בס"ד בר"ה

לדעתי תחזק אותה וככה יהיה לכם את הבית הכי נפלא

ואם בא לך לשמוע עצה תקנה לה את הספר השתפכות הנפש של רבינו הקדוש ובע"ה יהיה טוב והרבה תפילות אשריך חזק ואמץ בעבודתך.. נח נחמ נחמן מאומן!!!!!!

אבל להתחתן חייבים עם מישהו שחושב כמוך. (לפחות כמעט כמוך).

תשאלו כל מי שמבין קצת בזוגיות. 

בס"ד בר"ה

סליחה על הבורות!!!

לא מוייפתים פה -זה עניין של עבודה קשה וזה רק אחרי שהיא עצמה החליטה לעבוד על חזרה בתשובה...

וחוץ מזה עדיף נייר חדש (היינו נפש שלא הושחתה) מנייר מחוק - קשה להוציא הרגלים ועוד שחונכתה עליהם /שגדלת איתם מעודך....

ולשאול מהו דתי בעינייך?
ענווה,כבוד,אידיאלים זה בהחלט חלק חשוב מדרך חיים של דתי.

אבל איפה שמירת ההלכה?מי אמר שצריך לכבד כל אדם ללא הבדל דת או גזע?
היא מכבדת את תושבי עזה כמו שהיא מכבדת את אחים שלה?

לדעתי,אתה מסנוור.
אבל אמרת משהו עיקרי,היא פתוחה לשינויים.
מי אמר שזה דבר חיובי תמיד?
יהיה לה בחור דתי היא תיהיה דתיה
היה לה בחור חילוני היא תיהיה חלונית

איפה הדעות שלה?איפה האמונות שלה?איפה השכליות שלה?
בחורה בת 20 ומעלה  צריכה כבר לקבוע לה דרך חיים קבועה שהיא מאמינה שכך נכון לה להתנהל ולחנך ילדים לפי זה?
אתה בעצם אומר שהיא בחורה שהולכת אחרי הזרם..
היום היא הולכת אחרי דתי,מחר יהיה לה ידיד חילוני וילחץ טיפה היא תלך אחריו.
לבחורה אין דעות ואמונות משלה.אין דרך שנכון לה ללכת על פיה.

תרצה שאמא של הילדים שלך תיהיה כזאת?
אחת בלי עמוד שדרה,בלי אסור ומותר,בלי נכון ולא נכון?
כל שאלה תשלח לאבא..?

למה לבוא לזוגיות במטרה לשנות אותה?
או שתקבל אותה כמו שהיא ותאהב אותה ככה
עם מכנסים,עם קללות,עם מיליון ידידים,
או שתחליט שהיא פשוט לא מתאימה לך.

חוצמיזה-תחשוב אם אתה רוצה שהבית שלך יהיו מושתת על ערכים כאלה,אם אתה רוצה שהילדים החילוניים שיהיו לך יאמינו באלוהים אחר,נוגע, וגמיש יותר..אם אתה רואה אותה בכלל האמא של הילדים שלך..

עצם זה שהפריע לך שהיא חילוניה זה מראה שזה לא זה. (טעיתי?)

עמית- אני בעצמי מכבד את תושבי עזה. תסלחי לי אבל כדאי שתצאי מהבועה שלך. זה נראה כאילו את מנסה לסגור חשבון ארוך עם איזה חילוני דביל שפגשת. יש כאלה.אבל איזה קללות? איזה מיליון ידידים? פתוחה לשינויים הכוונה חצאית ולא מכנסיים. לא דיברתי על תולעת חלשת אופי.

הילה- כן, אני רוצה אלוהים אחר, מחבק יותר, יפה יותר. כן, אני רוצה כזאת אמא לילדים שלי. כן, אני רוצה שהערכים המרכזיים שמהווים את עולמה יהוו את אושיות ביתי.  ולא, לא הפריע לי שהיא חילוניה. אדרבה.

אם זאת האמא שאתה רוצה לילדים שלך ואם היא חילוניה זה לא מפריע לך אז מה הבעיה?

תאמין לי שאשה עם תכונות אופי כאלה,ועם אידאלים אמיתיים אתה יכול למצוא גם דתיה.זה כבר עניין שלך מה אתה מחפש!

אתה מסנוור,לא אכפת לך לסבול כל החיים,לא אכפת לך שהילדים שלך יסבלו בגלל הבלבול שיהיה להם בבית,העיקר שתיהיה עם האהבת טיפש עשרה?

אמר היום אחד מתושבי עזה אחרי שקיבל את התראת צה"ל להתפנות מהבתים.
"אין לנו לאן להתפנות,העם זה החמאס והחמאס זה העם"
אותם חפים מפשע בחרו בחמאס ברוב של 70 אחוז.
האחרים בחרו בפתח ובודדים בחרו במפלגה הנורמלית שלהם.

אין מה לכבד אותם,ובטח לא לדאוג להם יותר מלאחים שלנו.

האמת לפעמים אני אומרת שאני צריכה להכנס קצת לבועה,העבודת ה' שלי היתה פשוטה יותר,אף פעם לא הייתי בבועה,חבריי הטובים חילונים.
ולא אמרתי שחילוניה לא יכולה להיות בעלת מידות טובות,יש לי בת דודה שהלוואי עליי מידות כמו שלה,ולזה היא הגיעה בלי מסל"ש.
אבל מה לעשות,יוצא לה קללה פה ושם,כדוגמאת זבל,חרא,ועוד כמה.
ויש לה גם הרבה ידידים,היא למדה בכיתה מעורבת ככה זה.
זה לא הופך אותה לאישות רעה חלילה,אלא למשהו שלא מתחבר עם אורך חיים דתי.

ומזה מוכנה לשים חצאית?
שמים חצאית כי מוכנים לזה או כי מבינים שזה צנוע,שזה ציווי ההלכה?
אם היא מבינה למה היא לא שמה לבד,ואם היא לא מבינה למה היא מסכימה לזה?
כשהבת שלכם תשאל אותה אמא למה לשים חצאית ולא מכנס,מה היא תענה?
"כי אני מוכנה לזה"...???

ויופי שאתה רוצה אלוקים כזה,אלוקים לפעמים גם נותן סטירה,סטירת התעוררות,סטירה מאהבה,אבל הוא נותן.
תלמד את הילדים שלך שאלוקים "שלנו" אוהב יותר,מחבק יותר,נוגע יותר,ואם חלילה ימות לו מישהו מהכיתה מה הוא יגיד?
איך הוא יקבל את זה?הרי אלוקים רק טוב,אז מאיפה הרע הזה?

היא יכולה להיות הכי אידיאלסטית בעולם,אבל כשזה לא מחובר לתורה זה עיניין של זמן עד שזה מתבטל,כך אמר הרב קוק לפני 100 שנה על הציונות החילונית,היום אנחנו רואים את זה בעיניים.

הכי מסכנים כאן,זה הילדים שלכם,
אבל אתה כבר בחרת אז בהצלחה במוקש ששמת לעצמך..

בס"ד בר"ה

או שגם זה בציניות ;)

וזה מסתדר לך בראש ובלב- אני לא מבינה את השאלה שלך.

זאת אומרת, אני מאד מבינה אותה בראשוניות שלה, אבל איך שהיא מוצגת כרגע, זה נראה שאתה די יודע, ושלדעתך זה כן יכול להיות בסיס לחיי אושר.

לי קשה להבין איך אפשר לחיות ככה, במובן הפשוט ביותר של המילה חיים.  אבל יש הרבה דברים שקשה לי להבין וזה לא אומר כלום.

אבל תקח בחשבון שאתה צריך לחיות עם אחת כזאת כל החיים לא לרגע לא לשעה כל החיים 24 שעות ו7 ימים בשבוע

חוצמזה בתור אחת שגדלה קצת בקיבוץ, ועכשיו פוגשת תחברי ילדות שלה אז פעם אחת אמר לי אחד החברים ככה: "אני מת להתחתן עם דתיה עם איזה דוסית כי זה הרבה יותר מעניין הרבה יותר אמיתי, את אפעם לא תיראי אותם עם גופיה וזה מה שעושה אותם ליותר טוב ונכון" אז קח את זה לתשומת ליבך.

מעניין!! באמת!

יש לך תובנות בשבילנו? דברים חיוביים/ שליליים (לא על הקיבוץ, אלא בכלל..)

שכן.

ותובנות איזה תובנות את רוצה? נגיד בקשר לחינוך זה משו שסבתא שלי כל הזמן אומרת לנו (היא עדיין חיה בקיבוץ): כל פעם אני מזדעזעת מאיך שגידלנו תילדים שלנו" הכוונה בבתי ילדים .

גישות= נקבות.

לכן אומרים 'יסודן', ולא 'יסודם'.

בהצלחה

עוד נוציא ממך חיוך, בע"ה..

מול הקופסא...

ותקרא עד הסוף כי חשוב לי שתענה לי על מה שאני אשאל לאור מה שאני אגיד.

אתה לא מצפה שאתה לא תקריב כלום והיא תחיה לך כמו דתיה, נכון?
כי אם כן, אז הלך על הזוגיות...
תחשוב כמה בית דתי חשוב לך וכמה הקשר הזה איתה חשוב לך.
אתה מוכן להקריב את הבית ואת הילדים שלך בשביל הפרפרים שיש לך עכשיו בבטן?
כי אם כן, ברוך הבא לסרט שהרגע קנית את הכרטיס שלו- בית עם יסודות שהיציבות שלהם שווה בערך ליציבות של קרטון...
אני מכירה זוגות כאלה.
אני מכירה את הילדים שלהם.
ומה שיש לי להגיד זה שהם אכלו אותה בענק.
והכל בשביל מה? בשביל הפרפרים שהיו לאבא ולאמא בבטן לפני 20 שנה...
ואגב, זה נכון, להבדיל, גם לגבי זוגות מעורבים של יהודי/ה עם גוי/ה, רק ששם המעגל של הבעיות והבחירות יותר גדול.

כל האידיאלים וזה- זה יפה מאד, באמת.
אני יכולה לספר לך על בחור לא דתי שאני מכירה שגם לו יש אידיאלים עד הירח וחזרה.
אידיאלים אמיתיים מאד.
אבל כמו שעמית הזכירה, כבר לפני 100 שנה הרב קוק אמר שעד שלא ישאר כלום מהאידיאלים האלה- זה רק עניין של זמן... ועובדה שהיום הציונות החילונית פושטת רגל.
כי זה אידיאלים שלא מחוברים לתורה, ובמילים אחרות- לא מחוברים לנצח,
ומה לעשות שבעולם שלנו רק מה שמחובר לנצח שורד לנצח...

אם היא תשים בשבילך חצאית ותשמור על כשרות המטבח אבל בשביל הספייס שלה תראה טלוויזיה בערב שבת, בלי להפריע לך כמובן, אז זה יפה מאד, אבל שוב- זה לא יציב.
וזה יתפוצץ לך בפנים כשהבת שלך תשאל אותה על כל זה.

לגבי האלהים הרך והמלטף והנוגע- מה לעשות שקורים גם דברים רעים בעולם הזה.
ולך תסדר את זה עם האלהים...
אז ילד שמתחנך בבית שמושתת על ההגיון כזה, שאלהים הוא כל מה שטוב, ואז פתאום משהו לא הולך כמו שהוא היה רוצה -אם זה אבא של חבר שלו שמת ל"ע ואם זה האופניים שלא קנו לו ואם זה השואה שסיפרו לו עליה- עושה אחד ועוד אחד ומקבל שמונה- אין אלהים.
ככה זה מתחיל, כל הבעיטה והכפירה שיש היום.
בדיוק ככה.

לגבי הידידים יש לי משהו חשוב להגיד לך.
אותו בחור שהזכרתי לפני כן- הוא באמת לא אחד שמסתובב עם בנות כל החיים.
אבל ידידים זה עניין של הגדרה.
לפי הגדרה מסויימת של ידיד- יש לי המון, אבל באמת המון ידידים.
לפי הגדרה אחרת- אין לי אפילו רבע ידיד.
אז אני יכולה להגיד (לא אומרת, אבל יכולה להגיד) שיש לי 30 ידידים ולהתכוון שיש 30 בנים שאם אני אפגוש ברחוב אני אגיד להם שלום, והוא יכול להגיד שיש לו 10 ידידות ולהתכוון שיש 10 בנות שהוא נותן להן חיבוק בבוקר ושולח להן הודעת "לילה טוב" כשבא לו להיות נחמד ולפעמים הולך עם אחת או שתיים או שלוש מהן לסרט. ולפי ההגדרה הזו של ידידות, במציאות חילונית 10 זה מעט.
מישהו שחוזר עכשיו בתשובה אמר לי פעם "תשמעי, באמת לא נעים, אבל אני לא יכול לשמור שם נגיעה, כי מה, כולם רגילים שכל בוקר אני בא ונותן לכל אחד חיבוק ונשיקה או לפחות חיבוק, ולא משנה אם זה בן או בת, אז עכשיו לייבש אותם, זה חילול ה'".
להגיד שאני מסכימה עם האמירה שלו? לא.
להגיד שאני מבינה? אני הרבה יותר ממבינה.
כי ככה זה במציאות חילונית, ולך כרגע כאדם פרטי אין מה לעשות נגד זה או נגד העובדה שגם היא גדלה במציאות כזו וסביר להניח שגם הילדים שלך יגדלו במציאות כזו.

בקיצור, אם אתה רוצה להתחתן איתך אז שיהיה לך בכיף והבחירה היא באמת שלך...
אבל רק תהיה מודע שזה שאתה מקריב את כל הילדים שיהיו לך ואת כל הקדושה והטהרה שצריכה להיות בבסיסו של בית בישראל, בשביל כמה פרפרים שהחליטו לעשות לך חגיגה בבטן.

מה שכן, יש משהו אחד שבאמת לא הצלחתי להבין:
למה אתה בא ושואל את הדעה של החבר'ה פה אם אתה כ"כ סגור על זה?
ועוד שאלה: נכון לעכשיו, שאתם לא נשואים, אתם מקפידים על כל גדרות ההלכה (נגיעה, למשל)?
באמת שמעניין אותי.

תחביר מצויין, בלי שגיאות, רעיונות מסודרים היטב ע"פ דרך העיכול, סימני ניקוד בדיוק במקומם. ישר כוחך.

אגיב ממש על רגל אחת  כי הזמן שלי דחוק ביותר, תגובה רצינית עתידה לבוא.

כל דייטן "ירוק עד" יודע שעל משקוף הבית שהוא עומד להקים רשומה לה כתובת אש, אותה כתובת אליה הוא ואשתו מתכוננים להגיע, אותה פסגה קטנה לכבוש גם אם רק מדובר בשלב הבא בחיים. בכל בית מרחפת אידיאה, האידיאה הזאת תלויה על הקירות, נאכלת בשבתות, מְווּכּחת בערבים. זהו ה"בניין עדי עד" שהמשפחה בונה. לבנה ועוד לבנה בעבודה מייגעת, של שנים ארוכות וביקורות מוכיחות. לרוב, בגזרתנו,  אותו רעיון שיא, להלן הפנטהאוז, מרוהט בספרי קודש, מכוסה בזקן עבות, מפוצץ באהבת העם והארץ, האב הבן ואורות הקודש, הרב צבי הרב צבי והרב צבי, כל תפארתו של הפנטהאוז ע"י עבודת לימודים ארוכה. וזהו האידיאל אותו מציבים בני הזוג מרגע כניסתם לחופה ועד... ולא עד בכלל. את הפנטהאוז הזה אני בוחר להקים בצורה שונה. כן, הבניין עדיין גבוה, הקומות עדיין רחבות, הריהוט יוקרתי, התמונות יפות. תמונות קצת אחרות, יותר נופים של חסד, של אהבת הזולת בגובה העיניים, של א"י הישנה וטובה, מלאה בציונות קיבוצית, רפתית, דשאית, גורמית. התורה עדיין תורת חיים אך היא איננה משפיעה באופן מוחלט על היסודות. הכל מוכן להתגמד לעומת ה"אידיאה" שלנו, למרות שלמעשה שום דבר לא צריך "להתגמד". להיפך-  הפעילות של שנינו בשיא כוחותינו מפיקה דברים מדהימים.

 אני מצטער אבל אני חייב לעוף. אגב, ראיתי את הרב קוק הזה, וזה לא מה שהבנתי ממנו.

וגם ראיתי משפחות "מעורבות" שזוגיותם עלתה מאוד יפה.  לא משפחה אחת ולא שתיים.

א. אמרת לי באישי שקטלת אותי ושאני לא אקח את זה לא אישי אז הנה אני מכריזה:
תקטלו אותי חופשי ובכיף.
רק אל תזלזלו ואל תדברו שטויות.
תקטלו אותי בדברים אמיתיים (שבד"כ יוצאים איכשהו גם חריפים.
אני אוהבת דברים חריפים, לא רק באוכל.
הרב שלי הוא אחד הרבנים היותר חריפים של הציונות הדתית (וזו הסיבה שיש עליו הרבה מחלוקות), וזו בערך הסיבה שאני כ"כ מכבדת אותו.
כי הוא אומר את הדברים בצורה פשוטה וישירה, ומה לעשות שזה חריף. כי אנחנו חיים בעולם חריף.)
עכ"פ ואחרי כל ההקדמה הזו, לעצם העניין:

לא התייחסת לאיך שהבית יהיה.
נכון, בדמיון שלך "הבניין עדיין גבוה, הקומות עדיין רחבות, הריהוט יוקרתי, התמונות יפות. תמונות קצת אחרות, יותר נופים של חסד, של אהבת הזולת בגובה העיניים, של א"י הישנה וטובה, מלאה בציונות קיבוצית, רפתית, דשאית, גורמית."
ואני אפילו לא מדברת על דמיון מול מציאות, רק על דברים יותר פרקטיים וטכניים.
על הדברים האלה גם שאלתי אותך ("נכון לעכשיו, שאתם לא נשואים, אתם מקפידים על כל גדרות ההלכה (נגיעה, למשל)?"), ועליהם לא ענית משום-מה.
מה יהיה בבית הזה?
שבת תהיה?
כשרות תהיה?
צניעות תהיה?
טהרה תהיה?
אפילו אל תענה לעצמך איך (בשלב ראשון).
רק אם.
מה יהיה בבית?
עד כמה זה באמת אפשרי?
בזוגות שאני מכירה, אני בכלל לא מדברת על משברי זוגיות.
משברי זוגיות יכולים להיות בכל בית.
זוגיות יכולה לעלות לא יפה בכל מקום.
אבל -וזה הולך להשמע הזוי ומטורף, אני יודעת- זוגיות היא לא הכל.
ובמה שקשור ליציבות של בית (ואני מדברת על יציבות)- היא אפילו לא העיקר.
זוג יכול להסתדר הכי טוב שבעולם ולהקים בית שבפנימיותו הוא אומלל, ואני מתכוונת לזה שהוא לא יציב.
ואני מכירה כאלה.
נכון, הזוג נורא אוהבים אחד את השני ונורא מתאימים ונורא מסתדרים מצויין ונורא מקסימים.
אבל הילדים בעטו (ולא, זה לא בהכרח בערכי תורה. אחד מהבתים שאני מדברת עליהם בכלל לא דתי).
מאידך, זוג יכול להקים בית עם זוגיות לא כ"כ פורחת וזה יכול להיות בית עם חינוך מאד חזק, עם אמירה מאד חזקה.
ובאופן יותר ספציפי-
אני מכירה מאד אישית זוג שהתחתן בלי איזה פרפרים וניצוצות ועכשיו (אחרי 20 שנה) יש להם בית מדהים באמת.
מה אידיאלי?
לא זה ולא זה.
לענייננו- הזוגיות היא חשובה מאד, אבל היא לא העיקר.
אני אתן לך דוגמא שאני מכירה.
מישהו לא דתי נשוי למישהי דתיה קרוב ל-20 שנה (בהערת סוגריים- כשהאיש לא דתי והאשה כן זה בד"כ פחות מסובך מאשר כשזה הפוך, כמו במקרה שאתה מבשל לעצמך).
זוגיות בעננים, באמת.
והילדים מסכנים, ונמצאים במשבר זהותי עמוק שמתרחב גם למעגל הערבי-יהודי.
בשביל הסיפור המדוייק אפשר למסר"ש לי, אבל אני מבטיחה לך שלא הכרתי ילדים קרועים כמותם.
לגבי הרב קוק- עזוב אותו, לא חשוב לעצם העניין למה הוא התכוון.
מה שאני אומרת הוא שהציונות החילונית, ככלל, פושטת רגל.
וזה קורה כי האידיאלים שלה לא מחוברים לתורה שהיא נצח, ורק מה שמחובר לאמת נצחית שורד (וזה נכון לא רק בעניין הזה. יש הרבה מה להרחיב על זה גם בעניין של דתות וכו', אבל במקום לחפור אפשר פשוט ללמוד הסטוריה).
יכול להיות שכפרטים יש המון אידיאליסטים בציונות החילונית עם אידיאלים מדהימים.
אבל זה זמני. בגלל מה שציינתי לפני כן.

עד כאן לבינתיים, אני מחכה להתייחסות כולל למה שרשמתי ושאלתי לפני כן.
בכל מקרה שיהיה בהצלחה

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.