בס"ד

יש מקומות צנועים בגוף, שאמורים להיות מכוסים, ואנו לא נוגעים בהם...
ולא רק המקומום הכי בעייתיים, אלא כל מקום שאמור להיות מכוסה, כולל ברך ומעלה וכ'.

בלי להתייחס לכל מיני "כוונות" או סקרנויות.

ראשית, לא מרשים לילדים לשחק ב"רופא וחולה". גם בגן לא טוב שיש פינה כזאת.

"אנחנו לא מרשים לשחק רופא וחולה". לא צריך הסברים.

דבר שני, להגדיר ברור: לא מתעסקים עם.. זה לא למשחק, זה בשביל לעשות בשירותים/בטיטול. וכו'.

אם משחקים - עדיף על ידך, ולא שם.

ככלל, אחרי שהילדה כבר "סחבה" אותו לזה, עדיף לדעתי למעט בחברתה.

אני חוששת שהיא עשתה לו משהו, והוא מבחינתו מסרב לספר כשאני שואלת...

כדאי לנסות להוציא ממנו? איך??

כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע או שזה דבר אופייני לילדים? אני חדשה בתחום...

"חדשים בתחום"...

יש להניח, שמבחינתו שום דבר לא נתפס כ"טרגי", עובדה שממשיך ליהנות מחברתה.

אני מניח, שאם היית שואלת ב"תמימות", כאילו ב"התענינות", מה עשו - אז היה עונה. למשל, כששאל אותך אם היא יכולה לעשות לו דברים בטיטול - אם היית שואלת בהתענינות, מה למשל, היה עונה. והיית יכולה להגיב לגמרי בנחת, שלא, לא מתאים. זה לא בשביל זה.

כנראה שחש את ה"מתח" והחשד שלך כלפי הענין. ולכן כעת מסרב להשיב. לא קשה "להוציא", אם מתענינים לגמרי "טבעית", רק לא בטוח שאת כעת יכולה לעשות את זה..

אם אין לו שום סימני חשש ממנה, והכל "טבעי", אז כדאי לענ"ד לא לשדר כאילו קרה איזה משהו נוראי, אלא לשים לב להמשך.

אם יש חשד- פונים לאיש מקצוע, שיודע איך לשאול את השאלות הנכונות בלי לייצר טראומה לילד ובלי לגרום לו להמציא פשטים כמו שילדים עושים כשהם מערבבים בין מציאות לדמיון.

ולגבי משחק רופא וחולה, בעיני עדיף ללמד את הגבולות של המשחק הזה ולא למנוע ממנו לקרות.

קודם כל כי דרך משחק דמיוני ילד לומד המון ושולט בסיטואציות שקשה לו להתמודד איתם (וזריקה/בדיקה ממש תחת ההגדרה הזו)

ודבר שני, כי חשוב לי ללמד את הילד שלי שגם רופא לא יכול לעשות כל דבר שמתחשק לו ובכלל, את גבולות המשחק והדמיון לעומת המציאות.

ה"גדולים" חיים באשליה בנושא.

הדבר הראשון שהוא "מלמד" את הילדים זה חוסר צניעות. מעצם ההתעסקות עם הגוף של הזולת. הוא עושה לשני משהו.

אפשר להתמודד עם זריקה בכלים אחרים. 

וללמד את הילד שגם רופא לא יכול לעשות "כל דבר שמתחשק לו", זה לא בגיל הזה, שהוא בכלל צריך להתגבר על החשש מהרופא. את זה עושים ע"י עצם הנוכחות עם הילד בטיפול, הדיבור איתו לפני ותוך-כדי וכד'.

וגם משחק מול מציאות - אפשר בהרבה משחקים אחרים ובטוחים יותר.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות