לפעמים ריטלין עוזר לתפקד בקלות יותר.. בעבודה, בלימודים.. 

אין מה להרתע מזה..

ידוע שאנשים שלוקחים ריטלין  גדלים להיות אנשים נמרצים ומלאי עשייה... אם כיוונו אותם נכון כמובן...

דווקא נחמד אישה כזאת.. לא?!

אני די משוכנעת שלא אפסול על זה

כי אתה לא מכיר את זה, מן הסתם.

אבל אח"כ, לבדוק עניינית.

הרי זה רק לזמן הלימודים, לא לכל הזמן. אז תראה איך היא בלי זה. מוצאת חן בעיניך - אז מה הבעיה.. לוקחת כדי להיעזר בריכוז.

גם "היפריות", וגם קשיי ריכוז, זה חלק מהאופי. יש בכל צדיים שונים; מה שקשה ללימודים - יכול לךהיות נחמד מבחינת אופי האדם בחיים זתם. צריך לראות עניינית - ככל דבר (אני בכלל לא בטוח שכל מי שלוקח ריטלין זוכר לספר על זה בפגישות. זה לא חייב להיות כזה דבר משמעותי..)

תלוי אם האיבחון אמיתי;

תלוי במינון, בסוג שנותנים.

וזה לא "במקום" התכונה ההטבעית. השפעה מוגבלת למס' שעות של לימודים.

התופעות שהיו לך - מראות באמת על טעות בטיפול. כמו שראו אח"כ.

אל תדאגי - על המרץ של היום זה כבר לא משפיע.

יש ילדים שזה ממש מציל אותתם ואת תדמיתם העצמית.

היפר זה לא שלילי. אופי חמוד. ללימודים לעיתים צריך עזרה.

ולא כ"כ שייך "בעין חיובית". זה חשוב לכל מוסד, אבל לא תמיד עוזר ללימודים. אם כי אפשר להעלות את הכושר ע"י לימוד מאד מענין וכד'. יש גם שיטה של "ביופידבק" שאומרים שעוזרת לפחות במידה מסויימת.  יש גם כדורים מקבילים, עדינים יותר, שמסיבות מסחריות אינן ב"סל התרופות" אבל אפשר כשהריטלין ממש קשה.

ואכן, צריך להיזהר לא לחלק ביד קלה מידי, רק כי למורה קשה קצת.

אבל מכל מקום, ראיתי גם כאלה שזה פשוט העלה אותם. לימודית ותדמית עצמית. זה גם משהו (ראיתי גם כאלו שזה הזיק להם.. כל אחד כעניינו).

ראיתי תלמידים שלי שהרטלין גמר אותם, פשוט ריסק!!

והאבחון היה נכון- בלי זה הם בכלל לא הצליחו ללמוד,

א-ב-ל.

יש לי חברה, שהחליטה בגיל כלשהו לבד, שהיא מנסה לשנות את זה באופן טבעי.

כל יום, היא עושה ספורט- וניסתה לתק' לקחת ריטלין.

התוצאה- היא טוענת שכל התופעות לוואי של הרטלין נעלמו (כי היא לא לוקחת),

אבל מצד שני היא ממש מרוכזת- בגלל הספורט.

בתור גמול- היא נהייתה ממש רזה

אבל כיום- היא לומדת ככה, ומצליחה שחבל"ז.

(עדיין, לפעמים היא צריכה לצאת באמצע קורס לכמה דק'- אבל זה ממש לקצת זמן,

וזה בכלל לא מתקרב להיפריות שהיתה לה לפני..)

שלקחית הרטילין גורמת להם כך, כפי שאת מתארת.

כשרואים מישהו כזה, צריך להפסיק מיד.

לפעמים סוג הכדור לא נכון - יש כמה סוגים - ולפעמים המינון לא.

במקרים נדירים יותר - הכדורים הללו לא טובים לו .עדיין יש אופציה לכדורים אחרים שאינם בסל התרופות ופועלים אחרת.

אני גם ראיתי מקרים כאלה.

אבל גם ראיתי מקרים הפוכים: של ילדים שבזכות זה למדו, תדמיתם העצמית השתפרה, הרגלי הלמידה.  זה לא מבוטל. מי יקח אחריות על כך שילד יצבור חסר גדול בלימודים, ואח"כ ההשפעה על היכולת ללימודי המשך, וכו'. זה לא צחוק.

וגם אם נחשוב שאפשר שבתי ספר "יפעלו אחרת", ילמדו מאד מענין וכו' - הרי שמלבד העובדה הפשוטה שרוב בתיה"ס פועלים כפי שהם, ואין אופציה זמינה אחרת - גם היכן שיש לאו דווקא עובדים בלי זה.

הנה, ד"ר צ'סנר שייסד את "בני חיל" לבעיות כאלו, ולומדים שם בקבוצות קטנות וכד', אך למיטב ידיעתי גם שם - כל זה אחרי שכל אחד לוקח את הריטלין שמתאים לו..

לגבי ההתעמלות - אני גם שמעתי משהו כזה, שהתעמלות כ20 מדק' פועלת את התעוררות אותו חומר שע"י הריטלין. אבל זה ממש לטווח קצר [באמת ניסינו פעם באיזה ת"ת לעשות פעילות עם טרמפולינות לפני שיעורים, לצורך שיפור הריכוז..].

אז לא שאני אומר למישהו שיקח, זה לשיקול דעת ההורים. אבל צריך לדעת שיש לכך השלכות כבדות מידי מכדי לפותרן באמירת "משהו טבעי".

וכבר ראיתי הורים שהיו מתנגדים חריפים מאד - וכשבלית ברירה ניסו בפיקוח נכון, שינו דעתם מהקצה אל הקצה כשראו את ההשלכה על ילדיהם (לא בטוח כמה זה שייך לפורום זה, אבל בהיות שכולם מצפים להיות בעז"ה הורים לילדים - אז אולי טוב ש"ירשמו לפניהם" אם יצטרכו - שזה נושא שצריך לברר..)

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

לילדים יותר קשה להתגבר על קשיי ריכוז מאשר מבוגרים.

לדעתי יש משהו בלהכיר בקושי ולטפל בו כמו שצריך 

יכול להיות שאצלך זה לא היה נכון ואני לגמרי לא מזלזלת אבל נשמע שזה היה המצב

אני אולי לא מדד אבל מה שיכול לעזור לו/לה (בדרך מקובלת אל תתחילו שוב עם סמים- כי זה לא הכונה!) וזה לא פוגע בתפקוד היומיומי מקובל עלי 

זה לא עניין של עין חיובית... חייבים איכשהו ליצור ריכוז....

מדברת אחת שיודעת משהו בעניין....

אני לימדתי תלמידה היפרית שלקחה משהו טבעי וזה ממש לא עוזר.

כאילו לא עוזר ברמות שהיא יכלה גם לא לקחת שום דבר והיא היתה אותו דבר..

היא לא יכלה ללמוד, פשוט לא יכלה פיזית. היא מאד רצתה אבל זה קשה מאד שרוצים ולא יכולים פיזית להתרכז בכיתה.

אין היום בתי ספר שלומדים רק שיעורים פרטיים...אז צריך להתמודד עם העניין.

לנו יש חומר בגוף שממונה על הריכוז ולה חסר אותו, הפתרון כנראה הוא להשלים אותו עם כדור, לכמה שעות שצריך להתרכז.

את הבעיות של חוסר תאבון וכאבי בטן צריך לדווח לרופא ולשנון מינון לפי זה. זה שאצלך טעו זה לא אומר שאצל אחרים.

אבל יש כאלה שזה מאד מתאים להם ועוזר להם.

אני מכירה מישהו שלוקח רטלין לא בגלל שהוא היפר אלא דווקא ההפך, זה לא חייב להיות בגלל היפראקטביות

אלא בגלל בעיות בקשב וריכוז (זה לא אותה בעיה, יש כאלה שיש להם את שניהם)

הריטלין גורם לו להתעורר ולהתרכז בלימוד.

והוא כבר מזמן מזמן סיים לימודים בתיכון....

זה חוסך הרבה תסכולים ודימוי עצמי נמוך

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אתה מוזמן לשאול אצלנו

ותקבל תשובות אחרות

נתחיל לפסול בנים כי הם ל--א לוקחים ריטלין

לפי דעתי זה ממש טוב ומאוד חיוני

מניסיון!!!!!

עדיף להנשא לאדם שלוקח ריטלין מאשר אדם שאמור לקחת רטלין והוא לא לוקח.

בלי הלקחת ריטלין במבחנים

וזה אחד היתרונות של זה 

אני נגד ריטלין [כן,אמרו לי גם לקחת כמה פעמים בחיי] ואני לא בעד להשתמש, כי במקרים מסויימים אפשר להתמודד עם זה

אבל לפסול מישהו על זה? זה שטויות, זה ממש תלוי עד כמה המצב חמור ואם זה משפיע עליו באופן אישי וישיר ומונע ממנו ברים בתפקוד היומיומי ועד כמה, ולא בהכרח כי הוא לוקח ריטלין.

נראה לי כבר סתם מיותר כל השאלות האלה, אבל שיהיה..זאת רק דעתי

זה ממש לא ממכר.

זה לא מכוון מצב רוח...

לך זה לא היה טוב. באמת חבל שלא ראו בזמן. אולי מינון לא נכון, אולי סוג לא נכון. אולי בכלל לא טוב עבורך.

מי שכך, אז באמת לא טוב.

אבל יש גם הרבה אחרים. אני ראיתי כאלו שלוקחים ריטלין כמו שמתאים, לומדים טוב, שמחים, ילדים מצויינים.

צריך להיזהר מלתת "המלצות" עפ"י מקרים פרטיים. זה עלול להזיק למי שההמלצה לא מתאימה לו.

לכל היותר, אפשר להעיד שנתקלת במקרים שזה מזיק (עצמך), ושיזהרו ושימו לב אם נותנים, שזה אכן מועיל ומכוון נכון אל מול הילד. זה באמת נכון.

אתה צודק שאפשר לטעות.

צריך לדעת מה לשאול ילד - כדי להבחין במצבו.

באמת לפעמים זה נלמד מתוך ניסיון לא נעים עם אחרים..

סליחה על התגובה אבל זה היה כ"כ לא נכון!!

צריך להיזהר ולקחת אחריות על המילים כשהן נכתבות בפורום....

דיכאון הוא לא רק הרגשה שאת יכולה לשלוט בה.

דיכאון הוא גם תלוי גורמים אנדוגניים, לדג' כבר שנים ידוע שבחולים דיכאוניים, במיוחד כאלה שזה גנטי אצלם נמצא בד"כ סרטונין נמוך,

ועל העיקרון הזה עובדות תרופות ממשפחת הSNRI והSSRI המעכבים את פירוקו.

וכמו כן הMAO-I המפרק את האנזים שמפרק אותו.

אז כן, כדאי להיזהר בהצהרות כאלה.

מגניב שאת יודעת את כל הדברים האלה.. אבל התורה יודעת מצויין ויש מצווה ממש ממש גדולה - להיות בשמחה וכמובן אם צווינו כניראה שזה בשליטתנו ואנחנו יכולים לקיים

ולא כולם הולכים לפי שיטתו.

וכן, זה הרסני להגיד דבר כזה לכל מדוכא, יש הבדל בין "דיכאון " מסיבה שולית שיעבור אחרי בילוי/גלידה וכו', לבין דיכאון שמשבש את אורח החיים, לפעמים זה אולי בגלל טריגר, ולמרות הטיפול התרופתי ידרוש עבודה קשה, אז לצאת בהצהרות שזה מבחירה זה כמו שתגיד דבר כזה על כל חולה פסיכיאטרי אחר.... לא הכי במקום.

(עריכה קפץ) מה עם "עיבדו את השם בשמחה, בואו לפניו ברננה"  "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלוקיך" הרעיון הוא שלאדם יש שליטה על החיים כן.. גם ממחלות קשות וגם ממחלות פסיכיאטריות אפשר להירפא.. יש לנו דרכים.. רופאים, תפילה ומצוות.. ה' נתן את הדרכים ואת הנסיונות לכל אדם את הנסיון הפרטי שלו. אחד יכול לקבל נסיון בנטיה לדיכאון. זה אומר שהוא חייב להיות בדיכאון? לא! הבורא נתן לו כל כך הרבה דרכים לרפא את עצמו. ושם נמצאת הבחירה שלו. גם חולה במחלה סופנית לא עלינו יש את הבחירה והוא יכול לוותר ולמות ויכול להלחם ולחיות

יש מצווה לשמוח בחגים לפי ספר דברים...

את כך שמצווה גדולה להיות בשמחה תמיד- ליקוטי מוהר"ן ואמר זאת ר' נחמן.

כמובן שיש עוד שמאמצים זאת היום...

אבל אתה כתבת שהתורה...

אבות - איזהו עשיר השמח בחלקו וגם "ושמחת בחגך" שמוזכרת גם בתרי"ג מצוות "לשמוח ברגלים" לכאורה קשה לאדם דכאוני.. בחג הדכאון חולף?

ומה עם היומיום?

וחוץ מזה לפי נועם זה בחירה מוחלטת שלך בדיכאון.... כאילו אין תרופות שעושות זאת, אין גנטיקה... וכן, יש....והיום גם דרכי טיפול...

אגב הלכתית לא מחייבים אותך להילחם כחולה סופני- ראה בבקשה את חוק החולה הנוטה למות שנכתב ואושר גם ע"י רבנים- ניתן להפסיק טיפול מחזורי , ניתן לא להתחיל טיפול, ואף יש פתרון הלכתי חדשני שהוא כמו שעון שבת למכשירי הנשמה....

התגובה "רק רבי נחמן?" קפצה לי. אז ערכתי אותה הנה מה שכתבתי:

מה עם "עיבדו את השם בשמחה, בואו לפניו ברננה"  "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלוקיך" הרעיון הוא שלאדם יש שליטה על החיים כן.. גם ממחלות קשות וגם ממחלות פסיכיאטריות אפשר להירפא.. יש לנו דרכים.. רופאים, תפילה ומצוות.. ה' נתן את הדרכים ואת הנסיונות לכל אדם את הנסיון הפרטי שלו. אחד יכול לקבל נסיון בנטיה לדיכאון. זה אומר שהוא חייב להיות בדיכאון? לא! הבורא נתן לו כל כך הרבה דרכים לרפא את עצמו. ושם נמצאת הבחירה שלו. גם חולה במחלה סופנית לא עלינו יש את הבחירה והוא יכול לוותר ולמות ויכול להלחם ולחיות

עכ"ל בהודעה הקודמת

וכן זה בחירה מוחלטת! אז אין בחירה לאדם? הבורא שם אותו בדיכאון וזה גורלו? לחיות בדיכאון? נבראנו עם פגמים כדי לתקן )

אבל עיבדו את ה' בשמחה לא קשור לחגים אלה דוד המלך מדבר על היום יום. וכן ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלוקיך מדבר על כל מעגל השנה ולא על תאריכים מסויימים. כתבת שיש מי שחולק? אשמח גם למקור. לא שמעתי בחיים על רב שאמר שאין מצווה להיות בשמחה. שלא ישתמע מדברי שאני חושב שזה בסדר לקחת תרופות מזיקות ולהתגבר לדוגמא אם מוכח שריטלין גורם לדיכאון בטווח הארוך כמובן שלא אתן אותו לילדי (שלא נצטרך) הגוף בידינו כפיקדון וצריך לשים ליבנו שלא נהרוס אותו אבל התכונות לפי הגישה היהודית ניתנות לשינוי.. ראי מסילת ישרים, ארחות צדיקים ועוד..

http://www.yba.org.il/show.asp?id=23662

קודם כל. לא מכיר את הרב חיים נבון, מסופק אם הוא יכול לחלוק על רבי נחמן, שאמר בפרוש שמצווה גדולה להיות בשמחה, על הארחות צדיקים שכתב שבשמחה תלויה המצווה לשיצדיק כל  מאורעותיו, שבזה תלויה כל האמונה, וכותב שצריך לשמוח אפילו כשיש לו ייסורים! ושתפארת הנשמה היא השמחה! ואני בשמחה יחפש מקורות נוספים.. רק לצערי ניראלי שהרב לא מבין מה היא שמחה.

שכל נושא לגופו ויש לשקול בכל נושא בצורה רצינית. אבל את מפספסת את הנקודה. הדיכאון, המחלות, הכל! יש פיתרון פשוט והוא הבורא, האמונה, השמחה. אני מאמין שבכוחי לשנות הכל. גם את מצב הרוח שלי, גם את התכונות שלי, גם את המצב הבריאותי שלי, הכל - לטובה או לרעה. גם הדיכאון, תלוי בי! אני זה שבחרתי לא להלחם, או לא להלחם מספיק חזק על זה. או שאני נלחם ואז אם אני הולך בדרך התורה בוודאי שתוך תקופה אני גם יצליח! לדעתך גורלו של אדם בדיכאון הוא לחיות על תרופות כל חייו? בוודאי שלא. זה עוד נסיון שעליו צריך להתגבר. החיים בשליטתנו.. 

אני שמח לבשר לך שהרפואה לא מעודכנת מספיק.. היא לא מכירה תרופה מצויינת.. התורה. אני מרחם על האדם שיוותר על חייו ויקשיב לרופא שלא זכה להכיר את האמת.. 

לא שללתי שימוש בתרופות. אפילו כתבתי בהתחלה, ששימוש בתרופות מחייב גם כחלק מהתהליך. וכמובן גם לחולה לב, דיאליזה, ומחלות נוירולוגיות אמליץ להתפלל, לקוות, לשמוח, ולהאמין שה' מרפא והרופא רק שליח. ולא נחמד לומר שיש לי בעיה בהבנה.. גם אם את לא מסכימה איתי.

ד"א לא ראיתי בחיים שהאמונה בה' ותורתו חרצה גורל של חולה למוות.. להפך שמעתי הרבה סיפורים של ניסים גדולים

תתפלא אבל לאדם לא תמיד יש שליטה כנס למחלקה אונקולוגית בבית חולים הקרוב ותפרוס את משנתך...

בהצלחה רבה!!

ההבדל זה שמחלה גופנית זה נשמע יותר נקי לאוזן ויותר קל לנו כבני אדם לפרסם תמונות בפייסבוק מחובקים עם ילד חולה מאשר לקבל (- לא ביקשתי שתתחבק איתו רק תקבל !!!) אדם שסובל מהדברים המוזכרים למעלה 

קודם כל מוכח שדיכאון מביא למחלות, ושאדם חולה שמתייאש בוודאי ימות מהר יותר מאדם שממשיך. ומאידך על ליצנים רפואיים שמעת? הם מאמינים שלשמח חולים מרפא אותם! מדהים!

ד"א אני מקבל שדיכאון היא מחלהף מחלת נפש, שכמובן יש לה טיפול, רפואי ואמוני. אני לא מצפה שרופאים שאפרוס להם את משנתי האמונית בבורא יקבלו אותה (למעט אולי המאמינים שבהם) אבל זה לא אומר לי כלום. אם אלך למומחה לב הגדול בעולם ואגיד לו שתהילים היא תרופה מצויינת סביר להניח שהוא יצחק עלי.. זה לא אומר שאני טועה

ושאנשים מגיעים למצב כזה זה גם לא אשמתם, ושיש דרכים לטפל.

ולא לראות דברים כמו שכתבת ולחשוב שהוא דפוק,

בטח ובטח אם הוא לוקח תרופה שהתופעת לוואי שלה היא דיכאון, אז נכון שלקיחת התרופה היא אנדרוגנית כביכול- אבל בסופו של דבר אם היא עושה תהליכים כימיים או הורמנלים בגוף זה מעבר לשליטה.

ואין שום רע בלהודות שיש מניע שהוא או אנדוגני או תופעת לוואי. ההפך זה רק יעזור לטיפול.

אבל כשכתבתי את זה ידעתי בדיוק למה אני מתכוונת,

ובמחילה אבל התגובה מרתיחה נראה לי שההבדל ביננו זה מי ראה מקרוב אדם שמתמודד עם זה

יש מצב שאדם "בריא" יכול לקבל את הטיעון של לקחת אחריות על עצמך, הבעיה בדיכאון היא שזה בדיוק מה שחסר וזה הכח להתמודד (כמו שנאמר יש בזה גם פן גופני לידיעתך)- ההבדל בין דיכאון לשבר ברגל לדוג' זה היכולת לראות אותו במוחשי וכמו שלא תבואי לאדם ששבר רגל ותגידי לו שהוא חייב ללכת להתפלל/ כל מצות עשה/ לא תעשה שתמצאי אסור לך לעשות את זה לאדם בדיכאון..  

והקישור לתורה ממש לא נכון... באמת שקשה לי להאמין שאם בנאדם שזה התגלה אצלו היה פונה לרב הכי ענק שיש היה מגיב ככה בחוסר הבנה-- לא מאמינה שזה כ"כ אכזרי כמו שאת מציגה

ואגב, גמאני יודעת לעשות חיפוש בגוגל ולמצוא את כל המקומות בתנ"ך שמוזכרת בהם המילה "שמחה"..

ושוב לא מכירה ולא היתה שום כוונה לפגוע אישית ח"ו בכותב התיחסתי נטו לדברים שנכתבו 

מצידך הזלזול.. אני ישמח להסביר לך בדיוק איך כל מקור שהבאתי מוכיח שחייב אדם להיות בשמחה תמיד.

'חייב' מתייחס למי שהדבר ביכולתו. יש מושג של 'אונס רחמנא פטריה' גם מבחינה פסיכולוגית.

חס וחלילה לרגע לא חשבתי לומר שהם יתנו את הדין על זה שלא היו בשמחה.. ואם התפרש כך מדברי אז סליחה אבל כמובן שהבורא מאוד רוצה שהוא יתפלל אליו שיעזור לו לצאת מהדכאון..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ובנוסף, זה הגיוני מאוד.

מבחינתי, כשדיברתי מנקודת מבט פסיכולוגית, מי שממשיך לקחת כדורים גם אח"כ כבר מוגדר כ'בחוץ'. והוא מודה לקב"ה בכל מאודו על כך שהוציא אותו מאחד הדברים הכי מייסרים שיש.

הרפואה - אני לא יודע אם היא יודעת איך לשמש כשליחה לזה.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני לא בת?

- ולא רק מהבחינה ההורמונלית, אלא גם מהפסיכולוגית -

שלפעמים בן אדם נמצא ממש בבור,

שלומר לו "יש לך בחירה לצאת מזה" לא מסוגל לקדם אותו.

(יתכן שאסכים לפרט על נסיוני באישי)

היא הנחת העבודה- יש לי מה לעשות עם זה.
לכל אחד יש את מה שהוא יכול לעשות- לפעמים זה כדורים, לפעמים זה רק תפילות.
לבוא ולדרוש מאדם לצאת ממצב כי "יש לך בחירה לצאת מזה" זה פשוט לא אנושי,
לרוב האדם רוצה לצאת מזה רק לא יודע איך, או לחילופין לא רוצה לצאת מסיבות שנסתרות

אפילו ממנו.
הנחת העבודה- יש מה לעשות, נותנת כוח.
הכרחה - גורמת לעוד יותר שבר.
 

ובנוסף אומר לשואל נקודה למחשבה.

לכל אדם יש התמודדויות בחיים. חלקן בתחום הנפשי, חלקן במישור הפיזי, וחלקן במישור הרגשי.

ישנן התמודדויות שהן יותר מוחצנות ויש שהן פנימיות, אך לכל בן אדם יש את התמודדות שלו.

ולכן אני חושבת, שבמקרה הזה זו תהיה מישהי שלוקחת ריטלין, ובמקרה אחר זו תהיה מישהי שיש לה התמודדות עם מידה מסויימת וכן על זו הדרך.. פשוט ההתמודדות של מי שנוטלת ריטלין מתוייגת בגלל הנטילת כדורים, אך אני חושבת שיש הרבה מה להעריך בבחורה שנוטלת כדורים ודואגת לעצמה ובוחרת להתמודד. 

איני חושבת שזה חיסרון אלא להיפך, זו מעלה גדולה שהיא מצאה דרך לעזור לעצמה להתמודד עם קושי שיש לה!

מקווה שדבריי הובנו. בהצלחה בכל!

היום כל אדם שני לוקח ריטלין זה לא אומר כלום.. יכולים להיות אנשים מדהימים ומקסימים שבשביל להתרכז כדי להצליח הם צריכים קצת עזרה...

היפר אקטיביות זה לא מחלה ומצויין שהיא מצאה דרך לתפקד כמו כולם. בשביל זה קיימת רפואה מערבית. לפחות היא מכירה במגבלות שלה ועושה משהו לגבי זה, מה איתך?

פוחד שתהיה לה יותר מידי אנרגיה בשבילך? זה כמו לבחור לא לצאת עם מישהו שלוקח תרופות ללחץ דם, אלרגיה או קולסטרול ומיליון דברים אחרים. אתה סתם מחפש דרך לפסול.

לחיים עם אדם עם הפרעת קשב וריכוז יש אתגרים לא קטנים - וכדאי מאוד  -  לשני הצדדים - לדעת אותם לפני כן.

בדייטים לרוב הסוגיות הללו לא עולות, אך צצות למכביר בחיי היום-יום.

מודעות לאתגרים יכולה לסייע רבות בפתרונות לאורך הדרך.

הדחקה והתכחשות לבעיה  - מאוד לא מומלצות.

כמה אתרים בנושא:

http://www.telem.org.il/content/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96-adhd-%D7%95%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-0

אתר באנגלית:

http://www.webmd.com/add-adhd/guide/adhd-in-marriage-and-romantic-relationships

בס"ד

אל תכנס למיטה חולה

ריטלין זה לא בדיוק מיטה חולה,

כיום הרבה משתמשים בזה...

יש הבדל גדול באופן ההתנהלות עם חבר שיש לו הפרעת קשב, לבין עבודת צוות (וזוגיות זו מ-מ-ש עבודת צוות) עם שןתף עם הפרעת קשב.

בחברויות אין הרבה משימות משותפות: להגיע בזמן לבית של החבר/למפגש? לזכור להביא את כל האוכל לטיול?

בחיים, יש אינסוף משימות שיש לעמוד בהם - ניהול משק בית; לזכור לרכוש מוצרים, לשלם חובות לחשמל, ארנונה..., ניהול זמן נכון בין עבודה, לימודים, חברים, משפחה. להצליח לעשות הרבה מטלות במקביל ובקצב סביר (שלפעמים לאנשים עם הפרעות קשב זה קשה)

שלא לדבר על אופן תקשורת שונה - האם לקפוץ מנושא לנושא, או לבחון ולדון באופן יסודי בנושאים. 

וכמובן אופי עבודת ה' גם בא לידי ביטוי בהקשר זה:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/273814

זה נאמר לגבי מתבגרים, אך גם נכון לגבי מבוגרים.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

גם התיאור של ניהול בית (גם לי יש ניסיון..) בצורה כאילו זה "מפעל בלחץ" בערך.. מה פתאום? זה ענין לגמרי של בחירה.

בית זה לא "אינסוף משימות". זה חיים, שבצידם משימות, כמו עוד דברים בחיים. ובית זה לא "עבודת צוות". זה חיים ביחד. גם עם עבודה מסויימת. "לשלם חובות חשמל/ארנונה", זה פעם בחודש-חודשיים, לא צריך להגזים (היום בחיוג קל דרך הטלפון..). אם עושים מזה "ענין", אז זה נהיה ענין.. הכל בנחת.

ואנשים עם קשיי ריכוז, הם לא פעם בעלי רגישות חברתית גבוהה משל אחרים.

"אופן תקשורת" - זה גם בין סתם אנשים. תמיד צריך לבחון אם האופי של השני מתאים לי.

"אופי עובדת ה' " - כבר מוגזם לגמרי. אפילו לא פתחתי את הקישור..  עבודת ה' - יש לה דרך כללית לפי הדרכת התורה, ויש גוונים פרטיים, רבּים כמס' היהודים..

הקיצור: אין צורך להפריז.  אנשים פשוט צריכים לראות מי ומה מתאים להם. זה ענין של אופי אישיות. יש כאלה שטיפוס כזה ממש מעולה להם, יש כאלה שצריכים "מרובע" יותר. איש-איש כעניינו.  ואני מכיר מהמציאות, גם כאלה וגם כאלה. נשואים. וה"קשיי ריכוז" נשואים לא פחות טוב.. לפחות (אצל אלו שאני מכיר).

להפרעת קשב וריכוז יכולה להיות השפעה על התנהלות בחיים המשפחתיים. 

אבל -

א. צריך לראות כל מקרה לגופו, כמדומני שיש אנשים שזה מתבטא אצלם כמעט רק בלימודים.

ב. השאלה היא לא מי לוקח ריטלין או לא. יש אנשים שלוקחים ריטלין בגלל לחץ לעמוד בדרישות לימודיות גבוהות, ויש כאלה עם בעית קשב וריכוז חמורה שהריטלין השפיע עליהם בצורה לא טובה ולכן הם לא לוקחים אותו, או סתם לא רצו/ לא אובחנו.

ג. שאלה נוספת - מי אתה, ואיזה טיפוס אתה מחפש. האם חשוב לך שהכל יהיה מתוקתק, (סדר בבית, עמידה בזמנים וכדו'), או שאולי לחילופין אתה זורם עם דברים שלא הולכים בדיוק, וגם יכול לקחת על עצמך ארגונים וכדו'.  והרבה יותר חשוב לך שאשתך תהיה יצירתית ומעניינת ולא בנאלית.

התחתנתי עם בחור מקסים שלוקח ריטלין.

האם יש לזה השלכות? כן.

כי מי שצריך ריטלין זה בד"כ כי הוא צריך את זה.

וצריך את זה בשביל קשב וריכוז.

בד"כ אנשים שיש להם בעיות קשב וריכוז (לא כולם! ) יש להם בעיות של התארגנות וזמנים.

רואים את זה בעיקר אצל ילדים בבית ספר שיש להם בעיות קשב וריכוז וברוב הפעמים אפשר למצוא בלאגן בדברים שלהם, לא זוכרים מתי יש מבחן, שהיה שיעורי בית וכו'

מה הקשר לחיי נישואין?

כי סדר ואירגון זה דברים שקשורים לעוד דברים בחיים.

אבל זה ממש ניתן לתיקון ולעבודה וגם לא מחייב.

אז פשוט תראה אם זה קורה גם אצלה ואם זה בכלל מפריע לך.

לי אישית זה לא הפריע ברמה שלא המשכתי לצאת איתו ולהתחתן איתו, (לא שזה לא מפריע לפעמים אבל יש הרבה דברים חשובים שמצאתי בבעלי ששווים הרבה יותר ושווה בשבילי להתגבר על הקצת חוסר אירגון שיש לו.)

הכי חשוב זה לשים דברים חשובים באמת מקדימה- לראות קודם כל אם יש מידות טובות, איך היא מתייחסת אליך וכו'

ואחרי זה שאר הדברים.

בהצלחה!

הלוואי שהיו נותנים לי את זה כשהייתי ילדה. אולי היו נחסכות ממני הרבה הרבה צרות ובעיות.

רייטלין זה המשקפיים של המוח, ואין בזה שום בעיה.

מה עוד, שמישהי היפר אקטיבית רק תעשה טוב לבית עם אנרגיה שלא נגמרת!

ועדשות? יש לי למה לחשוש שלא יסכימו לצאת איתי בגלל זה?

אתה מכיר אנשים שלוקחים רטלין?

יש בסביבה שלך חבר/ אח מישו שאתה מכיר שלוקח רטלין?

יכול להיות שאתה חושש מזה בגלל אותם סטיגמות שיש על הרטלין ועל ילדים שלוקחים אותו...

אני יכולה להבטיח לך שמי שלוקח רטלין אין לו קרניים וגם לא זנב. הוא ניראה רגיל מתנהג רגיל ורק צריך קצת עזרה בלהתרכז.

ממש חבל לי לשמוע שזה מרתיע אותך.

אנחנו אנשים רגילים לגמרי!

[חוץ מזה שקצת מוזר לי שאומרים את זה בבירורים...]

בס"ד

אני מכירה לא קצת בנות שלוקחות רטלין כי בלי זה הם לא יכולות לשבת..והם נשמות בטירוף!דווקא הן.

כתור אשה 

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב