יש לי ילדה מתוקה וחכמה, בת יחידה בין 4 אחים שובבים ותוססים.
היום בערב אחד הבנים הגדולים סיפר לה שיש בנות שעושות מצווה ותורמות את השער שלהן לילדים חולי סרטן.
המתוקונת נכנסה פשוט לחרדה- מה קורה לילדים האלו? איך זה קורה להם? איך נהיים חולים בסרטן?
היא ממש הייתה נסערת ובלחץ, וזו לא פעם ראשונה שאני רואה אותה נלחצת מאוד מאזכור של מחלות או סכנות.
ניסיתי להרגיע אותה, למרות שלא הרגשתי ששכלית יש לי כ"כ מה לענות, אבל היא לא הפסיקה לשאול איך נהיים חולים בסרטן. ממש הרגשתי שהיא מפחדת שזה יקרה לה. היא לא נרגעה מהעניין במשך יותר מחצי שעה.
לאחרונה היא הייתה בלחץ לגבי צחצוח שיניים, והחליטה שהיא מצחצחת אחרי כל דבר שהיא אוכלת. הגבלתי אותה לבוקר וערב, והסברתי שגם אין צורך כי הגוף שלנו יודע לשמור על עצמו ואנחנו רק עוזרים לו קצת בסוף היום ובבוקר אחרי השינה, וגם שאפילו יותר מדי צחצוח עלול להזיק בעצמו לשיניים ולפגוע בציפוי שלהן- ורק כך היא נרגעה מהעניין. ויש עוד דוגמאות שמדי פעם צצות (למשל- תקופה מסוימת היא סרבה להתקרב לפלאפונים שלנו מחשש של קרינה).
תובנות? עצות?
מציינת שמדובר בילדה מדהימה וחכמה לגילה, שב"ה מתפקדת נפלא בכל המסגרות ובבית. בהקשר של מחלות ספציפית או סכנות (שריפות, גנבים, ואפילו כביש) אני מרגישה שהיא יותר מדי מפחדת. יכול להיות שזה קשור לזה שהיא בת וזה בכלל נורמלי? עם הבנים ממש לא נתקלתי בכזה דבר..(להפך).
