לק"י

ולא כי הם משקיעים בחיצוניות יותר מידי.

וכמובן שיש אנשים שמשקיעים בחיצוניות בגבול ובמידה הנכונים, וכמובן שגם בפנימיות.

ועל הפולמוס בינו לבין ר' יהושוע, אפשר לקרוא בספר הנהדר של יוכי ברנדס "הפרדס של עקיבא"

"ויאהב יעקב את רחל ...  אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה".

(מדרש תנחומא, פרשת ויצא)

בקיצור כל הניסיונות לשייך לאנשים רמה רוחנית ע"פ החיצוניות שלהם, או לשייך ליופי ערך שטחי, זו טעות ביסודה.

אבל יוכי ברנדס עושה הרבה נזק לכל מי שקורא את הספרים שלה. בתור אחת שקראה בעבר את הספרים וגם הלכה להצגה שהיא כתבה (וכל זה עוד לפני שידעתי מי היא) אני יכולה להגיד בוודאות שהיא מעוותת ומכניסה הרבה זימה לסיפורי התנ"ך והופכת אותם לטלנובלות זולות, וכנ"ל עם ההלכה. יכול להיות שהיא סופרת מדהימה, אבל הספרים שלה, אלה שמדברים על סיפורי התנ"ך ועל גדולי האומה שלנו, הם בושה אחת גדולה.

ביקורת המקרא זה ממש חכם ומעניין, אם נוציא משם את המקרא ונתייחס לזה כניתוח טקסטים כלליים...

אי אפשר באמת להפריד בין הדבקים הללו- השמות, הסיפורים, כל פעם ששומעים את הסיפור המקראי, נדבק לזה
חלק ממה שכבר פגשנו- מפרשים, מדרשים ואם קראנו דברים מקולקלים, גם את הקילקול.

כמו שלא היית אוכל עוגה מדהימה שיש בה ג'וקים, אני לא אקרא ספר, גם אם כתוב מדהים, שיש בו קילקול עמוק ושורשי
ביחס לתורה ודמויות המופת של עם ישראל.
 

אבל התנ"ך לא אמור להיות מקור השראה בשביל זה. כבודו של התנ"ך מונח במקומו ואם היא רוצה לכתוב רומן אז שתמציא דמויות אחרות. אסור לעוות שום דבר שקשור לסיפורי המקרא.

מה זו דרך הביטוי הזו ?

אפשר לא להסכים עם מישהו. אני מבינה שהספרים שלה קצת סותרים את תפיסת עולמכם השמרנית. שהספרים מציגים הסתכלות עצמאית אחרת על התנ"ך והמקורות.

אבל האם בגלל שמישהו שונה מכם, זה הופך אותו למופקר ? לחסר רסן ? ולעוד כל מיני התבטאויות מזעזעות כלפי הכותבת. עוד מעט גם תציעו להקים מדורה ולשרוף את ספריה.

ותנו קצת כבוד לאדם שאתם כותבים עליו:

יוכי ברנדס נולדה בחיפה בשנת 1959 בשם יוכבד רבינוביץ לרב יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר מביאלה רמת אהרן, וגדלה בנערותה שנה אחת בבית סבה, אבי אמה, האדמו"ר מטשכויב. היא למדה בבתי ספר חרדיים של רשת "בית יעקב" בפתח תקווה ובחיפה, אולם לאחר מכן עזבה את העולם החרדי, המשיכה בלימודים אקדמיים במכללת ירושלים התורנית ולאחר-מכן באוניברסיטת בר-אילן. במשך תקופה הגישה פינה בתוכנית המסורת של הערוץ הראשון ששודרה במוצאי שבת.

ברנדס השלימה תואר שני ביהדות במכון שכטר של התנועה הקונסרבטיבית בירושלים. היא לימדה במשך שנים רבות תנ"ך ומחשבת ישראל בבתי ספר שונים, וכתבה תוכניות לימודים בתנ"ך וביהדות. משך כעשר שנים, עד 2007, לימדה במרכז שמשון-בית שמואל בירושלים, והיא מרצה בפורומים שונים בנושאי ספרות ויהדות.

בשנת 1999 הקימה ברנדס במסגרת הוצאת ידיעות אחרונות את הסדרה "יהדות כאן ועכשיו", שבה יצאו עד כה יותר מ-50 ספרים. מטרתה של הסדרה היא להביא בפני הקורא הישראלי מגוון של נושאים ביהדות ובתרבות היהודית. בין המחברים נכללים אנשי אקדמיה רבים, והספרים ערוכים במתכוון עבור הציבור הרחב, חילוני ודתי כאחד.

זה מה שהיא משדרת.
מי שכותב על אונס, בגידות כל היום זה מעיד על העולם הפנימי שלו.

בתור קוראת ספרים ותיקה אני יכולה להגיד שהיא כותבת ברמה רדודה ביותר. מבחינת הלשון והעלילה.
אני לא מבינה למה אנשים מוצאים עניין בספרים שלה.
אם זה היה מעניין הייתי יכולה אולי לקרוא למרות שאני לא מסכימה עם ההכללות שלה. אבל אני חושבת שהיא סופרת גרועה.
​
אולי אנשים מוצאים עניין בגלל ההשתלחויות שלה. אולי מזה הם נהנים. אחרת אין לי מושג למה הם רבי מכר.
 

יש שמסתכלים על התמונה הזו ורואים שם ספרות יפה ומרתקת, מבט עמוק וחדש מלווה בתובנות עמוקות.

את מסתכלת על התמונה ומכל זה את מצליחה לראות רק "אונס ובגידות" זה מעיד יותר על עולמך הפנימי ופחות על עולמה של היוצרת.

מופקרת.

זה לא הפריע לך.

צ = צביעות

ואכן, זאת תפיסת עולמי.

אדם שמחבר ספר פרשנות על התנ"ך ומתאר את גדולי האומה בצורה מזעזעת ומופרעת הוא מופקר וחסר כל רסן.

אני מבין שאת חושבת אחרת.. אבל זה עניין של השקפה לא?

את מבינה אותי ממש טוב

אם כבר בזויה, בעיני מאוד בזויה.

אבל בטח לא אנשים כמוה..

ומכובדת שנוגעת לתנ"ך יש תיאורים זולים של יחסי אישות בין הדמויות התנ"כיות? באיזה ספרות מכובדת כתוב על אחד מבניו של יעקב אבינו שכל עולמו כנער היה רצוף תאוות בשרים לגויה שהוא פגש ו"עוררה" אותו מינית?! (ע"ע "מעשה תמר").

ובאיזו רשות הופכת מחזאית, גם אם טובה ביותר, את ההלכה היהודית כרצף של כללים אפורים, נוקשים וחסרי כל קשר ו"רגש" למצוקותיהם וצרכיהם של אנשים באשר הם, ועל ידי כך גורמת לכל מי שלא מכיר את העולם ההלכתי לחשוב רק רע על העולם הזה? (ע"ע "כי בנו בחרת"). זהו חילול שם שמיים בפירוש!

מי שבוחרת לכתוב על סיטואציות זולות ומיניות, ובפירוט רב, אז כן - זה מעיד על עולמה הפנימי.

אין כאן "בחירה" של הקורא לראות את מה שהוא רוצה ולפרש את זה בדרכו שלו. אין כאן איזכורים עמומים של סיטואציות כאלה ואחרות. יש כאן סופרת שמגישה לו על מגש של כסף, ושוב - בפירוט רב, הרבה מיניות ורדידות "על חשבון" האנשים הכי גדולים בהיסטוריה של עם ישראל.

לכן אני חושבת שפשוט אסור לקרוא את הספרים שלה. מי שנוגע בכתבי הקודש צריך לעשות את זה בזהירות גדולה ובהרבה יראת שמיים, מה שהיא לא עושה ויותר מזה.

וכולם רשאים לגשת אליו.

אין לאף אחד מונופול על הפרשנות התנ"כית.

את רואה באנשי התנ"ך "מלאכים" שחפים מכל התנהגות אנושית. ואילו ברנדס רואה בהם אנשים גדולים, אבל בני אדם שכמונו מתמודדים עם קנאה, תאוות ויצרים. 

התנ"ך הוא ספר מאוד יצרי, יש בו הרבה מיניות וקנאה, ויחסים קשים בין אחים, ויחסים מורכבים בין אבות ובנים.. ובקיצור כל קשת הרגשות האנושית. (ועל כך המדרש הידוע על המלאכים ששואלים על משה "מה לילוד אשה בינינו" והקב"ה עונה להם וכי אב ואם יש לכם..)

אז נכון זה לא מתאים לפרשנות האורתודוכסית, אבל יש בהחלט לגיטימיות לכל אדם לגשת לארון הספרים היהודי וללמוד אותו ולהתחבט בו ולהפיק ממנו את תובונותיו. 

א. לפי מה שנראה בפורומים, רוב רובנו כאן דוגלים בחיים לפי ה"פרשנות האורותודוכסית" ולכן רבים מאיתנו מזועזעים מהפרשנות הספציפית שלה לגבי התנ"ך. מי שרפורמי/קונסרבטיבי/חילוני יכול להזדהות עם הפרשנות הזאת כנראה, אבל מכיוון שאנחנו לא מאמינים בפרשנות הכללית שלהם לגבי חיים יהודיים אנחנו גם לא מסכימים עם מה שאצלם/ה נחשב ללגיטימי ואצלנו נחשב ככפירה.

ב. אנשי התנ"ך הם אנשים גבוהים, כן. הם לא אנשים כמונו. ואם מישהו רוצה להביא את התנ"ך לגובה העיניים הוא צריך להעלות את הרמה הרוחנית שלו עצמו ולא להוריד את גדולי העולם האלה לרמה הרוחנית הנמוכה שלו. זה לא אומר שהוא בהכרח לא אדם ירא שמיים, אבל כמה יראי שמיים שנהיה - לעולם לא נגיע לרמה שלהם, ולכן אסור לנו בתכלית האיסור לנסות להוריד אותם ואת מעשיהם לרמה שלנו כדי ש"נבין ונזדהה" איתם.

אני מתחברת מאוד למה שהרב טאו כותב על הנושא ב"לאמונת עיתנו". יש שלא יתחברו, אבל אני אישית מאמינה שזו האמת. ואני חושבת שהרב טאו הוא עוגן מספיק חזק כדי להיתלות בו בעניין.

ג. יוכי ברנדס היא חוזרת בשאלה. היא מעידה על עצמה שיצאה מהעולם החרדי בגיל 17 ושהיא עדיין מקיימת מצוות מסויימות אבל היא נוסעת בשבת. ועל קדושת השבת כתוב שהיא גדולה יותר מקדושת יום כיפור והעונש על חילולה גדול מהעונש על חילול יום כיפור.

אדם שמחלל את הימים הקדושים ביותר ביהדות, בעיניי, הוא לא אדם ירא שמיים ולכן לא ראוי לתת שום פרשנות כזו או אחרת על אנשי וסיפורי התנ"ך.

אני בסה"כ כתבתי שרמת הכתיבה שלה רדודה מבחינה טכנית.
אם זה היה ברמה הייתי יכולה לסבול את הדעות המוטעות שלה ואת הדעה הקדומה שלה נגד החרדים בכללם.
אבל כשזה גם רמה רדודה וגם כפרני וגם עם דעות קדומות וגם מלא בסיפורים על אונס ובגידות - לא עושה לי את זה...

א. את צודקת בהחלט!

    "אין לאף אחד מונופול על הפרשנות התנ"כית."

    אבל כשבן-אדם מעוות את הכתובים וממציא כל מיני המצאות, רק כדי שזה יתאים למה שהוא רוצה,

    וכמעט תמיד ה"פרשנים" האלה שלך, נדבקים רק לדברים רעים - אז זה לא נקרא פרשנות, אלו סתם המצאות - פנטזיה.

ב. אף אחד ביהדות מעולם לא אמר שמשה הוא לא ילוד אישה,

    אנחנו לא נוצרים שחושבים שנולדים ילדים באופן שאינו טבעי.

    אבל זה לא ממעיט מערכו, את פעם הצלחת לדבר עם הקב"ה? שמעת על מישהו בימינו שהצליח לעשות זאת?

    אז איך את יכולה להשוות את עצמך אליו? הרי את אף פעם לא חוית את החוויות שהוא חווה.

ג. אם כבר את מזכירה לנו מדרשים, אז כנראה שכחת שיש גם מדרש:

   "אילו ראשונים כמלאכים, אז אנו כבני אדם. ואילו (הם) כבני אדם, אנו כחמורים."

ד. נראה שמי שלימד אותך את החומרים האלה, כ"כ אובססיבי להציג את היהדות כהזויה,

    שהוא פשוט מצנזר מה שבא לו רק על-מנת שיראה באמת שהיהדות היא הזויה.

    בטח כשהוא לימד אותך את עשרת הדברות הוא קרא: "תרצח", "תנאף", "תגנוב", "תענה ברעך עד שקר" ו-"תחמוד".

והמשפט האחרון מיותר עד כאב.

תפתחי את המקורות שהיא מביאה, ותראי שהיא מורידה חלק מהמשפטים, רק כדי לעוות את הכתובים.

את פשוט מאמינה לה בלי שפתחת את המקורות.

ביחוד כנגד התייחסות לתנך כ"טקסט" במקום כדבר ה', המחייב גם למעשה.

ב. אם הם כמלאכים אנחנו כבני אדם.

אם הם כבני אדם- אנחנו כחמורים.

אז שכל אחד יחשוב מה הוא רוצה להיות....

ג. לא כולם מתמודדים עם התאוות המוזכרות לעיל. אנשים פשוטים ישרים וטובים לא מתנהגים ככה

קל וחומר בן בנו של קל וחומר שלא גדולים צדיקים וטהורים אבותינו הקדושים.

ד. התנך הוא ספר מצוות. ולא סיפורים ולא הזיות.

אני מקווה מאד מאד שאת לא מורה בישראל (ומוכנה גם להתפלל שיפטרו אותך ממשרה כזאת אם צריך, אף ילד לא צריך לגדול על הזוהמה הזאת).

ה. אין לגיטמיות לכל אחד לגשת לפרש את התנ"ך. אם הוא בלי יראת שמים למשל, אסור לו ממש.

לק"י

לא כי אסור לערער על סמכותינו כמנהלי, כי אנחנו לא הקב"ה והדיעה שלנו היא לא תורה למשה מסיני.

אלא כי אין עניין שזה יהפוך עכשיו לדיון ציבורי.

יש אפשרות ללחוץ על כפתור "דווח" על כל הודעה.

תודה

אם ככה היא עושה. מה הבעיה?

אם כואב לה שמדברים עליה ככה שלא תעשה מה שהיא עושה.

לכל מעשה יש תוצאות נלוות... שתלמד. היא לא ילדה קטנה בגן אני מניחה.

כפירה לקרוא את הספרים שלה...

הבעיה ביוכי ברנדס היא לא בכישרון הכתיבה שלה, הבעיה בה היא שהיא מורידה את התנ"ך לגובה החלציים.

היא שכמו רבים אחרים כמוה שדוגלים בשיטת "תנ"ך בגובה העיניים", היא חושבת שכדי "להזדהות" עם הדמויות התנ"כיות צריך להוריד אותן לגובה העיניים שלנו, ולא מבינה שצריך להשתדל להתעלות בעצמנו כך שנגיע "לגובה העיניים" של התורה, ואז אולי נבין באמת מי היו האנשים הענקיים האלה.

והלוואי שבאמת נצליח לעלות לשם...

אז כנראה שהיא הורידה את זה לגובה העיניים שלה עצמה...

אם מדובר על מס' תענית "אי הוו סני הוו גמירי טפי",
יש כאן אמירה אחרת.
אם היו פחות יפים היו זוכים ללמוד יותר, בגלל שלאדם פחות נאה יש שפלות שלאדם יפה אין.
באותה מידה אני יכול לומר שיש עניין הלכתי של "זה אלי ואנווהו" שצריך שיהיה נוי במצוות,
ולכן צריך לחפש בן זוג יפה.

זה מיד מה שעלה לי

שנוי הוא שבח באשה, ואין אשה אלא ליופי

מצינו שמשבחים יופי בגברים במלכות - על דוד המלך

ובכהונה - מבואר בגמרא שכהן גדול צריך להיות יפה

ואולי זה רק בדברים שהם שררה על הציבור, אבל זה באמת על חשבון החוכמה?

(לא טוב בדרשות האלה, אני בטוח שיש דרשנים שיעשו מזה מטעמים)

מעצם טבעה,יש לה עולם פנימי עשיר

אבל אם היא לא תמשיך למלא אותו-

הוא עלול להתמלא

עקרבים

(בראשית,שם שם)

בחיים,אין דבר כזה עמידה במקום

כל עמידה במקום-היא ירידה

(אלא אם כן עושים אח"כ תשובה...שזה כבר סיפור אחר)

אבל לענ"ד הדוג' שהבאת עכשיו על כאלה שרוצות להוכיח שיש בהן עוד מעבר לחיצוניות הרבה פעמים עובדת הפוך..

אבל באמת להגיד שכל היפות פחות טובות זה הכללה גסה.

באמת נראה לי שאפשר להבחין בין יופי טבעי לבין אדם שמודע לזה יותר מידי והופך את זה לחלק משמעותי יותר מידי שאז זה עלול להשפיע לרעה על ההתנהלות והאופי..

טועה??

חוה היתה יפהפיה, עד שכתוב שכל באי עולם הם כקופים לעומתה.

כנ"ל שרה.

יוסף הצדיק - כל בנות מצרים הלכו על החומות רק בשביל לתצפת עליו...

ר' יוחנן בן זכאי

ועוד ועוד.

רק מה שבא ר' יהושע ללמדנו שבעולם שלנו יש הרבה העלם והסתרה, ולכן כיעור חיצוני לא מחייב כיעור פנימי, כמו שגורסת הפילוסופיה היוונית, אלא לעיתים הוא בא יחד עם פנימיות עשירה.

לנו בכלים שלנו לא קשה לראות שיש אנשים (בנות?) יפהפיות, שמרוב שהחמיאו להן על יופין הן רואות בו חזות הכל, וזה עצוב מאד.

זו התפיסה השגויה של העולם המערבי, שמלמדת לסגוד ליופי.

אבל אם היופי בא בתוספת ליופי פנימי - זהו רק שבח. 

(במיוחד לנשים)

שאחריו אנשים הופכים למכוערים, כנראה אני צכה להזדרז!!! 

להוכיח את התאוריה שלך אני יכולה להביא 2 בנות שפגשתי אתמול בנות 33 ו27 רווקות מהממות, חכמות ומושלמות..

כנראה שזה לא תמיד עובד כמו שוק... 

א. שההגדרות של "מוצלחת", "יפה" ו-"מושלמת" הן אובייקטיביות.

ב. שה-"מושלמת" תסכים להתחתן עם אחד מהבחורים הראשונים שיקפצו עליה.

    ושהיא לא תסנן בעצמה גברים, ושהיא לא תחפש את הגבר ה-"מושלם".

ג. שה-"מושלמת" תהיה מעוניינת להתחתן בטווח הגילאים שציינת.

גם אני פעם הסתכלתי בעקמומיות על הרווקים שעברו את גיל 23..

והיום, כשעברתי את יומולדת 23, אני יכולה להעיד שישנן בחורות מוצלחות מעל גיל זה.

פשוט הבחור צריך לעבור כמה דברים בדרך כדי לזכות.. 

וברצינות,

תתפלא- אבל יש הרבה מוצלחות שמתחילות להפגש רק בגיל הזה..

קיצור, לא קשור.

תתנצל.

ובעניין הגיל אמנם אני בת 21 אבל בחור בן 23+ (עד גבול מסויים כן? ) זה יתרון משמעותי בשבילי

מודעות לזה שכולם פה חושבים הפוך מזה אבל אם כבר 

מעומק הלב ממי שנפגעה.

בסדר גמור אז כולן יפות מוצלחות וטובות יאללה תתחתנו כבר

רק שהיה הנכון והמתאים זה הכי חשוב!!!

ואדיר ומתוקן וטוב ויפה

אמת על מה שאמרת עד וקיים, אח"כ זה התכונות הדרושות לבעל

יש כאלה יפות וטובות ומוצלחות שעוד לא התחתנו!

יש לי כמה חברות כאלה, די הרבה למען האמת שכבר בנות 25-27 ואפילו יותר.

לא נראה לי שהבעיה זה היופי...

לי יש תאוריה שרק בנים צעירים מאד או מבוגרים מאד דגש על היופי... אבל לא באמת חקרתי. אז אין לזה בסיס בנתיים.

לא בהכרח

א. יכולה להיות מישהי עם יופי טבעי (שלא משקיעה בחיצוניות יותר מדי)

ב. זה גם קצת עניין של חינוך- מישהי שההורים טיפטפו לה מגיל קטן שהעיקר זה הפנימיות,

עודדו אותה להשקיע בעבודת המידות\לימודים\חקר חייזרים

ג.לפעמים זה הפוך: מישהי פחות יפה עם רגשות קיפוח שמשקיעה בחיצוניות יותר מדי כדי לנסות להיות יפה כמו כולן

וואי,כמה חפרתי היום....

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי