כל הקטע הזה של להבין דברים מעבר למה שנאמר בפירוש - ממש לא מפותח! תסמין גברי שכזה... הוא פשוט לא שם לב לכלום! למרות שזרקתי לו את זה פעם אז הוא אמר לי "ברור שהוא אומר את זה כי הוא היה רוצה אותך!! רק עכשיו הוא מבין מה הוא פספס" להגיד שאני חושבת שהוא אומר את זה ברצינות? לוידעת... הוא אוהב לפרגן לי וטורח להזכיר בכל דרך אפשרית שאני האישה המושלמת ומרגע שהתחתנו כל הבנים בעולם יכולים להפסיק לחפש...

הוא לא לוקח את זה ברצינות... הוא תמיד אומר שאין אחד בעולם שלא מקנא בו אז לא צריך לקחת את זה באופן אישי... כאילו הוא חושב שאני אומרת לו את זה בקטע של לשחק משחקים

לא נעימה לך, לא משנה מאיזו סיבה, מותר לך לדבר עם בעלך ולבקש שידאג לכך שהחבר הזה יגיע פחות, או שיפגשו שלא בנוכחותך או לא בביתכם.

גם אם את הוזה וגם אם לא- זה לא כ"כ משנה. כל עוד דבר כזה מפריע לך, זכותך לומר "לא בביתינו". בטח כשאתם עוד זוג צעיר, וכל הפרעה מסוג כזה היא מיותרת לחלוטין.

בכלל, לא מובן לי למה חבר צריך להימצא אצלכם כ"כ הרבה בבית. אתם צריכים לבנות את חייכם הפרטיים בלי יותר מדי "עזרה" מבחוץ. ובעלך יודע בעצמו שהוא זכה בך, לא צריך את החבר שלו שישכנע אותו.

ולגבי מה שהחבר מרגיש או לא- זה כבר מחוץ לתחום השליטה שלך. אם ככה הוא מרגיש אז באיזשהוא מקום זו בעיה שלו. נקודה.גם אם הוא מרגיש ש"פספס" אותך (אגב, אמירה חסרת אמונה לחלוטין. הזיווג הוא משמים)- אז לבוא אליכם ולדבר על זה זה בדיוק מה שלא יעזור לו. הוא צריך להתגבר על הענין, אולי ללכת לאיזה יעוץ ולמצוא לעצמו בחורה נהדרת אחרת.

את לא צריכה לפתור לו את הבעיות.

אמנם יש לו זכות גדולה ששידך ביניכם אך חבל שזו תיהפך לו לחובה!

לדעתי שיחה מעומקא דליבא לבעלך היקר שהבחור לא נראה לך טוב לו כחבר

יש הרבה מקרים שאישה אומרת לבעלה מתוך אינטואיציה נשית חזקה על חברים 

שלו שלא נראים לה ושזה לא טוב לבעל.

פה המקרה עדין כי הוא זה ששידך ומרגיש שותף בקשר ביניכם אולי לנסות להבהיר לו שהיה שליח נאמן למקום 

לזווג אך שלא תתהפך הזכות כנ"ל.

אם הוא חש שבעלך לקח לו אותך זה יכול להיות בעייתי מאוד כשאתם ביחד והקשר החברי עם בעלך יכול להפוך במהרה

לקנאה מטורפת המעבירה אדם על דעתו או להוביל לפירוק בית.

כשלמדתי בישיבת ההסדר הרב שלנו סיפר לנו שבישוב בו היתה ממוקמת הישיבה היו שתי זוגות שהתקרבו יותר מדי ולצערנו 

היה שם חילוף זוגות.

קיצר מצב בעייתי מומלץ לטפל בנחישות וברגישות.

דבר אחר מבחינתך יש לתת דגש על  בעלך שיתחיל להבין דברים מעבר כי נראה שזה חסר לך בו ויש את זה לחבר שלו וכאן

המקום 1. לחזק אצלך את נקודות החיוב בבעלך כפי שהזכרת 2. לנסות להאיר לו איך מבינים דבר מתוך דבר.

ב"ה צלחה אני מקווה שלא הלחצתי בתשובתי

תגידי לו שהחבר שלו מעורר בך אי נוחות ואת מבקשת שימעט להפגיש בין כולכם יחד.

שייפגשו במסגרות אחרות ולאו דווקא בנוכחותך

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת