הפעם ההיא שאיבדתי קשב ובהיתי בלי לקלוט מה מולי בכלל ואז המאבטח אמר לשני על ההיא שבוהה בו שעה...

הפעם ההיא שלא הצלחתי לדבר(לקות למידה מסוימת)מול כל הכיתה וכולם חיכו שידבר ו...כלום...

הפעם ההיא שקיבלתי 15 במבחן...

שקיבלתי מתכונת במתמטיקה 30 וקצת

שהמורה למתמטיקה גילתה בשמינית שלא יודעת גדול קטן(לומדים את זה ביסודי) ושעה!!!! ניסתה ללמד אותי ו...לא הלך

שאח שלי הקטן פתר תרגיל שאני לא יודעת...ושאל למה לא יודעת ׳למדנו את זה עם המורה נחמה!׳

הרגע הזה שכל האותיות התבלבלו לך והיית אמורה לקרוא בקול מה כתוב...(לימוד קבוצתי)

הרגע הזה שחברות גילו שאת לא יודעת לקרוא שעון...ודמות סמכותית שלא רצית שתדע...

הרגע הזה שהלכת לאיבוד ומנסים להראות לך איפה ללכת ואת לא יודעת להתמקם(גם לקות למידה), ומגלים את זה בטעות...

רגעים קטנים, שעושים מצחיק מהחיים!

ניקית מכאן שפגשתי והייתה לבושה קצת לא צנוע. לשניה הסתכלתי, ואחר כך התחלתי לרחף כרגיל.

אחרי דקה התעשתתי ומסתבר שבהיתי בה.

בעעעעעעע

כי לא הצלחתי כלום ואז קלטו שאולי יש לי איזה בעיה, ואז איבחנו וכל זה.

סתם משהו מצחיק- כמה פעמים קרה לכם שהכנסתם גלידה למקרר בלי לשים לב?
קרה לי היום ופשוט נוראי כמה שזה שכיח אצלי..

*אני עדיין מנסה לקרוא באנגלית מימין לשמאל(או משמאל לימין, אני לא זוכרת מה נכון)

*בעיה של אגרסיביות- לפעמים מורה באה לחבק אותי, ואני מוחצת אותה בחזרה...

*מישי אמרה לי להכנס ללוקה, ובגלל שאני קוראה הפוך באנגלית נכנסתי בטעות לחנות אחרת, ועשיתי בלאגנים......

*הייתי פעם חזנית בבצפר, ואז התחלתי לערבב מילים, אותיות  וכו..

ויש לי עוד מלא שלא עולות לי עכשיו....

1. רק עכשיו כשאני קוראת עוד פעם את השרשור אני קולטת שהיה כתוב "פאדיחות" ועוד כמה מילים שפספסתי בקריאה הראשונה ולא הבנתי
2. אני עד היום (בת 18) כשאני עורכת שולחן לבת אני סופרת צלחות וסכו"ם לפי אנשים (אבא, אמא, סבתא, אני) ולא במספרים ומתבלבלת כל פעם מחדש

* מסבירה לקבוצה: מימיננו יהיה את ביה"כ של אח של הרב כהנא אחרי שנעבור את ישית עטרת משמאלנו... וזה הפוך בכלל

* באמצע פגישה שניה (דייט) אני מתחילה לעמוד ולזוז ולשנות תנוחות (התחרפנתי כבר מלשבת במקום אחד לפחות גם הבחור היה היפר, אז זה הסתדר )

מישהי אומרת לי: אני יודעת למה את רזה!!! כי את כל היום זזה....

שאני מסבירה לאנשים ברחוב עם תנועות ידים ואומרת עכשיו תפנה אה....|מצביעה| אה, שמאלה. לא ימינה!!

או שאני מנחהב ככה את אבא שלי באוטו הוא בכלל מתחרפן..

וגם בטסט פנימי טעיתי בכיוונים

אני רגילה לכוון את בעלי בנהיגה בתנועות ידיים, אבל כשנסעתי עם הבן שלי הוא לא הבין אם הוא אמור להסתכל עלי או על הכביש 

זה כי יהודי אפ'עם לא פונה שמאלה

חוץ מזה, אני מוצאת את זה נורא תרפי לספר פדיחות....

טוב, לא בדיוק קשור ללקויות, אלא יותר לדרך המעניינת שלי ללמוד חלקים מהחומר:

*הרגע הזה שלמדתי מ"מ, ושאלתי את חברה שלי למה זה לא יוצא נכון, אז היא אמר שצריך להעביר את המחשבון לרדיאנים, והסבירה לי איך.

ואז שאלתי אותה מה זה רדיאנים.

חצי שעה לפני הבגרות.

(כן, אני לא יודעת טריגו.. בכלל..)

*כשניסיתי להסביר למישהי לאן ללכת, והתפדחתי להסביר עם הידיים, אז פשוט הימרתי ואמרתי לה ללכת שמאלה-ימינה-שמאלה, ופתאום קלטתי שזה הפוך (אז רצתי והצלחתי להסביר לה שהתבלבלתי, אבל זה עדיין היה.. מעניין)

*כשכתבתי מבחן, והוא היה בלחץ נוראי של זמן אז לא יכולתי לחזור ולתקן שגיאות כתיב כמו שאני עושה בדרך כלל,וכל המבחן היה שחור ממחיקות של דיו אז המורה החזירה לי אותו יום אחרי זה ואמרה לי לכתוב מחדש.

או, זה מזכיר לי שפעם כתבתי עבודה היה איזה משפט שלם שיצא הגיוני-רק במשמעות אחרת ממה שהתכוונתי...

(משהו כמו "משה עבר שלטה בננה אתה"  במקום "משהו בעבר שלה בנה אותה")

טוב, נראה לי מספיק פדיחות לפעם אחת (בטח שזה פעם ראשונה, אז...)

אני לא מאמינה שלקח לי 25 דקות לכתוב את כל זה!

*מיואשת מהקצב שלי*

תתקשרי ותספרי לי בע"פ... ואני אקליד...

אבל תודה...

זה בדיוק מה שהמאבחנת שאלה אותי, אבל אני מסתדרת בד"כ. האמת שאני מעדיפה לכתוב. לא יודעת, זה מסתדר לי ככה יותר טוב.

הבעיה היא כשאי אפשר למחוק... באמת, את לא רוצה לראות משהו שכתבתי בלי לערוך.

ומילא אני, אבל מי שבודק-כל מיני פסים שחורים (עד פסקאות) באמצע הדף עם "טיוטא! טיוטא!", ואותיות קטנות שנדחסות בהתחלה של מילים וכו'

איך אני רואה אותם ליד הדף ככה- 

העיקר שעברנו את תנ"ך!

עוד מקצוע רב-מלל מאחורינו!

פשוט מסקרן אותי לדבר איתך...

וזה כי את לא יודעת איך אני כותבת... חוצמזה שהכתב יד שלי לא קריא ב כ ל ל... הדף נראה זוועה ואנין קשר בין מה שכתבתי למקום....

*מסמיקה* אממ... תודה

אה... בעיה מוכרת. מזלך (או שלא?) שההורים שלך לא עלו על ה"פטנט" של אמא שלי-כל פעם שהחזירו מבחן\דף עבודה בלתי קריא (ז"א: בערך כל שבוע) היא הייתה מושיבה אותי להעתיק 2-3 עמודים מספר

בסופו של דבר, אחרי שנתיים בערך, פיתחתי כתב קריא (פחות או יותר, כל עוד אני לא כותבת מהר מדי)

ושלוש מחברות עם ספרים

אני תוהה אם אפשר לתבוע אותי על הפרת זכויות יוצרים

לכן מגיל צעיר הם לא היו רואים את המבחנים שלי... ולא יודעים שהם התקיימו או משהו כזה...

והקטע שעכשיו מנסים לשכנע אותי לעשות את זה שוב... 

היה אצלנו קשר די ישיר בין המורים להורים, אז...

חוץ מזה, גם הייתי נורא תמימה. שואלים אם היה מבחן? עונה. מבקשים לראות? מראה. ואז יושבים להוסיף עוד פרק לעלילו החבורה מבת גלים...

מה שכן, אני חושבת שזה "פיתח את יכולותי בתור סופרת לעתיד" (פחחח....). לכל הפחות, אני יכולה לגיד שכתבתי כבר ספר וחצי!

אוי ואבוי... תהיי חזקה!

ואם הראתי אותה להורים...

ואני לא באמת עומדת לעשות את זה... עברי ת'גיל... זה כבר רק אם אני רוצה...

רוצה לתת לי לקרוא?

אני לא חושבת שאת באמת רוצה לקרוא

לפחות לא בתוך המחברת

יהיה בסדר

לדבר בטלפון על ריטלין עם חבר (קונצרטה) ללכלך על כל העולם שלא מבין אנשים עם ריטלין שלא מצילחים לוסת עוצמות...

ואז הוא אומר לי...

תווסת את הווליום

בס"ד

בוא נראה

#כל שיעורי לשון אני יושבת לי על הרצפה המורה לא מתלוננת כי גם ככה זה נדיר שאני נכנסת

#כשאני כבר נכנסת לשיעורים אני מציירת פעם אחת ציירתי את בעלי והרב שלימד לקח לי את הציור

(מביך במיוחד בהתחשב בעובדה שהוספתי הערות על האופי שלו) והביע את דעתו על בעלי

#יצא לי להיות מאוד חולמנית אז אני קבוע מתנגשת באנשים ועמודים

הייתה פעם מישי באטובוס שלקחה את זה ממש קשה כל הנסיעה אמרתי לה סליחה 8000 פעם

נדמה לי שהיא ירדה מאוטובוס בגלל זה

#בגלל החולמנות ישבתי בשיעור אנגלית המבאס וברגע ששמעתי צילצול בלי להתחשב בכלום כולי קמתי וצווחתי יש!!!סופסוף ..

לקלוט את המבט של המורה אחרי זה היה משעשע משו

ואו יש לי עוד מלא נראה במה ניזכר בהמשך

ממ

אה!

בגרות בלשון. אלף וחצי שעות.

אז באיזשהו שלב נגמר לי הלשבת. פשוט נגמר.

אז נעמדתי והמשכתי לכתוב..

והבוחנת הסתכלה עליי ככה-

ואז עוד יצאתי לנשום. ולרוץ במסדרון כדי להוציא אנרגיות

[זה היה לפני שהתחלתי לקחת רטלין..]

דיי בתחילת הרטלין, שיעור ראשון, מורה מקסימה, אבל אסור לעשות כלוםכלוםכלום בשיעור. רק לשבת ולהסתכל עליה.. 

[בעיקר אסור לאכול. זה ממשמפריע לה.]

ונדנד אוכלת.

המורה- נדנד? את אוכלת? [באה להוציא אותי מהכתה בערך..]

וכולי מתגמגמת.. אבל המורה, לקחתי רטלין.. ורצתי לשיעור.. ולא הספקתי לאכול.. ואני ממש חייבת לאכול בתחילת הרטלין..

ואז היה תורה להתגמגמם

דפקא לא בלימודים- ישב"ץ.

כולי מקפצצת וזה.. לא ממש מאופסת על מה עושים..

פיתום אני קולטת שכולן מדברות עלזה שנדנד מרחפת ולא איתנו..

בכתה י', כל הבגרויות שלי היו מלאות בארץ עיר בטיוטות.. כי בזמן שמחכים לבוחן נטראלי אסור לעשות כלום

בלאגניסטיות גם נחשב לקות למידה? כי אז ישלי עוד אלף.

אחד טרי משבוע שעבר>

חשבתי ששכחתי ת'מיקודית של תנ"ך בכתה. וזה היה יום שישי, ובשני הבגרות, והייתי חייבת ללמוד בשבת!

אממה? האולפנה נעולה. אפילו שאני גרה כלום זמן מהאולפנה..

קיצור, לשכן שלי יש מפתח.. אז לקחינו ממנו ת'מפתח.. ואבאשלי בא איתי לאולפנה..

בערך רבע שעה הפכתי ת'כתה.. ולא מצאתי ת'מיקודית!!

בשברון לב, חזרתי הביתה..

והופס, הפלא ופלא- מצאתי ת'מיקודית בבית!

ולא שלא חיפשתי אותה לפני..

אה.. ועוד אחד.

ננעלתי באולפנה..

זה קשור בקשר עקיף ללקויות..

היתה לי עבודה ענקייית באנגלית [לוג] שהייתי חייבת להגיש.. כי היה לי בלאגן עמזה, והבאתי אתזה על עצמי.. קיצר, עשיתי עבודה של שנתיים בשבוע וחצי. לא מומלץ.

ובבית לא הייתי יושבת ועושה..כי יש מלא בלאגן מסביב וכו'.

אז לקחתי רטלין, נכנסתי לתוך הבועה של עצמי.נכנסתי לכיתה אחת, ופשוט עבדתי. פוול שעות.

ולא הייתי מודעת בכללבכלל למה שקורה מסביבי.. ושאופסי, נשארתי בדד באולפנה

אד שסיימתי, ורציתי לצאת.. אבל השער היה נעול

אבל המפתח של שכןשלי הצילני.. ואחשלי הצדיק שבא להוציא אותי מהאולפנה וצחק עליי כל הדרך

טוב. זהו להיום.

יש עוד פוול

לא הבנתי למה היא בוהה באוויר...

סתם לא באמת זה לא אני

ועוד פעם שהייתי ב-OUT,

אבא שלי ואני ביקרנו דוד של אמאשלי מבוגר,

והם דיברו ואני קראתי עיתון ולא באמת הקשבתי,

פתום אני שומעת את אבאשלי אומר "כעע היא

שומעת מה אנחנו אומרים זה לא כמו שהם תקועים בסמארטפונים

ולא מקשיבים לכלום"

ואני כולה  "על מה דיברתם?"

ואני עשיתי את הלוג בלילה אחד...

נראלי המורה נתנה לי ציון טוב רק כי לא היה לה כח לפענח את כל השגיאות כתיב והאותיות ההפוכות...

קשיי שליפה..

לכן סירתי משהו טרי ששמרתי אותו בשביל השרשור

כשקראתי שאלה ובלבלתי את המילים:

"רשום מקצועות שגונבים (גובים) כסף בעת עבודתם"

ואמרתי למורה שזאת לא שאלה חינוכית והיא לא הבינה למה....

דבר שני, אם יש תור קרוב לנוירולוג של הקופה אפשר לבקש ממנו. הרבה פעמים נותנים בלי בעיה.

בעיקרון מי שמורשה לרשום כדורים לקשב וריכוז זה נוירולוג או פסיכיאטר, ולאחר שיש מרשם קבוע רופא המשפחה יכול לחדש לך אותו מדי חודש בחודשו. 

אנחנו מהמרכז, ובגלל שזה נהיה לנו דחוף אנחנו מוכנים גם לנסוע רחוק

התור הקרוב בקופה הוא לעוד 3 חודשים

מה שכן, חשוב לי ללכת למישהו שיתן לי מענה תרופתי, ולא ינפנף ב"זה שום דבר"

אפשר לקבוע דרך כללית/מכבי/מאוחדת איפה שאתם

קרובות באיזורים יותר פריפריאליים

וואלה.. מעורר מחשבה...

והפורום הזה באמת נראלי לא פעיל וחבל....

יש עוד הרבה דברים שיכולים לגרום לזה, אני ממליץ לעשות אבחון פסיכודידקטי, הוא הרבה יותר מקיף ומתייחס לכל קשיי הלמידה, הריכוז והחשיבה

שהייתי צריכה להחזיק את עצמי שלא להירדם, 

אבל אם זו התחושה- כנראה שצריך להחליף כדור.

כדור אמור לעזור להתרכז, לא להפריע.

היא ממש מגניבה- כאשר יש מחסור בדופמין והורמונים נוספים, היא מאיצה את ייצורם,

וכאשר יש עודף- היא מונעת מהם להיספג במוח.