בס"ד.

בהצצלחה!

בבקשה, תכתוב את זה גם בפרוזה וכתיבה חופשית, נשמח להגיב לך שם בהתאם לרמה (הגבוהה!)

תודה לך

אך אין ברצוני שיתייחסו אל הקטע

כמשהו ספרותי גרידא.

מטרתי הייתה לפרוק את אשר על ליבי

ולתאר זאת בצורה הטובה ביותר שאוכל

ושתיגע גם בליבם של שאר האנשים שפה,

במכוון כתבתי את קטעי דווקא כאן.

לא חייב אותך או משו

לא רוצה לא חייב

"חברים זה דבר חסר ערך, שעדיף שלא יהיה
ואלוה'ים שותק כשאין לו מה לומר. או כשזה לא הזמן. או כשהוא מבין שזה לא התפקיד שלו לענות.
והרבה פעמים זה קורה בגלל שהוא לקח לאדם את הסיבה לקום...
ולוקח זמן למצוא חדשה"

אני מצטטת את מה שאמרת וממש אבל ממש! לא מסכימה ודי בהלם שעים כל האנשים הדוסים שיש כאן אפחד לא אמר כלום, אז ככה-חברים זה חסר ערך??? ממתי חברים זה אחד הדברים שיש לנו בכול מקום שבונים לנו ת'אישיות ברמות שנמצאים שם בשבילנו שנותנים לנו מקום להיות מי שאנחנו לא הייתי אומרת שזה דבר חסר ערך אולי פשוט עוד לא מצאתם חברים מתאימים...

אלוקים שותק כשאין לו מה לומר?, כשזה לא הזמן? או כשהוא מבין שזה לא התפקיד שלו לענות??  דבר ראשון אם שכחתם אלוקים זה לא בן אדם!! לקב"ה תמיד יש ת'דרכים שלו ולא אתם ולא אפחד אחד יודע איך אלוקים פונה אלינו או מעביר לנו מסרים לפעמים צריך פשוט קצת!! להקשיב ולנסות להבין אחרי שיוצאים קצת מהמצב הקשה ומסתכלים על התמונה הכוללת, ומה זאת אומרת כשהוא מבין שזה לא התפקיד שלו לענות? אם לא התפקיד שלו אז של מי להזכירכם הוא בורא עולם הוא זה שבזכותו אתם כאן ובעקבותו קורה לכם כול מה שקורה לכם בחיים פשוט ה-כ-ו-ל-!-! נכון יש בחיים תקופות של חושך תקופות קשות אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן מתמודדים!!!!! בתקופות הקשות ומאמינים שיהיה טוב למרות כל הקשיים!! נכון זה קשה אבל אנחנו פה בשביל לעבוד על עצמנו אחרת מה הקטע שלנו פה?

סתם נקודה למחשבה מצטערת אם פגעתי במישו.. 

ברוך ה' זכיתי בחברות מדהימות. שאוהבות אותי ודואגות לי ומכירות אותי יותר מכולם.

אבל לפעמים אפילו הם לא מסוגלות להגיע אלי. וזה בסדר.

אני יודעת וזוכרת שהקב"ה הוא לא אדם. תאמיני לי, שום בן אדם לא יכל להכאיב לי כמוהו...

אבל אני עדיין אוהבת אותו ומתמודדת עם כל מה שקורה לי רק בשבילו.

כשכתבתי שזה לא התפקיד שלו לענות התכוונתי להרבה דברים. בין השאר שזה באמת לא התפקיד שלו.

לפעמים אנחנו צריכים לענות לעצמנו, ולפעמים יש שאלות שצריכות להישאר בלי תשובה.

הוא לא הולך לענות על כל השאלות שלי, וגם זה בסדר.

ובקשר לשאר... טוב אני פשוט אומר שאין לאף אדם זכות לשפוט אדם אחר. בשום מצב.

אבל אני ממש לא מדוכאת 

ואני מאמינה שגם השאר

תמשיכי להעלות דברים

בהצלחה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...