וואי, אני ככ מבולבלת מכל הסיפור..
למה זה קרה??!!
מה עושים עכשיו??
מצד אחד אסור להראות לערבים שהתייאשנו, צריך להראות להם שאנחנו חזקים וששום דבר לא ישבור אותנו ושאנחנו ממשיכים להתנהל כרגיל.
אבל מצד שני אי אפשר להמשך להתנהל כרגיל.. מקרה כזה אסור לשכוח, זה מקרה שפגע בכל עמ"י.
אז מה עושים??
אני לא נוסעת הרבה באוטובוסים, אני לא צריכה ב"ה ולא קונה תרופות, אני לא מתדלקת ואני לא עושה קניות..
אז איך אני יכולה להתמודד בחיי היומיום? לא בדברים הגדולים..
כי בעצם צריך להמשיך לחיות כרגיל, לשמוח ולצחוק עם חברות, ללכת לטיולים וכו..
ובמקביל לא לשכוח אותם.. זה קצת סותר..
את בוכה כל יום על כל החיילים שנהרגו במלחמות? על הצדיקים שנרצחו סתם ככה כי הלכו ברחוב? או אכלו במסעדה?
ה' עוזר לנו והוא משכיח את הכאב.גזרה על המת שישכח מן הלב.
זה עובר. לא צריך לחיות עם זה כל החיים. טוב להם,וזהו. הלוואי שאזכה להגיע למה שהם הגיעו.
שלושה ימים לבכי, ושבע למספד, ואח"כ חודש ושנה וזהו. יום אחד בשנה מזכירים אותם. לא צריך יותר מזה.
ה' יודע מה עושה לנו. והוא כ"כ טוב ומרחם שהוא בכוונה עשה לנו ככה. ההלכה והיהודות זה הדבר הכי נפלא ובריא שיש
זהו?! יחזור לחיים רגילים?!
לא צריך לזכור אותם??!
לא צריך לזכור את זה ולא להמשיך כאילו לא קרה כלום!?
השלימה, לתת מטבע לצדקה.
לוידת מה.
תבכי, תעשי הפסקה קצרה מהבילויים בחופש, אבל תמשיכי.
אנחנו לא יכולים להשאר בזה. זה גדול עלינו
משיכים להאמין בה' יתברך, שכל מה שקורה, כל מה שהוא עושה, זה בשבילנו. רק בשבילנו. גם אם קשה לנו לראות את זה..
מותר ליפול, אבל צריך גם לדעת לקום אחכ..
בוכים. מתפללים. קורעים את השמיים. מותר לבכות. אבל בבקשה, בשביל העם שלך, בשבלינו, לא להישבר..
להמשיך בחיים. להראות לנבלות האלה שהם לא שוברים אותנו.
שאנחנו ממשיכים לחיות היבודה ושומרון. שאנחנו ממשיכים לקחת טרמפים. שאנחנו ממשיכים לשמוח ולהתפלל ולהאמין.
היום זה יום שצריך להשתמש בכל הכוחות שיש לנו. כולם. ולעלות איתם, בעז"ה.
זו דעתי.
ובאמת שכל הסיפור הזה גרם לי לפחד..
אני ממש אוהבת לסוע בטרמפים, אני העדפתי טרמפים על הסעה לאולפנה..
אבל אחרי המקרה אני ממש מפחדת.. למרות שאני נוסעת רק מהיישוב עם אנשים שאני מכירה..
אתמול נגיד תפסתי טרמפים ואז איזה אותו עצר והיה שם איש ואישה בני חמישים כזה.. לא דתיים, לא מהיישוב..
שאלתי לאיפה הם מגיעים, והם אמרו לי וזה לא עזר לי.. אז אמרתי תודה והאוטו המשיך לסוע כמה סנטימטרים, פתאום הוא נעצר, שניהם יצאו מהאוטו והלכו כזה אחורה.. לכיווני.. כמעט חטפתי התקף לב.. אחרי כמה שניות גיליתי שהם החליפו מקומות..
כאילו עכשיו כל דבר הכי קטן שקורה ישר עושה לי כזה משו ומפחיד אותי..
ובד"כ אני בנאדם חזק בדברים האלה.. אני כאילו "המתנחלת" של השבט.. שבעד מאחזים וזה..
ופתאום הכל מפחיד אותי..
מקווה שהייתי ברורה..(:
התפללנו, הוא החליט שלא.
ואנחנו לא מתייאשים. רק מתחזקים.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
