ללא ספק

לא יכירם פה

מלשון שטות..

וסתם חיפשתי שנינות כלשהי, בין אם מוצלחת ובין אם לא..

בחור לא רע...

בס"ד

כבר הרבה זמן שאנחנו צריכים לעשות את זה

אהה...

ועם עוד שניים שהבריזו לי היום

בס"ד

יש עוד מישהי שאני מאוד רוצה להפגש איתה...

אבל את זה לדיון בפורום הזה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t351116#4287312

ועם נועם

ועם עוד הרבה..

אבל רק אם יהיה שם שוקו

ויש כאן כמה וכמה ניקיות מקסימות שארצה לפגוש

דברי איתי בעז"ה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t649458#7230790

סתם, בצחוק...

ותכל'ס, עוגי, אם תביא פק"ל קפה למפגש, אוכל לכל הפחות לראות אותך שותה קפה (אני אסתפק בצפייה על הקפה ). אבל אם זה יהיה בלי עוגיית חצילים בצד, זה לא שווה!

אם רק תצליח להשיג אחת כזאת...

http://www.carine.co.il/page_2995

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

וגם ותן טל יכול להגיע

אני מוכנה לוותר על עקרונותיי הפמיניסטים ולהכין לכם את הקפה...

כולל כיבוד כמובן...

רק תבואו...

אבל אני וקפה לא חברים טובים

אני שותה קפה בערך פעם בשנה (וגם אשתי -אין קפה בבית)

אבל אני חושש שתתאכזבו

לא יהיה שם ניצוצות. גם אם נתווכח, אנחנו יודעים להתווכח בנועם

יצא לי כמה פעמים להתווכח גפ עם ד' וגם עם ותן טל, וזה היה ויכוח רגוע, ובמציאות מדברים עוד יותר רגוע

 אתם באמת קוראים את כל הויכוחים האלה מהתחלה ועד הסוף?

זה לא משעמם לכם?

זה לא מדי חופר?

(מי שמעניין אותו חפירות כאלה, יש חפירה ענקית שלי בארץ מולדת עכשיו

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t647463#7212256)

ואני בן אדם, עם אף פה ועיניים, שנראה רגיל לגמרי, 

בחיים שלכם לא ראיתם חרדי?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

באמת חשבת שלא אתערב?
יש גבול למה שאני מוכנה לוותר עליו...

למה נראה לך הצעתי קפה?

ידעתי שאתם [למעט שורש כנראה...] שוביניסטים מדי בשביל שתסכימו להוסיף אישה לכוס קפה...

לפחות לגבייך?

סליחה על ההנחה מראש, הם פשוט לא הגיבו..

אבל יש לי הרגשה שד. ומופים לא בדיוק יתלהבו אם אצטרף אליהם לכוס קפה [או שוקו, תה, מה שירצו..]

לגבי, אמרתי - אם את אומרת. לי אין דעה לכאן או לכאן...מוזר אבל זה העובדה

ונשואים זה לא תירוץ.

שיביאו את אישה להשגיח עליהם אם זה להם ....

לא נראה לי נעים לשוחח על קפה/תה/שוקו עם מי שלא מביט עליך. ]

ואם לא יצא, והם ייבשו לך ת'צורה על היותך אשה, את מוזמנת לקפה איתי יהיה מענין.

נו, שוביניזם....

בכל מקרה מופים בטח רק עם אשתו.... אז אולי פחות שוביניסט....

כמו עיוות מושג האשה, ועיוות ההסתכלות עליה.

אבל נעצור כאן. זה סטייה גדולה מדי מהנושא, ולא ממש הבמה שניתן לדון בדברים.

אני הייתי רוצה לשבת איתם לקפה- זה אכן מקום הדיון!

אבל ציינתי שהם לא יסכמו.

שוביניזם לא חייב לנבוע משנאת האישה כאישה, אלא מבורות, חינוך, וגדילה על מסורות מפלות נשים, וכן,גם נוצר מזה עיוות המושג אישה.

וחבל.

באופן ענייני ופתוח, ולא מתוך נטו ציטוטי ציטוטים של אנשים שחשבו במקומם וראייה מקובעת וסגורה?

אני לא, מתוך נסיון ארוך, ולכן לא באמת באתי לפתוח את זה.

(ולכן הצעתי דייט ביחד, נראה לי שיהיה מענין לדבר איתך על זה.)

האם נכון לסמוך על ציטוטי ציטוטים של אנשים, והאם נכון להיות מקובע וסגור?

כי לי נשמע שעצם הקיבעון והסגירות עושים לך תחושת גרד בכל הגוף, ולכן את מתנגדת לזה, ולא הגלל "דיון ענייני ופתוח"

יש לנו ויכוח יסודי בנושא - האם לסמוך על אחרים או לחשוב בעצמינו

את קוראת לגישה שלי קיבעון, ואני קורא לגישה שלך גאווה

הבאתי כאן חפירה ארוכה שלי בדיוק בנושא הזה

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t647463#7212256

אבל לי נשמע שהמניעים שלך רגשיים, כך שאין טעם להתווכח

ב. אם את מדברת "בשם רבון העולמים", אז אל תזייפי את דבריו.  רבון העולמים גם קבע את יחס הכבוד לחכמי התורה שבע"פ, וגם נתן הוראות שימוש למה שאת מכנה "קופסה".

ג. כנראה אינך מכירה את הלך החשיבה הזה. אנשים יכולים להגיע למסקנות הפוכות ממך - מתוך שעבדו הרבה בפתיחות מחשבתית, ומצד שני לא הפכו לנכה צדדים נוספים באישיותם, שחשובים לא פחות מזה.

פרימיטיבי מאד לחשוב שמי שחושב אחרת ממך, "חשב פחות ממך".

עוד יותר פרימיטיבי - לומר בשם הזולת: "גאה בקיבעון". כשאין יכולת לדון בפתיחות אמיתית, אז "סוגרים" בעזרת "פלומבות" מומצאות. תואילי להגדיר את דעתך, ולא את מה שאמרתי, ע"י דברים שלא אמרתי.

ד. כנ"ל - לקרוא לכתיבת השני "חפירות". תת-רמה.

ה. מה זה "קצת בנושא"?.. אני בכלל פתחתי בו? דנתי עליו? את כותבת, מזכירה אחרים שלא התעסקו בכך - ואח"כ "קצת בכך". גאוה ריקה בעלמא. תקוצי אולי בצורת הכתיבה הזו.. מותר פשוט להתנצל. גם לפמיניסטיות או מה שיהיה.

ו. מה שכתבת על ה"מניעים" לא שייך. נכתבו דברים שכליים לגמרי. כמובן, מי שמתייחס לכך כ"חפירות" - אינו קורא ברצינות.  

ואם "רגשיים" את קוראת להתקוממות נגד החוצפה לכתוב בשם מישהו שכלל לא השתתף בדיון, ולנסות להוריד מה שאומרים ל"גובה" שקל להתמודד איתו - טוב. אז כנראה שהרגש והאמונה באמת טובים. חשבתי שהגינות בסיסית אינה תלויה דווקא בהשקפה בעניינים הללו.

[תיקון: חשבתי שהגבת אלי. כעת ראיתי שלא. אז כל מה שכאן מעבר לדברים הענייניים - חוזר בי]

אני ראיתי רק את ההודעה האחרונה, שזה מה שהופיע; ואחרי זמן מה ראיתי שההודעה הגיבה על מישהו אחר. לא משום כוונה "לתת בראש". אדרבה, הייתי מעדיף לא לכתוב.  הרי אם לא דברייך ועוד לפני כן, כלל לא הייתי מתערב בזה.

לא קראתי מה כתב מופים. לא צריך להניח שזה "לך מותר לכתוב כך". אני חושב כך על כל כינוי כזה את דברי השני ("חפירות").

מה שכתבת אח"כ - לא ראוי להתייחסות. מי שכותבת על "יחס אל מושג האשה" רק בגלל גישה שונה, מקובלת, אינה יכולה להתלונן על "לגלוג ויוהרה". גם הדברים שנכתבו - ולא לתגובה הנכונה - נכתבו רק בעקבות סגנון מאד לגלגלני שלך. כשראיתי שהוא כוון אל מישהו אחר, חזרתי מתגובתי אלייך. הסגנון שכתבת - היה באמת מאד יהיר ומתנשא. טענת שזה בתגובה למה שמישהו אחר כתב - יתכן. לא קראתי. ואינך צריכה "ללמוד ממני" לכתוב "פרימיטיבי" - זה מבצבץ כמעט מכל שורה שאת כותבת לא פעם ביחס לזרמים מסויימים שאינך מחבבת אותם..

וה"ממרום גבהך" שלך מבחיל אותי. מי שיכלה להתנפל סתם, בדברים חסרי שחר, על מישהו שהוזכר בשרשור, ללא כל כתיבה מצידו - שלא תתלונן.

זה סגנון שלך - ולא לראשונה. הגר בבית זכוכית - אל יזרוק אבנים.

אח"כ - כיוון שראיתי ששתי בנות (ארוון ודינה) גלגלו את זה למקומות אחרים של "שוביניזם" ופרשנות למושגי צניעות - 

אז אעפ"י שאני בד"כ לא מגיב כאן על כל מיני "שרשורים חברתיים", ראיתי לנכון להתייחס בכמה מילים, לטובת המאזינים...

קודם כל, תמהני על שתיהן. דרך ארץ. בנות, ש"מכירות" אותי מעבר לשורות הפורום, כותבות "בשמי", מכנות כינויים (שוביניזם..), "מסבירות" את שרשי התנהלות אנשים ("ציטוטי ציטוטים של אנשים שחשבו במקומם"..  כאילו הפמיניזם היום הוא לא ציטוט של שפלוֹת בהרבה; וכאילו בכל מדע ומקצוע לא לומדים קודם הנחות יסוד, לפני שמתחילים לפתח לבד. קל וחומר בתורת חיים שלנו, מה', שקודם לומדים, "מצטטים", ומתוך כך חושבים. וכאילו היא "חושבת" יותר.. דומני שהחשיבה הפתוחה של אנשים תורניים, ככלל, גדולה בהרבה משל מרירוֹת הפמיניזם למיניהן).

לגופם של דברים.

א.מושגי צניעות אינם "שוביניזם". הרי זה עצמו מושג שאינו לקוח מהיהדות.

ברור שסתם לשבת עם אשה זרה "על כוס קפה", שלא למטרת שידוכים, או אגב פגישת-עסקים וכד', שה"קפה" הוא טפל, זה דבר לא צנוע. זו דעתי.

אני מניח שלא סתם רוב הבנות פה שמחפשות מידי פעם איזו מישהי פנויה ש"יכולה לשבת איתן", לא מחפשות בן.. צניעות נורמלית. בריאות.

ב. לגבי מה שכתבה ארוון:

"רוצה לעשות עם ד. תחרות מי יותר שוביניסט?"

"שוביניזם לא חייב לנבוע משנאת האישה כאישה, אלא מבורות, חינוך, וגדילה על מסורות מפלות נשים, וכן,גם נוצר מזה עיוות המושג אישה"

זה פשוט לא יאומן.. קודם כל, ה"לימוד זכות", זו לא "שנאת האשה"... יישר כח..  אח"כ: בשיטה פסיכולוגית ידועה: זו פשוט בורות. מה שהשני חושב (כמובן אחרי שממציאים מה הוא "חושב" ומכנים זאת "שוביניזם".., זה לא שהוא רע - הוא פשוט התחנך על מסורות מפלות נשים.. בורות, חינוך, מזה נוצר העיוות..).

אז מלבד הזולות "לדון" כך - אני חושב דווקא שכנראה ההיפך. בהיות שנכתבו דברים כ"כ רדודים ושטחיים כביכול בהסברת מושג הצניעות, אז אני חושב שזה עצמו בא מבורות בנושא, וגם מ"חינוך" לכיוון השני. הפסד של מי שלא תופס את רוממות המושג הזה, וכמה הוא רחוק מאיזה רצון סתם ל"אפליית נשים"..

למה "מסורות מפלות נשים"?.. אולי ההיפך? אולי "אנטי-מסורות" שרוצות לקעקע כל ערך של עדינות?  

כשכותבים על הכל "לפי תיאוריות", זה מה שקורה. "ציטוטי ציטוטים". לפני שבכלל מכירים את המציאות.

ג. האמירה (דינה) "עיוות מושג האשה ועיוות ההסתכלות עליה"...  בדיוק ההיפך. זה מה שקורה כשמצרפים נוגדנים מהסביבה, ביחד עם התעלמות מהמציאות.  

בדיוק בגלל כבוד "מושג האשה" ושלא ייסחף למשהו "תצפיתי" חיצוני בעלמא, באו הדברים הללו. בוודאי שראוי לראות אשה כפי שרואים כל אדם, עניינית לאישיותו.

אבל, בהיות שיצר לב האדם גורם לכך שיש עוד כחות שיכולים להיות לא רק מרוכזים בעצם-האישיות, באות האזהרות הללו, ושומרות על כבודה.

שמא תאמר: אלו שלא מתחנכים על צניעות, אנו רואים כמה הם מרוכזים רק באישיות, ולא עולה מחשבת אוון בליבם..  נו... אז באמת - יותר טוב כך.

מה גם, שגם בנות "נסחפות" למה שלא צריך לא-פעם, אלא שזה לפי הצורך שלהן, שהוא אחר משל בנים.

וכעת אני מוכרח להיות מאד זהיר: אז אומר רק בכלליות, שלא יהיה ניתן להבין כלום - שאני נתקלתי אישית, פה בפורומים, בבנים ובנות, שהלך חשיבתם היה כביכול כך, ש"מה פתאום" קשר יגרור משהו מעבר לכך, או יהיה בו משהו לא ענייני ("מושג האשה"..), והם עצמם נכשלו בכך, במידה זו או אחרת. אז אני מציע לכבד את גדרי חכמים, לא לחשוב שזה בא מ"עיוות מושג האשה וההסתכלות עליה", לא לכנות צניעות בשם "שוביניזם", ובוודאי לא לכתוב "בשם אחרים" מה שלא אמרו.

ומשום כבוד הבריות, אני עוצר כאן.

[באמת לא חושבת שדינה כתבה פה משהו רע כלפייך אישית, נראה לי שמותר לה לחלוק על אנשים בתפיסתה ולחשוב שונה]

אני חושבת שמעבר להתייחסות לשוביניזם [תאמר צניעות] היה כאן משהו שהובן לא נכון.

כשאני כותבת בורות אני לא מתכוונת לטיפשות- אלא לחוסר עניין, חוסר ידע שנוצר כתוצאה מאי עניין או אי חשיפה.

יש קו דק מאוד וגמיש שיפריד בין צניעות לשוביניזם, קו שמאוד קל ליפול אליו דווקא לשוביניזם, כי אי חשיפה מולידה תפיסות מסוימות, לאו דווקא טובות.

אגב גם הפליית נשים לא נובעת משנאתן אלא מחוסר חשיפה, תפיסה כ"אחר".

אז כן, תקרא לזה תוצאה של חינוך לקוי[בעיניך], אבל אני כאישה בעולם המערבי מתקשה לקבל מצב שבו בנים נמנעים באופן מוצהר מלראות או לדבר עם נשים על רקע היותן נשים.

האם זו צניעות? או שיש כאן ירידה מהקו הדק הזה שיכול לתת לאישה תחושה רעה?

בכל מקרה חוזרת בי לגבייך לגבי שוביניזם, התפיסה שלך באה מצניעות לדברייך, אמנם קשה לי לקבל זאת אבל חוזרת בי.

[מופים האמור אינו תקף לגבייך! שלא תעלב שגם אצלך אני חוזרת בי]

חייבת לציין שהתבססתי גם על הודעות קודמות שבהם לא ראית בעין יפה זרמים פמיניסטיים....

בכל מקרה אעשה משהו שאני לא רגילה אליו באופן פומבי ואבקש סליחה בכל מקרה.

כאן הוא רק אצלך. זה ממש זועק. מחילה. את מגדירה זאת "בורות" - שיהיה..

ערבוב מושגים לגמרי.

ואיך תכתבי על "התפיסה שלי" - אם כלל אינך מכירה אותה?....

ומי אמר "לא לדבר עם נשים"?.. תלוי אם זה לצורך או לא. חכמים אמרו: "אל תרבה שיחה", שיחה - דבר שחורג מהצורך הענייני. מה זה קשור ל"לשבת על כוס קפה" סתם עם מישהי.

כבר אמרתי: נתקלתי פה עם בנות בעלות כביכול אותה "תפיסת עולם", שהרבו דיבור עם בנים, לא סתם כבני אדם, אלא במפורש כ"ניצול" בשביל הצורך שלהן. ללא כל מטרה רצינית. לא צריך "להנדס" את המציאות. אז חבל "לתת מוסר" להדרכת התורה. 

ואין לנושא כל קשר עם "זרמים פמיניסטיים"... נו, קצת יושר אינטלקטואלי.

ובקשר ל"לבקש סליחה" - זה כבר היה ראוי להיעשות מזמן.   לך זה בוודאי ידוע.

זה מכוון עם התרגום ignorance

דהיינו התעלמות, חוסר עניין במשהו

שמוביל לחוסר התמצאות באותו עניין)

שזה לא קשור לשובניסטיות אלא לצניעות

והפריע לי משהו בדברייך- את מדברת על הרגשה רעה

אני לא חושב שמותר לתת לאשה הרגשה רעה.

זה לא בסדר להעליב אשה, היא בן אדם עם זכויות בדיוק כמוך

צריך לא להסתכל עליה ולבת איתה על כוס קפה בגלל צניעות, לא בגלל שום דבר אחר

וזה שאני לא מסתכל עליה לא קשור לשובניסטיות שלי, הרי כבר הדגשתי שאני שובניסט רק בתוך המשפחה

כך שאני חושב בדיוק כמו ד. בנושא הזה

אז את יכולה לחזור בך גם אצלי...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לא חושב שאישה כ"כ "מסוכנת" בשביל לדבר איתה, גם שיחה עניינית.

רוצה לעשות עם ד. תחרות מי יותר שוביניסט?

כי לי זה לא משנה, שניכם מתנגדים לרעיון....

לא צריך להיות לא שובינסט ולא פמינסט.

יש דברים רבים במעלות הגבר שאין לאשה

ויש דברים רבים במעלות האשה שאין לגבר.

ובעלי מדבר עם בנות ענייני.

מה שצריך בעבודה, ואם מישהי צריכה עזרה בעליה לאוטבוס עם הילדים או בכל מיני סיטואציות של עזרה וכבוד- בעלי מאד ג'נטלמן, יחד עם זאת לעולם לא יראה יחס של קרבה ופחות מכך.

וגם ביקשתי דוס... לא יודע מה בעלך, אבל לא ציינת את זה

וגם אני מדבר עם בנות ענייני

דיברתי על להיפגש עם בנות על בוס קפה\שוקו סתם בשביל לדבר

אני בטוח

אני לא שאלתי אם הם קיימים

שאלתי אם הם ידברו עם בנות חופשי והם יסתכלו להם בעיניים בזמן שהם מדברים

ואנימדבר במקרה שהם דוסים, אם הם מגדירים את עצמם "דת"ל רגיל" ולא "חרד"ל" או "דת"ל תורני"

אין לי תמיהה, זה לא קשור לפנימיסטיות...

אני פשוט חושב שגם אם אדם חושב שצריך להיות שיוויון, זה לא מתיר איסורים מפורשים בתורה

אין איסור בתורה שהאשה תהיה שווה לאיש. זה לדעתי מעוות, אבל גם אני לא חושב שזה עבירה

אבל להסתכל על אשה ולדבר איתה חופשי זה עבירה שקשורה לצניעות, לא למעמד האשה

ולכן אני אתפלא אם בגלל שהוא פמיניסט הוא יתיר לעצמו לעשות את זה

אתה חרד"ל או "דתי לאומי רגיל"?

וגם לא פמיניסט. הוא נורמאלי.

למעשה, גם השובניסטים וגם הפמניסטים טועים!

מופים, בתור שומר תורה ומצוות אתה צריך להבין ששובניסטיות היא לא דרך התורה!!!

[ואני לא בטוחה שהוא נהנה מכל הסיפור הזה]

ברור שאני "נורמלי".

כל אחד חושב שהשיטה שלו היא הנורמלית, והיא האמת, וכל השאר קיצוניים וטועים

זה לא עוזר כלום להשתמש במילה הזאת

זה כמו לומר "אני מהאלה שצודקים"

אני חושב שטועים כל מי שחושב ש:

• אשתו היא סמרטוט,
• מותר להשפיל את אשתו
• יש איזה שהיא סיבה שאשה תכבד את מי שלא בעלה
• יש איזה שהיא העדפה בזכויות העובד לגבר
• לא צריך לעזור לאשה
• אין לו חיובים לאשתו

צריך עוד?

ברור שאני לא משוגע... אבל אני כן חושב שאשה צריכה להקשיב לבעלה, ולכבד אותו כמו שמכבדים הורים

וחלק מהכבוד שאשה חייבת לבעלה זה לנסות להתאמץ לעשות כרצונו

ואם יש ויכוח בבית המילה האחרונה צריכה להיות של הבעל, ועל הבעל מוטל להקשיב לאשתו ולחשוב על טובתה ולא לנצל את הכח שלו

אני חושב שזה נקרא שובניסטיות. את חולקת עלי?

אם כן - אז יש לנו ויכוח על סמנטיקה, וזה לא משנה כלום על המהות

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני שמח שאנחנו מבינים אחד את השני

אגב, חשוב לי להזכיר שאני אומר כאן את דעתי, ומדבר בשם עצמי בלבד. 

הרבה חרדים לא יסכימו עם מה שכתבתי

כאישה אני יכולה להגיד שהרבה פעמים נעים יותר לשוחח עם גבר- כשהוא לא מסתכל עלייך

יש הבדל בין שפת גוף של שיחה אישה- לאישה, לשפת גוף של שיחה אישה -לגבר. 

ככה זה... 

החכמה האמיתית של זוג זה לדעת כל אחד מה החלק שלו, ומה החלק של השני

ולהיות מודע שלמרות שהשני עושה תנועה מסויימת- את\ה לא מצטרף אלא עושה תנועה משלימה

למשל אם אישה עסוקה בלכבד את בעלה- זה מה שהיא צריכה לדעת, אבל האיש לא צריך להיות עסוק בלקבל כבוד- אלא בלתת לה את הכבוד שהוא צריך לתת לה. וכן להפך. 

ואולי זה ככה בחיים

אנשים לא צריכים להזדעק יותר מידי "הם לא מכבדים אותי! הם לא יסתכלו לי בעיניים כשידברו איתי" 

אלא לכבד אותם- נכון, לא נעים להם להסתכל בעיניים, הם "מתרבות אחרת"... ואני צריכה לכבד אותם על זה. ואני בטוחה שהם מכבדים את המנהגים והאנושיות שלי- בהתאמה.... 

והחוכמה הגדולה זה לנווט אותו שירגיש שהוא מחליט ובעצם גרמת לו לעשות את רצונך

קצת התגלגל כאן העניין והגזמנו, דווקא ד. באמת לא שוביניסט.

והמילה הזאת לא קשורה אליו.

אז קודם סליחה.

[אין לי ספק שאני רואה כמה דברים באופן שונה, אבל זה לא סותר שאין האמור חל על ד., הוא באמת הולך לפי צניעות כדבריו ורואה בזה ערך.. סליחה על ההיסחפות]

ואפילו אני מוכנה להכין..

(ברצינות, ארוון, את באמת נשמעת לי מענינת..)

P:

או שזה רק כי אתם רוצים לראות אם שורש באמת הולך עם שורש וגרביים?

אבל בעיקר הגרביים

למרות שהוא יותר לא בריא. אם כבר. 

(גם שוקו אני לא מרבה יותר מידי לשתות. המזל שלי שעם כל הדפיקויות שיש לי, לפחות מים אני אוהב לשתות והרבה - אז רוב התצרוכת הנוזלית החודשית שלי, רוב מוחלט מוחלט, זה מים ללא שום תוספת. זה הכי בריא, תאמינו לי )

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

מתי זה יצא...

אולי בחתונה של מישהו.

חיפוש נעים...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בוא נדבר על זה יום שלישי?סגרנו?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

(וסחתיין גם עליך יגבר)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

עם אדמין... נו זה ברור... 

אבל חוצמזה? כי כבר ישבתי איתו פעם? כי הוא לא שותה קפה? כי ... ? 

עם אני והוא אשתו המהממצצצצ של עוגיהו יששכר חצילים 

שעסוקה מידי בללמוד למבחנים מאשר לקחת אותי לים.... 

בכלל לא חשבתי שאת מסתובבת הפורום הזה יותר... משום מה ירדת לי מהרדאר בזמן האחרון... 

(כמו שהם קוראים לנו משפחת אדמין... ) 

יאללה איש השקים- מארגנים משו? לכל הזקנים מפעם? 

גם אני רוצה...אבל לסדנת יצירה ולא סתם לקפה.

לענ"ד יותר מעניין ליצור משהו עם אנשים (לכתוב, לצייר ודומיהם) מאשר לשבת איתם רק על כוס קפה...

עם מי הייתי רוצה מפגש כזה?

מכאן - עם כל מי שאני מכירה מכאן והיא חברה שלי, ועוד כמה שאני מאמינה שיש לי הרבה מה ללמוד מהם.

מחוץ לכאן? 

משאירה את זה לעצמי.

מחר 30 שנה לפטירתו..

ועם סבא השני, 12 שנים לפטירתו עוד מעט.

בקושי זוכרת אותו..

אבל לא על קפה. שוקו יתקבל בברכה..

מעניין מה הוא היה חושב על מה שאני עושה היום...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הבעת דעה חשובה וויכוח טוב לא פוגם, אלא מחזק.
אם מגיעים לידי העלבות ופגיעה - זה רע.

אם מביעים דעות ולומדים אחד מהשני - זה טוב.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אבל זה חלק מהיופי של שיחה... 
אם מנצל"שים ומישהו לא מקבל תשובה בסוף אז זו בעיה.
אבל דיון כזה מאפשר לפתוח כל מיני נושאים.
אין בעיה גם לדון בדברים שלא מסכימים עליהם לדעתי, כל עוד זה נעשה בנעימות.
בד"כ דיון נעים גורם לשני הצדדים להתקרב והלסכים על אי הסכמה בנושא הרבה פחות רחב

ממה שהם לא הסכימו עליו לפני כן.
וכן - שימוש ציני, כי הוא מעקר את משמעותו העיקרית והפשוטה של הפסוק בשביל לתת סימוכין לתרבות חשיבה
מסויימת שלא שייכת בכלל לנושא הפסוק. זה ציני בעיניי לעוות משמעות של פסוק בשביל להכשיר את השרץ - וכן,
מבחינתי עולם הפלורליזם הוא שרץ, כי הוא שקר אחד גדול. אבל לא חשוב, זה עוד פעם יכנס לדיון הרי, לא?

כולם פה צדיקים ב"ה.

וכולם חיים באמונתם...

במיוחד בפסוק הזה ובהקשר הזה.

ואת לא אהבלה. לא אוהב שאנשים אומרים על עצמם דברים לא יפים.
 

עיקור של משמעות הפסוק בשביל לתת סימוכין לגישה מסויימת תוך התעלמות מפשטותו,
היא מבחינתי שימוש ציני בתורתנו הקדושה. כמו ילדים שאומרים "קח לך סמים" הנה הוכחה שסמים 

מותר מהתורה.
כשזה מגיע כבדיחה זה מזלזל.
כשזה מגיע כסימוכין לגישת עולם - זה ציני.

יש הבדל גדול.
להשתמש בפסוק מהתורה בשביל לתת אסמכתא לגישה שלך תוך כדי התעלמות ממשמעותו ודעת התורה בעניין,
זה שימוש ציני בפסוק.
 

שהיא עשתה שימוש ציני בפסוק בכוונה

לא נורא! כבר הסברת את עצמך...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

"אין כפייה ברוחניות".
 

בעיקר יש כבוד לדרך שהאדם בחר, זה יכול לבוא לשתי הצדדים.

כמו במקרה הזה.. (האם לדבר שיחה קרובה יותר עם נשים או לא.. אי פעם דיברו על זה )

בתנ"ך הם פסל מיכה ופלגש בגבעה...
קשה להגיד שזה משהו שהתורה מתייחסת אליו בעין טובה.

אבל חייבים לכבד, ולא לזלזל או לבייש את האדם שמולנו.

מושלם!!!

שוב. זה יכול לבוא לשתי הצדדים אז כנראה לפעמים זה כן טוב...

דרךהתורה גם לא אוהבת שאלות קנטרניות כלפי אנשים שמנסים להתחזק... מתיחסת לתופעה הזאת באותה מידה. עניין בסיסי של כבוד וקבלה לשני.

במקרים שהתכוונתי אליהם גם חדירה לפרטיות (שוב אולי לא המילים אבל תסלח לי)

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.

אבל התוצאות אמורות להיות ממש משמעותיות לסביבה שבה אני נמצא.

שהימין ינצח?

עוד מאותו דבר שהיה לנו עד עכשיו

(האסון הגדול בתולדות המדינה

ואחת התקופות הכי מפולגות שהיו פה)

כמו כל השאר

האם מספר 26 בליכוד ייכנס לכנסת, או שמא דווקא מספר 24 במפלגה של אייזנקוט.

זה מעניין כמו שאלות טריוויה בסגנון ''מי היה ההוגה הצרפתי שבתאריך 26 ביוני 1796 אכל תפוח אדמה בצבע אדום לראשונה בחייו''

אבל גם משתדל לבטוח בקב"ה שהכל לטובה

הנתק

הכיוון של השמאל שמטיף לנו מוסר על "ממשלת השתמטות" ברור מאוד כבר מההתחלה.

ההתפתלויות של מפלגת הדמוקרטים לאחרונה סביב הפסילה של שחאדה ורע"ם ממחישה את זה היטב.

יש למישהו ספק שיש להם מספיק מנדטים להרכבת ממשלה ביחד עם הערבים?

תפילות.

אבל חושש שאין לנו

לי אישית קשה להסיק מהעבר של המדינה על מערכת הבחירות הקרובה

בעיקר בגלל המלחמה שכל כך הרבה השתנה ברמה האישית והכללית.

אז פשוט מניחה שדברים יתקדמו כך או כך

שולח חיזוק

בתור תושבת יו"ש

ראיתי כמה התקדם פה לטובה בשנים האחרונות

מדאיג מה יהיה אם תקום ממשלת שמאל

זה ממש קריטי.

הרי אם חלילה לא יהיה רוב לימין - זה אומר גוש השמאל שמוכן לסגת מעזה, לבנון, סוריה; סכנה ממשית - וכאילו סתם נהרגו נופלינו.

זה אומר קואליציה בחסות מפלגות ערביות שללא ספק אחוז גדל ממצביעיהם, היו משתתפם בטבח אם היו יכולים.

כאלה שלא מכירים בלגיטימציה של מדינה יהודית. עבאס - בקואליציה הקודמת, אמר ש"הנגב זה קו אדום"... הנגב. וביטלו שם נטיעות בגללו.

זה אומר הריסה של חוות, ישובים - הרי ליברמן חושב שירדן צריכה לשלוט בחלק מיו"ש, האחרים רוצים שם מדינה לערבים ששם.

שלא לדבר על דמותה היהודית של המדינה. על מערכת המשפט - בקדנציה הבאה אמורים להיבחר 10 שופטים לביהמ"ש שמכנה עצמו "עליון". הרי כולם רואים את הנזק שהם עושים. וזו בחירה לשנים רבות..

לענ"ד - מי שגורם בהצבעתו חס ושלום לכך שהשמאל יעלה, הרי הוא כאילו עומד לילה לפני הטבח ואומרים לו: מה אתה מעדיף, שלא יהיה טבח - או כל מיני "דקויות" וסימפטיות אישיות שלך..

וזה כולל הצבעה למפלגות ימין שאין להן סיכוי לעבוד אחוז חסימה. וינטר ומטה (במספר המנדטים הצפוי).

לפי סקר של פילבר מהיום - הימין על 61 (לפני כן העריך 63-4), כי לראשונה זליכה והנדל עוברים, ואי אפשר לדעת מה יעשו אם ייבחרו ומה ירצו לסחוט.

לכן - זה לא איזה "פינוק אישי"... תצאו - תצביעו. ליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס... העיקר מפלגה ימנית שעוברת אחוז חסימה. פיקוח נפש דוחה הרבה עניינים "אישיים"...

זה בגלל אחוז החסימה או התנגדות עקרונית למפלגה?

וינטר אישית אדם ראוי.

אני לא הייתי מצביע לו, מחד - התופעה הזו של מפקדים מהצבא שלא מנוסים כלל בפוליטיקה ובאים "לתקן" בלי הכרת טובה רצינית לכל העמל הגדול שנעשה לפניהם, היא תופעה לא טובה.

וזה כולל את המחשבה של "פיתרון קסם" לגיוס חרדים (שזה עצמו מראה את אי ההבנה איך עובד השדה הפוליטי והחברתי). בפרט שאדם יודע שגם אם היה עובר אחוז חסימה, זה היה על הקצה - אז גם את זה אני לא אוהב עקרונית, מפלגה קטנה מאד שמנסה "לסחוט", לכפות את עמדתה על כל הקואליציה.

מאידך - יש הציונות הדתית, שפעלה ממש בצורה נפלאה - אז למה שאחפש משהו "יותר טוב" כביכול...

אבל אם היה עובר אחוז חסימה - אז לגיטימי. מה שייך לומר שלא ירוץ.

אבל כעת, שזה גם סיכון גוש הימין - זה מעורר מחשבה גם על האחריות שלהם.

שכמו שלא הייתה לנו "ממשלת ימין על מלא", ככה גם תתקשה מאוד לקום "ממשלת שמאל על מלא".

כנראה שהממשלה הבאה תהיה ממשלת פשרות וחצאים, וגם אם המפלגה שאני אצביע לה תהיה באופוזציה, זה לא יהיה סוף העולם.

באופן כללי, הבנתי במלחמה האחרונה שלפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם זה מיותר ומזיק. אני מנסה כמה שפחות להחשף לחדשות, ושנינו סיכמנו לנסות לבוא פחות להורים בתקופה הזו.

זה די מצחיק אם זה לא היה מעצבן: אבא שלי די ביביסט, ואבא שלי בעלי "רק לא ביבי". שניהם מאוד אוהבים לדבר פוליטיקה בלי שאף אחד ביקש. האימהות שלנו ממש רוצות ששתי המשפחות יפגשו באופן קבוע, ושני האבות שלנו די מסתדרים, רק אנחנו חייבים לארגן שהם לא יגיעו לפוליטיקה אחרת הכל אבוד.

לא סתם היא נפלה מהר, לשמאל יש יותר יכולות להרוס מאשר לימין כי יש לו תמיכה מלאה היועצת המשפטית לממשלה, מבג"ץ, מהתקשורת, מצמרת הצבא והמשטרה ועוד גורמים משפיעים (כגון ממשלות אירופה שרק רוצות שלא יהיו יהודים), כך שהם ממש יכולים להזיק בקלות בזמן קצר ולהחזיר הכל למה שהיה וגרוע מזה

אז אין מה להתנחם בזה

מסכימה איתך שעדיף להתפלל על העתיד מאשר לדאוג סתם

המחשבה שאם יש ממשלת ימין - אז זה אומר שלא צריך להתחשב בלחצים מהעולם ומה איכפת לנו... היא בוסרית.

הממשלה הזו עשתה דברים גדולים מאד. תמיד אפשר עוד יותר וצריך לקוות לעוד יותר, אבל צריך לראות מה קרה כאן (אולי אם את משתדלת לא להיחשף לחדשות - אז את לא כ"כ מודעת..)

ולא נכון לומר "לא יהיה סוף העולם"... כלומר, בוודאי שלא - יש מי שמנהל את העולם.

אבל אם השמאל (איזנקוט והלאה. וזה כולל היסמכות על הערבים שמתנגדים בכלל למדינת היהודים בעיקרון) יעלה לשלטון, זה אסון. אסון בטחונית - ייסוגו בכל החזיתות, אסון משפטית (ימנו לעוד כמה עשרות שנים שופטי בגץ שמאל), אסון לאחיזה בארץ (רוצים לפנות המון ישובים, להכניס שלטון זר בארץ), אסון לדמותה היהודית של המדינה.

כבר ראינו כשהיתה להם ממשלה - עבאאס הודיע שהנגב (הנגב!...), זה קו אדום...

אז הברירה היא לא "האם לפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם". כעת לא דנים באופן שכל אחד מרגיע ומייצב את עצמו.

השאלה כעת היא, עד כמה מתאמצים על כל מה שבשליטתנו. ולא מרוב החשש מלפחד, לא עושים כל מה שאפשר, כולל תודעה, הסברה למי שאפשר, התייצבות בקלפיות.

גם בלילה לפני הטבח, לא היינו אומרים, מוטשב לא לפחד ממה שאין שליטה... אלא עושים כל מאמץ להקדים תרופה למכה.

אחרי שיהיו תוצאות הבחירות - ואני אכן מאמין שיהיה רוב גדול לימין - אז אכן צריך לדעת שהכל יד ה', ולנסות להשפיע במה שאפשר.

זה לא פורום אקטואליה כאן.

שאלו באופן אישי ואני עניתי באופן אישי. מה זה הדף מסרים הזה?

אנחנו בדיוק דנים מה כל אחד עושה כדי לייצב את עצמו. זו הייתה השאלה.

אני מתכוונת להצביע ולהתעדכן יום-יומיים לפני הבחירות אילו מפלגות עוברות את אחוז החסימה ולהצביע בהתאם, ואז להמשיך הלאה בחיי.

"ההסברה" שלך בהחלט מרתיעה ומרחיקה, למרות שברמה העקרונית אני מסכימה עם הרעיונות. אני ממש לא בעד ממשלת שמאל, אני בטוחה שהיו הרבה נזקים שממשלה כזו יכולה לעשות. אבל לי אין שום שליטה על זה, וזה בהחלט תרחיש סביר. לחץ לא יעזור בכלום.

השאלה היתה כמה זה קריטי לכם.. אלו דברים שמעורבים עם אקטואליה בזמן כזה.

הגבת "לא היתה לנו ממשלת ימין על מלא", - זו לא "הרגשה אישית".. זו דעה.

אז אני מגיב על הדעה.

ומכיוון שגם הבעת דעה שאם תהיה ממשלה מהכיוון השני, זה לא יהיה סוף העולם - אז הגבתי גם על זה, שאכן "סוף העולם" לא יהיה, כי יש מ שמנהל את העולם. אבל כל זמן שאפשר להשפיע - חשוב מאד לתפוס כמה זה קריטי...

כעת - להתעדכן יום יומיים לפני הבחירות ואז "להמשיך בחייך", זה בהחלט פיתרון אישי טוב. במילים אחרות: אחרי שאעשה את המיטב שביכולתי (שגם את מסכימה עם הכוון העקרוני), כבר לא בשליטתי, חבל להרבות בדאגות.. נכון.

את חושבת, שמה שהסברתי "מרתיע ומרחיק", כנראה באמת חוויה אישית (אולי דווקא כי את מבינה, בפרט לאור נסיון השנים האלה, שלהתבונן יותר מידי בדברים, גם אמיתים, שאין לי מה לעשות איתם, לא בריא.. יש בזה הרבה אמת. ובוודאי שאישית מותר לבחור בגישה כזו).

לכן אני הסברתי שיש לחלק: לא או "לחץ ופחד", או לא להיות במודעות למשמעות:

כשעוד אפשר להשפיע - להיות לגמרי במודעות לחשיבות. אח"כ - עשינו את שלנו.. באף אחד מהשלבים אין מקום ל"לחץ ופחד".

ומה שכתבתי ממש לא היה "דף מסרים", אלא ניתוח ריאלי של מה שכל אחד יכול לראות. מי שאישית זה מלחיץ אותו והוא יודע גם בלי מה צריך לעשות - אז באמת אולי עדיף שלא יקרא... למה להילחץ.

כשאין אין "אם בחוקותיי תלכו" ברמה הלאומית ויש את "ולא תקיא הארץ אתכם", הסוף ידוע מראש. בלי קשר לשמו של ראש ממשלת ישראל הבא.

נו נו

וגם לא נכון.

יש התקדמויות גדולות בעם ישראל (וגם עדיין דברים כואבים).

וכבר כתב האור החיים הק' "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". גם הוא הכיר את הפסוקים האלה.

לצערנו, עם ישראל כבר חווה את הדבר הזה, גם את ה"תקיא הארץ אתכם" - וכעת הקב"ה גואל את עמו ברחמים. והגאולה באה עם תשובה וגם מביאה אותה (ספר "העקידה" שער המאה, ועוד הרבה מאד מקורות).

וכשנחלקו בגמרא רבי אליעזר ורבי יהושוע אם הגאולה תלויה בתשובה או לא (בירושלמי: "איסתלק רבי אליעזר"), הם גם ידעו את זה.

"הסוף ידוע מראש", שה' גואל את עמו. וגם מעורר את רוחם. כשרואים איך מתקים "ואתה על במותימו תדרוך" באופן מופלא - צריך מאד לא להתבונן כדי לומר כאילו יש איזשהו תהליך של "תקיא הארץ"...

הגאולה של עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, היא תהליך. זה לא איזה זבנג וגמרנו.

זה נושא ארוך מאד, מצריך לימוד, ולא כאן מקומו. רק להעיר על העיקרון.

וכבר כתב הרב קוק זצ"ל: "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דיברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחניים, ווודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב האדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה, אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (אתת הדברים הללו, כתב לתלמידו הגאון הרב י"מ חרל"פ)

השומע ישמע - והחדל יחדל.

מי שרוצה להסתכל במבט מר של הבנה חיצונית של פסוקים (שזה בערך כמו לפסוק הלכה מהחומש..), עניינו.

הרב קוק זצ"ל, השקיע בנושאים האלה כנראה יותר מכל מי שהיה כשהחלה להתעורר שיבת ציון של זמננו. אני סומך על דבריו (ועל דברי האוה"ח הק' שהוזכרו מקודם, ועל דברי הרב אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה" ועוד ועוד..). נראה לי שגם המציאות סומכת על זה..

בתורה עצמה רואים עד כמה הקב"ה הוא א-ל קנא שכמה וכמה פעמים המית קבוצות גדולות בקרב עם ישראל, ולא איזה סבא'לה נחמד מתוך הלהיט "ה' יתברך תמיד אוהב אותי".

מדינות יהודיות נחרבו בזו אחר זו, בהתאם למאמר התורה. למה שגורלנו יהיה שונה? כי הרב קוק החליט אחרת?

תודה

בגדול בחירות זה בסך הכל סקר עמדות

הרעיון הוא להגיע למצב בלי חובות בלי דאגות כלכליות וכו'? או שאני טועה...?

לקחת אחריות ומשמעת על דברים נוספים? או רק פיננסיים?

תרגם לכולנו. אפשר? תודה!

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.

ואולי טוב שכך

היום אתה סבבה עם בשר?

עוזרת בית

על

לקיחת אחריות

לקום ממקומות נמוכים

להתבונן על הפסיכולוגיה של החיים

להגשים חלומות

אולי הרוב נקי

שראיתי בספר אורחים באחת הארצות בחו"ל, בין חוות דעת מתפעלות

בספר מבקרים באחת האכסניות בחו"ל - בין שלל משפטי התפעלות

(מהארץ ההיא) בשלל שפות.

כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק "מקצר רוח ומעבודה קשה", שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו', עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם, ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת.

ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר: "ואם יש לך אמונה – אין לך אמונה בעצמך" (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט), והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה "כי מי בז ליום קטנות" (זכריה ד י) – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא? "קטנות" שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו: "קטנות אמונה", אבל מדקדוק לשון הגמרא - שאמרו שם "קטנות שהיה בהם" - נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן.

ויש לפרש לפי זה, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך; ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם - מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פרוש רש"י לזה:

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו, שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך.

יש כמה בסגנון שבגדול מדברים בערך את אותו מנגנון רגשי.

ועוד משהו יש, אבל זה לא ברשת. זה איזה קורס קצר שעברתי בסוף 2019. חלק מהמשתמשים פה יודעים מה הסיפור.

כלומר היכולת להציב גבול לתהליכים שרצים בנפש ולהפנות אותם לזמנים שמתאימים לי להתעסק איתם.

והעתק קישור

הכותרת אחרי לחיצה על play

קישור ליוטיוב, לסרט

כלומר ברגע שרושמים בטקסט של התגובה את הקישור, הקישור מייד מתורגם להצגת הסרטון שאליו הקישור מוביל.

רק מלהיזכר בשמו של הסרט, עורי נעשה חידודין חידודין והלב רוטט.

אני יכול לחלק את חיי ללפני ואחרי שראיתי אותו.

וכן, ראיתי אותו הרבה יותר מדי פעמים...

איך התוכן של הסרט לדוס ממוצע?

אחת בין גבר לאשה, אחת בין שני גברים.

לא זכור לי שיש משהו בעייתי נוסף

לפחות על פי תקצירים (באנגלית). ושלא אובן לא נכון - יש בי אמפתיה עצומה כלפי להט"בים, אני לא מזלזל לרגע באתגרים שלהם, וסולד מהומופוביה. לא צפיתי, אך נשמע שזו פרופוגנדה שעניינה לדבר אל הרגש ולנסות לגרום לדתיים, (מכוון כלפי אוכלוסיה נוצרית, אך תקף גם ליהודים) שרואים סתירה (בצדק) בין מימוש נטייה הומוסקסואלית ובין הדת, להעדיף את ערכי הפרוגרסיביזם על פני ערכי הדת.

אני חלילה לא אומר שצריך להתעלם מהמצוקות של בני אדם. אך כן חושב שצריך לפחות להכיר בכך שתעמולה להט"בית היא 'בעייתית' בלשון המעטה עבור הדוס הממוצע...

כשיש נער שמספר להורים שלו שהוא הומו,

הדבר האחרון שנכון לעשות זה להפיל עליו את המלחמה בין השמרנים / דתיים לבין הפרוגרס / חילונים.

הוא בשר ודם, הוא צריך משפחה תומכת כמו כל אדם אחר, הוא לא עשה דבר רע בכוונה, הוא לא צריך להיזרק מתחת לגלגלי המשאית בשם קדושת המחנה.

הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי כולל השמות שלא שונו, מתאר נער בשם בובי שאמא שלו עשתה הכל כדי לשנות אותו. טיפולי המרה, פתקים ''מעצימים'' בכל הבית, דאגה לו לדייטים עם בחורות שהיא מלמדת בכנסייה, וכשהוא סיפר לה שהוא מאוהב בגבר - היא אמרה שהוא לא הבן שלה יותר (אני מתמצת כאן סרט של שעה וחצי בחצי פסקה, מן הסתם הכל יותר מורכב מזה אבל אלה עיקרי הדברים).

הוא נזרק מהבית, עבר לחיות עם קרובי משפחה במדינה רחוקה, אבל המשפט של אמא שלו ''לא יהיה לי בן הומו'' ביחד עם ההטפה הדתית שספג נגד עצמו, הובילו אותו להתאבד. לקפוץ מגשר.

בהתחלה אמא שלו אמרה שהוא התאבד בגלל שהנשמה שלו לא עמדה בכל החטאים שהוא עשה או משהו כזה, והאשימה אותו שחייו המופקרים הובילו למותו. היא התאבלה לא רק על זה שהוא מת, אלא גם על זה שהוא בוודאות יישרף באש הגיהינום.

לאחר מכן, בתהליך שנמשך זמן רב, ובעזרת מפגשים עם הורים אחרים, אמא שלו הבינה לאט לאט שהוא לא התאבד בגלל מה שהוא היה, אלא בגלל איך שהיא התנהגה אליו.

בסוף התהליך, היא הפכה בעצמה לפעילה למען זכויות להט''ב, ואפילו נשאה נאום בפני מועצת העירייה שלה. משפט אחד שהיא אמרה שם קרע לי את הלב, כי הוא החזיר אותי בדיוק לנער המפוחד שהייתי, בזמן שהרבנים בישיבה והחברים בחדר האוכל היו מדברים על ה''סוטים'' וה''בהמות'' שהם בעצם... אני.

במקור:

Before you echo condemnation from your pulpits and within your homes, please think and remember: a child is listening

בעברית:

לפני שאתם מהדהדים דברי שנאה וגינוי בביתכם או במקום הפולחן שלכם, תחשבו שוב ותזכרו: יש ילד שמקשיב.

כן, אני הייתי הילד שמקשיב. שמקשיב לרעל. שמקשיב וסופג. ומבין שהוא טמא. מבין שהוא בהמה. מבין שאין לו מקום בעולם.

אתה יכול לחפש בהיסטוריה שלי מכתב שכתבתי לרב שרלו לפני 18 שנה כשהייתי בן 15. נער בן 15 שכותב לרב שהוא לא מבין למה כולם שונאים אותו. שהוא לא מבין למה הוא בהמה. שהוא לא מבין מה הטעם להישאר בחיים. בן 15! וכבר הפנמתי בצורה הכי עמוקה שיש את השנאה והרתיעה כלפיי, למרות שהחברים והרבנים כלל לא ידעו שאני משתייך לאותה קבוצה עליה הם מדברים.

ומה הכי מדהים?

שים לב מה בובי בעצמו כתב ביומן שלו כשהוא היה בן 16:

''אני לא יכול לתת לאף אחד לגלות שאני לא סטרייט. זה יהיה כל כך משפיל. החברים שלי ישנאו אותי. הם אולי אפילו ירצו להרביץ לי. והמשפחה שלי? שמעתי אותם במקרה. הם אמרו שהם שונאים הומואים, ואפילו אלוהים שונא הומואים. הומואים הם רעים, ואלוהים שולח ילדים רעים לגיהנום. זה באמת מפחיד אותי כשהם מדברים עליי."

אתה קולט שהוא כתב את זה כמעט 20 שנה לפני שאני נולדתי, בקצה השני של העולם? ובלי להכיר אותו או את הסיפור שלו, עשרות שנים אחרי שהוא כבר מזמן היה מת, אני כתבתי דברים כ''כ דומים לרב שרלו?

זה לא פוליטיקה, לא פרוגרס, זה כאב עצום שחוצה דתות, תרבויות ויבשות. המחשבה על כך שאני כתבתי מכתב כ''כ דומה לשלו, פשוט מצמררת אותי.

הסרט הזה שינה את החיים שלי בכל-כך הרבה מובנים. פנימיים וחיצוניים. שינה את המשפחה שלי. שינה את ההורים שלי. שינה את אמא שלי.

לדעתך זו תעמולה?

תעמולה למה? לזה שהורים לא צריכים לדחוף את ילדיהם לאבדון?

אין בסרט הזה מילה אחת על נישואי להטבים. אין חקיקה פרו להטבית, אין תקציבים לעמותות להטביות, אין אימוץ, אין פונדקאות, אין ידועים בציבור. הסרט לא מדבר בשום שלב על פוליטיקה, על ימין או שמאל, על זכויות אדם או זכויות אזרח.

הוא מדבר אך ורק על לא לשנוא אנשים להט''בים ולא להחדיר להם למוח כמה אלוקים שונא אותם. על נער אחד בודד שהתאבד בגלל השנאה של אמו.

ובכל מקרה, זה מבוסס על סיפור אמיתי. מה יהיה סרט שאינו תעמולה בעיניך? אם זה היה נגמר בהתאבדות שלו, בלי השלב שבו האמא מתחרטת על מעשיה? הרי זה מה שהיה במציאות, אז לשנות את זה כדי שלא ינגוד אג'נדות מסוימות?

זה סרט על טרגדיה, לא סרט פוליטי.

כשהייתי בישיבת הסדר, שלחתי אותו למי שהיה הר''מ שלי בשמינית כדי שיצפה.

הוא ענה לי אחרי כמה שעות בהודעת אסמס עם 3 מילים:

ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

הרב הזה הוא שמרן מארץ השמרנים, קראנו לו כל התלמידים ''דוס טרור'', אבל הוא לא ראה תעמולה אלא סיפור מרגש על נער אחד שפשוט היה הומו.

מייל ששלחתי למרי גריפית', אמא של בובי, לפני 15 שנים, בשנת תשעא 2011:

Hello. My name is Moshe, I am a 18 years

old, an Orthodox Jew from Israel. Last

Month, when I was in Yeshiva (Jewish

Studies Institute), I saw the movie

first time.I found many similarities

between Bobby's Christian family, and

my

Jewish family. Both believed that

homosexuality is a sin, that homosexuals

are condemned to hell. That's why it

was

so easy to identify with Bobby's pain,

with lack of understanding and

acceptance he felt, with the feeling

that his family would not accept him as

he is. When I saw the end of the movie,

my heart filled with hope. I saw an

example that religious people can

change, can get the difference, if they

so wish. I showed the film to my friends

from the yeshiva, and they told me that

the film changed them. Now they

understand the hardships of their gay

friend, Now they understand that the

Bible can not be an excuse for hartred.

I showed the film also my rabbi, and he

summarized it in three words: I saw, I

was excited, I cried.

From here, I want to praise you, Mary,

that you're a brave woman. Not given up

on love and acceptance, even after it

seemed it was too late. Thanks to your

strength, you success to emotion of

thousands of people, and success to add

understanding to the world.

Among Jews,

there is a common greeting, "yashar

koach", which means you'd be hard to

continue what you're doing now. So

yashar koach, and much happiness and health.

Moshe, Israel.

זאת התשובה של מרי, שנפטרה לפני 6 שנים:

LOVE KNOWS NO BOUNDARIES.

Moshe, YOUR KIND LETTER EXPRESSES THAT VERY WELL.

THANK YOU VERY MUCH.

PEACE AND LOVE TO YOU AND YOURS ON YOUR JOURNEY.

MARY GRIFFITH AND FAMILY

נ.ב.

במקור היה כתוב שמי האמיתי, שיניתי כאן למשה כדי למנוע זיהוי.

תרגום גוגל:

שלום. שמי משה, אני בן 18, יהודי אורתודוקס מישראל. כשהייתי בישיבה, ראיתי את הסרט בפעם הראשונה. מצאתי קווי דמיון רבים בין משפחתו הנוצרית של בובי לבין משפחתי היהודית. שתיהן האמינו שהומוסקסואליות היא חטא, ושדינם של הומוסקסואלים הוא להישלח לגיהינום. לכן היה לי כל כך קל להזדהות עם הכאב של בובי, עם חוסר ההבנה והקבלה שהוא חש, ועם ההרגשה שמשפחתו לא תקבל אותו כפי שהוא.

כשראיתי את סוף הסרט, לבי התמלא תקווה. ראיתי דוגמה לכך שאנשים דתיים יכולים להשתנות, יכולים להכיל את השונה, אם רק ירצו בכך. הראיתי את הסרט לחבריי מהישיבה, והם אמרו לי שהסרט שינה אותם. עכשיו הם מבינים את הקשיים של חברם ההומו, עכשיו הם מבינים שהתנ"ך אינו יכול להוות תירוץ לשנאה.

הראיתי את הסרט גם לרב שלי, והוא סיכם אותו בשלוש מילים: ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

מכאן, אני רוצה לשבח אותך, מרי, על היותך אישה אמיצה. שלא ויתרה על אהבה וקבלה, גם לאחר שנראה היה שכבר מאוחר מדי. בזכות הכוח שלך, הצלחת לרגש אלפי אנשים, והצלחת להוסיף הבנה לעולם. בקרב יהודים ישנה ברכה נפוצה, "יישר כוח", שמשמעותה איחול שיהיו לך כוחות להמשיך במה שאת עושה כעת. אז יישר כוח, והרבה אושר ובריאות.

משה, ישראל.

תרגום התשובה:

לאהבה אין גבולות.

משה, מכתבך החם מבטא זאת היטב.

תודה רבה לך.

שלום ואהבה לך ולשלך במסעך.

מרי גריפית' והמשפחה

הדבר הכי חשוב זה קודם כל לקבל את המצב הקיים. בטוב. לאהוב את המערכת כפי שהיא. לאהוב את הגוף כפי שהוא, לאהוב את הנפש כפי שהיא. להיות מחובר במנגנונים הפנימיים (כי ניתוק פנימי זה קודם כל רעל הורג).

אחר כך, אחרי שאוהבים. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה זה פועל. "טיפולי המרה" הם בגדול שנאה עצמית כדי לכפות על המערכת כמו שמרקידים בעלי חיים בקרקס. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה ולהיות מוכן להיות מופתע מהתשובות. ה"הצלחה" במקרה הזה היא תהליך שהתוצאה שלו תהיה חיים טובים יותר ומאוחדים יותר. אחרי שבן אדם חי בשלום ובטוב עם עצמו, אולי הגורם שרצינו לשנות ישתנה ואולי לא. זה תוצר לוואי מבורך אבל קשה מאוד שזה יהיה יעד.

תודה שכתבת

אבל הסרט עוסק בנער שהתאבד ונותן דגש בעיקר על הצד הנפשי. על איך שאנחנו יכולים להתייחס בקלות ראש למצוקה אמיתית של מי שמסביבנו. במיוחד אם אנחנו בעלי השפעה עליו.

ראיתי את הסרט ואפילו בכיתי🫣

אני לא בא להמליץ לראות את הסרט, אבל לא כדאי למהר לשלוף את קלף האג'נדות בכל עיסוק בנושא הזה (ולהיזהר גם כן אנחנו מאג'נדות דורסניות שאין להן באמת שייכות בקדושה)

כמובן שבסוף הסרט האמא נהיית פעילה למען זכויות להט"ב, אבל הדגש הוא יותר האמפתיה ופחות העיסוק הפוליטי..

יש כאן נקודה חשובה: אפשר לבקר מסרים מסוימים בסרט, ובו בזמן להכיר בכאב האנושי שהוא מנסה להציג. לפעמים לפני הוויכוח על אג'נדות, צריך פשוט לעצור, להקשיב למצוקה של אדם אחר ולזכור שלמילים וליחס שלנו יכולה להיות השפעה עמוקה.