בס"ד

אלא אם כן מהעזרה שלי יצא נזק.

ואם הוא רוצה לצאת מכאן אני גם אעזור לו...

אני לא רואה שום סיבה לעזור להם.

במיוחד במצב כיום שאנחנו במלחמה איתם ואני לא יכול לדעת אם אותו ערבי היה/יהיה/ קשור לטרור ופגיעה בעם ישראל או בכל יהודי שהוא. לא חסרים המקרים על ערבים "טובים" שיום לאחר מכן הם עסקו בטרור. אין שום סיבה והצדקה לפנות אליהם או לעזור להם מ"דרכי שלום", אולי כפי שאמרתי רק בבחינת "שלום ולא להתראות".

אגב, מופים, 

אשמח לשמוע מה הדעות שאומרות ש'לא תחנם' לא שייך במוסלמים, נשמע לי מאוד תמוהה ואשמח לראות.

(אפשר באישי מחשש לניצלו"ש)

החוליה הכי חלשה (לדעתי) בהיתר מכירה היא שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לגויים

ועיקר ההיתר הוא שמוכרים למוסלמי וסומכים על זה שכיון שאינו עובד עבודה זרה אין עליו איסור לא תחנם

ואע"פ שמפורש בבית יוסף לאיסור, אומר על זה הגרע"י שמצאנו רשב"א מפורש שמתיר למוסלמי, ואם היה רואה את זה הב"י היה חוזר בו

והחולקים טוענים שהרשב"א עצמו הוא זיוף של הצנזורה

בס"ד

הרבה רבנים גדולים שמתירים לעשות היתר מכירה מצד אחד, גם אומרים ש'לא תחנם' חל על מוסלמים מצד שני.

אם אני זוכר נכון הטעם להתיר מכירה זה מכיוון שזה לא קבוע וחוזר אח"כ, ולכן זה יהיה מותר,

אבל אני לא בטוח. בלנ"ד אם אספיק לעשות את הסיום שאני צריך לעשות הלילה אז אבדוק גם את זה...

הבעיה בצירוף שלך הוא שהוא לא מתיר את השמיטה, כי זה סוג של שכירות

עיקר ההיתר הוא מה שאנ אומר

אבל ודאי יש מקום לומר שאין לסמוך על זה בלי שאר הצירופים

להיתר מכירה.

והוא הדגיש, שזה רק לעניין זה.

כי יש לי הרגשה שאת מדברת על הרצי"ה

אבל צריך להבין שאין אפשרות לחלק ביניהם, ואם זה מותר אז זה מותר

וההבדל הוא רק שהוא לא סומך על ההיתר הזה לבדו והוא סומך על עוד צירופים

יפה שאתה יודע יותר ממנו

סליחה מופים אני מחזיקה מידיעת התורה שלך

אבל הרב קוק כתב זאת מפורשות

אז אני סומכת עליו קצת יותר

סורי

אבל ממה שמצאתי אין הדגשה בדברי הרב קוק כדברייך

הוא רק אומר שי"ל שמותר כי הם מוסלמים, ביחד עם עוד צירופים

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22302&st=&pgnum=141

מה שכן, יתכן מאד שיאמרו אח"כ בפירוש דבריו שהוא התיר רק עם שאר הצירופים, ואין לסמוך על ההיתר הזה לבדו

אבל אני לא רואה שהראי"ה קוק עצמו הדגיש את זה

קראתי את זה היכן שהו

חבל שאני לא רושמת מקורות..

נו אני בת מה נעשה

ויעויין באיגרת לרידב"ז בעניין - http://www.kosharot.co.il/show_hadracha.asp?id=64780

"ואח"כ כאשר ראיתי שהרשעים חפצים שלא ימצא שום מתיר בדרך הפקעה שבעולם, כדי שיוכלו לצאת בפומבי ולהגיד בריש גלי שצריך הישוב לפרוק לגמרי את עול המצוות חס וחלילה, שהרי בין כך וכך הכל אסור, ואז הייתה הפרצה נוראה לא רק בעניין שביעית, אלא בכל עניני מצות התלויות בארץ ובכל עניני היהדות, שכך הוא הדרך כשאדם חושב עצמו לרשע הוא מתפרץ יותר ויותר, כמש"כ הספרים בפי' א"ת רשע בפ"ע", ובטעם התשובה, על פסוק כי עמך הסליחה למען תורא - הייתי מוכרח לכתוב בזהירות גדולה דברים של מליצת זכות על הסומכים על ההיתר, שכבר יצא ונתפרסם, מבלעדי, ע"י הגרי"א והרב הספרדי אלישר ז"ל, ועוד כמה מפורסמים."

וכותב שגם היתר שעה זה לא כי אם גידור הפרצה שהייתה, ובעז"ה יגיע משיח צדקנו מהרה ולא נזדקק להיתר

זה

בס"ד

הדברים מתוך הספר 'דבר חברון - אמונה וענייני השקפה' של הגר"ד ליאור שליט"א בעמוד 97

מעמדם של הערבים במדינת ישראל

ישנה מחלוקת בין הרב קוק זצ"ל לחזון איש הנוגע להגדרה של 'גר ותושב'.

הרמב"ם (הלכות ע"ז, פרק י' הלכה ו') סובר שבזמננו אין אפשרות לקבל "גר ותושב' כל עוד היובל לא חל, ואליו הראב"ד סובר שהם יכולים לשבת אבל לא חל עליהם דינים אחרים של 'גר ותושב'.

בזמננו, כשדנו אם יש איסור לא תחנם במכירת קרקע לגוי במסגרת היתר המכירה בשביעית, הרב קוק אומר (משפט כהן סימן סג) שהיות והערבים מאמינים במציאות ה' ובאחדות אין להם גדר של עבודה זרה ומותר למכור להם קרקע במכריה זמנית. לעומות החזון איש התנגד להתיר מכירה וכתב (הלכות שביעית, סימן כ"ד) שאין למכור להם קרקע בא"י היות והם בעלי אמונה אחרת.

גם לפי שיטת הרב קוק זצ"ל, שיש להם גר ותושב, מדובר בערבים שמקיימים את העניינים של בן אדם לחברו. אבל גם לפיו יהיה אסור להשאיר אוכלוסייה עויינת בארץ.

בעמוד 115 הרב מתייחס בעיקר לנושא היתר המכירה:

טענה אחרת היא, שבמכירת הקרקע לגוי איסור 'לא תחנם'. זו אחת הטענות הראשונות שהושמעו נגד ההיתר עוד מראשית יסודו. גדולי ישראל שתמכו בהיתר נתנו את לטענה זו, ונתנו לה כמה תשובות:

ראשית - לדעת כמה מגדולי הפוסקים, אין איסור לא תחנם לזמן מוגבל (שו"ת ישועות מלכו, יו"ד סימן נה).

שנית - מדובר במכירה הנעשית לא לטובתו של הגוי אלא לצרכו ולתעולתו של עם ישראל, ואיסור זה אינו חל על מכריה הנעשית לטובת המוכר (כאן בהערה הרב ליאור תוקף בחריפות את כל האלה שפתאום צדיקים גדולים וחוששים לאיסור 'לא תחנם' אבל אין להם בעיה שימסרו קרקע לאויב).

שלישית - לדעת מקצת מן הפוסקים איסור 'לא תחנם' נוגע דווקא לעובדי עבודה זרה ולא לכל הגויים (מזבח אדמה, יו"ד, קנא, ח') ויש גם שיטות שמרחיבות את הגדר של 'גר ותושב' שגם לגביו אין איסור 'לא תחנם'.

לגבי הטענה השלישית שגם אתה הבאת אז זה אז בשבילה הקדמתי עם הדברים שאומר הרב על מעמד הערבים פה.

בעיקרון כדאי לראות את כל הדברים בפנים בספר בהרחבה, כי אני הבאתי את הדברים על קצה המזלג.

אסור לרחם על עכו"ם, וזה הפירו המילולי של הפסוק

וכך נפסק בשו"ע

ואפילו נפל לבור אין להצין אותו משם (לא מורידין ולא מעלין) אלא משום איבה

מדובר כמובן על גוי שאינו שומר את מצוות ה', אבל גר תושב שקיבל עליו שבע מצוות בני נח מצוה להחיותו

לא נכנסתי לסוגיה לעומק, לצערי.
לכן אני לא בטוח בדיוק איפה עובר הגבול בין החיוב להיות רחמנים לבין איסור ולא תחונם.
רק לאחר שאלמד את הסוגיא לעומק אוכל להשיב לך מה בדיוק הייתי עושה, 

התחושה הבסיסית שלי היא שצריך להיות רחמנים- גם כלפי הגויים,
אולי לא לעזור להם בפרקטיקה, בטח שלא לעזור למנוולים שבהם - אבל משהו בי אומר לי שהאוטומט

שלנו צריך להיות רחמים ורצון לעזור, גם אם לא נעשה זאת בסופו של דבר.
העמדת לי אתגר, סוגיה חדשה לברר.
תודה

בלי להיכנס לנושא השרשור ולמצב העכשווי וכו'.

גם לגבי עכו"ם - יש דעות על שוני כיום, בכללי (כבר מזמן), כי "מעשה אבותיהם בידיהם".

ערבים אינם עכו"ם (אם כי היום לא מעט מהם או רוצחים או תומכיהם, כלומר "עקום" לגמרי.. לצערנו. לא יודע באחוזים).

הרצי"ה היה אומר חילוק מענין בין דברים שמשום "איבה" - שזה בדיעבד בגלל ההכרח, לבין "דרכי שלום" שזו הנהגה לכתחילה לישובו ההגון של העולם.

דעת המאירי שלגר תושב מספיק שאינו עע"ז, ומקבל עליו שלטון ישראל.

ואגב, רבי חיים ויטאל אומר שכדי לזכות לרוה"ק, יאהב כל אדם ואפילו גויים..  (שוב - ללא כל קשר לפרטי המצב הנוכחי, ולמלחמתנו הלאומית שצריכה להיות חסרת פשרות כלפי אויבינו הרשעים ימ"ש)

לגבי מעשי אבותיהם בידיהם - זה סברא שכתובה כבר בגמ'

ובכל זאת השו"ע אוסר לרחם עליהם

האם ערבים הם עכו"ם? - גם אני הבאתי לפני כן שיש על זה מח'

לגבי ה"דרכי שלום" אני מניח שעדין זה לא מרחמנות, הרי יש איסור דאו' לתת להם מתנת חינם. אולי זה יותר סוג של שמור לי ואשמור לך

ולגבי ר' חיים ויטאל - שוב, הרי גר תושב מצוה להחיותו. הוא מדבר על גוי צדיק או גוי רשע? (ואני לא מדבר על המלחמה הלאומית שלך, אני מדבר על רשע לשמים)

[ואגב, המלחמה הלאומית היא לא "שלי" - אחרת היא לא היתה מלחמה לאומית..]

תשובה מעניינת בשו"ת התעוררות תשובה

(לא קראתי אותה בשלמות, ייתכן שיש בה התייחסות לעוד נקודות שנידונו כאן).

והוא מוכיח זאת מגמרא, תוספתא, ראשונים ואחרונים.
יש לי עוד ללמוד, בעז"ה לעומק בשביל לרדת לפרטי המעשה, אבל  זה מציג את קווי המתאר הרעיוניים שכתבתי למעלה.

ברור פה שדעת המחבר שהתשובה לשאלה האם לעזור לגוי היא חיובית, ולא רק מצד האיבה אלא מצד השלום.
וגם הפסוק אותו כתבתי "ורחמיו על כל מעשיו" הוא חלק מהעניין, וסוף תשובתו הרי היא:

"ובעשייתן להם גמ"ח יש לומר שיש שכר ומצוה ויש לכל אלו לעשותם וקידוש השם
ויקר אמונת היהודים שמטיבים לכל הרי הוא אומר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו
וכתיב דרכיה דרכי נועם ונתיבותיה שלום."

אז כן- אם אין לי סיבה שלא לעזור הייתי עוזר, לשאלתך.

מה הם קווי הגיזרה של "לא תחנם" - עוד צריך ללמוד.

על רגל אחת

היא מורכבת מדי

על פניו זה נראה שהוא אומר שרק מתנה סתם אסור לתת לגוי, אבל צדקה זה לא מתנת חינם, אלא זה מתנת מצוה, וזה לא אסר בגוי

ולפי זה ישאר קשה למה אסור להצילם ממוות (לולי איבה) ואסור לרחם עליהם, למה לא נאמר שיהיה מותר מדין "הצלת מצוה"

עוד ראיתי שהוא מחדש שם ששייך תינוק שנשבה על גוי, שלא היה לו להעלות על הדעת שום דבר, ורק בזמן שישראל על אדמתם לא אומרים תינוק שנשבה על גוי

ואף על פי שיש סברא לומר כן, מ"מ בגמרא דוחק להעמיד כן שהרי הגמרא נכתבה לאחר שגלינו מארצינו, וגם הברייתות נכתבו לאחר החורבן

ועוד יש כאן תימה - למה גוי בסין  בזמן שישראל על אדמתם יור טוב מגוי בזמן הגלות? הרי סיני בזמן שישראל על אדמתם בכלל לא שמע על עם ישראל! ואולי אה"נ וסבר ההתעוררות תשובה שרק במקומות הקרובים לישראל נחשבים מזידים

ועוד יהיה קשה איך נהרגו תושבי שכם, ולדעת הרמב"ם הטעם שלא קיימו מצות "להקים דיינים", הרי לא היו ישראל על אדמתם, בסך הכל היה משפחה אחת שהקשיבה לדבר ה', ואולי היה גם ישיבה של שם ועבר, אבל אינו יותר טוב מאשר בזמן הגלות

ואולי בזמן האבות כל הגויים ידעו את 7 מצוות בני נח ועדין לא נשתכחו מהם.

והדברים דחוקים!

אבל הזמן שלי נתון למדינה ולזרועותיה המבצעיות...
אוף, זה יכול להיות ממש מעניין...

כמה עוד צה"ל?!?

שבדבר שמקובל לקבל עליו שכר, אסור לעשות חסד לגוי, בגלל לא תחנם [אא"כ יש סיבות שמתירות את זה], ובדבר שלא מקובל לקבל עליו שכר, זו מצווה משום והלכת בדרכיו.

[קונטרס של הנהגות והלכות שנמצא במשנה ברורה 'ביצחק יקרא', כמדומני בסוף כרך ו']

למה נושאים הלכתיים כאלה ברור לכולם שהולכים לשאול את הרב או לברר את הסוגיה לעומק

ואילו בנושאים כמו זה כל אחד נוהג לפי סברות הכרס שלו...

לא אישית נגדך סתם בכללי...

זה מה שנקרא לדבר דברי תורה עם חבר'ה

רק שלדבר על פתיחת בקבוקים אני יכול עם מעט מאד כאן

כי רוב הציבור לא מתמצא

אבל אם תעקוב תראה שאני מדבר על הרבה נושאים תורניים

למה לא? עדיף להתקשקש?

צניעות 

(כן, כן. תפסתם את צאדיקה טוענת "צניעות"... אנא תייקו- זה גע היסטורי מרגש) 

מפשע כי הם גוזלים לנו את האדמות 

לא שאני אומר שכל אחד צריך להרוג אבל לעזור להם ברור שלא!

אני רואה בכלל הערבים כאויב אבל כפרט כבן אדם.

ואינני יכולה שלא לעזור למישהו שזקוק לעזרה, רחמיי גוברים עליי גם אם הוא ערבי.

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים