עוד אין לי ניסיון בגיל הזה, אבל לדעתי היא צריכה ללמוד להתגבר. להתגבר גם כי חשוב שהיא תלמד לקבל "מציאות לא מושלמת" (לא הכל מסתדר כמו שרוצים, וגם זה בסדר), וגם כדי שהיא תפתח יכולות להתמודד עם מצבים שבהם דברים לא מסתדרים כרצונה.
כמובן, זה מקסים שהאחים שלה מוותרים לה ואפילו מוכנים ליטול ידיים שוב. ועם זאת, היא צריכה לדעת שלא תמיד היא תהיה ראשונה.
לגבי המקום "שלה"- כאן יש משהו קצת שונה, לדעתי. זו תחושה של קביעות, ולא הצורך להיות ראשונה, לפני כולם. לדעתי, כן ראוי וכדאי לתת לה את המקום "שלה", ובד בבד לומר לה שגם אם מישהו יתיישב בטעות- מבקשים ממנו בצורה נעימה לקום, והכל בסדר, לא קרה שום דבר נורא (שלא תיקח את זה למקום קשה).
זה דורש הרבה ליווי (שאתם כהורים תלוו את הילדה) בתהליך ההתבגרות הזה, הרבה חום ואהבה והבנה, בתוך הגבולות שאתם מציבים לה. הכל מתוך כבוד ואהבה, ורצון להביא אותה למקום טוב יותר, מקבל יותר את המציאות האמיתית.
אחרי שתתחילו עם השינוי בבית, מומלץ לדבר עם הגננת- ליידע אותה ולבקש ממנה לפעול באופן דומה בגן. צריכה להיות הלימה במסגרות השונות שבהן הילדה נמצאת, כדי שהדפוס הזה יוכל להשתנות בהצלחה (לענ"ד).
כתבת שהילדה בת 5, ויכול להיות שההתנהגות הזו קיימת כבר שנים, אז השינוי יהיה קצת קשה. אז הרבה סבלנות.
(גם הבכורה שלי אוהבת "להשיג" ולהיות ראשונה לפעמים. וכשזה לא קורה, לפעמים היא נעצבת ולפעמים היא מתגברת בלי בעיה. בכלל, היא למדה להגיד לי "לא נורא" כשמשהו מתפקשש 
).
ועוד משהו- יש לנו משחק שנקרא "נתת-קיבלת" שקנינו בדוכן של "דברי שיר". מומלץ מאוד (זה משחק לוטו. יש גם משחק זיכרון ומשחק רביעיות. מדובר בסדרת משחקים שמציגה התנהגויות שונות, ברובן המכריע חיוביות, ויוצרת פתח לדבר עם הילדים על ההתנהגויות האלו).
הרבה הצלחה!
