הסיבה היא שהנהג החליט להיות מצחיק או משהו בסגנון.
אני לא מבינה את זה, וזאת לא הפעם הראשונה שאנשים מצחיקים את עצמם בלי לשים לב שזה על חשבוני.
מה שאירע זה שהמתנתי בתחנת האוטובוס ובינתיים ניהלתי שיחת טלפון עם אשה קמנסה לעזור לי למצוא מסגרת מגורים מתאימה.
הנחתי שיהיה פשוט מאוד לעלות לאוטובוס מבלי להפסיק את השיחה.
האוטובוס הגיע, עליתי, והגשתי לנהג את כרטיס השירות הלאומי שלי. תיארתי לי שייתן מבט, יהנהן ויסמן לי לשבת, כמו שקורה בדרך כלל.
אלא שהנהג לקח מידי את הכרטיס והכניס אותו לכיס חולצתו. עמדתי המומה לרגע, מבולבלת ותוהה.
שאלתי אותו למה הוא לקח לי את הכרטיס והוא ענה שאני יודעת למה. נבהלתי, התחלתי לחשוב איזה פשע עשיתי. האם אחת מהדמויות שלי פגעה בנהג מבלי שידוע לי? האם אני עבריינית?
הרגשתי כמו תלמידה נזופה בכיתה שהמורה אומרת לה ללכת למנהל ושהיא נודעת למה. זה היה משפיל.
גימגמתיקצת וביקשתי את הכרטיס בחזרה עד שהנהג הואיל להעניק לי רמז שבעקבותיו הבנתי שכל הבעיה היא שטרם קיבלתי בול חדש לחודש שהתחיל עכשיו והכרטיס שלי פג תוקף.
נשמתי לרגע בהבנה שזה הכל, ולא עשיתי שום דבר רע. הסברתי לו שהרכזת שלי אושפזה ונבצר ממנה להעניק לי בול מעודכן. הוא אמר שהוא מוותר לי הפעם והחזיר לי סוף סוף את הכרטיס שלי.
עדיין מבולבלת, חיפשתי לי מקום לשבת. אבל הנהג קרא לי לחזור ולא הצלחתי להבין מה הוא רוצה. עד שהנוסעת שישבה מאחוריו הסבירה לי בפשטות שהוא דורש שאשלם.
שילמתי בידיים רועדות והלכתי לעמוד במעבר מחוסר מקום ישיבה. בקושי חנקתי את הדמעות.
למה אני מספרת לכם?
משתי סיבות; האחת שתדעו שגם התנהגויות קטנות ובלתי מזיקות לכאורה, עלולות לפגוע. והשניה לדעת איך היו מרגידות בנות אחרות במקומי והאם התחושות שלי יוצאות דופן כי אני שונה או נורמטיביות.
אני לא מבינה את זה, וזאת לא הפעם הראשונה שאנשים מצחיקים את עצמם בלי לשים לב שזה על חשבוני.
מה שאירע זה שהמתנתי בתחנת האוטובוס ובינתיים ניהלתי שיחת טלפון עם אשה קמנסה לעזור לי למצוא מסגרת מגורים מתאימה.
הנחתי שיהיה פשוט מאוד לעלות לאוטובוס מבלי להפסיק את השיחה.
האוטובוס הגיע, עליתי, והגשתי לנהג את כרטיס השירות הלאומי שלי. תיארתי לי שייתן מבט, יהנהן ויסמן לי לשבת, כמו שקורה בדרך כלל.
אלא שהנהג לקח מידי את הכרטיס והכניס אותו לכיס חולצתו. עמדתי המומה לרגע, מבולבלת ותוהה.
שאלתי אותו למה הוא לקח לי את הכרטיס והוא ענה שאני יודעת למה. נבהלתי, התחלתי לחשוב איזה פשע עשיתי. האם אחת מהדמויות שלי פגעה בנהג מבלי שידוע לי? האם אני עבריינית?
הרגשתי כמו תלמידה נזופה בכיתה שהמורה אומרת לה ללכת למנהל ושהיא נודעת למה. זה היה משפיל.
גימגמתיקצת וביקשתי את הכרטיס בחזרה עד שהנהג הואיל להעניק לי רמז שבעקבותיו הבנתי שכל הבעיה היא שטרם קיבלתי בול חדש לחודש שהתחיל עכשיו והכרטיס שלי פג תוקף.
נשמתי לרגע בהבנה שזה הכל, ולא עשיתי שום דבר רע. הסברתי לו שהרכזת שלי אושפזה ונבצר ממנה להעניק לי בול מעודכן. הוא אמר שהוא מוותר לי הפעם והחזיר לי סוף סוף את הכרטיס שלי.
עדיין מבולבלת, חיפשתי לי מקום לשבת. אבל הנהג קרא לי לחזור ולא הצלחתי להבין מה הוא רוצה. עד שהנוסעת שישבה מאחוריו הסבירה לי בפשטות שהוא דורש שאשלם.
שילמתי בידיים רועדות והלכתי לעמוד במעבר מחוסר מקום ישיבה. בקושי חנקתי את הדמעות.
למה אני מספרת לכם?
משתי סיבות; האחת שתדעו שגם התנהגויות קטנות ובלתי מזיקות לכאורה, עלולות לפגוע. והשניה לדעת איך היו מרגידות בנות אחרות במקומי והאם התחושות שלי יוצאות דופן כי אני שונה או נורמטיביות.
