ב. לא

ג. לא רלוונטי

א.לא

בחיים לא פסלתי רק מהסיבה הזאת

מצד שני,זה יהיה שקר לומר שזה לא משפיע בכלל על השיקול

אם יש לי סיבות רציניות לפסילה אז זה יכול לעזור ולחזק את החלטתי

(לפעמים ההשפעה היא בתת מודע ובלי שארצה בכך)

ב.0

ב) בעיקרון אני פוסלת או לא על דברים יותר מהותיים, אבל כמובן שמראה חיצוני עוזר להטות את הכף לכאן או לכאן...

ג) ברוך ה' אף פעם

א. אני בת

ב. כן

ג. (איך סופרים...? אם שנינו הסכמנו שלא מתאים, והמראה הפריע לי זה נחשב?) נראה לי שזה קרה פעמיים או שלוש כסיבה בלעדית או לפחות מרכזית, ועוד פעמים ספורות לא כסיבה מרכזית.

א) יהודיה, משתדלת לשמור מצוות

ב)כן. לאו דווקא מראה ספציפי כזה או אחר, יותר כיוון כללי ויותר מזה לא מדברת כי זה מגעיל.

ג)לא זוכרת. לא עשיתי לעצמי סטטיסטיקה של סה"כ הדייטים שהיו לי

כל מי שפגשתי היה (ועודנו*) נראה טוב..

יש שהתחברתי מהר למראה כי זה הסגנון שרציתי, ויש שלקח יותר זמן ואז ראיתי את היופי.

*תמיד משעשע אותי כשמדברים על אנשים בזמן עבר "קראו לו..", "הוא היה..".. והיום- יש לו שם אחר?

שאלה המיועדת לאנשים שחתכו על מראה, גם אם זה היה במכלול סיבות נוספות-

האם הרגשתם תחושת פספוס? אולי הוא/היא התאימו לי בול, ולמראה הייתי מתרגל/ת ואוהב/ת בסוף?

מעניינת אותי הגישה למראה וכמה היא לוקחת חלק בהחלטה.... (אם בדייטים התחלתיים ואם במתקדמים...)

שבוע טוב!!

לרוב מי שלא אהבתי היו האנשים הכי מתאימים..

בס"ד

גנד'ס- וודאי תחושת פיספוס- אולי אני שטחי, אולי אין לי הסתכלות אלוקית מספיק אולי ​אם הייתי נותן זמן זה היה עובד.. וכו'. . יש לי עוד חבר שיצא עם מישהי והרגיש פספוס אדיר.. כי היא בדיוק התאימה לו מכל שאר הבחינות... 

כל הכבוד לכל העונים על הסקר- אתם באמת אנשים רוחניים. אשריכם. עם זאת ניתן לשים לב שהיחס פה הוא 15:3 לטובת הבנות. אז בינתיים ניתן להתרשם בעיקר מבנות ישראל הצדיקות.. ומ3 בני ישראל צדיקים..

בס"ד

זה דברים ארוכים, אבל בפשט- ככל שאדם מעמיק יותר וטהור יותר ככה הוא אמור להצליח למקד את מבטו על העולם הפנימי.. התרבות שלנו היום הלוקה במערביות משדרת בדיוק את כל ההפך- הכל מוחצן . כל הדמויות בסרטים פרסומות וכו' מושלמים עורכים בפוטושופ כדי לא לפגוע בשלמות המדומה.. אז התפעלתי מכך שרבים פה אמרו שמעולם לא פסלו על חיצוניות. דהיינו זכו למקד את מבטם על הפנים. 

מי שלא פוסל על מראה דוחה - הוא שוטה.

ולכן לא שייך כאן "צידקות" לדעתי.

מה שכן, באמת יפה לראות שהחבר'ה כאן יודעים על מה לתת את המשקל. - חינוך טוב. <ר>

(חבל שהבנים לא הגיבו ׂ זה היה יכול להיות מעניין....) 

אותו...

אחרי הכל לא מכירה אישה שרוצה שבעלה יבחר אותה

"למרות" המראה שלה- שהוא לא אוהב.

(ברור שגם לא רק בגלל, אלא שעיקר הקשר מבוסס על הדברים שנשארים ומשתבחים עם השנים,

אבל יש חשיבות לאהבה של המראה.)

מסכימה איתך מאוד. (מבחינה מסוימת)

את רוצה להביא לי מקור ממקום כלשהו? 

(לאו דווקא מהתורה, תביאי התבטאות של אדם חכם בנושא)

יש אנשים שמראה חיצוני לא סופר אצלם. או יותר נכון לנסח, המראה החיצוני בשבילם הוא לא המראה החיצוני שבשבילך.

(הסתבכתי לגמרי) אמרו כאן פעם שיופי זה דבר אינדבידואלי, יש אנשים שהכיעור והעיוות הגדול בעולם הוא היופי האינסופי, כנראה שיש. לא פגשתי כאלה, אבל מן הסתם. ואפשר גם לדמיין את הדברים בפחות קיצוניות.

בכל אופן, גם אדם שהחליט מכל סיבה שהיא לא להתייחס למראה החיצוני- לא פשע עד כדי קבלת התואר "סוטה".

לא מחפשת מקורות, אין לי זמן... את הבאת את הדעה הנחרצת, את תביאי ת'מקורות!

אבל לקרוא בשם (שוטה) לאדם שבוחר להתנהג אחרת ממך ולא פשע באף אחד, זה קצת יותר מדעה, לא?

אם נלך לפי השיטה שלך: "אדם שיוצר עם מישהי מהרשת הוא פשוט אוטופי!" (וזה עוד בטעם טוב) למה? מי קבע? כי שמעתי אנשים/רבנים/מרצים אומרים את זה? אם זו קביעת עובדה, תביאי אסמכתה. ואם זו דעתך- אז אל תוסיפי לה קריאות גנאי... 

לגבי הרבנים והרבניות שאומרים את זה, אני דנה לכף זכות, (ואני גם קצת צוחקת עד כמה אנשים נואשים בנושא השידוכים עד כדי אמירת דבר כה מיותר וטפל) שזו דרך לשכנע, להסביר איזשהו רעיון מובן והגיוני ל"צידוק עצמי" על המסננות למינהם בגלל מראה חיצוני עוד לפני הדייט. בסדר, הגיוני. אפשר לתת הרגשה פסיכולוגית שכזו בעוד מלא דרכים אחרות, למה לקרוא למי שלא דוגל בכך או שלא מבין בכך (מכל סיבה שהיא, זכותו! הוא לא הזיק לך) "שוטה"?

זו אמונתו. למה שוטה? כי את לא מאמינה במה שהוא מאמין? בקצב הזה נגיע לאוללו (איפה זה?)...

אמרת שלא אכפת. 

נועם דיברה על מראה שדוחה את האדם...

זה לא יופי או כיעור, שזה דבר יחסית אינדוודואלי עם מקום להשפעת החברה.

זה דחיה/חוסר דחיה, שזה הדבר הכי אינדיווידואלי.

אם זה מצב שממש מגעיל להסתכל על הבנאדם, שממש נרתעים מאיך שהוא נראה, וזה ממש לא משנה אם הבנאדם יפה או לא - לרוב זה לא ישתנה, ואם אדם לא יחתוך על זה בשלב מוקדם- הוא יחתוך על זה בשלב מאוחר- ואם לא- הוא יהיה אומלל, כי לחיות כל הזמן עם אדם שנרתעים ונדחים (זו המילה?) מאיך שהוא נראה- זה לא בריא ולא טוב!!

כשיש משהו ספציפי שמפריע, לדוג' שיער כחול ולא שיער בורדו- יכול להיות שאחרי זמן זה ישתנה [ויש צורך אחרי זמן מסויים לבדוק אם זה עדיין מפריע, ואם אחרי שמכירים ת'פנימיות של הבנאדם זה עדיין מפריע- כן לחתוך] אבל כשיש דחיה, שזה דבר כולל, ודבר שנובע ממקום יותר עמוק בנפש מאשר ראיה חיצונית של הבנאדם- זו בהחלט סיבה לפסילה.

נועם (לפחות לפי הבנתי, תתקני אותי אם אני טועה) לא דיברה על אדם שחושב שהכי יפה זה עיניים אדומות ושיער כחול בגובה 5 מטר... [מקווה שאין פה אנשים שזו השאיפה שלהם/ככה הם נראים, אם כן- מחילה, זו אמורה להיות דוגמה כללית] ולכן הוא יפסול כל מי שלא נראית ככה אפי' בלי לבדוק, אלא על מראה שדוחה, שלרוב- זה לא רק חיצוני אלא גם מושפע מהפנימיות (הדחיה) וגם אם היא רק חיצונית- אי אפשר לחיות ככה בצורה טובה.

ואני חושבת שכדאי להיות קצת יותר מודעים להשפעה של המראה החיצוני (היה לי סיפור באיזשהו קשר שהתייעצתי כי הרגשתי תקועה, השאלה הראשונה שנשאלתי היתה אם יש לי דחיה מהבנאדם, השאלה השניה אם יש משהו במראה החיצוני שלו שמפריע לי, על שתי השאלות היא ביקשה שלא אענה לה בצורה מהירה אלא אנסה להתעמק ולהיות כנה עם עצמי, כי בצורה מהירה זה לענות לא על שתי השאלות) לא צריך אם על השניה הראשונה משו לא הכי מסתדר במראה- לחתוך, אבל כן צריך אם אחרי זמן המראה החיצוני עדיין מפריע- לחתוך, ואם יש דחיה- ג"כ לחתוך.

וכן, אני יודעת שיש מקרים שדחיה מהאדם מסתדרת בסוף, הם בודדים, הייתי בשיחה עם רב שאמר לא לחתוך ישר על דחיה כי זה יכול להסתדר ולחכות עם זה פגישה נוספת, שאלתי את הרב הזה כמה מקרים כאלה הוא מכיר, הוא ענה שמקרה 1 וגם בו- זה היה סיפור לא פשוט למה היתה הדחיה, ובפגישה שניה זה כבר הסתדר, וזה מתוך עשרות+ פניות שמגיעות אליו ביום במשך כמה שנים.

בעיקר דחיה מעצמי, תחושת רדידות.
אבל נכון לעכשיו זו נראית ההחלטה הנכונה.

א. המגדר החשוב והנעלה ביקום.

ב. לא זוכרת, אם זה קרה- אז לא הרבה (עובדה שאני לא זוכרת) אבל יש מצב, כי אני חושבת שזה חלק חשוב.

ג. ^^^^

ג'נדס- אם זה אירע לא הרגשתי פספוס- עובדה שאני לא זוכרת סתם, אני פשוט חושבת שגם אם הכל מתאים אבל יש בעיה 

עם המראה- זה לא באמת פספוס, כי זה חלק מאוד חשוב בקשר (לא מדברת על "לא דוגמן על" אלא על מראה שחוסם/מרתיע/אין משיכה)

השאלה שלי היא עד כמה באמת את/ה מרגיש/ה דחיה וכו'.. כאילו, אם לא ככה סתם הוא נעים לי במראה (יענו משמים עשו לי את העבודה שהוא יראה נעים בעיניי)-

האם אפשר לומר לעצמי משהו שיגרום לי לא לקחת את זה כקריטריון למשך כמה דקות ראשונות בדייט ראשון- לנסות רגע להכיר את האדם ללא התסמינים החיצוניים- ז"א- אולי זה כדיא כי אח"כ ההסתכלות שונה על האדם....?

(חפרתי)

אני עניתי כבר על שלב של כמה פגישות,

שזה ברור שזה ככה.

אז כאלו כן היו לי,

שבהתחלה המראה הפריע לי-

ואחרי שעה או משו כזה זה היה נראה שונה.

אז אולי עדיין הפריע לי משהו,

אבל זה כן השתנה כי השיחה היתה נעימה או משו כזה.

(לא כזאת חפירה)

א. בת

ב. כן

ג. פעם אחת בעיקר בגלל זה. בפעמים אחרות זה הצטרף למכלול של  כמה דברים ולא בפני עצמו.

ולג'נדס- לא הרגשתי פספוס. עשיתי את הדבר הנכון.

ב) כן. (לא הצעה פרקטית, הצעה ישנה שהכרתי בעבודה וחשבתי שאולי כן יתאים לפני שראיתי אותה.)
ג) 1.

א- בן 

ב- כן

ג-  זה לא נקרא כ"כ קשר, אבל יותר מידי..

ובכל זאת כמה מילים- בתחילת דרכי כעסתי על עצמי כשהייתי פוסל על מראה חיצוני, היו אפילו מס' קשרים שזו הייתה הבעיה היחידה וזה ממש לא כיף לפסול על דבר כזה ("מה? אני כזה חומרי?!" "למה זה מפריע לי?"). אבל ככל שהתקדמתי הבנתי שאין מה להתעלם ואם משהו מפריע לך עכשיו בצורה משמעותית עד כדי התלבטות זה אומר דרשני וכנראה זה הולך כ"כ להשתנות עם הזמן, תמיד כמובן לתת עוד צ'אנס ולנסות בסיטואציה אחרת אבל בגדול אני לא אהיה מוכן להמשיך קשר ולחשוב קדימה ,גם אם זה הדבר היחיד שמפריע- בזמן שהמראה החיצוני שלה (שהוא דיי ניכר לעין וקשה להסתיר אותו) מפריע לי.

--- עדיין לא מרגיש בנוח עם זה שאני נאלץ לחתוך על מראה חיצוני אבל יותר מבין את העניין ופחות לוקח אותות כעניין אישי--

נראה לי שזה מה שצריך לעשות, ויפה שעה אחת קודם. הרי לא היית רוצה להמשיך להיפגש ולעורר תקוות ובסוף להיפרד בגלל זה ולשבור את לבה... (כותבת לשאר שאולי מתלבטים בנושא)

מזה הגמרא לומדת שחייבים לראות את בת הזוג לפני החתונה.

משמע - שמי שמראה עשוי להפריע לו אסור לו להינשא כך. כי זה יפגע באהבתם.

כידוע, חז"ל לא הפכו את כולם למלאכים וידעו לפסוק הלכות וגם להשיא עצות גם לאנשים שמדרגתם אינה שלמות.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.