ואז בעלי המקסים התיישב לידי, ובמשך הרבה זמן דיבר אלי (תארו לעצמכם מה היה קורה אם היינו אסורים בהריון..). על המתנה שלנו שאני נושאת בתוכי, על הכח שה' נותן לעמוד בנסיונות, על התקווה שאנחנו חייבים לקחת איתנו ולמקום, ולאהוב ולשמוח! וככה הנפש תרגיש טוב והגוף יחד איתה.
ואז--
ישנתי על זה לילה. התעוררתי בבוקר בהרגשה אחרת. התלבשתי בבגדים יפים מה שלא עשיתי המון זמן כי לא היה לי כח, התאפרתי שמתי בשום הערתי את בעלי בשמחה ואמרתי לו- יש
תקווה. יהיה לנו יום שמח. וב"ה!!! במשך כל היום הרגשתי טוב. בגוף ובנפש. חזרתי הביתה (לצערי רק ב7 בערב) מאושרת ושמחה, מחבקת ורגועה, והיה פשוט ערב מקסים יחד כמו שלא היה הרבה זמן! עשינו דברים שאנחנו אוהבים, אהבנו אחד את השני בלי גבול והודינו לה' על כל דקה!! אז ברור שזה נתן לי כח לקום גם הבוקר עם אותו שיר שמח ותרועה קטנה בלב. פשוט כיף!
משו נוסף- אני קוראת פה המון וחייבת לכם תודה גדולה אתן עלהמדהימות ועקרונות תמיד בשמחה ובטוב טעם,
