בס"ד

גמאני (כן כן מניסיוני הרב ;) ) מכירה הרבה זוגות שבסוף לא יצא להם מ'זה כלום!...לפי דעתי עדיף להתרחק כמו מאש...עם השנים גם אם כבר מתחתנים זה הופך להיות מסובך...גם ככה אין מה לעשות קשר נשחק ואם יש עוד פערים שכאלה..זה רק הולך ומחמיר את המצב..

שיהיה לך ב"הצלחה!

בשורות טובות

אפרת

בתור בעל תשובה ועצה אישית זה לא  ילך משיכה בין חילוני  לדתיה.רוב  הסיכויים שהרמה  הדתית  שלך תרד.

זה לא שאנחנו נגד חילונים אדרבא  הם אחינו וצריכים לאהוב  אותם אבל יש  גבול.

בין בני הזוג  צריכה להיות משיכה אבל צריך לתבלן את הזוגיות בתורה ובחיי טהרה כשאין משיכה בין בני הזוג  מתחילות הצרות וזה  קורה המון אבל המון בתרבות הישראלית מערבית רק בגלל שמתחתנים בגלל משיכה.

אולי דוגמא  מצחיקה קצת:

המשיכה בין בני הזוג זה  כמו מאכל  אבל בכל מאכל צריך לתבלן במלח כדי שהמאכל יהיה טעים.

לפעמים המאכל לא טעים אבל כששמים תבלינים כמו מלח או כל סוג  של תבלין המאכל נהיה  עסיסי כך בזוגיות לפעמים יש  מצבם שאין משיכה אז התורה והקדושה מחזירים את המשיכה בין בני הזוג.

ועוד משהו ואלי ישמע  קצת כלשון הרע.בתרבות של החילונים הם יודעים טוב  מאוד  איך להקסים את הבחורה בדיבורים אבל זה רק  דיבורים והכל חיצוני שוב אני לא נגד  אחינו החילונים צריך לאהוב  אותם אבל יש  גבול.

את אומרת בעצמך שכיוון שהוא חילוני "עתיד משותף לא אפשרי בכלל" מבחינתך [אני מכירה זוגות מעורבים, וזה קשה אך לעתים רחוקות אפשרי. מה שכן, זה יוצר משבר זהות קשה אצל הילדים].

אם זה כך, את צריכה לשאול את עצמך מה את מחפשת.

עתיד משותף לא אפשרי בכלל? אז מה את מחפשת בעצם הדיבור איתו? את העניין? את הנעימות של השיחה?

כמובן שזה לגיטימי והגיוני להרגיש ככה, אבל יש מצבים בחיים שצריך 'לחתוך' ולפעול עפ"י השכל ולא עפ"י הרגש.

לענ"ד, במצב כזה, ככל שהקשר הזה יימשך יהיה לך יותר כואב להפסיק אותו, ותהיה לך יותר עגמת נפש אם תתאכזבי ממנו בשלב יותר מאוחר.

אני מקווה שלא נשמעתי בוטה מדי, אין כאן שום כוונה לפגוע חסוחלילה!!!

ב"הצלחה!

נראה לי שפחות חשוב ההתמחות האינטרנט או בהלכה- ויותר חשוב להתיעץ עם מישהוא/היא שמכיר אותך!

שאת חופשית לספר את הכל- והדיבור הפתוח בעצמו יעשה לך סדר.

שמכיר מספיק את הסולם ערכים של החיים שלך- מה חשוב לך ועל מה תוותרי...

שתוכלי לשמוע ממנו ביקורת- בלי לנטור טינה על זה...

מישהיא שתוכל לחבק אותך כשישבר לך הלב ולחזק אותך איך להמשיך הלאה... (מכאן ברורה דעתי- אל תמשיכי איתו! מאלף סיבות! קל להגיד- קשה לבצע... אבל מה אני יעשה?! עדיף לשבור לך את הלב עכיו מאשר אחרי נישואין כושלים...)

זה גם בעייתי משהו,לכן עזבתי את הדבר הזה והתחלתי לדבר עם הרבניות.

יש לי חברה שמתחילת הקשר סיפרתי לה הכל,פעם אחת הוא עשה משהו קצת לא נחמד
והיה לה קשה יותר מלי,לי זה עבר ממזמן והיא לא שוכחת..
כשאדם מעורב רגשית קשה לו לייעץ לך אוביקטיבית.

אז לפעמים עוד יועץ אוביקטיבי מהצד יכול להטיב ממש.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים