לק"י

ולא כי הם משקיעים בחיצוניות יותר מידי.

וכמובן שיש אנשים שמשקיעים בחיצוניות בגבול ובמידה הנכונים, וכמובן שגם בפנימיות.

ועל הפולמוס בינו לבין ר' יהושוע, אפשר לקרוא בספר הנהדר של יוכי ברנדס "הפרדס של עקיבא"

"ויאהב יעקב את רחל ...  אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה".

(מדרש תנחומא, פרשת ויצא)

בקיצור כל הניסיונות לשייך לאנשים רמה רוחנית ע"פ החיצוניות שלהם, או לשייך ליופי ערך שטחי, זו טעות ביסודה.

אבל יוכי ברנדס עושה הרבה נזק לכל מי שקורא את הספרים שלה. בתור אחת שקראה בעבר את הספרים וגם הלכה להצגה שהיא כתבה (וכל זה עוד לפני שידעתי מי היא) אני יכולה להגיד בוודאות שהיא מעוותת ומכניסה הרבה זימה לסיפורי התנ"ך והופכת אותם לטלנובלות זולות, וכנ"ל עם ההלכה. יכול להיות שהיא סופרת מדהימה, אבל הספרים שלה, אלה שמדברים על סיפורי התנ"ך ועל גדולי האומה שלנו, הם בושה אחת גדולה.

ביקורת המקרא זה ממש חכם ומעניין, אם נוציא משם את המקרא ונתייחס לזה כניתוח טקסטים כלליים...

אי אפשר באמת להפריד בין הדבקים הללו- השמות, הסיפורים, כל פעם ששומעים את הסיפור המקראי, נדבק לזה
חלק ממה שכבר פגשנו- מפרשים, מדרשים ואם קראנו דברים מקולקלים, גם את הקילקול.

כמו שלא היית אוכל עוגה מדהימה שיש בה ג'וקים, אני לא אקרא ספר, גם אם כתוב מדהים, שיש בו קילקול עמוק ושורשי
ביחס לתורה ודמויות המופת של עם ישראל.
 

אבל התנ"ך לא אמור להיות מקור השראה בשביל זה. כבודו של התנ"ך מונח במקומו ואם היא רוצה לכתוב רומן אז שתמציא דמויות אחרות. אסור לעוות שום דבר שקשור לסיפורי המקרא.

מה זו דרך הביטוי הזו ?

אפשר לא להסכים עם מישהו. אני מבינה שהספרים שלה קצת סותרים את תפיסת עולמכם השמרנית. שהספרים מציגים הסתכלות עצמאית אחרת על התנ"ך והמקורות.

אבל האם בגלל שמישהו שונה מכם, זה הופך אותו למופקר ? לחסר רסן ? ולעוד כל מיני התבטאויות מזעזעות כלפי הכותבת. עוד מעט גם תציעו להקים מדורה ולשרוף את ספריה.

ותנו קצת כבוד לאדם שאתם כותבים עליו:

יוכי ברנדס נולדה בחיפה בשנת 1959 בשם יוכבד רבינוביץ לרב יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר מביאלה רמת אהרן, וגדלה בנערותה שנה אחת בבית סבה, אבי אמה, האדמו"ר מטשכויב. היא למדה בבתי ספר חרדיים של רשת "בית יעקב" בפתח תקווה ובחיפה, אולם לאחר מכן עזבה את העולם החרדי, המשיכה בלימודים אקדמיים במכללת ירושלים התורנית ולאחר-מכן באוניברסיטת בר-אילן. במשך תקופה הגישה פינה בתוכנית המסורת של הערוץ הראשון ששודרה במוצאי שבת.

ברנדס השלימה תואר שני ביהדות במכון שכטר של התנועה הקונסרבטיבית בירושלים. היא לימדה במשך שנים רבות תנ"ך ומחשבת ישראל בבתי ספר שונים, וכתבה תוכניות לימודים בתנ"ך וביהדות. משך כעשר שנים, עד 2007, לימדה במרכז שמשון-בית שמואל בירושלים, והיא מרצה בפורומים שונים בנושאי ספרות ויהדות.

בשנת 1999 הקימה ברנדס במסגרת הוצאת ידיעות אחרונות את הסדרה "יהדות כאן ועכשיו", שבה יצאו עד כה יותר מ-50 ספרים. מטרתה של הסדרה היא להביא בפני הקורא הישראלי מגוון של נושאים ביהדות ובתרבות היהודית. בין המחברים נכללים אנשי אקדמיה רבים, והספרים ערוכים במתכוון עבור הציבור הרחב, חילוני ודתי כאחד.

זה מה שהיא משדרת.
מי שכותב על אונס, בגידות כל היום זה מעיד על העולם הפנימי שלו.

בתור קוראת ספרים ותיקה אני יכולה להגיד שהיא כותבת ברמה רדודה ביותר. מבחינת הלשון והעלילה.
אני לא מבינה למה אנשים מוצאים עניין בספרים שלה.
אם זה היה מעניין הייתי יכולה אולי לקרוא למרות שאני לא מסכימה עם ההכללות שלה. אבל אני חושבת שהיא סופרת גרועה.
​
אולי אנשים מוצאים עניין בגלל ההשתלחויות שלה. אולי מזה הם נהנים. אחרת אין לי מושג למה הם רבי מכר.
 

יש שמסתכלים על התמונה הזו ורואים שם ספרות יפה ומרתקת, מבט עמוק וחדש מלווה בתובנות עמוקות.

את מסתכלת על התמונה ומכל זה את מצליחה לראות רק "אונס ובגידות" זה מעיד יותר על עולמך הפנימי ופחות על עולמה של היוצרת.

מופקרת.

זה לא הפריע לך.

צ = צביעות

ואכן, זאת תפיסת עולמי.

אדם שמחבר ספר פרשנות על התנ"ך ומתאר את גדולי האומה בצורה מזעזעת ומופרעת הוא מופקר וחסר כל רסן.

אני מבין שאת חושבת אחרת.. אבל זה עניין של השקפה לא?

את מבינה אותי ממש טוב

אם כבר בזויה, בעיני מאוד בזויה.

אבל בטח לא אנשים כמוה..

ומכובדת שנוגעת לתנ"ך יש תיאורים זולים של יחסי אישות בין הדמויות התנ"כיות? באיזה ספרות מכובדת כתוב על אחד מבניו של יעקב אבינו שכל עולמו כנער היה רצוף תאוות בשרים לגויה שהוא פגש ו"עוררה" אותו מינית?! (ע"ע "מעשה תמר").

ובאיזו רשות הופכת מחזאית, גם אם טובה ביותר, את ההלכה היהודית כרצף של כללים אפורים, נוקשים וחסרי כל קשר ו"רגש" למצוקותיהם וצרכיהם של אנשים באשר הם, ועל ידי כך גורמת לכל מי שלא מכיר את העולם ההלכתי לחשוב רק רע על העולם הזה? (ע"ע "כי בנו בחרת"). זהו חילול שם שמיים בפירוש!

מי שבוחרת לכתוב על סיטואציות זולות ומיניות, ובפירוט רב, אז כן - זה מעיד על עולמה הפנימי.

אין כאן "בחירה" של הקורא לראות את מה שהוא רוצה ולפרש את זה בדרכו שלו. אין כאן איזכורים עמומים של סיטואציות כאלה ואחרות. יש כאן סופרת שמגישה לו על מגש של כסף, ושוב - בפירוט רב, הרבה מיניות ורדידות "על חשבון" האנשים הכי גדולים בהיסטוריה של עם ישראל.

לכן אני חושבת שפשוט אסור לקרוא את הספרים שלה. מי שנוגע בכתבי הקודש צריך לעשות את זה בזהירות גדולה ובהרבה יראת שמיים, מה שהיא לא עושה ויותר מזה.

וכולם רשאים לגשת אליו.

אין לאף אחד מונופול על הפרשנות התנ"כית.

את רואה באנשי התנ"ך "מלאכים" שחפים מכל התנהגות אנושית. ואילו ברנדס רואה בהם אנשים גדולים, אבל בני אדם שכמונו מתמודדים עם קנאה, תאוות ויצרים. 

התנ"ך הוא ספר מאוד יצרי, יש בו הרבה מיניות וקנאה, ויחסים קשים בין אחים, ויחסים מורכבים בין אבות ובנים.. ובקיצור כל קשת הרגשות האנושית. (ועל כך המדרש הידוע על המלאכים ששואלים על משה "מה לילוד אשה בינינו" והקב"ה עונה להם וכי אב ואם יש לכם..)

אז נכון זה לא מתאים לפרשנות האורתודוכסית, אבל יש בהחלט לגיטימיות לכל אדם לגשת לארון הספרים היהודי וללמוד אותו ולהתחבט בו ולהפיק ממנו את תובונותיו. 

א. לפי מה שנראה בפורומים, רוב רובנו כאן דוגלים בחיים לפי ה"פרשנות האורותודוכסית" ולכן רבים מאיתנו מזועזעים מהפרשנות הספציפית שלה לגבי התנ"ך. מי שרפורמי/קונסרבטיבי/חילוני יכול להזדהות עם הפרשנות הזאת כנראה, אבל מכיוון שאנחנו לא מאמינים בפרשנות הכללית שלהם לגבי חיים יהודיים אנחנו גם לא מסכימים עם מה שאצלם/ה נחשב ללגיטימי ואצלנו נחשב ככפירה.

ב. אנשי התנ"ך הם אנשים גבוהים, כן. הם לא אנשים כמונו. ואם מישהו רוצה להביא את התנ"ך לגובה העיניים הוא צריך להעלות את הרמה הרוחנית שלו עצמו ולא להוריד את גדולי העולם האלה לרמה הרוחנית הנמוכה שלו. זה לא אומר שהוא בהכרח לא אדם ירא שמיים, אבל כמה יראי שמיים שנהיה - לעולם לא נגיע לרמה שלהם, ולכן אסור לנו בתכלית האיסור לנסות להוריד אותם ואת מעשיהם לרמה שלנו כדי ש"נבין ונזדהה" איתם.

אני מתחברת מאוד למה שהרב טאו כותב על הנושא ב"לאמונת עיתנו". יש שלא יתחברו, אבל אני אישית מאמינה שזו האמת. ואני חושבת שהרב טאו הוא עוגן מספיק חזק כדי להיתלות בו בעניין.

ג. יוכי ברנדס היא חוזרת בשאלה. היא מעידה על עצמה שיצאה מהעולם החרדי בגיל 17 ושהיא עדיין מקיימת מצוות מסויימות אבל היא נוסעת בשבת. ועל קדושת השבת כתוב שהיא גדולה יותר מקדושת יום כיפור והעונש על חילולה גדול מהעונש על חילול יום כיפור.

אדם שמחלל את הימים הקדושים ביותר ביהדות, בעיניי, הוא לא אדם ירא שמיים ולכן לא ראוי לתת שום פרשנות כזו או אחרת על אנשי וסיפורי התנ"ך.

אני בסה"כ כתבתי שרמת הכתיבה שלה רדודה מבחינה טכנית.
אם זה היה ברמה הייתי יכולה לסבול את הדעות המוטעות שלה ואת הדעה הקדומה שלה נגד החרדים בכללם.
אבל כשזה גם רמה רדודה וגם כפרני וגם עם דעות קדומות וגם מלא בסיפורים על אונס ובגידות - לא עושה לי את זה...

א. את צודקת בהחלט!

    "אין לאף אחד מונופול על הפרשנות התנ"כית."

    אבל כשבן-אדם מעוות את הכתובים וממציא כל מיני המצאות, רק כדי שזה יתאים למה שהוא רוצה,

    וכמעט תמיד ה"פרשנים" האלה שלך, נדבקים רק לדברים רעים - אז זה לא נקרא פרשנות, אלו סתם המצאות - פנטזיה.

ב. אף אחד ביהדות מעולם לא אמר שמשה הוא לא ילוד אישה,

    אנחנו לא נוצרים שחושבים שנולדים ילדים באופן שאינו טבעי.

    אבל זה לא ממעיט מערכו, את פעם הצלחת לדבר עם הקב"ה? שמעת על מישהו בימינו שהצליח לעשות זאת?

    אז איך את יכולה להשוות את עצמך אליו? הרי את אף פעם לא חוית את החוויות שהוא חווה.

ג. אם כבר את מזכירה לנו מדרשים, אז כנראה שכחת שיש גם מדרש:

   "אילו ראשונים כמלאכים, אז אנו כבני אדם. ואילו (הם) כבני אדם, אנו כחמורים."

ד. נראה שמי שלימד אותך את החומרים האלה, כ"כ אובססיבי להציג את היהדות כהזויה,

    שהוא פשוט מצנזר מה שבא לו רק על-מנת שיראה באמת שהיהדות היא הזויה.

    בטח כשהוא לימד אותך את עשרת הדברות הוא קרא: "תרצח", "תנאף", "תגנוב", "תענה ברעך עד שקר" ו-"תחמוד".

והמשפט האחרון מיותר עד כאב.

תפתחי את המקורות שהיא מביאה, ותראי שהיא מורידה חלק מהמשפטים, רק כדי לעוות את הכתובים.

את פשוט מאמינה לה בלי שפתחת את המקורות.

ביחוד כנגד התייחסות לתנך כ"טקסט" במקום כדבר ה', המחייב גם למעשה.

ב. אם הם כמלאכים אנחנו כבני אדם.

אם הם כבני אדם- אנחנו כחמורים.

אז שכל אחד יחשוב מה הוא רוצה להיות....

ג. לא כולם מתמודדים עם התאוות המוזכרות לעיל. אנשים פשוטים ישרים וטובים לא מתנהגים ככה

קל וחומר בן בנו של קל וחומר שלא גדולים צדיקים וטהורים אבותינו הקדושים.

ד. התנך הוא ספר מצוות. ולא סיפורים ולא הזיות.

אני מקווה מאד מאד שאת לא מורה בישראל (ומוכנה גם להתפלל שיפטרו אותך ממשרה כזאת אם צריך, אף ילד לא צריך לגדול על הזוהמה הזאת).

ה. אין לגיטמיות לכל אחד לגשת לפרש את התנ"ך. אם הוא בלי יראת שמים למשל, אסור לו ממש.

לק"י

לא כי אסור לערער על סמכותינו כמנהלי, כי אנחנו לא הקב"ה והדיעה שלנו היא לא תורה למשה מסיני.

אלא כי אין עניין שזה יהפוך עכשיו לדיון ציבורי.

יש אפשרות ללחוץ על כפתור "דווח" על כל הודעה.

תודה

אם ככה היא עושה. מה הבעיה?

אם כואב לה שמדברים עליה ככה שלא תעשה מה שהיא עושה.

לכל מעשה יש תוצאות נלוות... שתלמד. היא לא ילדה קטנה בגן אני מניחה.

כפירה לקרוא את הספרים שלה...

הבעיה ביוכי ברנדס היא לא בכישרון הכתיבה שלה, הבעיה בה היא שהיא מורידה את התנ"ך לגובה החלציים.

היא שכמו רבים אחרים כמוה שדוגלים בשיטת "תנ"ך בגובה העיניים", היא חושבת שכדי "להזדהות" עם הדמויות התנ"כיות צריך להוריד אותן לגובה העיניים שלנו, ולא מבינה שצריך להשתדל להתעלות בעצמנו כך שנגיע "לגובה העיניים" של התורה, ואז אולי נבין באמת מי היו האנשים הענקיים האלה.

והלוואי שבאמת נצליח לעלות לשם...

אז כנראה שהיא הורידה את זה לגובה העיניים שלה עצמה...

אם מדובר על מס' תענית "אי הוו סני הוו גמירי טפי",
יש כאן אמירה אחרת.
אם היו פחות יפים היו זוכים ללמוד יותר, בגלל שלאדם פחות נאה יש שפלות שלאדם יפה אין.
באותה מידה אני יכול לומר שיש עניין הלכתי של "זה אלי ואנווהו" שצריך שיהיה נוי במצוות,
ולכן צריך לחפש בן זוג יפה.

זה מיד מה שעלה לי

שנוי הוא שבח באשה, ואין אשה אלא ליופי

מצינו שמשבחים יופי בגברים במלכות - על דוד המלך

ובכהונה - מבואר בגמרא שכהן גדול צריך להיות יפה

ואולי זה רק בדברים שהם שררה על הציבור, אבל זה באמת על חשבון החוכמה?

(לא טוב בדרשות האלה, אני בטוח שיש דרשנים שיעשו מזה מטעמים)

מעצם טבעה,יש לה עולם פנימי עשיר

אבל אם היא לא תמשיך למלא אותו-

הוא עלול להתמלא

עקרבים

(בראשית,שם שם)

בחיים,אין דבר כזה עמידה במקום

כל עמידה במקום-היא ירידה

(אלא אם כן עושים אח"כ תשובה...שזה כבר סיפור אחר)

אבל לענ"ד הדוג' שהבאת עכשיו על כאלה שרוצות להוכיח שיש בהן עוד מעבר לחיצוניות הרבה פעמים עובדת הפוך..

אבל באמת להגיד שכל היפות פחות טובות זה הכללה גסה.

באמת נראה לי שאפשר להבחין בין יופי טבעי לבין אדם שמודע לזה יותר מידי והופך את זה לחלק משמעותי יותר מידי שאז זה עלול להשפיע לרעה על ההתנהלות והאופי..

טועה??

חוה היתה יפהפיה, עד שכתוב שכל באי עולם הם כקופים לעומתה.

כנ"ל שרה.

יוסף הצדיק - כל בנות מצרים הלכו על החומות רק בשביל לתצפת עליו...

ר' יוחנן בן זכאי

ועוד ועוד.

רק מה שבא ר' יהושע ללמדנו שבעולם שלנו יש הרבה העלם והסתרה, ולכן כיעור חיצוני לא מחייב כיעור פנימי, כמו שגורסת הפילוסופיה היוונית, אלא לעיתים הוא בא יחד עם פנימיות עשירה.

לנו בכלים שלנו לא קשה לראות שיש אנשים (בנות?) יפהפיות, שמרוב שהחמיאו להן על יופין הן רואות בו חזות הכל, וזה עצוב מאד.

זו התפיסה השגויה של העולם המערבי, שמלמדת לסגוד ליופי.

אבל אם היופי בא בתוספת ליופי פנימי - זהו רק שבח. 

(במיוחד לנשים)

שאחריו אנשים הופכים למכוערים, כנראה אני צכה להזדרז!!! 

להוכיח את התאוריה שלך אני יכולה להביא 2 בנות שפגשתי אתמול בנות 33 ו27 רווקות מהממות, חכמות ומושלמות..

כנראה שזה לא תמיד עובד כמו שוק... 

א. שההגדרות של "מוצלחת", "יפה" ו-"מושלמת" הן אובייקטיביות.

ב. שה-"מושלמת" תסכים להתחתן עם אחד מהבחורים הראשונים שיקפצו עליה.

    ושהיא לא תסנן בעצמה גברים, ושהיא לא תחפש את הגבר ה-"מושלם".

ג. שה-"מושלמת" תהיה מעוניינת להתחתן בטווח הגילאים שציינת.

גם אני פעם הסתכלתי בעקמומיות על הרווקים שעברו את גיל 23..

והיום, כשעברתי את יומולדת 23, אני יכולה להעיד שישנן בחורות מוצלחות מעל גיל זה.

פשוט הבחור צריך לעבור כמה דברים בדרך כדי לזכות.. 

וברצינות,

תתפלא- אבל יש הרבה מוצלחות שמתחילות להפגש רק בגיל הזה..

קיצור, לא קשור.

תתנצל.

ובעניין הגיל אמנם אני בת 21 אבל בחור בן 23+ (עד גבול מסויים כן? ) זה יתרון משמעותי בשבילי

מודעות לזה שכולם פה חושבים הפוך מזה אבל אם כבר 

מעומק הלב ממי שנפגעה.

בסדר גמור אז כולן יפות מוצלחות וטובות יאללה תתחתנו כבר

רק שהיה הנכון והמתאים זה הכי חשוב!!!

ואדיר ומתוקן וטוב ויפה

אמת על מה שאמרת עד וקיים, אח"כ זה התכונות הדרושות לבעל

יש כאלה יפות וטובות ומוצלחות שעוד לא התחתנו!

יש לי כמה חברות כאלה, די הרבה למען האמת שכבר בנות 25-27 ואפילו יותר.

לא נראה לי שהבעיה זה היופי...

לי יש תאוריה שרק בנים צעירים מאד או מבוגרים מאד דגש על היופי... אבל לא באמת חקרתי. אז אין לזה בסיס בנתיים.

לא בהכרח

א. יכולה להיות מישהי עם יופי טבעי (שלא משקיעה בחיצוניות יותר מדי)

ב. זה גם קצת עניין של חינוך- מישהי שההורים טיפטפו לה מגיל קטן שהעיקר זה הפנימיות,

עודדו אותה להשקיע בעבודת המידות\לימודים\חקר חייזרים

ג.לפעמים זה הפוך: מישהי פחות יפה עם רגשות קיפוח שמשקיעה בחיצוניות יותר מדי כדי לנסות להיות יפה כמו כולן

וואי,כמה חפרתי היום....

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.