שנינו מאוד עסוקים ועדיין, מתסכל לחיות ככה..
מה גם שעדיין אין לנו ילדים ואני חוששת ממצב הבית כשיהיו בעז"ה..
אשמח ממש לטיפים ורעיונות מנסיונכם כיצד לשמור על סדר ואיך להתנהל נכון..
תודה רבה רבה!!!
א. אם את בנאדם של בוקר - קומי שעה לפני השעה שאת באמת צריכה להתחיל להתארגן, תדליקי רדיו או שימי מוזיקה שאת אוהבת, וברוגע תשטפי כלים או קפלי כביסה.
ב. בערב אפשר לעבוד יחד, גם אם זה בשעה עשר או אחת עשרה בלילה ואתם ממש עייפים, כשמתגייסים לדברים יחד אפשר לתקתק אותם מהר - למשל לקפל או לתלות כביסה יחד, או שאחד מקפל ואחד שוטף כלים, זה נותן מוטיבציה כשרואים שהעול לא נופל על כתפיים של מישהו אחד בלבד.
ערימות ענק... יש 2 אפשרויות- לסדר כל יום קצת או ביום שישי- אם חופש לכם- להשתלט על הכל, אבל זה מעצבן כי זה כל השבוע בלאגן...
לגבי כביסה- אני קיבלתי על עצמי לא לכבס ערימה עד שהערימה הנקייה לא מקופלת, גם דפים שמסתובבים- עושים מהם ערימה מסודרת וכשיש זמן- ממיינים ועוברים עליהם.
כלים- אחרי כל ארוחה, וככה לא מצטבר/חד פעמי, ובכלל- אולי מדי פעם עוזרת...
גם אם עסוקים- כדאי מאוד למצוא זמן לזה... זה נותן יישוב הדעת...
בכביסה, כשהכביסה מתייבשת מורידים ומקפלים מיד אחרי. אין סל/גיגית/מקום לכביסה נקייה לא מקופלת.
כלים, לשטוף מיד בסוף הארוחה. לא לחכות ולתת לזה להצטבר.
דפים, לשריין מקום מיוחד להם. ובזמן הפנוי שיש לשבת ולמיין אותם. מה שלא צריך - לזרוק.
ב"הצלחה רבה!
בפשטות- להשתדל לא לצבור. כביסה- כל פעם לקפל (כמו שכבר כתבו לפניי).
כלים- לשטוף אחרי כל ארוחה או בסוף כל יום.
דפים- לערום אותם ביחד, ופעמיים בשבוע למיין את הערימה (או חלק ממנה).
בעיניי, הכי חשוב לא לצבור.
אם אפשר, כדאי גם לעשות דברים במקביל (לקפל כביסה תוך שיחה עם הבעל/שיחת טלפון/שמיעת שיעור באינטרנט. כנ"ל כלים בכיור ומיון דפים, בעצם
).
שתעזור בתשלום סימלי?
קיפול כבסה, גיהוץ, שטיפה כללית..
זה יכול לעזור
לפני שהתחתנתי לא הייתי הכי מסודרת בעולם... שאלתי את חמותי איך היא מצליחה לשמור על סדר היא אמרה לי- לא מניחים דברים מהיד! רק במקום! מחליפה חולצה? את לא מניחה על המיטה או על שום מקום אחר! ישר מהיד לארון. כנ"ל דפים וכו. כלים בכיור? אין דבר כזה! כשמסיימים לאכול אחד מפנה כשהשני במקביל כבר עם הסקוץ' ביד שוטף.. כנ"ל כביסות. מתייבש? מהחבל מקפלים לארונות בלי תחנות ביניים... וזה פשוט עובד!! בהתחלה קצת קשה כי זה מכביד ודורש הרבה תשומת לב אבל אחרי זמן קצר זה הופך להרגל והבית פשוט מסודר למופת כ-ל הזמן
לעשות גם מתוך עצלות, ואח"כ זה כבר יבוא טבעי בעז"ה
אני מחליט: אני סופר לעצמי עד 200 והכיור ריק. או: עכשיו אני מחזיר 50 דברים למקום. זה הופך את העסק לתחרות ונותן מרץ.
עוד משחק: כל דבר שאני שם במקום לקחת מאותו מקום דבר ומחזיר למקום. לדוגמא: מחזיר כוס לכיור מחפש ליד הכיור מה צריך להחזיר. מצאתי שם מדחום - לוקח לארון תרופות ומחפש ליד הארון תרופות, מצאתי שם מגבת לכביסה לוקח לכביסה מחדר כביסה לוקח דלי למרפסת וכו' וכו' זה משחק שאני מאוד נהנה ממנו. ומסתובב כמו בובה בכל הבית, כל רגע עם דבר אחר ביד...
ארץטרופיתיפהכי יש לי קושי לזרוק דברים, אז מצטברות שטויות שממלאות את הבית.
אז כשאני מסדרת ערימה\מגרה.\ארון בגדים, אני סופרת וכל דבר שביעי צריך להעיף מהבית. (כמובן אני בוחרת אותם בקפידה ולא שולפת בעיניים עצומות, אבל זה מכריח אותי לזרוק)
הזכרת לי את flylady: אתר אינטרנט (באנגלית) עם עצות כאלה בנושא ארגון הבית. גם שם מציעים להפוך את זה לאתגר כיפי. יש להם כל מיני "שיטות" מהסוג הזה. מומלץ
נניח- יום ראשון סדר כללי וכביסות, יום שני- שטיפת כלים, יום שלישי- קיפול כביסה וכד'.
ואז גם אם מצטבר זה עדיין בשליטה...
ואל תדאגי מה יהיה עם ילדים. איכשהוא אנחנו מסתדרות...ורוב הבתים במצב סביר רוב הזמן...
אתן רציניות? אצלי זה לא הגיוני.
מילא בבוקר לפעמים אני קצת מספיקה,אבל אחרי צהרים? אני באה בערך בארבע וחצי, כולנו מעולפים מעיפות, מחממת משהוא לאכול, או מבשלת ...
בערך עד חמש וחצי אוכלים...
אח"כ אני הולכת לספה, אין לי כח לשום ארגון בבית, אפילו לא מורידה צלחות מהשולחן. אני בספה , הילדים סביבי עם משחקים, מקריאה ספרים כו'.
בשש בערך אני קמה, מעמידה מכונת כביסה, מורידה כביסה , מקפלת ושמה על המכונה במרפסת... בין לבין הילדים צורחים, רבים, וכ...שש וחצי רבע לשבע אני נותנת ארוחת ערב לקטן ומקלחת איתו זה נגמר בשבע ו...
אחרי המקלחת לקטן ארוחת ערב לגדולים, מקלחות.
בשעה שמונה וחצי אני נופלת למיטה מעולפת. בין לבין כמה לדברים הכרחים, אולי להוריד צלחות מהשולחן לכיור וכו, לאסוף כביסה מלוכלכת,
עכשיו תספרו לי מתי לארגן חצי שעה אחרי הצהרים? חצי שעה ערב?????
היום, זה לבזבז עוד עייפות מהבקשות, כי זה לא בקלות,
מספיק הרבה כוחות הולכים לי על הרבה דברים, אז גם על מריבות שהם יעזרו? גם אם מסכימים לאסוף,
אז עד שזה אוסף את הקפלה, הקטן בשניה בא והופך תוך כדי שהשני מכניס לקופסא, אז אני צריכה גם להשגיח על הקטן , כי אם לא תוך שניה זה מכות שהוא מפריע לו לאסוף.
יכול להיות אני עושה טעות, אני כבר לא מבקשת והבית בלאגן, זה אותו הדבר עם בעלי, כמה אפשר לבקש, להתחנן, לריב לשמור על הסדר, אז זה פשוט נשאר בלאגן וזהו.
בלאן נהיה בשניות, אצלי יכולים לגרור כסא לארון ובשניה מתעופפים כמה קופסאות פאזלים, עד שאני זזה אחד כבר עומד ליד הכיור מנסה לשטוף כלים וכל הריצפה מים.
הכל בשניות נהיה בלאגן, אני יודעת שיש אמהות שיגידו שעד שמשחק אחד לא נכנס לארון לא יוצא משחק שני, אבל אני לא עומדת בזה, כי זה כל הזמן לרוץ הלוך ושוב, ומי שתגיד זה רק ענין של שבוע שבועים להרגיל והם יקלטו זה לא נכון.
כי אני כל יום מתמודדת עם משהוא אחר, כל דבר לוקח שבוע שבועים...... לגמול מהנקה. לגמול ממוצץ, הרגלי אוכל, הרגלי מקלחת, הרגלי שינה, וזה לא שכל הרגל באמת נשאר, זה בא בגלים, כל הזמן זה לתחזק.
אז פשוט מענין סידור הבית התיאשתי. יום שישי אני בחופש ואז הבית עובר קרצוף. כל שאר השבוע חבל על המאמץ.
את חושבת שאצלי המשחקים נגישים? אצלי מטפסים, אתמול הקטן פיצץ את הראש בנסיון טיפוס. גם חלק מהימים אחרי צהרים אני בכלל לא בבית, יש לימודים, גינה, רופא וכו'....
בערב אחרי שהילדים ישנים אני הולכת לחדר שלנו, שם אני כן מקפידה על הסדר, אם יש בחדר משחקים וכו, אני לוקחת את המטאטא סוחבת הכל לסלון, בדר"כ בבתים שומרים על הסדר בסלון ובמטבח, אצלי הפוך, הכל מהחדרים אני גוררת לסלון ולמטבח, לפחות שהולכים לישון וקמים לא יראו בלאגן.
בחדר שלנו אני רואה סדר, שוכבת במיטה, יכולה לשמוע שירים, לדבר בטלפון, לקרוא עיתון, כל דבר שהוא לא מאמץ...אפילו לשתות כוס קפה עם עוגה.
באמצע הלילה כשאני קמה לילדים, לעשות בקבוק וכו, אז אני מפלסת דרכי בין המשחקים..
אני מקנאה בך שיש לך את הדירבון לעשות סדר, ברור שזה כיף שהכל מסודר.
פעם באמת הייתי אומרת עד שבעלי יחזור שהכל יהיה מסודר, אבל אח"כ לראות שהוא לא מקפיד על הסדר זה משגע אותי, אני מעדיפה לא להתעצבן ולא לסדר.
(בדיוק חשבתי לעצמי שאולי זה סוג של דכאון?כי אחרת למה לא אכפת לי? איך אני מסתכלת על הקליקס בריצפה ופשוט ממשיכה הלאה בלי להתכופף להרים?)
כל החדר שלה בלגן פלוס במסדרון והחלטנו לא להכנס איתה למלחמות על זה...לפעמים אנחנו שואלים אותה אם היא רוצה עזרה בלסדר ופשוט מרכזים דברים בקופסה או על השטיח
כשילדי היו קטנים, היה כלל בבית: לפני ארוחת ערב מסדרים את הבית. עשינו טבלה, וכל יום לכל אחד היה אחריות על חלק אחר בבית, אם יש מספיק ילדים / בית קטן, ילד קטן עם ילד גדול. זה לא תמד הלך בקלות ולא תמיד הבית היה באמת מסודר, אבל זה מחנך את הילדים וזה מה שבאמת חשוב. לפעמים אחרי ארוחת הערב שוב התבלגן קצת, לפעמים סידרתי אחרי שהלכו לישון, אבל זה פחות נורא. היום, לפני שהנכדים הולכים, הם מסדרים פחות או יותר את הבאלגן, אבל זה באחריות הוריהם ולא שלי. עכשיו אני יכולה לדעת על איזה מהילדים שלי החינוך עבד ועל מי לא כל כך...
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()

כל יום לסדר משהו אחר...
פעם את השולחן המבולגן בסלון, פעם את הכיסא בחדר מלא הבגדים...
(בתכל'ס - לא משתלם לי לסדר כל פעם שלושה בגדים. מעדיפה כבר אחרי כמה ימים לסדר עשרה. חוסך זמן!)
אצלי כ-ל מה שסידרתי בערב למחרת בצהריים אין זכר לעובדה שסידרתי משהו 
אני משתדלת להרגיש שהברכה היא בבלאגן ומשתדלת לשמור על סדר איפה שרק אפשרי..
אין כמו אמא- חשבתי על משהו שאולי יעזור לך קצת. כתבת שאתם מגיעים בארבע וחצי ואתם אוכלים. זה ארוחת צהריים? ערב? ביניים? אם זה צהריים או ביניים כדאי לחשוב על פיתרון אחר. תאכלו פירות, קפה / שוקו ועוגיה ואז בחמש וחצי שש ארוחת ערב לכולם.
עשר דקות ארוחת ביניים ואח"כ שעה שאת עם הילדים/ עבודות בית/ נחה ואח"כ סדר ערב.
אולי זה יעזור ויתן לך טיפה איוורור?
נו מה אני יעשה? אני לא יכולה להכריח אותו.
ואל תגידו תנסי להסביר לו, הוא עושה דברים בבית...(שיש הרבה שמקנאות בי) אבל זה לא סדר ונקיון בשוטף.
יש דברים שיש לנו חלוקת תפקידים,
אבל כשמגיעים לנושא של אחזקת הבית בסדר ונקיון באמצע השבוע ,אין עם מי לדבר.
גם אני פעם הייתי מאלה שלא יכולות לראות פירור בריצפה וברוך השם הבעל הכניס אותי לפרופורציה ומאז כוס בכיור לא ממש מזיזה לי,למדתי יותר להתחבר ליכולות שלי ושזה בסדר שיש גבול לכוחות של בן אדם
תעשי "היפוך ארוחות" את הקליל יותר כשאתם מגיעים, סנדוויצ'ים, ירקות וחביתה ואת הכבד יותר קצת יותר מאוחר אחרי שהתאוששת?
גם אצלי חוזרים מורעבים ואני נותנת פירות ולפעמים פרוסה עם משהו כמו חמאת בוטנים ואז יוצאים לגינה וארוחת ערב היא משהו מהנ"ל...
אבל אצלי פשוט אין מצב לסדר הכול כל הזמן.
אם אעשה זאת - בעצם לא אעשה כלום...
ולכן, עדיף לי כך.
אשתדל, למשל, לא לפזר את הכביסה המכובסת בכל הבית - אבל יש מצב שלא אקפל אותה לארון כל יום, אלא כל יומיים.
הערב אסדר את חדר השינה - ומחר את חדר הילדים...

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?