ילדה דווקאיתשלי27

שלום לכולם.

יכול להיות שהשאלה נשאלה פה בעבר, אבל בכל זאת, אשמח אם תקדישו כמה דקות.

 

יש לי 3 ילדים, הבכור בן 4 , בת בת שנתיים וחצי ותינוקת בת חודשיים. בחצי השנה האחרונה התנהגותה של בת השנתיים וחצי נהייתה בלתי נסבלת.

 

היא קמה בבוקר מלאה שובבות ומרץ (ב"ה) ומנצלת את הכוח בעיקר כדי להכעיס אותנו. היא מורידה את החיתול וצוחקת, מציקה לאחיה, שופכת כל דבר אפשרי, נכנסת לאן שאסור-

בקיצור- עושה כל מה שלא נרשה לה.

 

אנו משתדלים להעניק לה אהבה רבה משום שאנו מבינים שהתינוקת החדשה תופסת הרבה תשומת לב מצידנו, אך לא כל כך רואים שיפור בהתנהגותה. לפעמים אנחנו כל כך מתוסכלים מהמריבות הבלתי פוסקות עד שאנו מחכים שהיא כבר תלך לישון.

 

בנוסף להתנהגות שלה, היא לא זקוקה להרבה שינה, היא קמה מוקדם מאוד בבוקר ולרוב לא זקוקה לשנת צהריים.

 

אמהות מנוסות, הבו מניסיונכן- אנו ממש מתוסכלים עצוב

גיל שנתיים האיום..הקולה טובה

גם הילד שלי כזה, בן שנתיים.

 

מה  אני עושה? 

קודם כל מבינה שזה שלב בהתפתחות ובדיקת גבולות, הולכת למכולת וקונה המון המון המון סבלנות.

 

דברים מסוכנים- פשוט לא נותנת שיהיו. כל השקעים מכוסים, חומרים רק גבוה גבוה, לא להשאיר אותו לבד, לנעול דלתות לאן שהוא לא אמור להכנס.

 

ואז אני בוחרת מלחמות- נניח להתלבש בבוקר- אני רבה איתו רק כשאני באמת ממהרת, יש דברים שאני מעלימה עין- כדי לא להגיע למצב של כל היום רק להגיד לו "לא", כל מה שאני יודעת שלא קריטי לי, ואם הוא יתחיל לעשות לי סצנה ולהשתולל- אני אותר- אני מלכתחילה מרשה. מה שאני כבר אומרת לא- לאזור כוחות ולא לוותר. לא משנה את דעתי. (לפעמים יש דברים שאני מתגמשת בחוכמה- לדוג', אמרתי לא למטרנה, אז אני אסכים לתת חלב (ולא מטרנה) כי הוא משתולל ולא הולך לישון בגלל זה..)

 

להתמקד בחיובי- כל דבר, אפילו הכי קטן טוב שהוא עושה- להגיד תודה, כל הכבוד, איזה יופי. גם אם הוא סתם יושב וקורא לבד\משחק לבד- איזה יופי אתה משחק בשקט, איזה חמוד אתה!

 

המון המון מגע- חיבוקים, נישוקים, נישנושים.

 

לדבר חיובי- במקום להגיד רק "לא מרביצים!" "אנחנו משחקים יפה, אנחנו יכולים לעשות טובה או לתת נשיקה" אצלנו אחרי תקופה כזו- יש פעמים שהוא מרים יד, בא להרביץ, ואז אני נותנת לו מבט, והוא מתחיל לעשות לי "טובה" ואני מתה מצחוק ואוכלת אותו.. (שזה טוב- הוא מצליח להתאפק ומקבל המון צומי על זה, שווה לו..)

 

כל הנ"ל נכונים גם לבן ה4, במיוחד המגע. לגדל ילד עם המון המון מגע. כמה שהוא רק נותן לך..

 

 

וגם- לקבל שלא תמיד יש סבלנות ואנחנו לא מושלמים. ולפעמים לא עובדים ככה^^^ ולפעמים כן כועסים וכן נותנים רק צומי שלילי ועייפים ומוותרים מהר למרות שאמרנו לא..

וזה בסדר. שום דבר לא בלתי הפיך ומה שחשוב זה מה את עושה רוב הזמן.

תודה!שלי27

איזה יופי של תגובה.

אשתדל ליישם.

 

יש עוד רעיונות?

מצטרפת להקולה טובה ומוסיפהתפצי
הקולה טובה, יפה מאד! הצלחת לסקור מלא טכניקות. אהבתי.
עוד עצה שראיתי אצל בת השנתיים שלי ששופכת וצוחקת, מרביצה לאחיה הגדולים וצוחקת, שוברת וצוחקת וכו'
שיש דברים שהיא פשוט רוצה לגלות אז אני מסבירה לה מראש. למשל- אם תזרקי את כוס הזכוכית היא עלולה להשבר. או זה כואב לאחותך כשאת נושכת אותה(להסביר עם רגש...)
בהצלחה לכולנו!
בספר "החינוך הטיבעי" של הרב שלמה אבינר (התשובה)אליעז

בקצרה: זו סוג של מרידה ובדיקת גבולות חולפת הגוררת יחס עודף מאיתנו ההורים , התעודדי מכך מפני שיש במרידה זו יכולת להחליף את מרד הנעורים המאוחר יותר שבגילאי הטיפש עשרה.

 

אוי, איזה גיל... גם לנו... שיעבור כבר..בעלי אומרבימבה

שהוא עושה דווקא כדי שאתעצבן עליו (ולצערי זה קורה הרבה, בעיקר כשאני עייפה והוא עושה דברים מ-ע-צ-ב-נ-י-ם!!!)

 

אז לאחרונה אני מנסה לדבר מולו בנחת אך באסרטיביות, גם אם הוא מוחה.

 

צריך לצמצם כמה שיותר את המריבות. לתת לה לבחור בין דברים ולא לקבוע לה, לא להיחלם על מה שלא קריטי,

 קיצר- כמה שפחות "ראש בראש" בגיל הזה... כי אין עם מי לדבר. רק לקירות.

 

עם זאת- צריך למצוא רגעי איכות ביחד, וכן מפתח לליבה....לא לקחת ללב ולא להתרגש...כי זו הצומי שהיא מחפשת

מתה על הגיל הזהצורית7

הקטנה שלי בת שנתיים ושמונה, והרבה דברים שאמרת ממש מתארים גם את הגברת שלי.

 

קודם כל, קחו נשימה ארוכה.

תלמדו לא לכעוס על כל דבר קטן.

לא מתאים שזוג הורים מבוגרים יכנסו ל"מריבות בלתי פוסקות" עם הילדה. היא בת שנתיים וחצי לא בת 14...

הבת שלכם מגלה את העולם מסביבה, היא לומדת על הכוח הרב שיש בידיים שלה. לדעתי זה פשוט מדהים.

 

הילדה במעון? בגן? אתם מספקים לה מספיק פעילויות בשעות היום?

 

בבקרים היא בגןשלי27

אחר כך היא חוזרת הביתה ומשתדלים להעסיק אותה.

תודה על כל העצות! ממש החכמתן אותי.

רעיונותבת 30

א. לדאוג שיהיו לה משחקים מוציאי מרץ- טרמפולינה, דברים לטפס עליהם, וכד'

ב. לתכנן מראש- כלומר איך שהיא קמה להציע לה משחק או יצירה, איך שגומרים לאכול ארוחת צהרים- מיד להפנות אותה למשחק אטרקטיבי. בעצם- לנסות למנוע מראש רגעי "וואקום" כאלה שבהם היא מחפשת מה לעשות עם עצמה.

(אני לא מתכוונת שצריך להעסיק אותה בצורה אינטנסיבית, אלא רק להפנות אותה או להציע לה עיסוקים)

 

ג. תשתדלו מאוד (זה קשה בגיל הזה..) למעט עם המליה "לא", אחרת יש ימים שבהם הילד כל היום רק שומע לא. עדיף לומר" עכשיו אנחנו עושים X" מאשר לומר "לא עושים Y".

 

ד. מסכימה עם צורית- אל תכעסו עליה...בסופו של דבר זה כזה מתוק!! והיא לא באמת יכולה להבין תמיד למה כועסים עליה.

 

בהצלחה... אנחנו גם בפתחו של הגיל הזה...שנה ותשעה וכבר מרגישים את הסערות של גיל שנתיים...

אולי אפשר למצוא איזה נערהצורית7אחרונה

שתבוא מדי פעם לשמור על התינוקת ואת תוכלי לצאת עם שני הגדולים לבד?

מנסיון שלי זה מאד עוזר.

 

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך