ב"ה
בנים, גם אתם קורעים ברך בהצעה?
בנות, הייתם רוצים שבנים יעשו את זה?
בנים , זה יפגע לכם באגו?
בנות, זה יגרום לכם לזלזל בו? או לחלופין להעריך אותו יותר?
תורכם.. 
ב"ה
בנים, גם אתם קורעים ברך בהצעה?
בנות, הייתם רוצים שבנים יעשו את זה?
בנים , זה יפגע לכם באגו?
בנות, זה יגרום לכם לזלזל בו? או לחלופין להעריך אותו יותר?
תורכם.. 
מוריה.ר =)

אבל מאז הוא עושה לי מחוות שרובן כוללות כריעת ברך המלווה באיזו שאלה שתמיד גורמת לי לחייך ![]()


![]()
כלומר, היום באמת זה נראה לי כאילו זה חסר, אבל אז, בתור דוסית תמימה, לא הייתי צריכה יותר מהמילים שלו ומהתודה המגומגמת שלי...
והיא מאוד אהבה את זה, והיה לי ברור שאני יעשה את זה.. נראה לי יותר נחמד ומכובד מאשר לשבת כרגיל ופשוט לומר אז מתחתנים? כאילו זה סתם משו טכני.. זה בטח לא פוגע באגו. זה שהמנהג "הומצא" אצל הגוים לא אומר שזה משו רע( טענה ששמעתי לא מעט לגבי העניין)
למה? לויודעת,מדיף ניחוח של ע"ז ותרבות מערבית\קיצ'יות יתר
אם כבר שיעשה את זה אחרי החתונה בחצי צחוק,סתם בשביל המחווה
(מזדהה עם חוזרת וטריה טריה)
לא כל דבר שהוא תרבות מערבית הוא רע.. כל עוד זה לא סותר את ההלכה אז מה? ולמה ניחוח של ע"ז?
הודעהקיצ'י או לא אבל רוב הבנות מחכות לזה, עם כמה שזה מביך אני כן אשמח.
וכמו שמרב כתבה.. תביאו חברה ליד שיהיה אפשר לחבק <צ>
<צ>![]()
(נראה לי שמי שהוא נגד הצעות זה כי הוא חסר ביטחון. אגו = ברוב המקרים - חוסר ביטחון)

)
יוני
מוטיבציה
|צרחות של בנות|
עלות-השחרמיותר בעיני..
לא יגרום לי לזלזל בו, אבל נראה לי יביך אותי סתם...
היא מחכה לזה! 


הצעת הנישואין לא תקפה בלי כריעת ברך 
רומנטיקנית חסרת תקנה שכמוני...
יטבתה



אלעזר300ואני לא חושב שזה חשוב כ"כ. (אבל אני גם לא משוכנע שזה בגלל פגיעה באגו שלי.)
בכל מקרה, איך שלא תתגלגל ההצעה להיות, חשוב לי שמה שייעשה ייעשה באמת ובכנות... ואין לי מושג מה יתאים אז.
וקצת מצחיקה השאלה "גם אתם כורעים ברך?" אחרי הכל, זה לא דבר שנוהגים לעשות יותר מדי פעמים בחיים. או כהרגל. 


נקודה טובה
שמשימה זאת אומרת???
זה סימן שי"ז באורח חיים..;)
שבוע טוב
אם כבר הלכות חופה וקידושין באה"ע

יפול צדיק וקםכל הענין הזה הוא גישה מערבית שחרה למחנינו מכל הסרטים...
אין בכך ענין וזה לא מראה על כלוםםם
הצעה מעבר לשאלה......
אני אחת שצריכה לעשות הכל צעד אחר צעד ולא שינוי פתאומי.
אם הוא יעשה את זה זה יבהיל אותי ואני אברח.......
(כמובן שאמרתי את זה אחרת ובדרכים עקיפות וכו'.....)
ב"ה, הוא פשוט אמר לי שהוא החליט שאנחנו מתאימים בלי שום הצגה. זה מרגש בפני עצמו ולא צריך מסיחים....
גוגל תרגום:
היסטוריה מאחורי הצעת רעיון על הברכיים והתחננה
אין מקור היסטורי ברור של הרעיון של הצעה בברך כפופה, אבל מחווה נושאת דמיון מדהים למצבים רבים טקסי אחרים, כוללים:
דת: הכריעה היא מתאימה במהלך תפילות וטכסים דתיים אחרים, כוללים נדרי חתונה לכמה דתות. הכריעה נעשה גם כדי לכרוע ברך בעת הזנת כנסייה או מקדש. כאשר מציע, כריעה יכולה לקבל את אותה קונוטציה רוחנית וניתן לראות כסימן של הכבוד.
תמלוגים: אבירים לכרוע בעת שקיבל הצטיינות ממלכים ומלכות. זה יכול להחזיק נכון להצעת נישואים וניתן לראות בכבוד.
כניעה: קידה בתחינה לפני אויב מנצח נתפסת בדרך כלל כמחווה של כניעה. כאשר מציעים, בני זוג מתחייב אחד לשני ונכנע עצמו כדי להיות חלק מבני זוג.
ללא קשר למקור, את הרעיון לבקש את ידו של האדם אהוב בחיי נישואים תוך כריעה באופן חלקי הוא מחווה סמלית ביותר המגלמת את המהות של ביצוע חייו של אחד למשנו. הרעיונות של מוניטין, כבוד, ואמון באדם אחד שפותחים את עצמם לחלוטין למשנהו ללא בושה או כל הגנה פיזית.
הסיבה המעשית מאחורי הצעת הברך כפופה היא שזה מכניס את טבעת האירוסין במיקום גבוה בין בני הזוג, ומאפשרות לאור הכה אותו בצורה ברורה מבלי להיות חסום על ידי שני האנשים. זה מדגיש את הנצנצים של הטבעת כמו גם מדגיש את כוחה של ההתחייבות.
הצעות נישואים מודרניות Bended ברך
על פי מחקר שנעשה על ידי הקשר ובריאות גבר, 76 אחוזים מהגברים מאמינים שהם צריכים לרדת על ברכיים מכופפות להציע. נשים רבות מוצאים את זה מושך לגבר להציע על ברך אחת. המסר שמאחורי מחווה יכול להיות שהאדם מציע את עצמו בלב שלם לאישה, בלי הסתייגויות, מרומם אותה למעמד מרומם ביחסיהם, ומציע לה את הבחירה לקבוע את מהלך מערכת היחסים שלהם.
הלליש
עוגי פלצתואתה תקריב לה חלק מרצונותיך,
ותקטיר חלק מתכונותיך,
תשתחווה לה בעיתות משבר,
ותכרע לפניה רגע לפני שהיא תסכים להיות זוגתך.




עוגי פלצת
סתם
הללישלא לקטע של ההצעת נישואין.
מה קשור מזרוחניק אבל?
יש עניין לרומנטיקה, גם לדוסים...
לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.
סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.
יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.
בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].
וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.
ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].
והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!
גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!
ונסיים בנקודה טובה,
שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!
אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?
הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....
באתר "השדכן" מובאים טיפים טובים. כדאי לעיין. (ולא חשוב חרדים דת"ל....לכולם).
לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד
בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.
תשתפי קישור לשם?
מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..
יש את אסף זולדן הוא תותח
ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות
אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..
למה, מה רע בלרצות?
לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.
זה דבר טוב, לא?
תאמת, שכן.
זה טוב, השאלה מה המניע לכך.
אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.
כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,
מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?
שהוא מעגלי
משאיר נזקים לאורך הדרך
והמטרה לא מושגת
המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו
המעשה יוצא עקום
כי עוגה עושים באהבה
המרוּצה לא באמת מרוצה
ואז המרַצה שוב נכנס לפעול
זה מתחיל במילה טובה,
ויכול להיות גם טירחה מאומצת,
נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.
האם הצד השני מכיר בזה?
"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?
או "המפייסו בדברים..."?
לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.
ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.
הראש והלב שלה במקום אחר.
וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)
נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.
ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.
באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..
ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.
וזה יוצר שני אפקטים-
א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.
ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).
בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.
(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)
התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"
זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.
אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.
ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.
אז מה ניסיתי לעשות פה?
לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.
התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.
ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.
בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.
תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.
בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.
למה אני בוחר לדבר ככה?
בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.
לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.
ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.
זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות 
כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.
זה ה-הבדל.
אתה מרכז הסיפור, לא הוא.
זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.
אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,
כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש
אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.
לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.
לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,
נשמע לי מאוד אנושי.
מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.
כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה
מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?
זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה
השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.
ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.
לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.
ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.
אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.
בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.
ולמה אני מתעקש על זה?
כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.
זה מכוון גם אליך -
המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות
ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.
וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.
זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.
נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.
אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.
זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.
לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה
זה אכן יכול להיות דבר טוב
אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע
נמצא בפרמטרים של התוצאה
האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה
ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע
אני עושה את הריצוי הטוב הרבה
סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד
נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)
אבל אני אוהבת את המעשים הללו
רואה בהם משחק פסיכולוגי
של עלות תועלת
ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי
ולא עושה את כל זה
אז החיים ממשיכים כרגיל
ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')
בריצוי רע
האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה
וביום שהוא מחליט להפסיק
הוא מקבל שפכטל
העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.
זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.
אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.
אבל הוא כולו בראש שלי.
רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).
אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.
לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.
ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.
רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.
שאדם מפתח יכולות
(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת
ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)
הסטנדרטים שלו עולים
(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)
במערכת יחסים זוגית
זה חייב לבוא משני הצדדים
פיתוח יכולת דומה
ואז הסטנדרטים דומים
אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף
אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,
עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות 
כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..
תודה!!
יש את צביה רחמין
ואת מרים לנדסברג
(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)
בעיקר מההיבט האנושי, ניקיון והאוכל.
סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול
לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??
פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.
לא באופי לא בנראות לא באצילות
יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.
לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי
וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה
באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף
דמט אני לא בנויה לשטויות האלה
כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
גם מה שכתבת על כיסוי ראש בתגובה מתחת: מישהו הזכיר את הנושא הזה? זה קשור לתגובה שהגבת לה?
זה יפה מאוד מה שכתבת, אבל זה לא נוח שכמה אנשים מדברים על משהו אחד, וקופץ אדם לא קשור שמעלה נושא לא קשור.