נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

שנודעה לי בשורת האיוב האיומה... לא מצליחה להתרכז בכלום... מעריכה מאוד שישבת וחשבת בשבילנו.

שכחתי לציין שבערב הראשון שהיא ביקשה מוצץ, נתנו לה בכיף.

זה פתח לה תיאבון לעניין...

ובקבוק יש לה עדיין...

אמשיך מחר, אני לא מאופסת...

גם אני עם תינוקת בת שבעה חודשים שהבאה מעליה (בת שלוש) קיבלה באהבה רבה

ופתאום עכשיו הקנאה חוגגת....

וגם היא נגמלה ממוצץ (לפני כמה חודשים טובים, מיוזמתה) ופתאום רוצה שוב...

כמה דברים שאני מנסה לעשות, אולי יעזור אצלכם:

- לגבי המוצץ- אצלי לפחות היא התחילה להכניס המון דברים לפה בתור מוצץ וזה התחיל להיות מאד מסוכן...

הבהרתי לה באופן מאד חד משמעי מה מותר להכניס לפה ומה אסור.

לי זה נראה נובע מאותו מקום בדיוק- הקטנה חוקרת את העולם בעזרת הפה

וגם היא רוצה להיות כמוה.

דיברנו גם למה זה לא בריא מוצץ והגענו להחלטה משותפת שכאשר במשחק היא התינוקת,

מותר לה לשים בפה קצת זמן מוצץ של משחק.

בינתים זה די מספק אותה.

- באופן כללי: המון העצמות של כמה כיף להיות גדולה, 

דיבורים על פינוקים של גדולים והנאות של גדולים

- לנסות למצוא כמה שיותר זמן איכות איתה לבד

- לשתף אותה בטיפול- לתת לה את תפקיד האחות הגדולה:

לשים מוצץ, להביא טיטול, לשמור שאין דברים מסוכנים על השטיח (למרות שכבר בדקת בעצמך),

להמליל כמה היא אוהבת אותך- תראי איך היא צוחקת כשהיא רואה אותך.

אצלנו משתפר בהדרגה איטית מאד.... מתאמצת לשמור על קור רוח ולא לכעוס לפעמים....

ראיתי שזה החמיר מאד כשהיא ראתה שזה מכעיס אותי (גם ההצקות וגם המוצץ)

אני מרגישה כמוך ממש שכשהא רואה שאני כועסת או נלחצת, היא רק ממשיכה ביתר שאת.

אני עובדת הרבה על תשומת לב חיובית, כל הזמן מדברת על כמה היא גדולה ועוזרת ושומרת, ומשתמשת ממש כמעט באותם הרעיונות שלך.

לגבי המוצץ- היא באמת מסתפקת בו לזמני משחק?

כי אצלנו זה מרגיש כבר על גבול המשהו רגשי חזק שהיא מחפשת.. ואחרי שהרשינו לה פעם לשחק היא ממש לא מרפה...

החלטתי ללכת איתה על זמני איכות, להניח את התינוקת אצל המטפלת ולהישאר איתה לבד קצת.

יש רעיונות מה אנחנו  יכולות לעשות בימים לוהטים כמו אלו?

גם בת הארבע שלי הופיעה פתאום יום אחד לגן עם מוצץ של התינוקת (ואני אפילו לא ראיתי שיצאה איתו),

וגם היא לא ממש מרוצה מההתפתחות של בת החצי שנה ומעודף הצומי שהיא מקבלת.

להתייחס לזה כגל חולף,

לא להיבהל.

רק לדרוש בתוקף שההצקות ייפסקו- אם זה משהו שיכול להזיק. לעודד אותה ולהעצים את מעמדה כאחות הגדולה שיכולה ללמד את התינוקת ולעזור לה, 

בהצלחה ורוב נחת!!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...