בראיה מעט כללית מהמתרחש אצלינו כאן, למרות שכל האירועים מאיתו יתברך והכל לטובה וכבר רואים תוצאות ב"ה בהשתטות צה"ל על מעוזים קשים ורוח כללית בריאה וטבעית יותר בכל שדירות העם, עצרתי בכדי לסקור ככה בכללי את העימותים במזרח התיכון, והתוצאות גלויות ומעודדות:
הצבא הסורי איבד את מרבית כוחו, שלא לדבר על המוטיבציה שלו- להלחם באויב הציוני, ועסוק מזה שלוש שנים בליקוק פצעים ובזבוז אמל"ח על מורדים מבית. וכיום כבר ידוע ומפורסם שמס' חודשים קודם לכן הם פתחו בהכנות למבצע רחב היקף נגד ישראל, ואני באופן אישי משיחות עם חברים מהמערכת הצבאית יכולתי להתרשם שדאגה רבה מילאה אותם בתקופה המדוברת.
מס' חודשים לאחר מכן געשו הרוחות במצרים, מורסי והאחים המוסלמים עלו אך תוך פחות משנה הקנה הופנה אליהם בחזרה וחמאס הוגדרו כארגון טרור וזכו ליחס קשה כפי שלא זכו לו אפילו בימי מובארק הסלחני. כיום מעבר הנשק והציוד העיקרי שלהם, דהיינו מערך המנהרות המסועף, נסתם ונסגר לתנועה. גם שאר קבוצות הטרור שהתעצמו במדבר סיני הושמדו, בעזרת הממשל החדש.
ואם שאלנו את עצמינו מה יהיה עם האויב החמור והלוחמני ביותר שלא מפסיק לאיים בהשמדת "הישות הציונית" - הנה קבלנו תשובה בהתערבות איראן במלחמה (שלא לומר טבח) המתחוללת בעיראק השכנה, שם הם, בדיוק כמו החיזבאללה שנגררו לסוריה וספגו אבדות קשות, הולכים לטבוע בבוץ העיראקי ולהיוותר גם הם חבולים ונטושים בקלחת האש שטומנים ארגונים המסונפים לאל-קעידא. יהי רצון שגם הם יאכלו אחד את השני ויפלו איש על חרב רעהו, ויהיו טרודים מכדי לשאת אלינו מבט.
