זה שהוא לא מוצא חן בעינייך או המחשבה על מה-יחשוב-מי-שיראה-אותו-איתי?

ו-וואו. חודש זה הרבה זמן להסתובב עם תחושה כזאת.

(אה ו, לגיטימי לחתוך על זה. מגיע לו מישהי שתאהב אותו בלי פשרות וגם לך).

מכובדת, אפשר לומר שאת לא מרגישה התאמה ביניכם ובהצלחה בהמשך.

אל תרגישי רע עם זה שמראה חיצוני מפריע לך, זה בסדר ואפילו נתת לקשר הזה צ'אנס מכובד (חודש!),

חלק נכבד מהזוגיות ובפרט בשלבים ראשונים הוא מציאת החן של המראה החיצוני ואי-אפשר בלי זה,

נכון שלאחר מכן, בזוגיות בריאה, החיצוניות מתגמדת, אבל אי אפשר בלעדיה וזה בסדר.

חבל שמרחת את זה כ"כ הרבה זמן, כי עד פגישה שלישית (בערך) אפשר לחתוך גם בלי להגיד סיבה.

לאחר מכן, זו כבר בעייה, כי אם ממשיכים קשר אחרי שבוע-שבוע וחצי, זה משדר לצד השני שאת שלימה עם הצדדים הטכניים.

אבל אם כבר נקלעת למצב, לדעתי, אם את מסוגלת, הכי טוב שתגידי לו את האמת או באופן ישיר או שתחתכי ותגידי לו שאת מעבירה את הסיבה דרך השדכן.

לא כדאי להתחיל להתפתל עם טענות שאינן נכונות או חצי נכונות, כי זה סתם ייצור תסכולים בעיקר אצלו.

כמו שאמרו מקודם, יש הרבה זוגות כאלה, אבל זה נראה שלך אישית זה ממש מפריע, ולכן עניתי כך.

חוץ מהגובה, שזה באמת לא כזה נורא, 

יש עוד כמה נתונים חיצוניים קריטיים מאוד שמפריעים לי, ואני תמיד חשבתי שבהתחלה מכירים את הבנאדם כי בתכלס מה שחשוב זה האופי, האם אנחנו מתאימים, האם הוא טוב לי והאם אני באה לידי ביטוי בקשר וכו וכו וכו בשלבים הראשונים לפחות פחות מתעסקים במראה, וככל שהקשר מעמיק רואים כמה זה מפריע, כי אם זה הדבר הנכון המראה לא אמור להוות מכשול לקשר בריא שיצמח.

אנחנו כבר חודש, ויש רגעים יפים וטובים שאני מרגישה שזכיתי ממש, ויש פעמים שאני פשוט לא נהנית להסתובב לידו, בגלל שלי אישית מפריע שהוא כל כך קטן ממני (לא רק בגובה...) והולך בצורה מצחיקה ולא כיף לי להסתכל עליו ושהוא מגניב אלי מבטים מדי פעם, וגם בגלל התחושות של - איך אנחנו נראים ביחד (לא מכחישה שהתגובות של הסביבה ובעיקר בעיקר של המשפחה משמעותיות, לא מכריעות אבל משמעותיות...)

רוני- איך אומרים אמת כזאת באופן ישיר?!?!? איך את היית מגיבה אם בחור היה מחליט לחתוך- אחרי חודש! - בגלל המראה שלך? יש לי קווץ' בלב רק מלחשוב על זה...

ואולי מאוחר מדי בלילה ומחר כל הבעיות האלה ייעלמו...  

א. העובדה שהחיצוניות מעסיקה אותך כל-כך, מעידה על-זה ש99% שזה לא יעבור לך.

    כדי להגיע לפנימיות של האדם צריך לקלף את החיצוניות, ואם הקליפה עבה מדי - אז אף פעם לא תגיעי באמת לפנימיות.

    ולכן תדעי להבא, שלאחר פגישה אחת או שתיים (פגישה שלישית במקרים גבוליים) את צריכה כבר לדעת אם יש לך את

    היכולת "לקלף את הקליפה החיצונית".

    הגישה של קודם נכיר את האופי ואח"כ נסתדר עם האופי היא לכאורה ראויה, אבל בפועל למעלה מ90% מהפעמים היא גורמת לנזק.

    כל אחד שיש לו לב יהודי אמיתי, מרגיש רע עם זה שהוא מפסיק קשר על מראה חיצוני, אבל מה לעשות? ככה הקב"ה ברא אותנו!

ב. כדאי שתדעי, שלבנים יש דברים אחרים שהם נפגעים מהם.

    ולרוב, הם נפגעים פחות מדברים שבנות נפגעות מהם עד עומק נשמתן.

    למשל, אם תגידי לגבר שהוא רכרוכי / נמושה / חסר עמוד שדרה / לא גברי - סביר להניח שהוא יפגע מאד מאד מאד.

    אם תגידי לו שמפריע לך מראה חיצוני, אז רוב הגברים יותר יתאכזבו מאשר יפגעו - זו נקודה שלרובם היא פחות קריטית אצלם מנשים.

ג. אם לא נעים לך להגיד את זה באופן ישיר.

   אז תגידי לו שיש משהו שמאד מפריע לך, ולכן את לא רואה אתכם ממשיכים יחד,

   ואם הוא מעוניין לדעת את הסיבה האמיתית - שידבר עם השדכן.

   ותספרי לשדכן את הסיבה האמיתית, והוא כבר יעביר לו אותה.

   אפשרות אחרת אבל הרבה פחות מומלצת, תגידי לו שאת פשוט לא מסוגלת להגיד לו את הסיבה האמיתית,

   ושאת מתביישת בעצמך.

   בכ"מ, חשוב מאד שתבהירי לו, שלא יפתח ציפיות לזה שתחזרו בעתיד.

ד. למרות מה שנועם כתבה מעליי, לדעתי להגיד סיבה שהיא רק חצי נכונה או לא נכונה, זה לעשות עוול.

    אז עם כל החוסר נעימות שבדבר, נראה לי שבמקרה הזה האמת עדיפה.

    לדעתי, חוץ ממקרים קיצוניים שבהם יהיה עדיף שלא לומר את האמת, בשאר המקרים (כמעט תמיד) האמת תהיה עדיפה.

ה. אני בן.

א. אני ממש מאמין לך, עדותך נאמנה להפליא.

    מצטער, אבל מי שאין לו מצפון אפילו קטן שהוא חותך על מראה חיצוני - זה מראה שיש בעייה בלב היהודי שלו,

    כי לב יהודי תמיד יחתור להתעלם מהקליפות ולהידבק בפנימיות, ובמצב כזה אני ממליץ ללכת לצנתור.

ב+ג+ד. עצם הלחתוך קשר זה דבר שהוא הרבה פעמים פוגע (בייחוד לאחר זמן), זה לא אומר שלא נעשה את זה.

           ומה לעשות שאני כנראה מכיר הרבה יותר טוב ממך את נפש הגבר.

           בשונה מבת, בנושא של מראה חיצוני, גם אם הוא יפגע מאד ברגע הראשון, זה יעזור לו מאד עם ההתמודדות בהמשך.

           ולהגיד שקר או משהו שהוא רק חצי נכון, זה הרבה יותר גרוע מלא להגיד כלום.

           כי אא"כ את שקרנית בטבע שלך, הוא יזהה כמעט מייד שאת לא דוברת אמת.

           ואז, גם את יצאת לא דוברת אמת וגם הוא יצא מבולבל.

           אז אמרתי לעיל, חוץ ממקרים קיצוניים שיכולים לפגוע בהתמודדות העתידית של הנפגע,

           כמו להגיד לבת שהיא מכוערת, שאז נמנעים מלהגיד את הסיבה האמיתית.

           בשאר המקרים, עדיף לומר את האמת.

מבחינתי בן אדם שמשקר וחושב שהוא לא משקר (אפילו אם זה רק חצי שקר),

זה הרבה יותר גרוע מאשר אחד שמודע לזה שהוא משקר.

כי עצם זה שהוא כבר לא מודע לזה שהוא משקר, זה מעיד שזה כבר חלק אינטגרלי מהטבע שלו.

הכי הרבה בחיים שלי.
(יותר מאבא שלי אפילו).

אני אתן לך דוגמה-
מפריע לי המראה שלך מאוד, ומפריע לי שהדעות שלנו מאוד שונות.
שניהם אמיתיים.
רק שהמראה מפריע לי 55% והדעות השונות 45%.
אין לי עניין לומר לו את העניין של המראה רק בגלל שזה שוקל יותר. זה פוגע, לא יעיל, לא מקדם.
וזה ל----א שקר.
ואם מבחינתך זה שקר- את תתמודד עם זה.

שאלות:

א. אם לא היו את ה-55% היית חותכת?

ב. ואם היה רק את ה-55% היית חותכת?

מסקנות:

אם ענית חיובי על א. אז זה לא רלוונטי לשרשור הזה בכלל, כי את בכ"מ היית חותכת ללא קשר למראה החיצוני.

אם ענית חיובי על ב. אז את משקרת, כי ה-45% לא רלוונטי לחיתוך, וה-45% אלו רק תירוצים כדי לומר אותם.

אפשר רק לעשות דבר כזה במקרה שהמראה חיצוני לא ממש מפריע באופן קריטי אבל זה מצטבר לעוד כל מיני דברים קטנים שמפריעים.

שאז זה יהיה בסדר להזכיר רק חלק מהדברים הלא קריטיים שמפריעים לך, ולהתעלם משאר הדברים וביניהם המראה החיצוני.

ובכ"מ זה לא המקרה שאותו הציגה פותחת השרשור.

(כתבתי לעיל שאפשר גם לא להגיד כלום, אבל זה לא דבר טוב לאחר קשר של חודש.)

רק שצריך להיות קצת "קוועטש" בלב כשחותכים בגלל מראה.

אישית מזדהה מאוד עם התחושה הלא נוחה והמועקה כשחותכים על זה, למרות שבהחלט אחתוך על מראה שלא מסתדר לי (ובפגישות ראשונות - עד שלישית לכל היותר), זה יבוא אחרי חיבוטי נפש ולא יהיה נעים.

(האם כולם צריכים להזדהות עם התחושה הפרטית הזו, ומי שלא - יש לו בעיה בלב? לא יודעת, ואין לי עניין להכריע בזה.)

אם למשל אני אביא לך מחבל שרצח יהודי,

הדבר הנכון לעשות זה להרוג אותו.

(ובמדינה מתוקנת זה גם מה שצריך לעשות)

לרוב האנשים יהיה מצפון לעשות את זה, למרות שזה הדבר הנכון.

(חוץ מאנשים שיש להם לב מאבן)

דיברתי בהנחה שכבר הרגת אותו.

גם אז אמור להיות לך מצפון,

אא"כ יש לך לב מאבן!

אז את חיה בסרט פנטזיה!!

היחיד שטען שזה לא עושה לא מצפון, קוראים לו דן חלוץ.

הוא גם אח"כ גירש רבבות יהודים מביתם מבלי להניד עפעף,

הוא גם היה אחראי ללינץ' בעמונה,

וגם לא היה אכפת לו אח"כ מעמ"י בזמן מלחמת לבנון השניה.

עושים את זה כי זה מה שנכון, אבל צריך להתלוות לזה תחושה (קלה לפחות) של מצפון.

א. כשחז"ל אמרו: "כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר על רחמנים"

    מדובר כאן על מעשים, בשום פנים ואופן לא מדובר על תחושות לב.

    לגבי תחושות לב, "ישראל - רחמנים בני רחמנים" ו-"כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו".

ב. אם את רוצה, אז אסביר את עצמי במונחים שלך.

    לחתוך על מראה חיצוני, זה נוגד את הטבע של הלב היהודי.

    כי הטבע של הלב היהודי הוא להתמקד ולשאוף לפנימיות של האדם, ולא להיתקע בחיצוניות.

מה עושים בפועל, צריך לחתוך, השאלה היא רק היכן הלב נמצא.

אם אתן חולקות על א. זה לחלוק על חז"ל, אני לא בעסק.

אם אתן חולקות על ב. תביאי לי עוד שלוש בנות חוץ ממך שיחלקו על המשפט להלן:

"הטבע של הלב היהודי הוא להתמקד ולשאוף לפנימיות של האדם, ולא להיתקע בחיצוניות."

אבל רק על המשפט האחרון..

כל השאר חפירות שכליות, שלא מתאימות לרגשנית שכמוני. 

בכנות, לא נפגשתי אף פעם עם אדם מכוער, אז אנלא יודעת על מה אתם מדברים.

מה שכן, אני חושבת שמי שפוסל על עניין חיצוני, כנראה שמשהו בפנימיות לא שלם.

זה כמו לראות תכונה רעה אצל האחר.

למה אני מבחינה בתכונה הזו, ואתה לדוג' לא תבחין בה ותזרום לחלוטין איתו?

למה לי תהיה סלידה מהתכונה הזו, ולך לא?

כי אותי זה פוגש בנק' לא שלמה *אצלי*.

אני לא מלאך, רק טירונית, ולכן יכול להיות שדברים חיצוניים יפריעו לי ואפסול עליהם-

אבל אני מודעת לכך שלא סתם זה מרתיע *אותי*..

וכו' וכו'.

מחר מבחן וטרם למדתי..

ס"ד גדולה לכולם.

בכנות, לא נפגשתי אף פעם עם אדם מכוער, אז אנלא יודעת על מה אתם מדברים.

את לא יכולה לומר- מה שכן, אני חושבת שמי שפוסל על עניין חיצוני, כנראה שמשהו בפנימיות לא שלם.

לדעתי.

גם אני אמרתי את הדברים האלו עד...

מה שאומר שבחרתי להסתכל על כולם ככאלו.

תקראי שוב את מה שכתבתי. לעומק.

ב"הצלחה!

לדעתי זה לא מעיד על שום בעיה. זה טבעי ובריא.

ומי שיש לו כוחות על להתחתן עם מי שמרתיע אותו- הוא זה שיוצא דופן.

אולי אפילו אפשר לומר עליו שהוא חסיד.

תקשיבי, אני לא מכירה אנשים מכוערים... בקושייי... לא תראי אותי אומרת על מישהו שהוא מכוער..

וזה שהתמזל מזלי לפגוש מישהו שהוא ממש הרתיע אותי, זה הקב"ה אירגן לי...

אני לא טוענת שמי שפוסל על מראה חיצוני- הוא לא בסדר.

אני רק חושבת שזה בהחלט מעיד על נק' מסויימת לא נקיה*אצלו*.

לכולנו יש שריטות- לכן הגיוני ומובן לפסול על דברים חיצוניים שמאוד מפריעים.

אך מפה ועד לקדש את השריטה..

אצלו. סורי.

אני חושבת שמי שממשיך בכל זאת ומתגבר על זה, הוא סופרמן. (כוח על).

אבל זה לא עובד גם לכיוון השני.

אדרבה, אני בקטע של לעודד את מי שחושבת שזה לא בסדר לפסול על משהו ש*מרתיע*, שתדע שזה הכי נכון לעשות והיא בסדר גמור...

אף אחד לא מושלם, וגם אני לא מצפה מאף אחד שכולם ימצאו חן בעיניו.

ואני משער שרובינו לא נמצאים בדרגה שאנחנו מסוגלים לתקן מייד את הנקודות שאנחנו לא שלמים בהם.

אבל מה שאני כן מצפה מבן-אדם, שכשהוא נתקל בנקודה שהוא לא שלם בה,

שזה יכאב לו, אע"פ שהוא יודע שכרגע הוא לא בדרגה כדי לתקן את הנקודה הזאת.

רק אמרו שצריך להיות קווצ' בלב,

ובכ"ז לחתוך!

ולכן ההרגשה של 'תבור' מובנת וטבעית.

אדם שחותך בקלות יתירה על מראה חיצוני, כנראה שיש בו בעייה.

אבל לא הבנתי:

מה הקשר בין מה שאת כותבת למה שאני כתבתי?

ומה הקשר בין מה שאת כותבת לדברי הרב שפירא?

הבעייה בלב היהודי היא לא עצם זה שהמראה חיצוני מפריע לך,

הבעייה בלב היהודי היא שזה לא מזיז לך שום מיתר בלב, שזו הסיבה שבגינה את חותכת!

מה הקשר בין מה שאת כותבת לדברים שנאמרו לפני (גם שלי וגם של רבך)??

וגם לא הסברת לי שום דבר,

לא אמרתי בשום שלב בשרשור שמי שחותך על מראה חיצוני, יש לו בעייה.

רק למי שאין לו על זה קווצ' בלב, לו יש את הבעייה!

(ואני לא משתמש במילה מצפון, כי כנראה אנחנו מפרשים אותה אחרת.)

כשנועם ה => רוני60

עד שהלכתי להכין קפה סיימתם?

|מבטלת תהזמנה של הפיצוחים|

אני לא נשואה- טריה,

והכנתי את זה במיוחד כי ראיתי שנהיה פה מעניין!!!

ואני לא לקראת נישואים וזוגיות....

רק אמרתי שאם יש לך לב יהודי, אמור להיות לך מצפון.

זה לא אומר שלא צריך לחתוך.

קרה לי שחתכתי על מראה חיצוני, אבל עשיתי את זה בפגישה ראשונה או שניה.

לא אמרתי לה למה אני חותך, כדי שלא תיפגע.

אבל בשתי הפגישות הראשונות (בשונה מההמשך) אפשר לחתוך בלי להסביר יותר מדי.

והיה לי מצפון אישי שזאת הסיבה שבגללה חתכתי, אבל אני יודע שעשיתי את הדבר הנכון.

זה נכון שבהתחלה בודקים אופי, ולפעמים זה גורם לאהוב את המראה.

אבל אם את לא אוהבת את המראה גם אחרי כמה פגישות (או במקרה שיש לך סלידה מהמראה ישר בהתחלה), זה אומר שכנראה אתם לא מתאימים. לפעמים ה' שולח את ההרגשה הזו כדי שלא נתחתן עם מישהו לא מתאים.

תחשבי על זה ככה- אם לא תחתכי עכשיו יהיה לך הרבה יותר גרוע לחתוך בעוד חודש! נכון?

ואם את לא מסוגלת להיות בחברתו עכשיו, איך תוכלי להתחתן איתו ואז כל העולם יראה אתכם יחד?

אז אם זה המצב תחשבי טוב אם יש לך תרוץ אחר, ותגידי את זה. אחרי כמה חודשיים יותר קשה לחתוך..

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי