פעם הייתה לנו תקשורת פתוחה, אבל לאט לאט היא נעלמת..

היא מזלזלת בי, דבר שמקשה על שתינו לנהל תקשורת פתוחה.

אני נורא חוששת ללכת איתה לבילוי, כשזה מתפרץ בנסיעות זה הרבה יותר מפחיד.. 

אני לא חושבת שיש לה בעיה עם הפן החברתי, הפל' שלה תמיד מצלצל, ושבתות רבות היא אצל חברות או שחברות פה.

ובפן הלימודי, כמו שאמרתי, אם יש בעיה זה רק שמשעמם לה. וגם זה לא, היא בחרה ללכת ל4 יח"ל במת' כדי לא להשקיע.

אני לא רואה בעיה נוספת.. היא באמת בסדר סה"כ.. אבל היא ממש חוצפנית, מזלזלת בי בלי הפסקה, אלימה לעיתים..

אשמח לעוד עצות..

המרכזי לגיל ההתבגרות הוא חיפוש אחר האני, הוא קריטי לפיתוח האישיות ולכן המתבגר נלחם עליו.

היציאה מהחממה של ההורים בהכרח מתבטאת בהתכנסות ובירור פנימי ויש לתת לכך לגיטימציה,

גם ההתפרצויות נועדו ליצור מתחם ברור אליו אין כניסה.

ההליכה על ביצים והתאמת המילים צריכה להיות יותר בשליטה, זאת אומרת שאין להמנע מלהציב גבולות אבל הם צריכים

להיות רלוונטיים לגיל, הכלל הוא שפגיעה בבני המשפחה אסורה אבל יש יותר פתיחות לצרכים האישיים שלה.

אל תשדרי פחד, לא נשמע שהיא עושה דברים חריגים או מסוכנים, תהיי איתה גם אם היא משדרת שאת מיותרת, שבחי אותה 

על נקודות החוזק שלה (עזרה לאחים, מצליחה בלימודים), חשוב לצאת מידי פעם לקניות או למסעדה וכדומה לבדכן.

יש כאן קישורים למאמרים וטיפים כדאי לקחת וליישם למה שאת מתחברת.

https://sites.google.com/site/winningparenting/6

https://sites.google.com/site/winningparenting/6/8

אני אמא לשתי מתבגרות. ואני רואה שדווקא בתקופה כל כך סוערת (גיל ההתבגרות) הן צריכות אמא יציבה ואיתנה. בכלל - זוג הורים איתן ויציב.

אז נכון שלמדתי לא לריב על כל דבר

ונכון שלמדתי לעגל פינות ולא להעיר על כל דבר

ונכון שהרבה פעמים אני סופגת וסופגת...

אבל אני בשום אופן לא מוכנה לעבור על סדר היום על חוצפה או זלזול. בעלי ואני מאד מקפידים על זה.

אני לא מחפשת להיות חברה שלהן, לא צריכה שיאשרו אותי, אני אמא שלהן ולא חברה שלהן. אני לא נבהלת לא מצעקות ולא מבכי.

עצה- למרות הקושי, צאי איתה לבד מדי פעם. לבית קפה, או אפילו לקניות בגדים. הבנות שלי אוהבות שאני לוקחת אותן לקניון...יש לנו זמן איכות, בלי האחים הקטנים והנודניקים...

לזכור שבורא העולם בכבודו ובעצמו נתן לך את הסמכות להיות אמא שלה.

את לא זקוקה לאישור שלה. את האמא הטובה ביותר בעולם עבורה. מחובתה לכבד אותך ע"פ ציווי אלוקי.

תזכרי את זה, תאמרי לעצמך את זה שוב ושוב, עד שתאמיני בזה וזה יבוא לידי ביטוי בצורת ההתנהגות.

כשאת תהיי בטוחה בעצמך ובסמכות הטבעית שלך, היא תרגיש את זה ותכבד אותך.

נכון שנראה שמשהו השתנה בה, והיא באמת משתנה וגדלה, אבל היא עדיין הילדה שלך ואת האמא שלה. לכל דבר ועניין.

וכמובן הכל מתוך כבוד אמיתי כלפיה.

אבל בתור בת לאמא שלי שתחי' - אני מעזה להציע...

אולי פשוט תשתפי אותה בדיוק כמו ששיתפת אותנו?

גיל 16 וחצי, בנוסף לבגרות שאת מתארת - ייתכן מאד שהיא תבין.

דבר נוסף - ייתכן שדווקא בגלל שהיא כזאת כרגע חשוב מאד מאד לשמור איתה על תקשורת , שלא חלילה תעשה שטויות עם העיצות הטיפשיות שיש לפעמים לחברות בגיל הזה...

עוברת איזה שהוא תהליך,יכול להיות שזה הפוך על הפוך,שדווקא היא באמת ילדה חכמה ואיטלגנטית כמו שאת מספרת (הרבה חברות וכ'),אבל היא כן צריכה הדרכה,ליווי.ואולי כל הכעס והזלזול  בא מתוך התת מודע לבקשת ליווי והדרכה.

כל הסרטים והיציאות עם חברות חושפים אותך לקצה של הגבולות ולא תמיד יש לילד כלים איך להתמודד עם הדברים שהוא נתקל איתם.ואז נוצרים כל מיני בילבולים וכעס..

עצם זה שתראי לה שאת שם בשבילה יגרום לה להרגיש יותר יציבות ואולי פחות עצבנות.

היא צריכה אותך כאמא..אבל שמדברת איתה כבר יותר בגבוהה העיינים ובשפה יותר בוגרת ויותר מתאימה לרמה שלה כיום.

ותאמיני לי למרות שהיא בכל מיני מערבולות עכשיו מולך

אם תתעקשי עם עצמך ותקחי אותה לאנשהו רק את והיא אפילו סתם לדבר על הבגרויות או על מצבה,היא תזכור את זה לעד.

שיהיה לך בהצלחה 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות