אמשלי משתפת אותי ברגשות שיש לה כלפי סבתא שלי(חמותה..)
אני מבינה אותה שהיא צריכה לפרוק אבל זה גורם לי לא לאהוב ולהעריך את סבתא שלי!!!
מה לעשות??
מה לומר לה?
להמשיך לדבר איתה עלזה??
כי אחרי הכל היא חייבת לפרוק..
והיא לא רוצה לצער את הורים שלה..
אז היא לא אומרת להן כלווום...
מה אומרים?
אשמח לעצות..
.
תודה..
אל תלחצי ממה שהיא אומרת.
תקשיבי וזהו.
שהרי ברור שיש 2 צדדים למטבע ובעיקר בעיקר ביחסי חמות- כלה.
את לא חברה של אמא שלך, את הבת שלה
ואמא שלך חייבת לשמור על הכבוד של חמותה בעיני הילדים שלה
כללי בסיס של משפחה
את צריכה לנתק את הצורת שיהח הלא בריאה הזו
את יכולה לומר בעדינות- לא מתאים לי לשמוע, קשה לי, אני אוהבת את סבתא
ואת יכולה לומר בתקיפות- אמא, את צריכה לעזור לי לכבד את סבתא, אני לא צריכה לשמוע את זה. אני מכבדת את הצורך שלך לפרוק- אז לכי לדבר עם חברה או עם בעלך- לא איתי. אני אשמח לדבר איתך דברים אחרים....
אמא שלך צודקת שהיא לא אומרת להורים שלה דברים על המחותנים שלה
אבל היא לא צודקת שהיא בחרה לפרוק- אצלך.
שתלך לדבר עם חברה שלה.
את לא חברה שלה- את הבת שלה.
ויתכן מאוד שאת צודקת בדברייך.
אבל זה לא בריא לומר לבת דברים כאלו על אמא שלה.
זה לא בריא לומר למישהו שאמא שלו לא צודקת.
באופן עקרוני, אני מסכימה איתך. אבל לא הצלחתי לחשוב על דרך לכתוב את זה בלי לגרום נזק לייחסים בינה לבין אמא שלה (שהם חשובים לא פחות, ואפילו יותר, מהיחסים עם הסבתא)
יכול להיות שהיה עדיף לנסח את זה בצורת החובה של הבת להישמר משמיעת לשון הרע. ולא ע"י הדגשת החובה של האמא להימנע מלספר לבת.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מבלי לפגוע.
ברור לי לחלוטין שכוונתך טובה! 
וגם דברייך נכונים...
החיים מורכבים ועדינים
לבת יש לא רק חובה להישמר מלשון הרע
יש לה חובה לשים את עצמה בתפקיד של בת ולא של "ילד הורי יותר מידי" (איפה זה כתוב בתרי"ג? לא יודעת. לא חייב להיות כתוב....)
מצבים שבהם נאצלים לשים גבול להורים- זה קשה
כי זה מרגיש "לא מכבד אותם" -צריך להיות ממש חזקים בפנים שזה לא נכון, שזה לא כבוד
בפועל איך עושים את זה-
בצורה הכי מכבדת בעולם
ואת זה קשה לכתוב בפורום- זה לפי נסיבות השיחה והנשים הדוברות....
בעז"ה שבונים קשר נכון עם אמא- זה נשמר לאורך שנים- גם כשאת תהיי הכלה שיש לה חמות מעצבנת...
בין להוכיח את האמא- דבר שבוודאי יגרום צער לאם-
ולצער הורים אסור לנו אפילו במעט
מובא גם בהלכה מה קורה אם הורה עובר עבירה ומה הדרך לומר מה ההלכה בלי לומר עשית כך וכך ואסור
לבין להמשיך לשמוע, ק"ו להאמין למה שנאמר על הסבתא האהובה.
אפשר להרחיק את הטלפון מהאוזן
או לחילופין לסיים בפתאומיות כשהיא מתחילה נושא
אני חייבת לרוץ, הסיר גולש לי,
בעלי מצלצל בממחינה כבר הרבה פעמים
אוי הילד נפל
שכחתי משהו אני חייבת לצאת
אני חייבת לסיים- בלי תירוץ.
סביר להניח שאחרי כמה פעמים האם תסיק מכך שלא נעים לך
או לחילופין שהיא תרגיש שאת לא אוזן קשבת לנושא זה וטוב שכך במקרה הנ"ל
באשר להאמין- אם שמעת תאמרי לעצמך אני לא מאמינה לכך
אין לי הוכחה ואני לא מאמינה, שוב ושוב
תזכרי- האי חמותה ולכן בוודאי שהיא לא אובייקטיבית, אין לה נקיות וזה מפחית מ"אמינות" הסיפור
להרגיל עצמינו לכך שלא צריך להאמין לכל מה ששומעים, גם אם זה מאדם יקר
אני בת 16...אז אינלי לא בעל ולא סיר שגולש...
ותכלס אני שמחה שהיא סומכת עלי ומשתפת אותי...זה מעיד על משו..: ואני גם הבכורה מהבנות....(יש אח מעלי אבל אותו לשתף..לא שייך..-לא יבין בזה..)P
ואני גם ממש מרחמת עליה שזאת החמה שלה...(סבתא שלי..)
ואני מסכימה איתה עם כל מילה שהיא אומרת..כי אני רואה תהתנהגות של סבתא שלי...
וזה באמת מגעיל איך שהיא מתנהגת..
ואני גם קצת מתרחקת ממנה בגלל זה..כי אנלא מתחברת אליה(לסגנון,מידות...וכו'..) אבל בכל זאת סבתא זאת סבתא וכשהיא מגיע אני מתייחסת אלי כמו מלכה...למרות שאני לא מסכימה עם ההתנהגות שלה...
וגם בלי שאמא שלי תגיד לי אני יודעת ורואה את איך שהיא מתנהגת..אבל כשאמא שלי..אומרת לי אז זה עוד יותר גורם לי...להתעצבן..וכו'...
אוווף יצא מבולגן...
מקווה שהצלחתם להבין..
וממש תודה לעונים...
בכל מקרה לומר לעצמך- שאת לא מאמינה ולא מקבלת את דבריה כאמת מוחלטת.
ניתן לומר רק- הלוואי שנזכור לא להיות כאלה לכלות שלנו... ואולי זה יהיה רמז
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
