שלום לכולם, אשמח לעצות מחכימות לגבי הבכורה שלנו..עיניים זוהרות

בת 3.5, ילדה נהדרת, פיקחית, מפותחת, בוגרת, שובבה, מתוקה, מפרגנת ( וכן הלאה, זה לא ייגמר קורץ )

 

בימים האחרונים היא חסרת מנוחה, מטרידים אותנו שני עניינים, שכמובן קשורים אחד בשני:

 

א. היא התחילה, לאחר חצי שנה של חסד והרעפת אהבה, להציק בלי סוף לאחות הקטנה והיחידה בת 7 חודשים.

להציק ממש בלי סוף.

היא לוקחת לה כל משחק שרק מגיע אליה/ לוחצת לה על היד או הרגל או הבטן בחוזקה/ צועקת לה באוזן...

בקיצור, אני כאימא משתגעת, תופסת את עצמי לא ערוכה כלל לקנאה שצצה פתאום.

אני לא מוכנה לאפשר לה להכאיב או להציק לתינוקת, ומצד שני ממש לא רוצה לכעוס עליה ולהתרות בה כל הזמן.

אחרי הצהריים האחרונים בבית היו ממש קשים, ורק בחוץ איכשהו הגדולה מצאה לעצמה מנוח ועיסוקים אחרים.

 

ב. הגברת דורשת מוצץ.

בינקותה גמלה את עצמה ממוצץ בגיל חצי שנה.

ומאז ועד עכשיו הוא לא חסר לה.

ומה שמעניין, זה שאחותה התינוקת אינה משתמשת במוצץ כמעט, רק כשהולכת לישון, כך שהיא רואה את זה פעם ביום לכל היותר.

למה פתאום היא דורשת, ובצורה היסטרית ממש? אין לנו מושג.

יום אחד בכתה ממשהו וממש התחננה- תני לי מוצץ, אני בוכה, אני רוצה חוצץ שיעזור לי לא לבכות... ביום אחר בכתה כשלא נרדמה בכתה שזה בגלל שאין לה מוצץ...

כשהיא ראתה שאין לה דרך לקבל מאיתנו מוצץ- השיגה לעצמה אחד והחביאה אותו מתחת לכרית.... מצאנו אותו כשהשכבנו אותה. 

נדהמנו...

לקחנו בעדינות והסברנו שזה עלול להרוס לה את השיניים, וכו', ושעדיף שתחבק בובה במקום זה... שום כלום, היא ממש בכתה בוכה

והיום כשיצאנו לקניות בשתי חנויות שונות היא נצמדה בכוח למדפים של המוצצים, ולא הסכימה לזוז בשום אופן. "אני צריכה מוצץ ואתם לא מסכימים לי, זה לא יפה לכם" ועוד על זו הדרך.

בסופו של  דבר שידלתי אותה שאקנה לכבודה משהו של גדולות, וקנינו לה גומיות שיער חדשות.

 

הצילו, מה עובר עליה?

ומה עושים??????

איך מרגיעים את ההצקות ואיך מעניקים לה משהו מנחם אחר במקום מוצץ?

 

( נקודה שאולי חשובה- יש לילדה נוזלים באוזניים שגררו ירידה בשמיעה, התחלנו לטפל היום ואם לא יעבור תוך שבועיים נעבור לניתוח כפתורים. יכול להיות קשור? )

 

תודה מראש לעונים!!!

ההורים האבודים....

אחותה הקטנה פשוט מתחילה להראות נוכחות.אמא קטנה

זה הכל.

 

עד כה התינוקת היתה קטנה, יכול להיות שעכשיו היא כבר זוחלת ו"לוקחת" לך כאמא יותר זמן מלפני כן.

 

מה הבעיה לתת לגדולה גם מוצץ?

אני הייתי באותו רגע פשוט נותנת לה וזה היה נגמר באותו ערב, הי אהיתה נזכרת שזה כלל לא נוח ומזניחה את הרעיון.

עכשיו כשיצרתם על המוצץ וטו, תחשבו איתה מה יעשה לה הכי כייף.

אולי בקבוק כמו של תינוקות?

 

וכמובן התשובה הנכונה היא- להרבות בצומי חיובי.

עד כמה שניתן.

וזה אפעם לא נגמר, תמיד הם ירצו עוד , תמיד יצטרכו את האישור שלנו ההורים שאנחנו אוהבים אותם וזה הכי טבעי וטוב שיש.

וחוצמיזה שלבכורים הרבה פעמים יש נטיה לרצות את אמא רק בשבילם...

ההבאים בתור כבר נולדים למצב של חלוקה הוגנת...חצי חיוך

 

ורעיון קטן- אולי לתת לה המון תפקידים שמיוחדים לילדים גדולים וליצור לה חוויות מזדמנות איתך ולהגדיר לה אותם כך " שהיא יכולה ומותר לה כבר לעשות כך וכך עם אמא כי היא כבר בין הגדולים"

 

היי, תודה רבה על התגובה, העליתי את השאלה לפניעיניים זוהרות

שנודעה לי בשורת האיוב האיומה... לא מצליחה להתרכז בכלום... מעריכה מאוד שישבת וחשבת בשבילנו.

 

שכחתי לציין שבערב הראשון שהיא ביקשה מוצץ, נתנו לה בכיף.

זה פתח לה תיאבון לעניין...

ובקבוק יש לה עדיין...

 

אמשיך מחר, אני לא מאופסת...

 

 

כמעט כאילו אני כתבתיאמא!!

גם אני עם תינוקת בת שבעה חודשים שהבאה מעליה (בת שלוש) קיבלה באהבה רבה

ופתאום עכשיו הקנאה חוגגת....

וגם היא נגמלה ממוצץ (לפני כמה חודשים טובים, מיוזמתה) ופתאום רוצה שוב...

כמה דברים שאני מנסה לעשות, אולי יעזור אצלכם:

- לגבי המוצץ- אצלי לפחות היא התחילה להכניס המון דברים לפה בתור מוצץ וזה התחיל להיות מאד מסוכן...

הבהרתי לה באופן מאד חד משמעי מה מותר להכניס לפה ומה אסור.

לי זה נראה נובע מאותו מקום בדיוק- הקטנה חוקרת את העולם בעזרת הפה

וגם היא רוצה להיות כמוה.

דיברנו גם למה זה לא בריא מוצץ והגענו להחלטה משותפת שכאשר במשחק היא התינוקת,

מותר לה לשים בפה קצת זמן מוצץ של משחק.

בינתים זה די מספק אותה.

- באופן כללי: המון העצמות של כמה כיף להיות גדולה, 

דיבורים על פינוקים של גדולים והנאות של גדולים

- לנסות למצוא כמה שיותר זמן איכות איתה לבד

- לשתף אותה בטיפול- לתת לה את תפקיד האחות הגדולה:

לשים מוצץ, להביא טיטול, לשמור שאין דברים מסוכנים על השטיח (למרות שכבר בדקת בעצמך),

להמליל כמה היא אוהבת אותך- תראי איך היא צוחקת כשהיא רואה אותך.

 

אצלנו משתפר בהדרגה איטית מאד.... מתאמצת לשמור על קור רוח ולא לכעוס לפעמים....

ראיתי שזה החמיר מאד כשהיא ראתה שזה מכעיס אותי (גם ההצקות וגם המוצץ)

 

וואו... גם מה שאת כתבת כאילו נשפך מעטי...עיניים זוהרות

אני מרגישה כמוך ממש שכשהא רואה שאני כועסת או נלחצת, היא רק ממשיכה ביתר שאת.

אני עובדת הרבה על תשומת לב חיובית, כל הזמן מדברת על כמה היא גדולה ועוזרת ושומרת, ומשתמשת ממש כמעט באותם הרעיונות שלך.

 

לגבי המוצץ- היא באמת מסתפקת בו לזמני משחק?

כי אצלנו זה מרגיש כבר על גבול המשהו רגשי חזק שהיא מחפשת.. ואחרי שהרשינו לה פעם לשחק היא ממש לא מרפה...

 

החלטתי ללכת איתה על זמני איכות, להניח את התינוקת אצל המטפלת ולהישאר איתה לבד קצת.

יש רעיונות מה אנחנו  יכולות לעשות בימים לוהטים כמו אלו?

נורמלי ומוכר לגמרי.+mp8אחרונה

גם בת הארבע שלי הופיעה פתאום יום אחד לגן עם מוצץ של התינוקת (ואני אפילו לא ראיתי שיצאה איתו),

וגם היא לא ממש מרוצה מההתפתחות של בת החצי שנה ומעודף הצומי שהיא מקבלת.

 

להתייחס לזה כגל חולף,

לא להיבהל.

 

רק לדרוש בתוקף שההצקות ייפסקו- אם זה משהו שיכול להזיק. לעודד אותה ולהעצים את מעמדה כאחות הגדולה שיכולה ללמד את התינוקת ולעזור לה, 

 

בהצלחה ורוב נחת!!

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך