הקלידים על הפסנתר כבר נשחקו מהדמעות.
המים המלוחים לא טובים לעץ, הוא אמר לי גם קודם.
אז הלכתי לחפש קלידי שנהב.
והבטתי בהם, והם החזירו לי מבט לבן. וחיפשתי את התחושה המוכרת של הבית.
שכאן יאהבו אותי למרות הכל.
כי לקלידים אין לאן לברוח,
אחרת גם הם היו רחוקים.
רצף של מספרים בהה בי. רצף של פעימות ושל תווים.
הרמוניה של צלילים.
ואני אבודה בתוכם.
אז הפעלתי מוזיקה חזק, והטבעתי את עצמי.
זה זמן של מספרים.
תברחי, תברחי.
והשארתי מאחוריי שברים, זכוכיות, רצפה סדוקה.
והמשכתי הלאה, חזרה למצולות.
ונתתי לדיו לדמם את שיריה, עוצמת עיניים חזק כדי לא לבכות.
שלפסנתר לא יימאס ממני.
כי לכולם בסוף כן.
וברחתי הלאה.
משאירה בתרמיל מחברת שירים ומשקפיים מספיק כהות לכשיבואו דמעות.
וכל השברים מאחורה.
ואני, פחדנית מכדי לחזור לתקן.
וגם לא יודעת איך.
המים המלוחים לא טובים לעץ, הוא אמר לי גם קודם.
אז הלכתי לחפש קלידי שנהב.
והבטתי בהם, והם החזירו לי מבט לבן. וחיפשתי את התחושה המוכרת של הבית.
שכאן יאהבו אותי למרות הכל.
כי לקלידים אין לאן לברוח,
אחרת גם הם היו רחוקים.
רצף של מספרים בהה בי. רצף של פעימות ושל תווים.
הרמוניה של צלילים.
ואני אבודה בתוכם.
אז הפעלתי מוזיקה חזק, והטבעתי את עצמי.
זה זמן של מספרים.
תברחי, תברחי.
והשארתי מאחוריי שברים, זכוכיות, רצפה סדוקה.
והמשכתי הלאה, חזרה למצולות.
ונתתי לדיו לדמם את שיריה, עוצמת עיניים חזק כדי לא לבכות.
שלפסנתר לא יימאס ממני.
כי לכולם בסוף כן.
וברחתי הלאה.
משאירה בתרמיל מחברת שירים ומשקפיים מספיק כהות לכשיבואו דמעות.
וכל השברים מאחורה.
ואני, פחדנית מכדי לחזור לתקן.
וגם לא יודעת איך.
ו.. בהצלחה בהמשך, יש כאן כישרון מטורף (:
