אגב בימים האחרונים אני בקושי רואה את בעלי בגלל התהלוכה הזאת... השליחים משקיעים בזה מלא כוחות

אסון גדול. מילכוד. שומו שמיים.

אשמח שילדי ילכו בדרכי אבל זו לא מטרת החינוך-

העיקר שיהיו אנשים ישרים ויראי שמיים. כל השאר-בונוס עם דובדבנים!

שאתה דואג לפרסם אותנו כל פעם מחדש!

ממש עושה בשבילנו את העבודה!

נשמע כמו שמד... "ממסורת אבותינו אליהם"..

העברה על דת....

לא נמאס מהבדיחות הללו?

ומי יתן כל עם ה' נביאים.

אדרבה - תלכו. אשרי חב"ד מזכי הרבים. גם הילדים שלי הלכו כשהיו קטנים (לא זכו ל"תוצאות המרות" הללו...). אפילו צעקו את ה"פסוקים".. אי אי אי......

באמת בביתנו ממתינים עשרות דגלים עם סיסמאות מזעזעות כמו "אני אוהב כל יהודי" "העתיד טמון בחינוך" ועוד כמה מהמסורת שלנו שעוסקים בכשרות, צדקה, מזוזה ועוד כמה, ישמרנו האלוקים....

אולי איזה ילד לא דתי יקרא אותם וחלילה יתעניין בקיום תורה ומצוות??

איפה ואהבת לרעך כמוך?

אם בתוכנו קיימת שנאת חינם מה הפלא עם הסובבים אותנו

לא חושבת שאצל התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי יש הפרדה כולם עולים אליו לרגל להתברך ולזכות בישועות בין אם הם ליטאים חסידים אשכנזים ספרדים תימנים חב"דניקים מסורתיים מזרוחניקים שכחתי מישהו..?!

אז שב צפון בביתך תלמד תורה נגד הגזרה המשונה שממנה אתה פוחד ואף אחד לא יפול ל"מלכודת" 

שבת שלום

ריק שבריקים, אדם שכותב בצורה כזאת על יהודים, אין בו לא תורה לא מצוות ולא יראת שמים.

ואחות לכמה בגילאים האלו-

אני יכולה לומר לך, שיש להם המון זכויות(גם עם מבוגרים, אבל לא בזה עסקינן)

וב"ה אלפי פעמים-שישי אותם, שזה מה שמקרב חבר'ה

וילדים לא עוזבים את דרך אבותם(קיום תורה ומצוות)

כי מלעשות, יש נשמות שמתאים להם לעבוד את ה' בדרך שונה משל הוריהם,

וכל עוד הם בדרך הישר- זה מעולה.

וב"ה, ב"ה שיש אנשים ששמים להם למטרה לקרב את עמ"י לאביהם שבשמים.

היו מתעוררים במקרה הטוב בחדר מיון !

 שלא ישחקו אותה .

 אין שום הצדקה לפיתוי ילדים מבתים תיים ללכת לחב"ד ! 

 חב"ד לר יותר דתיים מההורים  למשל באלו שבות או בית אל !!!!

אם היו צועדים בצניעות, ובהסכמה, לא היה קורה כלום..

וחב"ד לא יארגנו צעדה בישוב הומוגני שאינו מסכים לכך.

ב. חב"ד בצעדותיהם אינם מפתים ילדים "ללכת לחב"ד". זה כדי לעורר לאחדות וליהדות. ובכל עיר עם ענייניה המיוחדים. בירושלים, גם תתי"ם אחרים לגמרי מחב"ד נוטלים בכך חלק. לא כל דבר שהם עושים, זה בשביל ש"כולם יהיו חבדניקי"ם"..

ואף אחד לא אמר שהם יותר "דתיים"..  כשמתנחלים מארגנים הפגנות, או הקפות שניות במקומות מיוחדים, גם חבדניקים מגיעים..

ומנסים לפתות אותם לבוא ולהשתתף בכל מיני פעילויות וזאת למרות התנגדות קשה וחריפה של הורי אותם ילדים.

המשפט "וחב"ד לא יארגנו צעדה בישוב הומוגני שאינו מסכים לכך" אינו נכון

בישוב שלנו עשו צעדה כזאת, וממש לא מסכימים להם, ויש להם דרשות על זה בסיגנון "דידן נצח"

אבל הם ממש רבו עם רוב הציבור

בשום מקום זה לא התנגדות של כל הציבור כי אז הם יעשו תהלוכה עם עצמם...

ולכן זה לא דומה למשל שהביא לעיל (כפר חבד).

ואם חלק מהציבור מסכים - אז מי שלא רוצה, שיתעלם..

[יש דברים גרועים יותר להיאבק בהם ברה"ר.. גם למי שאינו רוצה שילדיו יטלו חלק בתהלוכות..]

חבש משחקים אותה , לא אהבת כולם ולא נעליים.

 הם אף פעם לא תומכים בנו ביצינות רק כזה כאילו .  מכסימום שולחים כמה עם דיגלי משיח בשביל תעמולה לעצמם ולא הרבה יותר.

אבל החשש שיצליחו למשוך ילדים דתיים , אליהם זה  סתם פארנויה מיד שונרא .  עמה דתיים  כבר החיתהפכו לחבדיים ?

ככה לדבר על אנשים שהולכים לקצה העולם כדי להציל מהתבוללות? כדי לעזור? כדי לקרב יהודים לתורה (ונכון שהם בהחלט מעוניינים שיהיו הרבה חבדניקי"ם, אבל עזרתם וקירובם יהודים, אינם "מותנים" בכך)?  אני מכיר חבדניקי"ם שמבלים בערך את כל רה"ש בללכת לתקוע בשופר ממוצב למוצב ולסתם אנשים (באזורנו). כנ"ל קריאת מגילה.  ללא כל "השתהות" לעשות את החיילים והאחרים ל"חבדניקי"ם".. 

"חב"ד משחקים אותה".. רחמנא ליצלן. כך להוציא שם רע על המוני יהודים כשרים?.. תמהני כמה חבדניקי"ם את מכירה. אני מכיר לא מעט - וזה לא נכון. הוצאת שם רע.

וחב"ד תומכים בהתנחלויות לא "כזה כאילו" אלא מתוך הלב - כולל בכתיבות הפנימיות שלהם. בזמנו הייתי קורא לא מעט עלוני "כפר חב"ד", זה היה חם על ההתנחלויות, ללא שום ניסיון לעשות רושם על מישהו מבחוץ.

אכן, חב"ד מעוניינים מעבר לקירוב אנשים בכללי, גם שיהיו הרבה חבדניקי"ם - אך לא חייבים "ללכת עם זה". יש כאלה שזה מצוין להם - ויש עוד גוונים טובים ביהדות.

אלון שבות ובית אל זה לא קצה העולם . יש שם רק דתיים , והולכים שמה בשביל להפוך אותם מדתיים לחבד. אני לא בדקתי , ואני רק מקוה שהדתיים שם נישארים דתיים .

בקצה בעולם תימצא גם כל מיני פעילים של כל מיני אמונות שמושכים אנשים לכיוון שלהם . אז מה ?

 ויש המון דתיים שמגיעים לכל מיני מקומות בעולם. קוראים לזהב "בית יהודי"  יש בצפון הודו ובכל מיני מקומות אבל בלי רעש .  ויש המוןם דתיים שהולכים לתקוע בשופר ולעשות מניינים בכל מיני מקומות בראש השנה גם בקיבוצים לא דתיים .

אבל בלי לפרסם .

 שוב שלא יבינו לא נכון . אני לא אומרת שאם כל זה מכוון לחילוניים זה רע .  אבל בשטח זה  משתדלים למשוך דתיים.

הם הולכים כדי לאחד את ילדי ישראל בתהלוכות כאלה, בהמשך למנהג שהיה משכבר שילדים היו יוצאים עם מלמדיהם "לשדה" ביום זה. זה עוד רעיון של הרבי מלובאוויטש זצ"ל.

למה להגיד בלי לבדוק?  גם אצלנו יש תהלוכות כאלה, ואני מכיר את המארגנים - שלא עושים את זה כדי "להפוך לחבדניקים". סתם קטרוג מיותר.  ואם הם שמחים על מי שנהיה חבדני"ק, זכותם..

להשוות אותם לפעילים "של כל מיני אמונות"?..  אולי גם תשווי את מכון מאיר למסיונרים, ר"ל?  מאיפה העיקום ושנאה הזאת?..  הם לא מושכים "לכיוון שלהם" - הם מחזירים אנשים מהעם הזה, שלנו, אל כור מחצבתם. מהעם הזה שנשאר מתי-מעט אחרי השואה הנוראה. אז זו התודה?..  אני מכיר משפחה עם עשרה ילדים (האמא ביקשה אותי לשלוח לה חומר לימודים עבור ילדיה. משם מכיר. ידעה היטב שאני לא "חבדני"ק"..), נמצאים באיזה "חור" באוקראינה, בשביל כמה יהודים ששם. ראיתי את תהלוכת לג בעומר שם - אף אחד לא נהיה שם "חבדניק" וגם לא סתם דתי..  מסורים את הנפש. הילדים לומדים ב"בי"ס אונליין" של ילדי שלוחים מכל העולם, דרך האינטרנט..  זו התודה להם? את היית מוכנה לעשות כך? להשוות אותם לכל מיני משוגעים והזויים?.. ואם חלילה מישהו מילדייך היה מתגלגל למקומות כאלו - גם היית מלגלגלת לחבד שמחזירים ליהדות, או שזה טוב רק כשמדובר בילדים של אחרים, במחילה?...

ואלו שמקימים "בית יהודי" - למדו את זה מחבד עושים זאת בעקבותיהם. 

ולצערנו, זה בכלל לא "המון".. ועדיין רחוק מאד מהיקף המפעל של חב"ד, עם כל מלאכת הקודש שגם הם עושים.

ואלו שהולכים לתקוע בשופר מבין הלא-חבדניקים, זה יפה מאד. זה לא מוריד קמצוץ ממה שאמרתי על הזכות והמסירות של חב"ד בזה. לשם שמיים לגמרי.

מושיקו~=משיח עכשיו ~= משיח נאו~= ד'~= אושר תמידי~= פרפר לבן~= הוד ותפארת ~= מה אני ומה חיי  

~=  פרושו   לא  אותו האיש

פרפר לבן קלטת? אני ואת אותה בנאדם! מחמיא לי! 

המסירות של מישהו למשהו שונה משלנו לא אומרת שאנחנו צריכים לתת לו לצרף את הילדים שלנו אליו.

בהחלט נכון גם על האנשים הנפלאים והמסורים של מכון מאיר.  בודקים, ורואים שמכון מאיר זה מצויין  ומצטרפים , ומי שחושב שיש כיוונים נגד מסורת אבותיו שהיא בסדר , אז שיחשוב מה מתאים לו מכל זה.

 קראתי היטב את התגובות . יש  כאלה שלא תמימים .

 אבל הרבה תגובות הם בטריק  קבוע. אנחנו  נחמדים כזה כאילו , אבל  שולחים חיצים בכל מזרוחניק   ציוייני שמוסר נפשו על התורה ועל קרוב יהודים לתורה :   הם רק למדו את זה מאצלנו .  אנחנו באמת והם סתאאאאאאם....

 כותבים על חילוניים שלא בזה הדיון.

 לא כותבים על  זה שהם הולכים לאלון שבות ובית אל ,  ומושכים ילדים מדרך אבותיהם וגורמים צער למשפחות.

אין לי מושג אם אנשים הסכימו או לא לתהלוכה של חב"ד אצלנו.

אין לי מושג למה שמישהו יתנגד... מה זה מפריע?

לצערי, יש מספיק נוער למשוך שאינו דתי  גם בתוך בית אל...

אני לא חב"דניקית בשום צורה, אבל יש לי רספקט לכל אדם שומר תורה ומצוות.

מה זה, מחתרת חשאית שגונבת להורים את הילדים? בחיאת...

הורה שלא רוצה לשלוח את הילד לפעילות כזו לא ישלח וזהו.

ילדינו חשופים לערכים שונים ממקורות שונים. אז מה הלחץ הזה על תהלוכות חב"ד. מה, בגלל שילד הלך, שמע כמה סיסמאות, קיבל שלוק ושר על בר יוחאי הוא יהיה (חלילה וחס, לא עלינו) חב"דניק?

כידוע, יש לכל אחד בחירה חופשית בעולם.

וגם אם ילד נחשף לחב"ד, ואח"כ גדל, לומד את הדברים ורוצה להיות חלק מזה- מברוק.

יש לך פראנויה רצינית....

הם מייצגות את בשרו של הרבי בעלון שיחת השבוע 457 שנגז ואין לאף אחד גישה אליו!

לא קיבלת את המזכר בנושא?

אנשים בטריפ רע זה קורע 

גילוי נאות: אני מלא ביקורת על חב"ד אבל לא לקחתי סמים לפני שכתבתי את ההודעה אז..

הדבר הראשון שכולם מחפשים זה איפה בית חב"ד הכי קרוב...

מאיפה צצים כאן המוני חב"דים (מושיקו~=משיח עכשיו ~= משיח נאו~= ד'~= אושר תמידי~= פרפר לבן~= הוד ותפארת ~= מה אני ומה חיי  ...  )  .

 כולם לא מנסים לרגע להבין  להרגשות הורים שמושכים את הילדים שלהם מהם למשהו זר להם ולאבותיהם .

 מנסה לרמוס מי שיש לו איזו מחשבה עצמית , בלי לבחול באמצעים, אילו משתמשים בעלילת הדם במצות !

 מי שיש לו מחשבה עצמית ,  הם מציגים אותו כממציא עלילת שימוש בדם יהודים  במצות . אין להם גבולות. אין להם מעצורים .

 ושוש ושוב שימוש במה שבכלל לא רלונטי - שהם עובדים על יהודים בכל העולם להיות חב"דיים . מה זה קשור בכלל לזה שמתאמצים להפוך דתיים לחב"דים?

 כל הכבוד למופים שמעיז לכתוב אמת.

חפשו היטב הוא טובע בתוך ים התגובות של פלוגת המגיבים של חב"ד, שכנאה הם שלוחים באינטרנט , לשתק כל מחשבה וכל הרגשה אחרת.

אני שואלת באמת. נשמע כאילו חב"ד מאיימת עליך באיזשהוא אופן.

אני לא חב"דניקית ואני לא מתחברת לרוב העניינים של חב"ד אבל אני לא מבינה למה אתה מתבטא ככה.

אז מה אם אין להם עלונים של אחרים ואז מה אם יש להם דגלי משיח ושאר ירקות. למה זה צריך להיות קשור אליך אם אין לך ענין בזה?

אתה מנסה כביכול "להגן" על ילדי ישראל התמימים והוריהם, אבל בין השורות לא נשמע שזה עיקר הענין. בין השורות נשמע שיש לך כעס מאוד גדול וגם אולי פחד. אז למה? מה הם עשו לך? אני באמת שואלת.                                               כי יש הרבה זרמים וגישות וכל אחד בוחר לו את דרכו שלו. ומי שלגמרי שלם עם עצמו במקומו שלו לא צריך להרגיש מאוים או לפתוח מלחמה נגד אחרים.  כשאדם "מקדש מלחמה" נגד דבר מסוים נראה שהדבר הזה נוגע לו באיזו נקודה משמעותית ולכן כ"כ מכעיס אותו.

חוצמזה שכל הניקים שהזכרת הם לא אותו אדם. תעקוב אחריהם בעוד פורומים ותראה.

העובדה שלא נותנים כניסה לאף עלון שאינו8 שלהם , מראה האהבה והסובלנות והפתיחות שהם רוצים שיגלו כלפי מאמציהם למשוך אליהם את ילדינו , היא לא כנה.

 הם לא מגלים סובלנות דומה כלפי אחרים.

 במקום לדון עניינית חוזר המבנה הקבוע .

 " אני לא חבדניק אבל מעריץ את חב"ד , וכל מי שממשיך  לא לבטל את עצמו בפניהם הוא : אוכל דם במצות לפסח, ציפורניים ארוכות , מופרע נפש .... וכולם חייבים להוקיע אותו לחרף אותו ולגדף אותו" .

|פורץ בצחוק משוחרר|

|מנסה להרגע|

|לא מצליח|

|מרגיש הכרת הטוב על הבידור שהחתול סיפק לי|

|מצליח להרגע|

שונרא היקר

אם משהו מפריע לך בחב"ד היקרים,

אתה מוזמן לאישי ואנסה לעזור לך לנסח את זה

באופן שייתחסו אליך ברצינות. 

אם כולנו נהיינו "חבדיי"ם" בלי שאנחנו אפילו יודעים - ו"שלוחים באינטרנט" - 

ואנחנו אפילו לא מודעים לרגשות עצמנו כהורים "כשמושכים את ילדינו למשהו זר"... - 

אז שמא לקחו אותנו בצעירותנו לתהלוכה שלהם בלי שהרגשנו...

כדאי להירגע, ובזריזות.  

אפשר לכתוב דעות בצורה מיושבת ועניינית.

אני מתאפק ומתאפק מול כל הגידופים הנוראיים ש

מושיקו~=משיח עכשיו ~= משיח נאו~= ד'~= אושר תמידי~= פרפר לבן~= הוד ותפארת ~= מה אני ומה חיי ~= לשם שבו ואחלמה ~= בת 30 ~=  טאבולה רזה ~= פרח בר

שכוללים מאכילת דם במצות לפסח ועד הפרוטוקולים של זקני חב"ד . במקום התיחסות רצינית רק שינאה שינאה, לעג ועוד לעג , ונפנוף בדגל  שבו הם משקיעים כל כך למטרות פרסומת - בית חבד בטרינידד ! ( לא מזכירים שיש להם גם באלון שבות ובית אל) .

 אז הגיע הזמן לא להתאפק יותר ולצטט את הרב עובדיה יוסף שברר וקבע חד משמעית

http://tinyurl.com/6tnrw7w.

חובה להקשיב !  לשתי הדקות הראשונות. !

בשמו ובשם הרב ש"ך שגם הוא ברר , שבחב"ד עושים את הרבי שלהם לאלוה , לא רק למשיח, וזו עבודה זרה ממש !

 אלו דברי שני  גדולי תורה. תגידו עליבם "פרוטוקולים של זקני חבד" תגידו עליהן " אוכלים דם במצות בפסח" תגידו עליהם מה שתגידו . הם קבעו שהוא עצמו גורם לאלה שאיתו לחשוב כך.  תקשיבו היטב .

 האם תדרשו למחוק את דבריהם , ולשמוע רק אליכם ?

 האם תגידו שוב "אבל  גם הם יודעים שיש לנו בית חבד בטרינידד , ולכן זה שאנחנו עושים איש לאלוהים זה לא כלום ?

 ברור  שיש לשמור מרחק מכל זה .

 את לא מכבדת מי שלא מחזיק בדעותיך .

את רואה שהרבנים עובדיה וש"ך  קובעים בפרוש שבררו היטב ומצאו את  שהרבי של חב"ד מציג את עצמו כאלוה.

http://tinyurl.com/6tnrw7w.

חובה להקשיב !  לשתי הדקות הראשונות. !

 ואת קופצת בלי שום בסיס  וזורקת כלפי תלמידי חכמים אלה  דיברי ביזוי ,

"כל הפוסל במומו פוסל"  כאילו שיש לך  שמץ בסיס להגיד עליהם שהם בעלי  המום של הצגת עצמם כאלוה !  

 צפוי שעכשיו 

מושיקו~=משיח עכשיו ~= משיח נאו~= ד'~= אושר תמידי~= פרפר לבן~= הוד ותפארת ~= מה אני ומה חיי ~= לשם שבו ואחלמה ~= בת 30 ~=  טאבולה רזה ~= פרח בר  

יגיד,  ואני מתכוון שכל אחד מהם יגיד  בערך ככה :" אני לא מחבד אבל  הרב עובדיה יוסף אמר שיש הרבה בתי חב"ד וזה אומר שהוא  והרב ש"ך חזרו בהם מזה שאמרו שעבודה זרה זה לא בסדר.

אני למשל החבדניק היחיד בשכונה שלי (שכונה של דתי לאומי)ועשינו אתמול תהלוכה גדולה עם הרבה מילדי השכונה

ואף אחד כולל רב השכונה ושאר ההורים לא בא לבדוק מה הילדים שרים ולא הפריע להם שהפרחנו בלוני משיח וכל השלטים היו  

עם הכרזת הגאולה, וחוץ מזה אף אחד עוד לא התפקר מלימוד תורת חבד והשתתפות בכל מיני פעולות שלה

שימו לב  מושיקו~=משיח עכשיו ~= משיח נאו~= ד'~= אושר תמידי~= פרפר לבן~= הוד ותפארת ~= מה אני ומה חיי ~= לשם שבו ואחלמה ~= בת 30 ~=  טאבולה רזה ~= פרח בר ~= ממיזה   

מגיב וחוזר ומגיב , וכונתי לכל אחד ואחד מהרשימה בנפרד , גם למושיקו שמלאכתו נעשית ע"י .... אחרים

רק כדי להסתיר את תגובתי שלפני כן .

הם לא מתייחסים לעצם הדברים של הרב עובדיה ושל הרב ש"ך שהרבי שלהם קובע לסובבים אותו שהוא אלוהים , ושזו עבודה זרה.

 ושצריך להרחיק כל יהודי מזה..

 אז עכשיו ממזיה מספר שרב שכונה לא  הכיר את דברי הרב ש"ך ודברי הרב עובדיה יוסף 

http://tinyurl.com/6tnrw7w   

 שהרבי מלובביץ'  עושה עצמו אלוה . וההפולחן סביבו זה עבודה זרה.

 או שלרב השכונה לא היה אומץ לצאת נגד זה .

אם מישהו מויז'ניץ היה עושה מצעד ויז'ניץ בכפר חב"ד היה מתעורר , במקרה הטוב, בחדר מיון.

זה כבר באמת הגזמה..

אתה "יודע שכל מה שעונים זה כדי "להסתיר את תגובתך"....

ואיזה "מאפיה" התארגנה פה בשביל זה...

נו..

לדעת אדמין לכל ילד יש את היכולות שהיו לו . וכל ילד יהיה מודע לדברי הרב עובדיה יוסף והרב ש"ך  שהחשבת הרבי מלובאביץ לאלוה זה עבודה זרה

http://tinyurl.com/6tnrw7w  

וכל ילד ייזהר ויקיים : רימון מצא תוכו זרק וקליפתו , הבלונים ודגלי משיח, אכל  ! 

 חז"ל לימדו אותנו בהרבה מקומות שלא  לסמוך על זה שכל ילד יבין  וייזהר בדברים שמבוגרים טועים.

 כאן בפורום  היה הדיון הבא : 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f38

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f38

שאלה : האם אתם מסכימים עם המשפט הבא": 

""הרבי הוא אלוקים" ,משפט שאמר לי חסיד חב"ד ?

 תגובה :  מושיקו

ט"ז אדר ב 22:14

כותרת:  אם זה לא מספק אותך אתה מוזמן ללמוד את כל השיחה .

תוכן:  " אנוכי עומד בין ה' ביניכם" , כיון שאין בזה שום הפסק – כל מציאותו היא הקב"ה ( זיין אלא מציאות איז זיין דער אויבערשטער ) .   

( שימו לב, זו תשובה לשאלה אם הרבי מלובאביץ' הוא אלוהים .   הזיהוי עם משה נעשה  כדבר מובן מאליו)

 אפשר לתת תירוצים מהיום עד מחר , אבל  ברור ההבדל בין הדברים הברורים של  הרב עובדיה שהאמונה שמפיץ הרבי מלובאביץ'  שהוא אלוהים  היא עבודה זרה , לבין  דברי מושיקו.  שאחריו נוהה חלק  מאלה שברשימה :

משיח עכשיו ~= משיח נאו~= ד'~= אושר תמידי~= פרפר לבן~= הוד ותפארת ~= מה אני ומה חיי ~= לשם שבו ואחלמה ~= בת 30 ~=  טאבולה רזה ~= פרח בר ~= ממיזה 

ברור שחלק מאלה היו ילדים דתיים שנמשכו  בלי הסתייגות. בתחילה אחרי בלונים ודגלים ובהמשך קיבלו בלי סינון  גם את מה שכתב מושיקו:

כל מציאותו ( של הרבי שלנו) היא הקב"ה ! ( זיין אלא מציאות איז זיין דער אויבערשטער ) .    

 לא מילאת 101 והורידו לך 47% מס במקור?

אני מכיר כאלה שעושים את זה בכוונה לקבל עם ריבית והצמדה. זה המקרה?

ליתר דיוק:

בתחילת 2025 שילמתי מאות אלפי שקלים מיסים בגלל מימוש ביטקוין, כמה ימים לאחר המימוש קניתי דרך הבנק קרן מחקה ביטקוין, ובגלל שהקרן הזאת הפסידה - ביצעתי מכירה בשביל שאוכל לקבל בחזרה חלק מהמס ששילמתי בתחילת השנה. כמה ימים לאחר המכירה רכשתי מחדש כמובן, אבל זה כבר לא קשור להחזר שקיבלתי אלא לאדם המטורף שאני.

אני מנסה כבר בערך שנתיים ולא עבד

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי לנסות לשנות אווירה, מקום.

לצאת סתם לסיבוב ולדבר

לשבת במקום שהוא לא הבית, כדי להתנתק ממנו לזמן האישי הזוגי שלכם.

אל תתייאשי, כי נשמע שזה בוער בך, ואת לגמרי צודקת.

ואם את אומרת שגם את כמוהו בקושי לקלף קליפות אז תנסי לחשוב מה עובד עלייך ועם זה תקלפי לאט לאט ממנו. זה בשלבים, בתהליך.

הלוואי ותצליחי

מדי פעם, כי הילדים כבר גדלו ועד שמפנים ואת האזור ומאפשרים שיחה שקטה לוקח זמן.

אז הוא מסכים ברעיון ואפילו תומך בו, אבל הביצוע בעייתי, הוא לא יזכור או יציע בשעת אמת ואני כן רוצה לראות ממנו איזה בדל של יוזמה.

זה באמת מאתגר בטח אם רוצים לשבת בבית ולכן יציאה החוצה מאפשרת יותר שקט וזמן זוגי נטול הפרעות. אם צריך אפילו לומר לילדים (אם הם עוד ערים), עכשיו אמא ואבא יוצאים לזמן לעצמם.

אפשר סיבוב, אפשר לקפוץ לפינת טבע (אם יש בסביבה), אפשר להוסיף משהו קטן לאכול (מאפה?).

מבין מאוד את הרצון שהוא יזום. אמרת שהוא לא כזה אז גם אם יתחיל ממך אותי מתוך זה הוא יראה שזה טוב, יבין (אולי ישמע ממך) את הצורך בזה וזה יבוא גם ממנו.

הלוואי

אף פעם הוא לא יזם? איך היה לפני החתונה או בשנים הראשונות?

זה נס שנשארנו יחד כשאני חושבת על זה לעומק

הבעיה שגם לי קשה הביצוע ובאופי של כן תמיד מעדיפה להצטרף מאשר להחליט וליזום

כבר עובד יפה מאוד מעל עשור עם הצלחות רבות מהרבה תחומים.

ברוך ה

כל הכבוד לשניכם

ואולי היה שווה לרשום את כל מה שרשמת כדי להגיע לנקודת העומק הזאת שאמרת. לא?

גם בתקופת החברות/אירוסין הוא לא יזם כלום?

אני לגמרי מבין את הרצון שהוא יזום. ואם את דומה לו אז כנראה שאת יכולה להבין למה הוא לא יוזם את זה, ועדיין אם בך זה יותר בוער תנסי את ליזום משהו, אפילו התחלתי, אולי רק להציע סיבוב שכזה או לשבת באיזה פינת חמד ושהוא יעזור לך ליצוק תוכן. זה יכול לעזור? אולי אחרי פעם פעמיים כאלה זה יביא אותו מעצמו ליזום כאלה דברים, יכול להיות? 

כלומר לתפוס את כל ה"מה כן" (ולא רק כל המה לא) ולעבור דרכו, לא לוותר עליו.

נכון, זה לא אידיאלי אם הוא לא יוזם.

ונכון, זה לא מושלם שאת זו שצריכה להזכיר בשעת אמת את ההליכה.

וזה באמת באמת היה משמח אותך אם הוא היה עושה זאת.

אבל יש בתוך כל הדבר הזה גם הדרגתיות שנכונה ויכולה להיות מאוד מועילה ומקדמת לשניכם גם יחד.

כלומר לא לחתור רק ל0 או 100, אלא ממש לעשות צעד צעד.

אז בתור צעד ראשון -

שאת הצעת שתעשו סיבוב בחוץ - מעולה!

והוא הסכים - מעולה!

ואפילו תמך ברעיון - מעולה!

ועכשיו נשאר את שלב הביצוע,

אז אם כרגע את זו עם החוזקה של לזכור ולהזכיר - גם מעולה! לא נורא בכלל כרגע, העיקר שתצאו, זה מה שחשוב עכשיו, ההתקדמות, הצעדים, הכיוון.

לא המושלם, לא סוף הדרך, לא בבת אחת.

צעד אחר צעד.

התקרבות אחר התקרבות.

לאט לאט ובהדרגתיות.

אז לבינתיים אם תנטרלי את המשוואה בראש שאומרת לך ש"אם בעלי לא יוזם = לא אכפת לו ממני אז כבר לא שווה כלום" (או משהו דומה )

וממש לשנות אותה בראש ל: "בעלי מסכים ואפילו תומך מאוד ביציאה זוגית להליכה = ככה הוא מראה לי שאכפת לו ממני, מהקשר, מהביחד ואני רואה את זה".

או לעוד משוואה מקדמת של "בעלי מסכים ואף תומך ביציאה זוגית וכרגע החוזקה שלי היא לזכור - אז אני אשתמש בחוזקה שלי ואראה את ההסכמה והתמיכה של בעלי ברצון ובביצוע עצמו לאחר התזכורת כחוזקות שלו".

כי באמת שכולנו רק בני אדם, עם חוזקות ועם חולשות.

אף אחד מאיתנו לצערנו לא מושלם, רק הקב"ה לבדו מושלם.

ואם אפילו נאמר על צדיקי יסוד עולם "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" אז מי אנחנו הנמלים לידם...

לכן כדאי מאוד לקחת בזוגיות את החוזקות של כל אחד, ולהתברך מהם.

וממה שהם אינם חזקים בו, לפחות לא כרגע - לשים בפרופורציה של האנושיות שלהם.

אז כרגע לך יש חוזקה של יוזמה - מעולה! תשתמשו בה! גם בהצעה וגם בתזכורת.

ולבעלך אולי יש חוזקה של הביצוע עצמו (להסכים, לתמוך, לעשות), אילו עוד חוזקות אחרות יש לו?

אולי יש לו אפילו מקומות בהם דווקא הוא יותר חזק ממך בדברים אחרים?

ממש לראות איך ניתן להתברך מהחוזקות של השני

וכמובן להביא לקדמת הבמה גם את החוזקות שלנו

והכי חשוב - לא להלביש על חיסרון של השני/ה שזה אומר שלא אכפת לו או הוא לא אוהב או אני לא חשובה, אלא להבין שפשוט כרגע הוא לא חזק בזה,

ודווקא לנסות ולראות את כל ה*מה כן*, במקרה הזה את ההסכמה והתמיכה הגדולה, ובטוחה שיש עוד.

כמובן שבהמשך אפשר לדבר על החשיבות של היוזמה גם מצידו, עד כמה זה ישמח אותך, מה זה יתן לך להרגיש שהוא יזום וכן הלאה,

אבל זה בהמשך הדרך, בצעד או בצעדים הבאים, ולא הכל בבת אחת

אז עכשיו ממש תתפסו חזק את הצעד הנוכחי הזה - וצאו להליכה ותהנו!

מגיע לכם את זה כ"כ!

בהצלחה רבה

אם גם את באופי טיפוס פחות יוזם, והרצון שלך הוא באמת להצטרף, אפשר בהחלט לנסות לדבר על זה בצורה ישירה (כמובן לא בהאשמה אלא כשיתוף של הלב שלך) ולשתף אותו למשל שכאשר את צריכה כל פעם ליזום או להזכיר - משהו חסר לך בחוויה הרגשית של להרגיש נחשקת/מחוזרת/אהובה/חשובה וכו', או שפשוט גם לך קשה לזכור ואת צריכה אותו איתך כאן

ולכן היית שמחה אם היה זוכר מעצמו לפחות בחלק מהפעמים.

ועל גבי הרצון הכה חשוב, חשוב גם לנעוץ עוגנים במציאות שיעזרו לכם בתכל'ס. 

והצעד הראשון לשם כך הוא באמת יצירה וקביעה של מרחב זוגי.

קודם כל לפנות ביומן מקום למרחב של הביחד שלנו.

זה יכול להיות שעה בשבוע, זה יכול להיות חצי שעה בשבת, זה יכול להיות פעם בשבועיים, זה יכול להיות 10 דקות בסוף היום וכן הלאה.

אבל לקבוע.

לשריין.

להכניס זאת בצורה אקטיבית ויוזמה ללו"ז וליצור קודם כל את המרחב הזה.

ועל גבי המרחב - ניתן לראות מה הלאה לצעדים הבאים.

לראות מה הלאה עוד יכול לעזור לשנינו, בהינתן ששנינו באמת לא טיפוסים יוזמים כ"כ.

למשל:

אחרי שקבענו מרחב זוגי

* אפשר לקבוע את הסיבוב בחוץ ביום קבוע בשבוע בשעה קבועה - וכך זה גם בתוך היומן וגם מוריד כל שבוע מחדש מאיתנו את עניין ה"מי יזם ומי לא".

* אפשר גם לשים תזכורות לשניכם ביומן לכך.

* אפשר להמשיך בתוך המסגרת הקבועה של המרחב הזוגי שקבענו מראש ולהוסיף לתוכה עוד דברים שמעניינים אותנו, ממש אפילו לעשות רשימה של כל מה שעולה לכם לראש שיכול לעניין אתכם ואז לראות את הרשימות של כל אחד ומה יכול להתאים ולהסתדר לשניכם גם יחד.

כך יש לכם "סל" של אפשרויות מוכנות מראש וכל פעם תוכלו לבחור אחת מהן.

* אפשר ואף מומלץ להצמיד לכל זמן זוגי כזה חיזוק חיובי - ממש להצמיד לו משהו מפנק ומשמח שמיוחד לכך אם הצלחנו, זה עוזר לקבע הרגלים חדשים.

לדוג: אם את אוהבת אייס קפה ואת מפרדנת לך אחרי כל פעם שיצאתם אייס קפה זה חיזוק חיובי

וכל דבר דומה שאוהבים.

* להתחיל מדבר קטן וקל ולא לצפות ולחכות רק ל"מושלם" הזה, אלא פשוט עצם הזמן ביחד הוא חשוב ובונה. לכן לא לחכות לאיזו "מוזה" או להרגשה המושלמת כדי להתחיל, אלא עצם הקירבה נוצרת שמאפשרים פניות אחד לשניה ולא לפני.

אז רק להתחיל. רק משהו אחד. קטן.

* מתוך הסעיף הקודם חשוב גם לזכור שלפעמים מה שעוצר אותנו זה לא חוסר רצון אלא שזה פשוט מרגיש משימה גדולה מדי או כבדה מדי או מורכבת מדי עלינו עכשיו, ואז ככל שהצעד יותר קטן ופשוט כך הסיכוי שזה באמת יקרה עולה.

למשל אם נחליט ש"נצא לסיבוב סביב הבניין לאחר ארוחת הערב" - זה משהו מוגדר ונקודתי ויכול לקדם גם את המוטיבציה.

* אפשר להחליט שעושים תורנות וכל שבוע מישהו אחר אחראי להביא רעיון ויוזמה (ואז הוא שם לעצמו תזכורת או עזרים אחרים שיעזרו לו לזכור וגם את כמובן בתורך )

* אפשר להצמיד את המרחב הזוגי לפעולה קבועה שממילא עושים כדי שנזכור - למשל אם מחליטים שכל שלישי בערב עושים הליכה אחרי ארוחת הערב או ההשכבות - זה משהו צמוד שעוזר לזכור.

* אפשר גם להחליט מראש על סימן היכר חמוד שאיתו נזכיר אחד לשניה את הזמן שלנו: כמו לעשות פרצוף מצחיק / מילת קוד / סימן מוסכם / שאלה פשוטה וחביבה של "מתאפשר לך עכשיו את הזמן שלנו?"

* אפשר לשים פתקים שיזכירו במקומות חמודים, כמו הקומודה, המראה, המקרר, הכרית וכן הלאה.

חשוב גם לזכור שהמוח שלנו בנוי מתבניות תבניות, וכאשר באים לעשות שינוי ישר יש את הקושי המובנה שהתת מודע שלנו מזדעק ואומר: אל תזיזו לי את המוכר והידוע! לא אוהב שינויים! לא רוצה שינויים! ובהחלט יש את החשש והרתיעה ממשהו חדש, שונה.

לכן כדי לשנות דפוס, כדי ליצור הרגל חדש - אנו נדרשים גם לסבלנות, גם להתמדה וגם לאורך רוח. 

לוקחים בחשבון שיהיו גם טעויות או נפילות בדרך,

לוקחים בחשבון שזה תהליך וצריך זמן וסבלנות על לקביעת ההרגל החדש בתוכנו,

מעצימים את כל הפעמים שאנו כן מצליחים (גם בפני עצמנו וגם לשני/ה),

מזכירים בסימן היכר כאשר שכחנו,

מביאים איתנו הרבה חמלה ונשימה עמוקה

ומתחילים.

באמת צעד צעד.

ולאחר כמה וכמה פעמים וחזרות כאלה - זה יהיה יותר קל ב"ה וכבר יתקבע להרגל החדש והטוב שלנו.

אז בתוך כל העומס המטורף של החיים והשיגרה השוחקת - כאשר אנו מכניסים בצורה *אקטיבית* זמן יזום ויוצרים ומאפשרים מרחב זוגי, כך צעד אחר צעד אנחנו מתקדמים ומעמיקים.

לא מצפים ל"זבנג וגמרנו", אלא בהתמדה פעם אחר פעם ושלב אחר שלב, לאט לאט.

על הקורס של יוני אנטמן.

זה קורס שמיועד לצד הנשי (יוני היא אישה, למרות השם). הנחת העבודה היא שאת עושה את הצד שלך, והוא כבר יגיב לזה (לא מצופה ממנו להשתתף או לצפות בשום דבר).

הרעיון הוא קודם כל ללמוד להכיר את עצמנו, מה הרצונות שלנו, הרגשות העמוקים, הכאבים שחוזרים על עצמם.

היא נותנת גם כלים של איך לתת לעצמנו מקום לכאב וקודם כל להתמודד בעצמנו עם הכאב, ואחר כך גם איך לתקשר אותם בצורה מקרבת, בלי לגרום לגבר להרגיש אשמה.

בדיוק היא מתחילה מחזור חדש (מה שלא קרה כבר שנה וחצי...).

לי אישית זה היה משנה חיים, יותר מכמה וכמה טיפולים שהייתי בהם.

אם תרצי פרטי יצירת קשר וכו'- בפרטי.

קודם כל ב"ה הקמתם בית, משפחה, ביססתם את החיים שלכם וזו קרקע יציבה לזוגיות פורחת.

אז עכשיו, אתם נמצאים בתוך שגרה טובה ורק רוצים להוסיף לה זוגיות טובה.

בהתחשב במצב של שניכם את יכולה לקחת דבר שלישי קבוע ומתחדש שדרכו תוכלו לבנות מסלול זוגיות.

כלומר -

לקבוע עיתים לדבר מסויים ששיוביל להתפתחות בקשר.

לדוגמה:

-אם אתם אנשים עיוניים: לקנות ספר מעניין, משהו לא שגרתי, בנושא שמעניין אתכם ולקבוע עיתים לקרוא בו / לשוחח על סוגיה מיוחדת שבו.

(הספר "גברים ממאדים נשים מנוגה" הוא ספר מדהים שמדבר על ההבדלים והמכנה המשותף בין גברים לנשים).

- אם אתם אנשים של חוויות: לקבוע "דייט שבועי" יום / ערב מסויים בשבוע שאתם יוצאים למקום שבחרתם מראש.

(אפשר לחלק את התפקידים - תכנון מסלול / ציוד / אוכל / וכו'...)

- אם אין לכם יותר מדי זמן לחשוב: ללכת לשיעור קבוע בנושא זוגיות - אם יש בקהילה / באיזור שלכם. 

(עצם ההליכה של שניכם מכניסה למודעות את החשיבות שיש לשניכם בזוגיות אחד עם השני)

ואז ליצור מציאות קבועה ומתחדשת שמוקדשת רק לזוגיות שלכם.

ומשם לאט ובסבלנות, השגרה הכללית גם תהיה מושפעת.

אנשים כבדים זה לא כמו אנשים קטועי גפיים.
אני בטוחה שלכל אחד מכם יש  נושאים שהשיחה עליהם קלילה נעימה וזורמת.
אפילו אם זה משהו "טפשי" או ילדותי. ז"א שזה לא היכולת או הכישרון, אלא התפיסה של הנושא.
יכולה לומר לך על עצמי, במשך שנים נמנעתי ופחדתי לעשות צעדים ממחסומים פנימיים של פאדיחה ואיזה מביך ובושות.
מה אני אגיד שאני אוהבת x.y.z?
מה אני אשתף שבא לי כך וכך?
איך זה ייתפס, איך זה נראה מבחוץ?


את מתארת קושי, מתארת מציאות של נתונים טכניים- ששניכם כבדים ואולי קצת סגורים. יש לזה סיבה, בד"כ אנשים כבדים או סגורים לדבר או לעשות דברים מסויימים כי מפחדים מהשלכה. שווה לעצור ולשאול- מה ההשלכה שממנה מפחדים? האם יש מקום מהותי עצמוני לפחד או שזה רק פחד שמתפתח ומתעצם בראש אבל בפועל אין שם איזה משהו נורא?

למשל, ללכת שניכם לבאולינג.
אם אני מסתכלת מהצד על הסיטואציה שאת מתארת- הייתי חושבת שאת לא תרגישי בנוח והוא בכלל יבטל את הרעיון.
אבל אם תפרקי את זה לעצמך ולו-
יש בינכם בסיס טוב. הוא לא מבין מה צריך לשדרג בזוגיות- סבבה. את רוצה. הוא מוכן בלי להבין לעשות בשבילך כי אוהב אותך?
יופי.
אם כן בוא איתי לבאולינג.
יגיד לא? למה?
על כל סיבה שיביא אפשר לפרק אותה שכלית ולהבין שאין שם מהות, אלא איזה פחד כללי לא מוסבר, מחסום שהוא לא מחזיק בעצמו.
ולאט ככה לפתור את המחסום וללכת, ולהינות אחד מחברת השני.
שינוי אווירה וחוויות משותפות פותחות מרחב שאינו תלוי בילדים, כסף, בית, מחוייבות- ומזכיר לכם למה בחרתם אחד בשניה- כיף לכם יחד.
זה פותח את התיאבון להרחיב את התחושה הזו, לשדרג אותה ולעבוד עליה.
אחרי כמה חוויות חיוביות מקרבות כאלה הוא ירצה בעצמו.
ברגע שיש רצון הדדי ופתיחות מחשבתית אפשר לעבוד בצורה יותר אפקטיבית...
 

מבחינתו אני עדיין חושבת שהוא סוג של טיפוס כזה של שגרה שגרתית לחלוטין, וגם בתור ילד, מתבגר ואדם בוגר כמעט ולא הרגיש צורך במענה חברתי רגשי, לא מחפש חופשות או יציאה מהשגרה, ומבחינתו סוף היום לשבת ללמוד או להתעדכן קצת בחדשות מספק לו את האוורור שהוא צריך.

את צודקת שיכול להיות שזה נהיה הרגל ואפשר לנסות לשאול אם זה חייב להמשיך להיות ככה או אפשר לנסות דברים אחרים.  

זה שונה מהמחשבה שלי כרגע כי אני בעצמי מקובעת אבל נתת כיוון יפה 

זה קצת בידיים שלנו.

זו תורה שלמה, אבל על קצה המזלג

זו ה'נשמה' של הקשר.

הוא לא מבין למה צריך

אבל כשתעשו תהליך ותגיעו למקום מחבר, מקרב ומרגש בקשר, הוא יודה לך על זה בדיעבד, בטוח.

וכאן את נכנסת לתמונה. עצם ההבנה שחבר משהו והרצון לשנות, למרות שאת מתארת שגם את לא 100 אחוז שם, זה צעד ענק בדרך לשינוי חיובי.

את מתארת שהוא לא טיפוס כזה, אבל אולי זה משהו שגרם לו 'לא להיות כזה'? גם מילדות? פחד מכישלון, אכזבה, מבוכה וכו'? את לא צריכה להפוך להיות המטפלת שלו, למרות שממציאות החיים והנסיון בסביבתי הקרובה אני יכולה לומר לך שהרבה מאוד גברים עוברים שינוי נפשי חיובי ומעצים בעקבות הקשר הזוגי עם האשה שלהם.

אני מתכוונת, יש גברים יותר עמוקים, שיחות נפש, יש כאלה שאוהבים ריגוש, אקסטרים, יש מי שנהנה לטייל ולצאת ויש 'מקובעים'

גם אם הטבע שלו 'מקובע'- חוויות חיוביות מקשרות ומעצימות עם בן זוג אהוב, תמיד תהיינה משהו כיף.

הוא התרגל לשגרה, כי היא נוחה וצפויה מראש. פחות ציפיות פחות אכזבות.

אבל אילו חיים אלו?

אפשר לעורר אצלו את הנקודה הזו למחשבה וממש ללכת לכיוון- למה זה ככה, ממה אתה מפחד?

ואפשר להתחיל מצעדים, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.

וכמובן כמובן, תפילות אינסוף על זה, וזה ממש בר שינוי, וזה ממש בידיים שלנו ובסיעתא דשמיא, ואם מישהו יכול - זו את, האשה, הלב והרגש של הקשר🤍

בכלל אני חושב שעזרה במשפחה בסכומים מאוד מאוד גבוהים היא מתכון למרירות מניסיון.

אל תעשה משהו שיגרום לך להתבאס.

באופן כללי לדעתי - אם החלטת לתת את הכסף, אז תן אותו בלב שלם בלי לחפור. אולי רק בליווי תפילות שלא תהיה פה נפילה גדולה מדי...

כל עוד לא מדובר במשהו שהוא סכנת חיים או נפש - נראה לי שלא נכון "לחנך" את האחות...

הייתי מפרידה בין שני הדברים.

העצות שלך לגבי הנכס לא קשורות להלוואה, גם אם לא היית נותן חלק, בתור אח שמבין בזה אתה רשאי לייעץ, אולי כדאי לדבר על זה שוב דרך בעלה.

ואם אתה רוצה לעזור, תעזור.

בלי קשר למה יעשו עם הכסף כל עוד ההחזר שלך מובטח.

אל תחנך אותה בעזרת הכסף שלך.

בטח לא להחזיק אותה בתנאים.

(שוב כל עוד אין פגיעה בהחזר)

ממילא הבנק דורש להביא שמאי, אם באמת יש פער עצום בין המחיר המבוקש לבין שווי הנכס, אז הבעיה תהיה עצומה: הבנק יעמיד משכנתא בהתאם לשווי שקבע השמאי, ולא בהתאם למחיר בחוזה. 

ומה שיפגע ראשון זה ההון העצמי שהוא נתן לה

אני לא הייתי נותן במקרה כזה

אתה מקבל אישור עקרוני מהבנק

אין סיבה שלא יקבלו. כי זה לא קשור לנכס.

מוצא נכס

חותם עסקה ומשלם סכום התחלתי כלשהו

לאחר מכן מתחיל תהליך של הלוואת משכנתא. שחלק ממנה מגיע השמאי של הבנק

אם הדירה לא שווה את המחיר שחתמת עליו. השמאי יתמחר אותה לפי הערך האמיתי שלה ולפי הערך הזה הבנק יסכים לתת הלוואות משכנתא

ואז אין לך די כסף להשלים את העסקה ורוצים לבטל את החוזה. בדרך כלל זה יהיה כרוך בדמי פיצוי כלשהם למוכרים. הכסף הזה יצא מההון העצמי.

אפשרות נוספת.

לפנות לגופים חוץ בנקאיים כדי להשלים את היתרה.

הבעיות עם זה

1. אם הבנק ידע על כך. יכול להיות שהוא יצמצם עוד יותר את הסכום שהוא מוכן לתת.

2. הלוואה חוץ בנקאית בדרך כלל נתנת בריביות גבוהות יותר. כך שיכולות להכניס לסיבוך כלכלי

אתה לא מקבל בכלל אישור עקרוני.

ואתה לא חותם עיסקה.

ולא משלם כלום.

באמצע תהליך לקיחת הלוואות המשכנתא.

כי רוצים להביא דווקא שמאי שעובד ספציפית עם הבנק שהחלטת לקחת ממנו את המשכנתא

וכדי לקבל הצעה קונקרטית למשכנתא כדי להשוות בין בנקים. בדרך כלל הבנק ידרוש חוזה רכישה ונסח טאבו (ועוד כמה דברים)

ואין שום קשר לאישור עקוני.

אישור עקרוני לא קשור לנכס ספציפי

אלא בדיקה פרטנית של הזוג ולאיזה גודל הלוואה הם יכולים לקחת

יתרה מזו ידעתי בעת חתימת החוזה שזו טעות אבל בעל הדירה הלחיץ אותי שיש לו קונה אחר, אבל מכיוון שידעתי פלוס מינוס שאני בטווח המחירים באזור אז חתמנו.

ועדיין הלכו 20 אלף שקל, זו טעות וזו לא ההמלצה לעשות זאת, תלמדו ממני מה לא לעשות.

והמוכר מוכן לרדת עד 1.02 סופי סופי

לא היית מבצע את העסקה?

קשה לדבר על מה היה קורה אילו, בפועל אני ידעתי שאני לא אמור לחתום על חוזה לפני הערכת שמאי ובכל זאת עשיתי את הטעות הזאת במועד החתימה.

אני כאן כדי להתריע לאחרים לא לעשות זאת ובכלל זה את פותח השרשור.

לדוג' אצלי בבית. השמאי כתב מחיר עגול עגול. שהיה כ20+ אלף מתחת למחיר חוזה.

הלכתי אליו למשרד.

אמרתי לו שהוא מוזמן למצוא לי דירה דומה במחיר שהוא כתב.

ואם הוא מוצא דירה כזאת, אני נותן לו שכר כפול (בחצי בדיחה כן....)

אז הוא תיקן את המחיר שמאות למחיר שכתוב בחוזה

שהוא ממש ממש לא עגול ואין סיכוי שזה השמאות מדויקת. כי אם כן. אני יוכל למלא לוטו שהצלחתי לקנות במחיר המדויק של השמאות

לימים הכרתי שמאי אחר.

הוא סיפר לי שההנחיה של הבנקים היא לתת מחיר שמאות גג כמחיר החוזה, ואם אפשר. להוריד קצת

למרות שברור להם שזה לא המחיר הראלי של הדירה.

יש עדיין שמאים שכתובים מחיר מעל מחיר חוזה. אבל צריך להיות סיבה טובה למה הם כתבו את זה.

כך שזה שאתה נתת מחיר חוזה. יכול להיות שזאת התרנגולת שהטילה את הביצה של מחיר השמאות 

עצה שלי: אל תחתמו על חוזה לפני הערכת שמאי.

כלל לחיים.

כי היא (אחותו של פותח השרשור) כנראה לא תקח שמאות מוקדמת.

אבל מסכים איתך

אם אפשר. עדיף לקחת שמאות מוקדמת

ובגלל שהרוכשים שמים חלק מהכסף כבר במעמד החתימה, המוכרים יכולים פשוט לא להחזיר את הכסף הזה כדי לקבל את דמי הביטול שמגיעים להם בהתאם לחוזה.

אם הרוכש לא מצליח לקבל משכנתא, זה לא ''כוח עליון''. זאת בעיה שלו, והוא יצטרך כאמור לשלם הרבה כסף על הפרת החוזה

ופעמים שלא לעזור זו העזרה הכי גדולה שאתה יכול לעשות לבן אדם.

ועצה אישית-לטובת אחותך ולטובתך. במידה ואתה מלווה לה כעת או בעסקאות אחרות. תתנהל מבחיינה משפטית עיסקית כאילו היא אדם זר. הכול לכתוב,תנאים ברורים. זה ישמור עליכם בקשרים טובים

בסיכון גבוה שלא יוחזר

כי מי שיש לו להחזיר

אין לו בעיה להלוות מבנק

אני לא מלווה סכומים שאני לא יכולה לוותר עליהם

לא רק בגלל ההפסד הכספי

אלא גם בגלל הרס היחסים שיתלווה אליו

בכל מקרה, אני הייתי נותנת רק אם המחיר קרוב להערכת שמאי (עדיף לשלם מראש על שמאי מאשר להפסיד ככ הרבה אחרי)

תתן הגדרה מראש איזה פער הגיוני. ולפי השמאי.

זה נותן פחות משקל לכמה *אתה* מחבב את הדירה או לא, ולכן בעיניי מפחית את החיכוך הפוטנציאלי.

אם זו הלוואה זה משהו אחר, לא חושבת שהייתי מלווה אם אין באמת יכולת להחזיר. 

כי הלוואה מהמשפחה זה ללא ריבית.

וזה ממש משמעותי.

שאתה לוקח משכנתא, 60-70% מהחחזרים החודשיים בתחילת חיי המשכנתא זה ריבית.

בהלוואה מהמשפחה זה 100% החזר

כמובן שלא מלווים לכל אחד.

רק לאחד שאתה סומך שיוכל להחזיר

תודה לכל העונים

כמה הבהרות:

1. מבחינתי, מדובר במתנה, ואמרתי לה את זה גם שמבחינתי זו מתנה.

2. הערכת שמאי של משכנתא היא רק לוודא שגובה המשכנתא נמוך מערך הנכס וזה יהיה נכון בכל מקרה (מדובר על כ-65 אחוז מערך הנכס). העניין הוא שערך הנכס לא שווה את הסכום המבוקש לדעתי וגם לדעת שומה חיצונית (שאינה עבור משכנתא)

3. דברתי גם עם גיסי, והוא גם תומך (יחסית פסיבי) בעסקה

לעזור ככה לאחים.

חלום!

זה בנוסף לכל מה שכתבו לפניי.

זה השקעה שאתה מבצע מכספך,

זכותך להחליט הם לתת או לא.

וזכותך להחליט להשקיע בדברים אותם אתה רואה ויודע שהם השקעה טובה.

נניח שאת קונה לילד שלך מתנה ליומולדת- את תגידי לו - יש לך x כסף תבחר פה בחנות מה שאתה רוצה?

הגיוני שכן

אבל אם הוא יבחר משחק שבעינייך בעייתי חינוכית?

או אפילו- משחק שפה עולה 100 אבל בכל בזאר עולה 15 והוא רוצה לקנות דווקא פה?

קצת כמו שאפשר לעזור כלכלית ברמה החודשית למשפחה ולהגביל את הייעוד של הכסף- סופר כן, מסעדות לא.

במקרה הזה- נשמע שהוא עוזר לה כלכלית, אבל חלק גדול מהכסף סוג של הולך לפח, כי הנכס שווה פחות…

והוא רוצה לעזור לאחותו, לא לשרוף כסף…

קצת כמו להגיד - קחי 1000 שח לקניות לשבת. אבל תקני בסופר גדול, לא בסופר הפינתי שפתוח 24/7 ויקר בטירוף. 

את אחותך בסוף, או, שהיא קנתה במחיר יקר נכס שהיא אהבה.

דירה למגורים, בעיני, אם אוהבים, שווה פער.

אין מה לעשות. היא צריכה לגור שם.

אבל אם היא תיקח משכנתא ותתמוטט באמצע הדרך, לא הייתי נותנת לזה עזרה.

גם אם הדירה מוצאת חן בעיניה. כי היא לא תהיה שלה, בסוף, אז למה להטביע כסף?

אם זה ברור שהיא יכולה לעמוד בתשלומי המשכנתא, ואתה חושב שהיית משיג עסקה יותר מוצלחת, אז כאן הייתי אומרת שלא הכל רציונלי כשקונים דירה.

אני נגיד הייתי שמחה לגור בסגנון באו האוס וכמובן שזה מאד טעם אישי. אז אולי בשבילך לא שווה לשים חמישים אלף שקל יותר, ובשבילה כן.

אם זה פער של מאות אלפים, זה סיפור אחר. לא הייתי מסכימה.

יש עוד דירות בעולם, זה נשמע ממש ניצול שלה. ושמאי בעיני זאת לא הדרך היחידה,  מפני שיש גם טעם אישי

אם אתה נותן לה מאה אלף או כמה אלפים..

באמת חושבת שאם נותנים עשר אלף עדיף לא להתערב יותר מידי..

שנותנים עצה צריך לשזור את זה בעדינות ולא להתווכח.. בטח לא עם אישה .

תנסה להבין למה היא כל-כך מחובר לנכס כזה שלא מוליד רווח אבל בעדינות ..