תנסי להציע לו צעצועים,ספרים,מוסיקה,מוביל,אולי מנשא כמובן אם אתם בטוחים שלא מציק לו משהו או שהוא סתם רעב,עשה

אני אחרי לידה שלישית ב"ה!!

והאמצעית..

שנה וחצי

כל היום על הידיים!!

כואבות לי הידיים והכתפיים...

והיא צורחת אם לא מרימים אותה....

אשמח לטיפים

אני מבינה כמה זה מלחיץ....תראו להם שיש עוד אלטרנטיבות,שאתם שם בשבילם עם קשר עין ודיבור

אני חצי יום עם הקטנציק עלי במנשא מעולה ונוח שקניתי יד שנייה. הוא מבסוט ורגוע וצופה בעניין במה שאני עושה וזה מפתח לו את המוח -חחח- כיף לו להיות בגובה העניינים ולא לבד על הרצפה - אפשר להבין! במנשא גב איכותי זה לא כבד מדי, וגם אימון מאוד בריא לשרירים (כי הוא גדל בהדרגה, וככה בדיוק ממליצים כשמתאמנים - להעלות משקל מאוד בהדרגה). וככה אני רגועה שאחיו לא ימעך אותו בטעות, ולא צריכה כל רגע להשגיח...

במיוחד בשעות העמוסות- ארוחת ערב מקלחות והשכבה. וימי שישי.

חוסך לך המון נדנודים, חוסר סבלנות, עייפות והתעסקות.על הגב וגמרנו.

(הקטנה שלי עלתה על הגב בגיל 4 חודשים וירדה ממנו בגיל שנה וחצי...)

גם אצלי זה היה ככה,ביגלל זה רציתי לעודד אותכם שלא חייבים כל הזמן ידים

אני בילד הזה פשוט החלטתי לשנות את כיוון המחשבה שלי:

נקודת הפתיחה היא שילד צריך אותי כל הזמן כשהוא ער-

לא סתם על הידיים, אלא ללמד איך לשחק (במיוחד שאין אחים אחרים מסביב),

לשיר שירים, ריקודים וכו'.... (אפשר אפילו לקפל כביסה תוך כדי שהוא משחק עם הבגדים)

מידי פעם כשהוא כבר משחק לבד על הספה- פתאום אני מקבלת 10 דקות מתנה להספיק לעשות דברים.

וכשהוא ישן- זה הזמן שלי לכל מה שאני צריכה.

לאט הוא יגדל וילמד להעסיק את עצמו וכמובן שאם יש ילדים אחרים מסביב- תראי שזה מעניין אותו לא פחות...

אולי כי יש פה חבורה שלמה שרק מחכה לכל ציוץ כדי להרים אותה על הידיים??

בילדים הראשונים זה לא היה. העסיקו את עצמם לבד יפה מאוד.

והרבה פעמים כשאני איתה והיא מיללת מין בכי כזה של שעמום, אני מניחה אותה בלול/ שטיח פעילות מולי, ומדברת אליה שתשמע את הקול שלי, ותהיה איתי בקשר עין ושמה סביבה משחקים/ אוניברסיטה וכד'-

מצד אחד שתרגיש שאני קרובה ואני שם- ומצד שני שתלמד להעסיק את עצמה לבד בלי להיות כל הזמן על הידיים.

מפריע לו אך בידיים נרגע, אולי כדאי לחשוב בכיוון הזה... שיניים, רעב, אוזניים...

אולי רקע מקדים מה פתאום עכשיו התחיל עם זה?

ולשאלתכם- כן, זה ילד ראשון.

הוא באמת רוצה לשחק איתי כל הזמן...

מקווה שזה יעבור ברוגע ובשלום

ולגבל את זה שלילד יש צורך במגע אנושי וחם

הוא לא מציק כי הוא מפונק- הוא מבקש כי יש לו צורך

אם הוא היה בא ואומר לך- אמא תחבקי אותי- היית מסכימה גם שעות לחבק אותו- נכון?

אז למה כשהוא בוכה ומבקש  על הידיים- זה שונה????

תחשבי על זה...

קנו לנו במתנה לול - שיהיה לו כמובן איפה לשחק

הוא ש-נ-א את הלול, גם כשהיה איתי במטבח ואני מבשלת והוא ליידי

רק במנשא.

עד שלמד לזחול והתחיל להפוך את כל הבית

ואלו שאחריו - כל אחד היה משהו אחר

יש ילדים רגועים יותר, שיודעים ומסוגלים להירגע לבד ויש שפחות

בכל אופן הוא בהחלט מתקרב מאוד לגיל זחילה, ואז יהיה לו מעניין על הרצפה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות