה בכללי למה מחייב שגנב שבא במחתרת חזקה עליו שהוא רוצה להרוג?!?

אולי הוא רק רוצה לגנוב??

מממ אלא אם כן אני זוכרת מרשי טוב, שבמחתרת הכוונה שהוא בא ביום דווקא ולא בלילה 

שאז הוא לוקח בחשבון שיש מצב שיתפסו אותו ולכן הוא מתכונן להריגה ואז, אכן, הבא להורגך, השקם להורגו

אבל זה ניצלוש אדיר. אז לא משנה...

זכרת טוב מרש"י, רק שזה הפוך, ביום הוא יודע שהמשטרה תגיע, אז הוא לא מתכוין להרוג, ורק בלילה שאף אחר לא רואה אותו הוא יודע שבעה"ב לא יתן לגנוב בשיוויון נפש, אז הוא מתכונן להרוג אותו

זה לא קשור להאם זה בלילה או ביום,

השאלה מה הסיבה,והאם זה המציאות.

אני לא חושב שבמציאות כיום חייל יהרוג מישהו בפינוי (היו כמה מקרים בודדים שירו,אבל עדיין) אך יתכן שגם זה יקרה.

לא בא במחתרת.

בכ"מ, אפשר ללמוד מהתוס'. ויש עוד פרשנים..

בב"ק דף קטז: בסוגיה של שיירה במדבר עם שילוב הסוגייה של בית שער בב"ב דף ז:

מסיקים שכשמגיע גייס לשדוד, אז אין סכנת נפשות.

א. כשברור שהוא בא לממון ולא להרוג.

ב. כי אדם לא מעמיד עצמו על ממונו כשיש  גייס.

אמרתי כבר אני לא מסכים עם הסברה הזאת ולא הולך להסביר דברים שאני לא מסכים איתם.

(עשיתי את זה מספיק היום)

ב. אין כאן לא מסכים, הסברא פשוט לא קיימת!

וביססתי זאת על הסוגיות בגמרא ופרושי הראשונים.

שהוא לא משווה בין החיים לבין הסוגיה של הגנב הבא במחתרת

כך שההיקש יצא מהקשרו

כי הוא נתן פרשנות לציטוט (שלא ברור אם הוא בכלל נכון) של הרצי"ה שאתה לא אוהב?

ומה הבעייה לתת פרשנות "על דעת עצמך".

גם אם נניח שאת המשפט הזה כשלעצמו היה אפשר לפרש בדרך הזו (ואני מפקפק מאוד בהנחה הזו)

הרב צבי יהודה הביע את דעתו במפורש על פגיעה בערבים מזדמנים, והיא היתה שונה.

מוכרים לי שני מכתבים שלו שבהם הוא מוחה על פגיעה בערבים.

אתה יכול לקרוא לזה "סילוף" אבל זה לא "מבזה".

ברור שהרצי"ה זצ"ל, כשאמר שאין לנו מלחמה נגד הערבי הפרטי, התכווין לכך שערבי פרטי שאינו יוצא נגד שלטוננו, יכול להיות פה ואין לנו איתו מלחמה או רצון לגזול מזכויותיו הפרטיות.

[אינני מדבר "למעשה" כמה כאלו יש היום, אבל אלו היו דבריו. לא מאבק בזכויות הפרטיות - אפילו קרקעיות - אלא שלטון עם ישראל על הארץ ומלחמה נגד האויב]

וזה לא רק "פרשנות" תלמידיו - אלא ממש דבריו המפורשים.

[וכבר הצטערתי בעבר שבאיזו חתימה כאן עשו "בדיחה" על גבי הדברים הללו, למשמעות הפוכה. לא ראוי] 

עצם ההכרה בערבים שפה כ"עם" - זו עצמה טעות..

אספסוף. מי שרוצה להיות בן אדם בשלטוננו, שיהיה. מי שלא - שילך. 

סתם

מתאבדים

סתם נו.. מה זו השאלה הזו?

אם הייתי יודע שכמעט כולכם כאן שבורים, רצוצים ומיואשים.

הייתי יכול לבצע את ההתכנסות בקלות.

גישה שכל כך ספקנית בהצלחת הפעולה , והגישה של "אין לי הרבה מה לעשות "

בזמן הגירוש לצערי לא הייתי פעיל מספיק , ועכשיו ברור לכולם שדרך הפעולה שהייתה אז לא הייתה טובה , הבעיה העיקרית הייתה ברוח , בגישה ,

וכמו שאמר איש השקים: זה עניין של מסירות נפש ,

ואני חושב שגם במקרה הזה "גבורת הרצון מחוללת את היכולת" , והרצון החזק הוא זה שיכריע.

רק צריך לומר כמו שהגשש אמר : "על גופייתי"

שהם יפנו את יוש אני נשארת בבית 

חוץ מ'אל תפתחו פה לשטן' ו'חס וחלילה' ו'מה פתאום'.

מה כן תעשו אם זה יקרה???

הבעיה היא בכם, שאתם נכנעים כ"כ בקלות לגחמות שלנו.

בהתנתקות, את עיקר העבודה עשו הרבנים שלכם.

אם הם לא היו משתפים איתנו פעולה, סיכוי לא קטן שלא היינו מצליחים לעמוד בעומס.

בעיקר מבחינה כלכלית.

רוב היישובים עלו בעצמם לאוטובוסים, והייתה לנו מעט התנגדות בכפר-דרום ובצפון השומרון.

אז כל הפינוי לקח פחות משבוע, כשהצפי היה בין חודש לחודש וחצי.

וגם הסכמתם לקבל פיצויים נמוכים, אז זה גם סייע לנו מאד כלכלית.

ועכשיו כשאני רואה את היאוש שלכם, אז באיו"ש לא יהיה הרבה יותר מסובך לפנות.

כנראה שאתם לא באמת מאמינים במה שאתם עושים, ולכן קל כ"כ לפנות אתכם.

נתראה עם החבר'ה הרציניים שלכם (אלה שמתנגדים ברצינות, ולא הנמושות) בכלא מעשיהו.

מה ההבדל בין לחיות בגלות מארץ ישראל לחיים בגלות בארץ ישראל? 

אתה מדבר על ריבונות אבל אין לך שום ריבונות ברגע שיש מי שקובע איפה מותר ואיפה אסור לך לגור. 

מה עם מה שכתבו חז"ל- שמי שגר בחו"ל כאילו עובד עבודה זרה? ושעדיף לגור בעיר עם רובה גויים בארץ ישראל ולא בעיר שרובה ישראל בחו"ל?

גלות בארץ ישראל עדיפה על גלות בחו"ל, למרות גם זה וגם זה גלות

מה זאת השאלה הזאת???

התנתקתי לגמרי מכל החדשות

הרגשתי שאין לי מה לעשות ופשוט לא יכלתי לשמוע מה שקורה שם

כמו מישהו שרואה איך קורה אסון ועוצם עיניים כדי לא לראות את זה

כנראה אעשה את זה גם ביו"ש. מה ההבדל?

אם ינסו לגרש אותי אישית (גם הישוב שלי נחשב התנחלות) אני לא אלחם, ואני מאד מאד מקווה שיתנו פיצויים (לפחות את שווי הבית) כי אם לא המצב יהיה ממש קשה.

עצוב מה שאתם מדברים

בביתר לא מוכרים דירה בלי החתימה הזו.

ממש לא!

חצופים מחוצפים!

מציאות שאני הולכת לקנות דירה, למרות הסעיף הזה (ביום שני בעז"ה חותמים חוזה, בעז"ה )

אבל הוא הבדל בין בעיה גדולה להתמוטטות כלכלית גמורה

אני מייצג כאן את עצמי בלבד

אני חושב שלאחר שנפלה ההחלטה, אין איך לשנות אותה ע"י מלחמה.

כל עוד לא מדובר על נושאים של דת, שיכריחו אותנו לעשות עבירות, אני לא נלחם בשילטון

בגירוש ספרד מישהו חלם להילחם עם הממשלה? הלכנו בשקט וזהו. פשוט היתה הבנה ברורה שאין טעם

אותו דבר אם מדינת ישראל חלילה תחליט לגרש אותי מביתי, מה יעזור להילחם בה? מה זה יתן?

מהניסיון שלכם, זה עזר משהו? הרווחתם משהו ממה שנלחמתם?

(אם יכריחו אותי לא לשמור שבת\לא ללמוד תורה\להתגייס לצבא וכו' - כל דבר שהוא עבירה, אני אתנגד לחוק, אבל זה פשוט כי הקב"ה מצווה את זה)

יש מצוה לגור בא"י, זאת מצוה יקרה, שלהרבה פוסקים לא מחויבת, אבל היא מצוה חשובה מאד, וברוך ה' אנחנו זוכים לקיים אותה

מלבד זה לדעתכם יש מצוה לשלוט בארץ. על זה אנחנו חולקים, כמו שמבואר בתשובה שהרב עובדיה כתב באריכות (התשובה שחיפשתי כאן)

הוא כותב שהמצוה לשלוט בארץ לא שייכת בזה"ז כי

א. אין מלך ואין אורים ותומים, וכדי לכבוש את הארץ ולצאת למלחמה צריך את זה

ב. אנחנו בגלות ואסור למרוד באומות מחמת שלושת השבועות

ג. אין אפשרות לשלוט שלטון מלא שבו אנחנו מגרשים מכאן את כל העובדי עבודה זרה, ואין קיום מצוה ב"חצי שלטון"

ממילא השליטה המדינית כאן מעניינת אותנו כמו החילונים, בשיקולים של רווח והפסד, לא בדברים שקשורים לדת

הרי גם אם יגרשו אותנו נוכל לעבור לגרו במקום אחר בארץ, כך שמצות ישוב א"י לא תיפגע

לדעת הרמבן. "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". "ואל תשתבש ותאמר" שאינה נוהגת בזה"ז. דבריו.

ובכלל, איזו מין תורה זו - "לדעתכם"?... "אנחנו".. אם יש מחלוקות בין אחרונים - זה לא "דעתכם" ואנחנו".

התשובה של הגר"ע יוסף ידועה. עיין בתגובת הרב ישראלי. ויש עוד הרבה סביב הענין הזה.

ועי' "משפט כהן" וגם "ציץ אליעזר" מטעם אחר - שאין צריך מלך ואורים ותומים. בוודאי כאשר הגויים פתחו במלחמה.

אנחנו לא בגלות - אלא בארץ.

ו"אור שמח" - "סר פחד השבועות" (אחרי ועידת סן רמו). ודייק "פחד" - כי באמת ה"שבועות" זה מילי דאגדתא ולא נפסקו כמובן בשו"ע. וכן כתבו עוד אחרונים.

והגרא"ז מלצר זצ"ל, כשעלתה הצעת החלוקה, שלא לדחות כ"כ מהר עד שזכינו אחרי 2000 שנה לשלטון אפילו בחלק מארה"ק.

השליטה המדינית מענינת אותנו כקיום מצות עשה של כלל ישראל. שליטה על הארץ, ישוב הארץ. שעיקרו כדברי הרמבן בכיבושה, ו"נמשך ממנה" גם מצות הישיבה על כל יחיד.

וכמובן, זה בנוסף על הגנת ישראל שבשלטון, ביחס לכל שנות הפוגרומים.

ןמצוות ישוב אר"י הפרטית, אכן אינה תלויה דווקא במקום פלוני - אבל מצד הסיוע לשליטת כלל ישראל כן. וכמובן דווקא היכן שמשמעותי יותר.

וגם מצד כבודה של ארץ ישראל "באו גויים בנחלתך".

ואגב, הפתחי תשובה, המאסף לכל מחנות הפוסקים, קבע להלכה שנוהגת מצות ישוב אר"י גם בזה"ז.  

ויש עוד הרבה מה להאריך. כתבתי בחיפזון רק כי ראיתי את ההודעה הנ"ל, שיהיה ברור למי שלא הכיר כ"כ - שיש הרבה מאד מה להשיב על זה.

ואשרינו שזכינו להיות ממיישבי ארצנו הקדושה ומאדירי השליטה בה, כמידת יכולתנו.

[וגם הגר"ע יוסף כתב שאין למסור חלילה מארצנו לאוייב כהו-זה. אם כן, יש מצוה בשליטה הכללית; וה"לא תחנם" מוטל גם על הכלל, הממשלה השלטת. כל דיונו היה לגבי פיקו"נ. וכבר אמר שהתברר שההיפך הוא הנכון. וכל ויתור - יותר פיקו"נ.

וכן אמר הרבי מליובאוויטש זצ"ל, והוכיח את זה משו"ע בהל' שבת. ואין כאן המקום להאריך ולא שייך]

זה לא "דעת הרמב"ן", זה גופא המח' - האם דברי הרמב"ן נאמרו בזה"ז או לא

אני יודע שאתה לא אוהב את החלוקה של אנחנו והאתם, מה לעשות שכאן הרבנים נחלקו מערכה מול מערכה בדיוק בנושא הזה?

ראיתי את תשובת הרב ישראלי, ואני על משמרתי אעמודה

זה שאנחנו בארץ לא אומר שאנחנו לא בגלות, גם בזמן הב"י היו יהודים בארץ

בזמן האור שמח אכן סר פחד השבועות, שהרי בזמנו התירו לנו להקים כאן בית לאומי, דא עקא שמאז השתנו כמה דברים, והגויים כבר לא מסכימים. ההנחה של הרב ישראל שזה "מתנה שאינה חוזרת" אין לה שום מקור. אם עלינו רק מחמת שהתירו לנו, עכשיו שהם לא מתירים זה מרידה חדשה. מה יועיל מה שפעם התירו לנו?

מסתבר מאד לא לדחות, זה מאד נחמד שיש כאן שלטון יהודי, השאלה היא אם זה צוה, לא אם זה כדאי

מה שכתבת שהישיבה מעניינת אותכם, על זה גופא הדיון - אם יש בזה מצוה או לא!

אתה טוען שזה מציל את ישראל - זאת טענה טקטית מעניינת שאי אפשר לדון בה על רגל אחת, אבל היא לא קשורה לענין. דננו על מצוות כיבוש, לא על האם משתלם לכבוש (להזכירך, גם אני ימני בדעותי)

מה שכתבת על מצות ישוב א"י אני מזכיר שכתבתי במפורש שאני מסכים שיש מצות ישוב א"י גם בימינו

ומה שכתבת בסוף בדעת הרב עובדיה, נדמה לי שלא קראת את תשובתו, כי אני ממש מצטט אותו

מה שנכון - שהוא מסיים שצריך להתייעץ עם מומחים ולראות שבאמת יש בזה תועלת של פיקוח נפש, ולאחר כמה שנים הוא השתכנע שאין בזה שום תועלת, ואסור לוותר להם. ואגב, גם האדמו"ר מחב"ד טענתו היתה מצד פיקו"נ, לא מצד מצות כיבוש

אבל זה לא קשור לענין, אני לא אמרתי חלילה חלילה חלילה שאני אכשהו בעד גירוש, רק אמרתי שאני לא רואה בזה גזירת שמד, כי זה לא שאלה תורנית, זאת גזירה על הגוף, ככל הגזירות, שבעז"ה לא תבוא

[ואין בכוונתי להמשיך בכך, אלא בגלל שכתבת "פעם אחת אני אענה".. כאילו נהיה חידוש מרעיש...אז התייחסתי שוב. עיקר דברי הוא, כנ"ל, לקוראים האחרים, שלא תהיינה אי הבנות כאילו התגלו כאן "סתרי תורה"..אני אמנם מחבבך ומכבדך, אבל אתה לא תשנה את דעתך ו"השתייכותך", בצדק מבחינתך, גם אם משיח צדקנו ינהל את הפורום הזה, דומני...]

זה פשט דברי הרמב"ן. וגם הרב עובדיה יוסף מודה בזה. כלומר: גם הוא מפרש את הרמב"ן כריבונות. מה שהוא דן, זה האם צריך להסתכן עבור כך בפיקו"נ. אבל כל זמן ששולטים, בוודאי מקיימים מצות עשה ע"י כלל ישראל בשלטונם.

[אכן, הוא דן גם אם זה נקרא "כיבוש גמור" כשאין לנו שליטה מלאה על הנעשה. אבל גם המציאות כיום שונה ממה שמתאר, וגם ענה הרב ישראלי בפשטות, שגם האומות החזקות ביותר מתחשבות במקובל בעולם, ועל כן זה שאנו "לא מגרשים" אותם לא מעיד על חסר מהותי בשלטון. ואנו רואים בעינינו שכאשר הצבא רוצה, נכנס למקומות שבשליטתנו, וגם ההחלטה על ההתיישבות היא בידנו. לחצים בינלאומיים יש תמיד, ולא רק אצלנו]

את ה"אנחנו ואתם" אי אפשר לתפוס משתי הקצוות. רק לפני ימים ספורים, הבהיר לי ת"ח חרדי חביב שעורך איזה פרסום הלכתי, ש"אצלם" לא מביאים בדיון הלכתי את הרב קוק, ר"א שפירא, הרב ישראלי (גם לא את הרב עובדיה..). ואע"פ - כדבריו - שהוא יודע שקוטנם עבה ממותניהם של הרבה שכן מביאים, אבל אחרת לדעתו לא תהיה דעת רבותיהם נוחה מזה..

אז אם "אצלנו" נוהגים עין יפה, ומצטטים מכולם, וגם אתה כותב כאן ב"ה בבטחה - אל נא תחזיק את החבל משתי הקצוות... אם "אנחנו" ו"אתם" - אז איך כאן?... 

אנחנו לא בגלות. מי שכ"כ אוהב להרגיש בגלות - יבוסם לו..  גם הב"י כשהיה בארץ, לא ישב בגולה. היום - מעלה יתרה: המהר"ל אומר 3 סימנים לגלות כנגד הגאולה - לא במקומם, לא בשלטונם, לא ביחד.  היום ב"ה 3 הסימנים לכיוון השני. לא גלות אלא גאולה. קימעא-קימעא..

הדברים לגבי ה"אור שמח" זה ממש בדיחה.  צריך ראיה לרב ישראלי? הרי צריך הפוך.  ברגע שעלו "ברשיון האומות" - כבר לא עלו נגד השבועה, גם לשיטה זו. ומהיכא תיתי שכאשר אנחנו כבר פה, יש להם רשות להגיד אחרת ואם לא זה נקרא "מרידה"..  איזו "המצאה" היא זו שאנו נשארים "תחת חסותם" - אכן זו השקפה שמתאימה לגלות...

לחשוב שהגרא"ז מלצר אמר את דבריו רק כי "זה מאד נחמד" שיש שלטון יהודי, נראה קצת מקטין אותו. ומכל מקום, אם לדעתו זה "מאד נחמד", כנראה לא בדיוק ערך "חילוני"...

אכן, השלטון בארץ מענין אותנו כמצות כלל ישראל, והצלת כלל ישראל, וגאולת כלל ישראל. לא ערך "חילוני"..

"הצלת כלל ישראל" גם היא מלחמת מצוה - עזרת ישראל מיד צר. ולא "טענה טקטית"..

גם הרב עובדיה, מתוך דבריו, מסכים ש"לא תחנם" זה גם על הכלל.  כל דיונו בכך הוא האם זה רק על עע"ז או לא.

לגבי דבריך על האדמו"ר מחב"ד (אגב, גם אותו הנ"ל "לא מביאים" בפסקיהם): החידוש שלו הוא לעגן את סכנת הנפשות בויתור לגויים, בהלכות שבת. כלומר: כאילו זו לא שאלה לדיון "מציאותי", אלא ש"דעת התורה" היא, שכל ויתור לגויים הוא סכנת נפשות.

אבל שמעתי ממש מפיו של מזכירו הרי"ל גרונר, פנים אל פנים (אחרי שגם אני חשבתי כמוך בדבריו), שאמר שזו טעות לחשוב שעיקר דבריו היו מצד פיקו"נ. לא, הוא אמר. עיקר דברי הרבי על ההחזקה בארץ היו מצד ארץ ישראל, הטענה על הסכנת-נפשות, נלווית. כך אמר.

[ואגב, לא התייחסתי כלל ל"נושא השרשור". אני נגד לפתוח שרשור עם שאלה כזו...]

אין צורך שנחזור על עצמינו

והבוחר יבחר

גם אני חשבתי שבעצם כבר עניתי לכל מה שאמרת..

אז טוב שאנחנו לפחות מסכימים על כך שאין צורך "שנחזור על עצמנו"

וש"הבוחר יבחר"..

כבר אמרתי לך שזה לא "אנחנו ואתם"..  הנה, אתה רואה - אנחנו ממש מסכימים....

א. משלושת הנימוקים שהזכרת, נראה לי שרק השלישי מבטל לחלוטין את המצווה לשלוט בארץ בזמננו גם כאשר הדבר אינו כרוך בפיקוח נפש, וצ"ע האם הרב עובדיה היה סומך עליו בפני עצמו ללא הנימוקים האחרים.

ב. נראה לי שמצוות ישוב הארץ מתקיימת לא רק במגורים בארץ, אלא גם בתוספת וחיזוק ההתיישבות. כמדומני שכך גם משמע בסוף המאמר של הרב עובדיה על יישוב הארץ.

שיש מעלה בעבודה בא"י משום ישוב א"י

אני אומר יותר מזה, בשו"ע מבואר שהתירו לקנות בית מגוי בשבת ע"י אמירה לגוי משום ישוב א"י, 

ולא הוזכר שם כלל תנאי שיהיה היהודי גר לפני כן בחו"ל, ומשמע לכאורה שעצם זה שקנה אדמה מגוי זה נחשב ישוב א"י, כיון שמפקיע כאן בעלות של גוי מא"י.

ואני תמיד הבנתי שהטעם שבעצם הרי יש מצוה לכבוש, ואנחנו לא כובשים רק בגלל השבועות (הטעם הראשון) או בגלל שבזמנינו א"א לעשות מלחמה (הטעם השני), אבל לקנות הרי אינו דרך מלחמה ואין בו כלל שבועה, שהאיסור הוא רק למרוד בגויים, ולא כשהם מסכימים, וא"כ חזר הדין שיש מצוה לקנות את הקרקע משום כיבוש.

אלא שזה לא יתיישב עם הטעם השלישי של הרב שכל כיבוש שאינו שלם אינו מצוה כלל, שא"כ אין ענין כלל לקנות דירה מגוי, שהרי זה לא יגרום שיהיה שליט בארץ

ולכאו' נראה שסבר הרב שהקניה כאן אינה בשביל שילך הגו מכאן ומדין כיבוש, אלא הקניה של עוד דירה בא"י זה ג"כ סניף של ישוב, וכומו שהוא אומר שלעבוד בא"י יש בו מעלת ישוב א"י כיון שנאחז בארץ, וגם קניה של קרקע זה היאחזות בארץ. ודו"ק.

אותם אנשים שהיו חלק מהגירוש בגוש קטיף החל מהצבא המגרש ועד אותם אומללים שהתפנו ברצון לא יכולים להגיד ׳ידינו לא שפכה את הדם הזה..״ כי הם נתנו יד לבנית מערכת הטילים של חמאס בגוש קטיף. 

מה תגיד ביום שיצאו מרצחים מהישוב שלך ויהרגו ילדים יהודים? ״זאת לא היית עבירה.. אמרו לנו ללכת אז הלכנו..״  

שמי שהתפנה מרצון "נתן יד"

מי שהתפנה ברצון לא נלחם נגד, אבל לא עזר. 

יש הבדל עצום בין מי שמסייע לרוצח לבין מי שלא עוצר אותו, ואתה מאשים אותו בסיוע כאשר הוא רק לא עצר.

כיון שאני חולק עליךשהיה עוזר להילחם, אני חושב שמי שהתפנה מרצון גם לא "לא עצר", אין עליו שום תביעה!

אתה יודע? בגירוש ספרד נהרגו עשרות אלפי יהודים מהגירוש. אתה מאשים את כל מי שעזב את ספרד ולא נלחם שידיו שפכו את הדם הזה?

היה עוזר להילחם?

(ותאמין לי שאני מאד כואב את הגירוש. מאד מאד. אבל זה לא אומר שצריך לעשות מעשים שלא יועילו)

אני מתכוון - רבנים חרדים - אומרים שמי שלא לומד תורה שילך להתגייס? ויותר מזה יש המגדילים ואומרים שמי שלא לומד ולא מתגייס הוא כמעט כמו "רודף"?

הרי אם זה עבירה לפי הפוסקים לפיהם אתה הולך - הם אמורים לצוות שא--ף אחד לא ילך לשם, כי אין היתר גם לשאבבניקים ולילדים עצלנים שאין להם כוח ללמוד גמרא, לעבור עבירה.

ואם זה לא עבירה אלא שרק הרבנים אומרים שיש ערך יותר גדול לתורה ועדיף ללמוד אבל מי שלא לומד שיתגייס - אז הרי שאם יגייסו אותך, זה לא עבירה - אלא רק "הורדה" ברמת קיום מצוות לימוד תורה - אבל זה לא עבירה ולא ביטול המצווה של לימוד תורה.

בקיצור, איזו עבירה אתה מוצא בלהתגייס לצבא, ואם אתה מוצא עבירה - האם הרבנים שלך מורים לשום חרדי לעולם לא ללכת לצבא, גם אם הוא לא לומד?

ואוסיף בשוליי הדברים שחבר טוב שלי , דתי לאומי, נשוי כיום לנכדה הדתייה לאומית של הרב עובדיה, ובזמן האירוסין התקשרו אליו שהוא צריך להגיע למילואים ליד עזה - זמן עמוד ענן לפני שידעו שלא נכנסים - ולפני שיצא למילואים, הוא קיבל ברכה מהרב וצ'אפחה ידידותית, שיצליח במילואים (לא בדיוק במילים האלו, אבל משהו בסגנון). נראה לי שאם הרב עובדיה היה חושב שזאת עבירה חמורה להתגייס לצבא, הוא לא היה כל כך מברך את החייל המאורס הטרי שיילך ויעשה עבירה באופן הטוב ביותר שניתן...לא? (ואי אפשר להגיד שמדובר שאדם שלא לומד - כי מדובר כעת באברך רציני ביותר)

לכל השבאבניקים לא ללכת, יש שם סכנות רוחניות גדולות מדי

הקימו נח"ל חרדי בשביל מי שממילא הולך, שיתדרדר פחות

מי שכבר הלך - מה הרב יגיד לו? ינסה לחזק אותו, יזכיר לו שהוא מגן על יהודים וזה מצוה.

זה לא אומר שלכתחילה היה מותר לו ללכת

כי שם יש לך שליטה על איכות הקבוצה.

ואז הסכנות הרוחניות אפסיות.

השאלה מה זה "סכנות רוחניות אפסיות" על מה מדובר, מי ההולכים וכו'

אין לי ידע מבפנים, אני לא יכול לדעת מה קורה.

נאמנים עלי דברי הרב שזה המציאות

לא יעזור שום מילה שאגיד.

רק אספר:

אצלנו במחלקה הרבה חבר'ה למדו תורה יום יום במידת האפשר.

כמעט לא ראינו בנות במהלך השירות, ורק כשהיה צורך גדול מאד דיברנו איתן דברים טכניים ענייניים נטו.

כמעט כל השירות היינו בחדרים רק של דתיים, כך שגם בשבתות היה בסדר. לא שמעתי קללות מחבריי למחלקה.

רוב השירות התפללנו במניין (בשמירות וכד' לא מתאפשר), קריאות בתורה. כשרות, כמעט כל השירות היה אוכל מהדרין.

היו כמה טקסים עם שירת נשים, ואיפשרו לנו לצאת החוצה (עושים בעיות רק/בעיקר לאלה שיוצאים לקצונה),

וכשהיה נופש גדודי, שהגדוד נמצא בכפר נופש ויש שם (כנראה) בנות לא צנועות נתנו לנו אפשרות ללכת לישיבה במקום.

נכון שזה דבר שמשתנה בין הישיבות, יש ישיבות שמראש שולחות בחורים עם יראת שמיים נמוכה,

אבל כמעט תמיד אפשר לגבש קבוצה איכותית של חבר'ה שמקפידים קלה כבחמורה.

למשל במילואים האחרונים, היינו שלושה חבר'ה ביחד, שברוב השעות המתות בין התרגילים למדנו גמרא, למעלה מ-5 שעות ביום.

אז אולי גם שיקימו מועדונים שפועלים על שעון שבת כולל התקליטייה החסידית של המועדון, שגם היא על שעון שבת, בשביל אלו שמידרדרים והולכים לבלות בשבת במועדון, שלפחות ידרדרו פחות?

ואולי יקימו, סליחה על הביטוי הקשה, "בית בושת" של רווקות שטבלו, שלפחות אם יש מישהו שממילא מידרדר לזה, שיתדרדר פחות, ולפחות זה יהיה עם משהו פחות חמור מאשר עם, נגיד, נשואה שזה כרת, או נידה?

לא מצליח להבין איך מי שחושב שזה עבירה חמורה ללכת, בעצמו מכשיר את זה ברמה מסויימת "בשביל כאלו שבמילא הולכים, כדי שיתדרדרו פחות". במה זה שונה מהדוגמאות שהבאתי מעלה?

יש תשובה ארוכה ביביע אומר

ובדוגמא הספיציפית הזאת מה שאמרת נחשב חטאת הקהל, וזה חומר עוון פילגש הגיבעה שזה עבירה שנעשתה ע"י רבים

אבל הוא מתיר להגיש חלבי אחרי בשרי לסועדים כדי שלא יכשלו באוכל לא כשר

ומהדברים נראה שממש כל מקרה לגופו

ללכת לצבא זה סיכון לכל הרוחניות, לא עבירה עצמית, מי שהולך למקום סכנה אפילו שאמרו לו לא ללכת, צריך לחזק אותו שלא יפול בסכנה, לא לצעוק עליו

זה לפחות הגישה של הרב עובדיה שאני מכיר

אמאל'ה באלי לבכות כשיש כותרות כאלו כשמדברים על גבר כזה בכלל

"זה לא יהיה זה לא יקרה,זה לא מה שהעם רוצה".

על מה השיר דיבר,והם זה קרה בסוף....

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.