וזה בלשון המעטה...

לדעתי גם יש מחקרים שמוכיחים את זה.

טובת הכיתה זה לא רק להתקדם בחשבון (וזה אפילו לא העיקר) אלא ללמוד כישורים שונים.

ילד שיש לו חבר עם מוגבלויות ילמד להיות אדם רגיש יותר ומתחשב יותר.

אני מאד בעד.

השאלה אם ברמה האישית זה לא יכול להזיק לו? או ליצור פערים גבוהים בינו לבין הכיתה..

לילד עם הקשיים?

הגישה שלי בחינוך מתנגדת למבנה הבית ספרי כפי שהוא כיום אז קצת קשה לי לענות על שאלה כזאת שמניחה שצריך לגדול בקבוצת שווים שווה וזהה עד רמה כזאת. 

הרי בחיים האמיתיים ברור שיש פער בינו לבין החברה ולא ראיתי שהקמנו מדינה לבעלי מוגבלויות רק כדי שהם לא ירגישו שונים ואנחנו לא נאט את הקצב בשבילם.

בעולם האמיתי יותר ויותר מבינים שיש עניין לשלב בעלי מוגבלויות בחברה, להנגיש כל בית עסק גם אם יקר לו לבנות מעלית וכן הלאה.

כמובן שתמיד צריך לשקול אם יש לנו פה יותר רווח מהפסד, אני לא רוצה להגיד שבשם השיוויון נפגע בכולם.

אני פשוט מאמינה בבתי ספר שנותנים כלים לחיים האמיתיים ולא לחיים מלאכותיים שבהם אני חבר רק של מי שדומה לי.

וכמו שאנו מעודדים בחברה שילוב של בעלי מוגבלויות כך צריך להיות גם בבית ספר.

הילדים האלה מבחינתם הם ילדים רגילים, הם לא רוצים שיתייחסו אליהם בצורה שונה, היה לנו דיון לא מזמן בכיתה גבי נישואים של תסמונת דאון האם מלכתחילה זה נכון שזוגות כאלה מתחתנים..

בכ"א זה שהחברה רואה בהם שוני זה לא אומר שהם צריכים להרגיש את השוני הזה ולהתבדל עוד יותר ממה שכבר החרה מבדילה אותם..

אני גם בטוחה כשכילדים רגילים מגיל קטן להיות עם ילדים שונים זה לא נראה להם כה מוזר כמו שזה נראה לנו המבוגרים.

כשילד רגיל שיש לו חבר עם משקפיים, חבר ג'ינג'י, חבר שמאלי, חבר אתיופי וחבר עם כסא גלגלים שיוצא לו רוק כשהוא מדבר לפעמים זה לא נראה לו מוזר כי זו החברה שלו שהוא התרגל אליה.

ילד שתמיד גדל בין ילדים ללא משקפיים בפעם הראשונה שהוא יראה ילד עם משקפיים הוא יהיה בהלם בדיוק כמו ילד שלא ראה מעולם ילד על כסא גלגלים.

אני טוענת שחשיפה מוקדמת תיטיב עם כולם

תלוי

תלוי ברמת הפגיעה,במצבו ה רגשי וההתנהגותי

בכללי,שווה לנסות לשלב בכיתה רגילה (למעט מקרי קיצון\פיגור בינוני-קשה וכו)

(אגב,זה גם יכול לתרום לילדי הכיתה שלא יחיו בבועה של עצמם, שילמדו להסתכל על החיים מזוית אחרת ועוד)

תוך שמירה על האיזון (כלומר,שלא יהיו יותר מדי ילדים "בעייתיים" (שונאת את הביטוי הזה) בכיתה אחת)

אבל במסגרת בית הספר, מבלי לכנות את הכיתה ותלמידיה כ"חינוך מיוחד".

אני חושבת שילדים שונים, זקוקים ליחס שונה,

הנסיון להפוך את כולם שווים מקשה על שני הצדדים

מה גם שהוא לא נכון, לטעמי.

זה נותן הרגשה כאילו הם סוג ב׳

וגם דעת ההורים אני מניח לא נוחה מזה..

תלוי ב-האם הוא זקוק ליחס שונה באופן חריג? לטיפול שונה באופן חריג?

למה שמצב כזה יזיק לכיתה?

בדיוק שבוע שעבר עלתה לי תהייה לגבי ADHD יש ילדים עם הפרעות קשות שיכולים לגרום לכיתה שלימה בלאגן, האם זה נכון לשלב ילדים כאלה בכיתה רגילה? 

בין ילד שמגדירים "בעייתי" לילד שמגדירים "חינוך מיוחד". 

"בעייתיות" יכולה לנבוע מכל מיני בעיות (לימודיות/התנהגותיות וכו'), ואם קוראים נכון את התלמיד ומתייעצים עם הגורמים הנכונים, אפשר לפתור אותן ולסייע לתלמיד להשתלב בכתה, ואף לעזור לו להתקדם ולא להשתרך מאחור.

לגבי שילוב תלמידי חנ"מ בכתות רגילות - זה דבר שכבר קורה בתוך המערכת. 

אני עצמי לא מורה של חנ"מ אז אני פחות מבינה בזה, לענ"ד אם צוות ביה"ס החליט לשלב תלמיד חנ"מ בכתה רגילה, זה נבע ממכלול שלם של שיקולים שתואמים הן לתלמיד המשתלב והן לכתה אליה הוא נכנס. 

הוכחות בשטח עוד אין לי, זה בתהליך, אך אני מאמינה שהמטרה היא להעצים את התלמיד המשתלב בחברה, על מנת לצמצם את הפערים בינו לבין החברה הבוגרת אליה הוא עתיד לצאת, וגם פיתוח סובלנות לאחר ולשונה בקרב בני גילו.

נכון שיכולות להתעורר בעיות, בעיקר בקרב תלמידים ביסודי, שלהם לפעמים  יותר קשה לקבל, אבל תתפלאו, הם יכולים להפתיע. 

אני רואה את זה.

מכיוון שקשה להורים לקבל את זה שהילד שלהם הוא 'מיוחד', חשוב להם שיתייחסו אליו כשווה בין שווים ולכן רבים לא רוצים לשים אותם בחנ"מ...

כלום,אולי איך לבזות ולפגוע בשונה מהם) ככלל, צריך שילוב ותיאום מאוד מעמיק ורציף בין ההורים-למחנך-לילדים בוגרים יחסית שיכולים לעודד אווירה של פתיחות וקבלה בכיתה,בביל שבאמת תהיה מכיתה של שילוב תועלת.

אחרת המופרעים הם היחידים ש'מתייחסים' לילד..

ונקודה שלא תמיד חושבים עליה-גם אם הילד עם סוג של אוטיזם הוא עדיין שם לב לפערים בינו לבין הילדים ה'רגילים' וזה יוצר תסכול וכעס אצלו...קיצור,צריך לעשות הרבה חושבים לפני צעד כזה

התפתחותיות ושכליות..

החברה שיבשה חלק מהמושגים, ככה שהם נראים כגנאי.. כמו המילה מפגר שרבים רואים את זה כקללה

לא יהיה לו מעמד שווה. לפח' בבית הספר. בתיכון זה אולי נכון.

ב"ה

סיפורו של פיטר הוא סרט תיעודי של ילד בעל צרכים מיוחדים המשולב בכיתה רגילה,
הסרט מציג שנה מחייו של פיטר המשולב בכיתה רגילה.
לאורך כל הסרט ניתן לראות את התקדמותו ואת התפתחותו באופן משמעותי.

צריך לבדוק אצל כל ילד אם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך.

תלוי בהכשרת המורים 

ותלוי אם יהיו מספיק מורי השלמה\ עזר\ תמיכה כדי לתת לילד את מה שהוא צריך- או שהוא יישאר עם המעט מידי כלים ידע או זמן שיש או אין למורה הכיתה

(את הסקר הבא תעשה על הוראת מחוננים- בנפרד או במשולב- טוב?) 

לרוב הבית ספר אין אפשרות לפתוח כיתות חנ"מ ולכן מורים רגילים נאלצים להתמודד עם ילדים עם הפרעות קשר והפיראקטיביות מבלי שהם יודעים להתמודד עם זה והרבה פעמים זה יוצר תוהו ובוהו בכיתה ולא המורה ולא התלמידים מרוויחים מזה...

שלא לומד ולא נותן לסביבה ללמוד?

אני לא יודע אם הוא מאובחן או לא אבל ע"פ מה שהספקתי קצת ללמוד יש לו את התסמינים והוא לא נותו רגע אחד של מנוחה בכיתה וגם המחנך שלו אמר לי שהוא ככה תמיד, פשוט סיוט..

מישהי שעלתה מאוקראינה

אז היא סיפרה לי שבעיר שלה היה בית ספר יהודי אבל משפחות נורמטיביות התרחקו ממנו כי הייתה משפחה גדולה ומאוד בעייתית עם ילדים אלימים וכמעט בכל כיתה היה ילד ממשפחה הזאת

הראו פה סרט על שילוב של ילד מחינוך מיוחד ונראה לי שהוא ערוך ומגמתי

ילדים בני 8 מדברים כמו מבוגרים עם תובנות עמוקות

וגם אם לא אז ילד רגיל לא אמור לקבל מכות גם אם מכה הוא בעל תסמונת או לא שולט בעצמו

לא מסכימה עם המסר הזה

ילד בן 8 לא כרית אגרוף לילד בעל תסמונת שרוצה קצת צומי

וגם פיטר למד מזה בטח שמגיע לו צומי בלי סוף ואם לא אז הוא יתפרץ וכולם יסלחו לו

מצער בעיניי

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.