תעצמו לרגע את העיניים ותדמינו את הלוויה שלכםיוני
לפני כמה שנים קראתי כמה מאמרים על מחקרים שנעשו על זה שכמעט כל אדם בעולם ניסה לדמיין את הלוויה שלו.
זה מחולק להרבה אפשרויות, הרבה סוגים והרבה סיבות לתופעה אבל מה שתפס אותי זה אנשים שמגיעים לדמיין את ההספדים בלוויה שלהם והם נתקעים כי אין להם מושג איך הם ימותו (וסתם ככה מספידים מדברים על מקרה המוות).


אז תנסו לדמיין את הלוויה שלכם, את מי שמגיע, מי בוכה, מי קשוח מבחוץ אבל אתם בתור מתים יודעים שהוא בוכה מבפנים, (בקיצור תדמיינו ביצירתיות) ואז תדמיינו את ההספדים, מי נואם? מה הוא אומר?

וכן, נהרגתם מטיל שנשלח עליכם מעזה, תנסו לשלב את זה בהספדים.

תשתפו בדמיון או במסקנות (או גם וגם)
(מי שזה כבד עליו מוזמן לא לענות וגם לא להרוס את השרשור!)
וואי קרה לי הרבה..דוסית גאה!

שדמיינתי מה יקרה אם אמות..איך ירגישו המשפחה והסביבה שלי..

אבל תהספדים בחיים לא דמיינתי...יותר את מהלך השבעה...

לא יודעת מי יבכה עלי..אושר תמידי
וגם הספדים כנראה לא יהיו כי לא מספידים בחב״ד כידוע..

קיצר..

לא שווה למות
חח, אושר.. משיח נאו בפומ!
חחחח אני אבכה עליך!!! בע"ה בעוד 90+ שנים..נועם ה
מה פתאום. חיים נצחיים.משיח נאו בפומ!
חשבתי על זה פעם, הרבה אנשים שמכירים רק דרך המקלדתמשה

יאללה הלוויה וירטואלית חחחליל הרועים
שולחים תבנאדם לספאם
אולי תפסיקו לדבר שטויות?? נועם ה
צודקת.. אבל תכלס כתוב בספריםחליל הרועים
שהנשמה טסה ושומעת את ההספדים
לכן אסור להגיד שם שטויות וניפוחים...
האמת דווקא חשבתיטנגענס
אם ח"ו ל"ע מישהו שהיה חזק בפורומים נפטר. ואף אחד מפה לא ידע. יחשבו שסתם הוא עזב את הפורום. הפסיק לכתוב. אפ' אם ישמעו מחוץ לפורום על זה שהוא מת, לא ידעו שיש לו ניק בפורום
יצא לי לחשוב על זה ממש הרבה לאחרונהשוברת גלים

אתם חושבים שיש פה ניקים שכבר אינם?

 

לא, כי זה מזעזע אותי

סביר להניח שלאטנגענס
כי בדרך הטבע יש לכולם פה עוד 100-80 שנה לחיות ב"ה. והפורום קיים רק 10 שנים
תכל'ס. תדמיין למשל שלנפתלי פרנקל הי"דותן טל

היה כאן שם משתמש שאחרים, כולל משפחתו, לא ידעו עליו, ואף אחד כאן לא הכיר אותו -ופתאום הוא נעלם אבל לא ייחסו לזה יותר מידי משמעות כי לא ידעו שזה הוא...

 

כדי לאתר דבר כזה צריך חשד מוקדם אולי מדובר במישהו שקרה לו משהו ולכן הפסיק להגיב, לבדוק מתי בדיק נעצרה כתיבתו, ואז לבדוק בארכיון החדשות מכל האתרים של החדשות של אותו יום, האם קרה אז משהו, מישהו נדרס או משהו כזה, חלילה...

ממש חשבתי על זה לאחרונה...נועם ה
ולא רק לאחרונה- לפני פסח שכמעט מתתי...

אשכרה אף אחד לא יידע עליך, חוץ ממי שיודע עליך מבחוץ...

אגב, אתם יודעים כמה קוראים סמויים יש פה?
חצי מהחברות שלי כאן- קוראות... ויש גם ניקיות בלתי מזוהות
זוכר את זהמופים

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t628056#7021379

חשבתי אז שאצלי כנראה אשתי היתה אומרת לכם

בדיוק חשבתי על זה אתמול שוברת גלים

שלא עשיתי כלום בחיים שלי

 

 

"הייתה אדם עם פוטנציאל.."

בוכה

 

כמדומני שגם ניצלה חלק ממנומשה

^^^ *מנצלת!!!דוסית גאה!
איך בדיוק? |ממורמר|שוברת גלים

פשוט מבזבזת את החיים שלי

עצוב

למה?ים...
עבר עריכה על ידי אודליקה בתאריך י"א בתמוז תשע"ד 20:56

 

 

למה?!יוני
טוב תאמת לפי התגובות יצאתי קצת לא מובן. בפעם הבאה אשתדל להיות יותר ברור.
ניסיתי דווקאלומדתתתת

לא עולה לי אפילו דבר אחד להספד (אחרי מחשבה ארוכה)

מפחיד!!!

 

אולי באמת שווה להיות חבדניקית?

אוף, זה באמת מפחיד !!!

האמת?טאבולה ראסה
מעולם לא חשבתי על זה ככה.

כל אלו שמתים הם אנשים מיוחדים...
צמיד מוצאים עליהם סיפורי גבורה וכו'
ואם "כל הטובים הולכים"
אני כנראה לא בינהם...

סיפור-יוני
בעיירה אחת היה מנהג שלא קוברים את המת עד שאומרים עליו לפחות דבר טוב אחד. והנה הגיע היום של אחד רשע בן רשע ואבא של רשע ממשפחה של רשעים שאף אחד מבני העיירה לא הצליח להגיד עליו אפילו דבר טוב אחד! השמש כבר התחילה לשקוע כשאחד מהאנשים מלמל לעצמו ״אם לא מוצאים שום דבר טוב להגיד עליו אז מה יקרה כשהבן הרשע שלו ימות? האבא צדיק לידו..״, כל הקהילה נשמה לרווחה על הדבר הטוב היחיד שאותו אחד מצא, שהוא צדיק ליד הבן שלו, והקברנים מיהרו לעבודתם.
עברו שנים והגיע גם זמנו של אותו בן רשע והסיפור חזר על עצמו, אף אחד מבני הקהילה לא מצא שום דבר טוב להגיד עליו. אחד הקברנים סיפר את מה שקרה בהלוויה של האבא הרשע וכל הקהילה נשמה לרווחה, הם מצאו משהו טוב גם על הבן הרשע- בזכותו קברו את אבא שלו.



גם אני חשבתי על זה. תמיד זה מדאיג אותי.יעל

אם כל הטובים הולכים, זה אומר שכל האנשים המיוחדים שאני מכירה ילכו מתישהו. באמת שמתי לב שכל מי שמת הוא או רשע גמור או צדיק גמור! ואולי בעצם כולנו או צדיקים או רשעים,  ורק כשנמות יגלו את זה? כי על כל אחד אפשר בקלות למצוא אלף דברים טובים!

הבעיה שלי היא שבגלל שאני רואה המון סרטי זכרון אני כבר מתכננת הלוויות של אלה שסביבי! כל פעם שאני מכירה מישהו אני כבר יודעת מה אני אגיד בהלוויה שלו... זה ממש זוועה ואני מנסה להתנתק מזה ולא מצליחה!! אם מישהו יעזור לי זה יהיה מאד נחמד... וזה גם על עצמי, כשמישהו מכיר אותי אני מיד מנסה לעשות עליו רושם כדי שיהיה לו מה להגיד עלי בהלוויה שלי.. ואני יודעת שזה לא אמיתי ואני כבר עצבנית על זה!! מישהו יכול לעזור לי לפני שאני מזמינה פסיכולוג...?

יש משפט מאתגר "כשנולדת, כולםהורות משמעותית

צחקו ואתה בכית, תדאג לכך שכשתמות, כולם יבכו ואתה תצחק". 

ויש משפט אחר: היום שבו נולדת..חליל הרועים
הוא היום שבו אלוקים החליט שהעולם לא יהיה שלם בלעדיך




אה... היום שבו נפטרת הוא היום שבו אלוקים החליט שנוכל להסתדר בלעדיך :-/
בחיים שלי לא עשיתי דבר כזה.....נקודה
קצת נצל"שאלעזר300

שמתי לב ש- אני פשוט לא מסוגל להספיד אנשים. גם לא בראש.

אבל זה לא קשור דווקא להספד. בכלל קשה לי לספר על אנשים... אפילו כאלו שאני איתם הרבה, חברים טובים, ואני מגלה ש-וואלה - אני לא יודע מה לספר עליהם. ואם גם בנושאים אחרים קשה לי למצוא מילים משלי, כאן במיוחד.

מפחיד אותי לחשוב שיום אחד אצטרך לעשות את זה, ופשוט לא יהיה לי מה לומר.

 

סוף נצל"ש.

תתאמן.....- לא בשביל שיהיה לך מה לומר אזנועם ה

תחשוב על מישהו שניה, תנסה לחשוב איך אתה מגדיר אותו, איזה דברים חמודים יש בו, וכמה הוא עוזר לך וכו'

ואז... פשוט תגיד

מרגישה אותו דבר על עצמילומדתתתת

קשיי ניסוח קלים (במקרה שלי).. לא יודעת אם אתה מזדהה אבל אצלי זה גם בכללי להגדיר נורמלי את עצמי..

מה שנראה לי על העניין שפשוט לא כולם חזקים בזה, יש אנשים שהכישרון שלהם הוא לדבר או להסביר ויש כאלו שלא...

מצאתי שלפחות לי נוח יותר לשתוק ולתת לאלה שטובים בזה לעשות את העבודה.. 

(מכירה את זה למשל כששואלים אותי על חברה והמילים פשוט נעלמות!- אחרי ניסיון מר אחד הזהרתי חברות שאני לא הבנאדם הנכון ושישתדלו עד כמה שתלוי בהם להימנע מלהתקיל ..)

חס ושלום... ולדעתי גם לא מומלץ...ד.
חחחח או מיי גאד!נועם ה

בחייייייייייייייםםםםםםםםםםםםםםםם לא חשבתי על זה ככה......!! על ההספדים וזה... חחח

וגם לא רוצה לחשוב על זה!!! ועוד מטיל???

 

(חוץ מזה שאני תמיד חושבת שצריך להספיד אנשים בחייהם- מקצת שבחם...

אבל לעשות את זה...! למה לחכות לרגע שבו הוא לא יוכל כבר להתחזק מזה?)

 

אם חשבתי פעם, זה משהו קרוב- כשאבא שלי אמר לי שהנפטר מרגיש ויודע הכל,

הרגשתי שאני ממש מכירה את התחושה הזאת... משהו חזק אבל, לא סתם דמיון..

כאילו כבר הייתי בסיטואציה הזאת. וכל פעם כשאני חושבת על זה, יש לי תחושת דה ז'ה וו ברמה מפחידה...

מה זתומרתהתנערי מעפר

"הנפטר מרגיש ויודע הכל"?

יש מקורות?

בירושלמי כתוב ששומע כשומע מן החלום.שום וחניכהאחרונה

הובא ביו"ד בהלכות אבילות.

לא רוצה לחשוב על זהלבי ובשרי

ולא רוצה לחיות את החיים בצורה שאני אחשוב על כל מעשה איך יספידו אותי עליו..

חחחחחחחחחחחחחח מזכיר לי את בלו הדוב!!!נועם ה
חחחח לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ראיתי ספר הג'ונגללבי ובשרי

אם ראיתי אי פעם..

 

בכ"מ כיוונתי לדעת גדולים (תרתי משמע)

מוטיבציה

ואם לא ראית, אז רוצי לראות!

לא לחשוב איך יספידולומדתתתת

אבל המחשבה של: וואלה חייתי 21 שנה ולא עשיתי עם עצמי כלוםם 

זה מה שמפחיד אותי, לא חשבתי בכלל על הכיוון של לשמוע מה חושבים עלי!

ובכנות, גם לא נראה לי שיגידו את כל האמת ....

איזה חיה בסרט, ברור שעשית!נועם ה

את יודעת כמה ערך יש לנטילת ידיים בבוקר?

לעזרה הכי קטנה לאמא?

למילה טובה?

לנסיון אחד קטן שעמדת בו?

לצניעות?

ללימוד תורה?

לפסוק אחד שאמרת?

 

אם היה לנו מושג כמה ערך יש לזה- לא היינו נחים לרגע!! לא היינו מפסיקים לעשות...

הי, אני לאלומדתתתת

וזה לא היה בקטע של לסחוט..

פשוט כנראה את לא מכירה אותי 

מה את לא?נועם ה

יש הרבה מצוות שאנחנו עושים כהרגל, ואנחנו לא מייחסים לזה חשיבות

אבל אם היינו יודעים כמה אור אנחנו עושים בעולם בימים הכי מעפנים שלנו- לא היינו מפסיקים לחייך...

עשית המון- (בלי שאני מכירה אותך)...

והקב"ה לא שופט אותך לפי התרבות, לא אכפת לו כמה קיבלת במבחן בהיסטוריה,

או- כמה תארים יש לך..

הוא מסתכל על הדברים המהותיים בחיים.

וכל עוד את עושה אפילו מעט- תדעי שזה המון ברמה שאת לא יכולה לספור.

 

למה לחשוב על זה?! יטבתה
מנסה לחשוב איזה שיר ישמיעוארוון

בטח משהו בסגנון הבא

(כן, שירת אישה..)

 

טוב לי בנתיים בחייםטייסת
למה שאחשוב וידמיין את ההלוויה שלי ה׳ ישמור בחיים אני לא יעדה את זה ....
איזה טוב להיות חבדניק!!!
בלי הפסק בנתיים לעולמים חח
אני יכול לראות בעיני רוחישום וחניכה

איך מלאכי החבלה רוקדים ריקוד סוער לצלילי המוסיקה.

בעבר היו פעמים שעשיתי את זה. כיום לא בא ליותן טל

זה סתם יכול להכניס לדיכאון, וסתם דבר שלא מועיל לכלום - ובמיוחד בימים קשים כמו היום, אנחנו זקוקים יותר לדברים משמחים, למחשבות טובות ושמחות.

 

ואני, בכלל - בגלל שאני אדם עם כוח דמיון יצירתי ו"מופרע", שיכול להגיע למקומות שאחרים לא קולטים מה אני עושה שם בכלל, אם היו יודעים מה אני חושב - אני יכול להמציא עולמות שלמים וסיפורים שלמים עלי או על איך שאני מת או על להבדיל איך אני מציל את הנערים החטופים (בזמן שעוד לא ידענו שהם מתים) ודברים מעין זה - אם אנסה כעת גם לדמיין את הלוויה, שוב - אני יכול להגיע לרמות דמיון שפשוט ייגמרו עליי וידכאו אותי קשות.

 

אז אני מעדיף לשמוח כעת כדאי לכם גם!!!

חחחח אני אוהבת את זהטייסת
אני כל היום יושבת ומדמיינת אפשר להוציא סדרה על הדמיונות שלי חחחחח
דמיינו זה בריא!!!
ותעשו טובה אל תמותו יש מספיק אנשים שעושים את זה....
חחחפייגליניזית

זה הדבר *האחרון* שארצה לשתף בו אי פעם אי משהו מעל פני האדמה... נו'במת

את האמת שחברה שלי פעםפייגליניזית

שלחה סמסים מהפון שלה "שלום חברים יקרים, אנחנו כואבים להודיע שביתינו כבר לא בין החיים.."

(זה היה בתיכון, נא לא להיבהל) בכל אופן, היא הייתה חולה תקופה, ואחרי שנתיים שהיא החלימה היא שלחה אותו... חברקה, מה היא ענתה? "רציתי לדעת כמה יבואו ללויה שלי... וגם מה יגידו"...

 

|נאנח|

מפחיד:תרצה

לחשוב שאנשים בודים סיפורים ,כנראה שחסר לחברה שלך תוכן בחיים. רפואה שלימה . 

לא חושבת שקשור לתוכןפייגליניזית

וגם לא חושבת שנכון להסיק מסקנות

 

 

אולי אפשר לומר שהיא לא חשבה על זה יותר מידי ועל ההשלכות של זה. 

ממש משעמם לך!!!תרצה
מצווה גדולהשום וחניכה

לזכור את יום המיתה ומתוך כך להסתכל נכון על החיים.

 

יצא לי הרבה פעמים לדמיין את הכל לפרוטרוט שכלל דברים נעימים יותר

ונעימים פחות...

אתה רוצה בכל זאת שאשתף?

מטיל? זה הכל? הלליש

לא כותבת, זה לא מספיק מעניין

 

תמצא סיבה יותר אטרקטיבית,

 

ואז אני אשקול.

 

בכל מקרה- המשפחה שלי תבכה עלי,

 

בטח יהיו גם כמה חברות חמודות.

 

בקשר לניק- יש לי כמה חברות שיודעות מה הניק שלי,

 

אז הן יוכלו לומר. אבל אולי הן תחשובנה שעדיף שלא להפחיד תחבר'ה פה,

 

אז לא תדעו

אתם בעד חיים פשוטים? או חיים סוערים?זיויק
ומה יגרום לכם לשנות את ההחלטה וללכת לקצה השני?
בעד חיים מאוזניםadvfb

מה יגרום לי ללכת לקצה השני? שאני אראה צורך לאזן

אני בעד חיים פשוטים כי אין לי כח ליותר מזהחתול זמני

כלום לא ישנה את דעתי.

בבסיסoo

הרצון שלי לחיים פשוטים

אבל עם השנים צצו הזדמנויות ודברים מעניינים

שעשו אותם לפעמים יותר סוערים

וזה נותן הרבה עניין ומשמעות בחיים

כשזה מתאים בקצב 

חיים מעניינים ושמחיםLavender

על בסיס רוגע ושלווה.

ואולי כשאזדקן אעדיף את השקט

תלוי מה הכוונה פשוטים ומה הכוונה סוערים?אריק מהדרוםאחרונה
עצות לחיים שהייתם נותנים לצעירים (18-22)ל המשוגע היחידי

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

(@אני)))) , @פשוט אני..  מוזמנים לענות)

שתקשיב לעצמךShandy

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

 

יפה, אהבתי ממש, תודה.ל המשוגע היחידי
במשפט אחדמשה

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

 

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

(וביותר משפטים)?ל המשוגע היחידי

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

הרבה זמן לבד בלי הסחות דעת. לא אנשים ולא מדיהמשה

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

הממ.חתול זמני

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

יפה, מעניין, תודה על התגובה.ל המשוגע היחידי

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

 

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

 

כחתול זמני, מה שמעניין אותי זה כסף וכיף.חתול זמני

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

 

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

העצה שכתבת עכשיו נוגעת בנקודה הכללית שהתכוונתיל המשוגע היחידי

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

קראתי פעם בסבא מסלבודקה כמדומניחתול זמני

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

מה שלא יהיה, לא לשכוח שהחיים נגמריםנחלת

מתי שהוא....לחתור ולהשקיע באיזון הנכון בין הגשמיות לרוחניות,

לזכור תמיד את המטרה, כיהודים.

אהבתי ממש את זה-Lavender

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

 

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

 

זה ממש לא סותרזיויק
אין קשר הכרחי בין רווח לבין כמות עבודה
הכל עניין יחסיLavender

גם מי שמרוויח הרבה ועובד מעט יחסית- עדיין יכול לעבוד פחות

בדיוקזיויק
לא הכרחי אבל עבור האדם הממוצע כןחתול זמניאחרונה

ככל שמשקיעים יותר בקריירה בין אם ברמה של יותר שעות נוספות / זמינות אחרי שעות העבודה / כו' (או לחילופין לימודים השתלמויות) ככה לרוב מטפסים בסולם

ודי קל להגיע למצב של יותר מדי עבודה ביחס לרמת ההשתכרות שבאמת נדרשת ככה שה"פינוק" עולה בזמן ובבריאות יותר ממה שהוא שווה

עצותoo

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו


שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

אולי אפשר לשנות את זה ל:ל המשוגע היחידי

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

מסכים מאודנקדימון
העצות הטובות ביותר שאפשר לתת אלה תובנות על עצם החיים והאדם. כל היתר זה בדרך כלל משהו שנכון לאחד ולא לאחר וכיוצ"ב.
לפתח את האישיותLavender

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

תחסוך ותשקיע כמה שאתה יכולאריק מהדרום

במדדים רחבים ותנצל את הריבית דריבית.


תלמד מקצוע שיפרס אותך ולא תחביב יקר שיקטלג אותך כחכם.


בכל מה שנוגע לדייטים, תלך יד ביד עם ה', הוא יכוון אותך.

לרכוש השכלה גבוההshaulreznik

אפילו בתחום זניח כלשהו, כי לניירת יש משמעות אצל הרבה מעסיקים, בדגש על המגזר הציבורי.

 

וגם לשמור על הבריאות - בכל מקרה, החל מגיל 35 פחות או יותר, הגוף מתחיל להישבר, ולקראת גיל 40 מרבית האנשים יסבלו מבעיה כרונית אחת לפחות. אז למה להעמיס?

 

נ. ב. תתחתנו בגיל מוקדם, בגבולות הסביר. לקראת גיל 50 עדיף להיות הורה לבני 20+ ולהשקיע בעצמך (ע"ע מצב הבריאות) מאשר להמשיך ולהתרוצץ עם הילדוד'ס.

לא להכניס את הראש לפה של אריהדי שרוט
ולא לאכול שלג צהוב
ליאביש אי שם.
עבר עריכה על ידי יש אי שם. בתאריך ו' בתמוז תשפ"ו 4:01

ליאב כבביה

מה שלומך?

אתה יכול לראות אותי עכשיו?

אולי אתה מידי עסוק שם למעלה

בדיוק מקבלים את פניך במחול ובשיר

אולי אתה בדיוק במעבר ולא מבין מה קורה איתך

אולי אתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא

אולי אתה מתפנק לך על קערת תותים שמה בגן עדן

 

ליאב

ראיתי אותך פעם?

נפגשנו?

אולי באוטובוס?

אולי פעם ראיתי אותך ואמרתי, איזה חייל חתיך?

מה אתה חושב עכשיו

פתאום הכל מובן לך?

טוב לך?

אם טוב לך אז למה כולנו חיים כאן בכלל

בוא נעוף לנו לשם ויהיה לנו טוב

 

ליאב

על מה אתה מתבונן עכשיו

מה נראה לך שם מלמעלה

מה אתה מבין פתאום

מה אתה מגלה

 

ליאב

אני מתגעגעת אליך ומקנאה ועצובה 

ואני לא מכירה אותך

ואתה הגנת עלי בחירוף נפש

ואתה לחמת

ואתה חיית פה במשך כל החיים שלך

ואתה היית פה כשנהרגו חיילים נוספים

ואתה שהית פה בשמחת תורה

ואתה יודע מה אנחנו מרגישים עכשיו

ואתה עכשיו אתה

ואתה זה שקרוב

ועל שמך יש אסון. אסון הטנק

 

היית מצחיק, ליאב?

אהבת את השם שלך?

אהבת את הים?

על מה חלמת אתמול?

אתה בכלל אוהב דגים?

אתה רב יותר עם אחותך או אחיך?

 

תודה ליאב. תודה

 

מעניין אם גם את הגבה השניה אתה יודע להרים

 

בהצלחה לך עם הכל שם למעלה

תהנה, תכייף, תבלה

תמסור לנו ד"ש

 

תמסור לאלוקים ד"ש מאיתנו

ממני

 

כואבזיויק
תודה שכתבת לכבודו הי"ד 
כתיבה חזקה רצחעיניים טובותאחרונה

וואו.

מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורותאקונהמטטה

שקשורה לגאולה, צמיחה, חינוך..

אשמח לרעיונות!

תודה

..אריק מהדרום

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])


אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:


* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**


אם תספר/י:


* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,


אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.


[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

אתה מודע לזה שAI זה דבר שיש לכולם? ובחינם?קפיץ
ושאני כבר אחרי הai...אקונהמטטהאחרונה
אולי היה פה משהו מוצלח מניסיון...
אם הייתם פותחים פורום חדש, מה היה הנושא?זיויק
ולמה לא עשיתי את זה עד עכשיו? 🤔
השאלות של זיויקנקדימון
קל.
😂😂😂😂Lavender
101 דברים שימושיים לעשות בגרוויטציה 0די שרוט
אוקיי. משחק דוקים.די שרוט

בהמרת המתח הדרמטי בשעמום קיומי

​בגרוויטציה רגילה, דוקים הוא משחק של עצבים מתוחים, נשימה עצורה ואצבעות רועדות. בגרוויטציה אפס, המשחק הופך רשמית לדבר הקל ביותר ביקום כולו.


​אפס אחוזי פסילה: אתה יכול לגשת לדוק הצהוב, להעיף אותו עם האגודל, לתפוס אותו בשיניים או לעשות איתו ג'אגלינג. מכיוון ששאר הדוקים נמצאים כעת במרחק של שלושה מטרים ממנו ונעים לכיוון המטבח, אין שום דרך פיזית להיפסל.

ניצחון מובטח: המשחק מוגדר כהצלחה מוחלטת ב-100% מהמקרים. אתה תמיד מנצח. הבעיה היא, שברגע שאתה מבין שאתה לא יכול להפסיד, אתה נאלץ להתמודד עם העובדה שאתה פשוט אדם בוגר שרודף אחרי חתיכות פלסטיק צבעוניות שצפות בחלל.

כנראה שצריך להציע ל NASA לאמץ את רעיון הדוקיםפ.א.

לאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.. 😃
 

בינתיים יש תיעוד של משחקים אחרים בתנאי חוסר גרוויטציה…

 

Gemini אומר:
 

למרות שלוח הזמנים של האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) עמוס ומחושב בדיוק של דקות, יש להם גם זמן פנוי (בעיקר בסופי שבוע ובערבים). פסיכולוגים של נאס"א מעודדים אותם מאוד לשחק, שכן משחקים קבוצתיים חיוניים לשמירה על בריאותם המנטלית, הפגת השעמום וחיזוק הגיבוש החברתי.

התנאים הייחודיים של חוסר כבידה (מיקרו-כבידה) שינו לחלוטין את הדרך שבה הם משחקים, והובילו לכמה המצאות ומשחקים מרתקים:

## 1. משחקי קופסה (בגרסת החלל)

משחקי קופסה רגילים הם סכנה בחלל – חייל שנופל או קובייה שנזרקת עלולים לרחף לתוך מערכות אוורור או מכשירים רגישים. לכן, המשחקים עברו התאמה מיוחדת:

* **שחמט חלל:** משחק השחמט פופולרי מאוד בתחנה (במיוחד בקרב הקוסמונאוטים הרוסים). לוחות השחמט בחלל אינם מגנטיים (כדי לא להפריע למערכות האלקטרוניות בתחנה), אלא משתמשים ב**ולקרו (צמדן)**. כל כלי וכל משבצת מצוידים בולקרו כדי שהכלים יישארו במקומם. בעבר אף נערכו משחקי שחמט היסטוריים בין אסטרונאוטים בחלל לבין אנשים על כדור הארץ.

* **סקרבל (Scrabble):** האסטרונאוט הקנדי המפורסם כריס הדפילד לקח איתו גרסת נסיעות של סקרבל. גם כאן, כל אות קטנה הוצמדה ללוח באמצעות ולקרו. הדפילד סיפר שאם אות אחת הייתה מתעופפת, לרוב היו מוצאים אותה בסופו של דבר במסנני האוויר של התחנה.

## 2. משחקי וידאו

מכשירים אלקטרוניים קטנים וקלים הם אידיאליים לחלל:

* **טטריס ו-Game Boy:** בשנת 1993, הקוסמונאוט אלכסנדר סרברוב לקח איתו מכשיר גיים בוי ומשחק טטריס לתחנת החלל "מיר" (קדם-תחנת החלל הבינלאומית). בכך הוא הפך לאדם הראשון ששיחק במשחק וידאו בחלל. הגיים בוי הזה נמכר מאוחר יותר במכירה פומבית בלמעלה מ-1,200 דולר.

* **StarCraft:** האסטרונאוט דניאל בארי לקח איתו עותק של משחק האסטרטגיה המפורסם *StarCraft* לתחנה בשנת 1999, וסיפר שזו הייתה דרך נהדרת עבורו להתחבר למשפחתו שנשארה מאחור.

* **מציאות רבודה (AR):** בשנים האחרונות נאס"א שלחה לתחנה משקפי *HoloLens* של מיקרוסופט (לצרכי עבודה). האסטרונאוטים ניצלו אותם גם כדי לשחק במשחקי מציאות רבודה כמו *RoboRaid*, שבו הם "יורים" בלייזרים על חייזרים וירטואליים שפורצים מקירות התחנה האמיתיים.

## 3. ספורט ומשחקים פיזיים מומצאים

החלק המאושר ביותר של הפנאי מוקדש לניצול חוסר הכבידה כדי להמציא משחקים שאי אפשר לשחק בכדור הארץ:

* **"חץ וקשת" ודרטס חלל:** כריס הדפילד המציא גרסת דארטס (חיצים) בטוחה לחלל (שכן חיצים חדים מסוכנים מדי). הוא בנה חץ באמצעות סוללת מצלמה כבדה כראש, אזיקונים כגוף החץ, ונייר כנפיים. החיצים הללו ריחפו באטיות ובאלגנטיות מקצה אחד של הקבינה לקצה השני.

* **אולימפיאדת החלל:** בעת שנערכו משחקים אולימפיים בכדור הארץ, האסטרונאוטים קיימו "אולימפיאדת חלל" משלהם. אחד המשחקים הפופולריים היה **"כדור ללא ידיים"** (No-hand ball) – האסטרונאוטים היו צריכים להעביר כדור פינג-פונג מצד לצד או דרך חישוקים, אך ורק באמצעות נשיפת אוויר מהפה, מבלי לגעת בו בידיים.

* **בייסבול וכדורגל לשחקן בודד:** האסטרונאוט היפני סאטושי פורוקאווה הדגים כיצד בחוסר כבידה אפשר לשחק בייסבול לבד – הוא חבט בכדור עם מחבט, ואז ריחף במהירות עצומה לקצה השני של החדר כדי לתפוס את הכדור שהוא עצמו חבט בו.

> **בונוס היסטורי:** המשחק הפיזי הראשון מחוץ לכדור הארץ לא היה בתחנת החלל, אלא על הירח! ב-1971, האסטרונאוט אלן שפרד (במשימת אפולו 14) הבריח איתו ראש של מחבט גולף ושני כדורים, חבר אותם לכלי איסוף דגימות, וחבט בכדורי גולף על פני הירח. בשל כוח המשיכה החלש, הכדורים עפו למרחק של מאות מטרים.

>

 

באנג'י בלי חבלאריק מהדרום
עליות מתח. ככה תהיה בכושר שיא בלי להתאמץדי שרוטאחרונה
עצות לחיים שהייתם נותנים לצעירים (18-22)ל המשוגע היחידי

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אל תקשיבו לאנשיםאני:)))))
זה רק רעיון לשרשורל המשוגע היחידי

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

אני יודעתאני:)))))
תשקיעו כל מה שיש לכם בביטקוין!פשוט אני..
אם הייתי מקשיב לעצה הזאת בגיל 20, אני והילדים והנכדים והנינים שלי, וכנראה גם עוד כמה דורות, לא היינו צריכים לעבוד דקה אחת לפרנסתנו.

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

בוא נניח שהייתי עושה את זהקפיץ

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

למה דווקא עד אמצע 2024?פשוט אני..
באמצע 2025 הוא היה שווה יותר...

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

מכיר מישהו שעשה את זה?זיויק
כי זה הבור הגדול שםקפיץ

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל


וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

לא אשמתי שאת כ''כ צעירה 😬פשוט אני..
וואו מה התשואה שהשגת?זיויק
איזה מעניין!נחלת
יש אלפי סוגי פסיכוזות, למה דווקא זו מעניינת?פשוט אני..

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

 

 

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

אבל אלו היו חלונות שעושה רושם שממשנחלת

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

 

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

 

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

להפךפשוט אני..
אם הוא חלם משהו שכבר תוּאר בעבר, באמת אין בזה שום דבר מיוחד.

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.


אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.


כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

מסכימהנעמי28

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.


 

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

עשו ניסוי בבית חולים בארה"ב עוד בשנות ה 70די שרוט
וזה נמשך לדעתי עד היום.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.


עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

במחקר הזהנעמי28

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.


הרמבן בשער הגילוליםנקדימון
כותב שהנשמה, גם לאחר מוות בלתי הפיך, עדיין חווה את המציאות דרך רשמים מסויימים שנטבעו בה על ידי הגוף. מעגלי השבעה, שלושים ושנה, כך הוא מסביר למיטב זכרוני, הם תהליכי ההתנקות של הנשמה מהרשמים האלה.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.


ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:


חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?


חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

קראתי ואקרא בעיון מאוחר יותרנעמי28

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

 

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

 

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא לא בא להוכיח על ידי חורים במדענקדימון

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

 

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

 

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

 

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

בוודאי שקיום או אי קיוםנעמי28

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.


העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.


יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.


אה, כמובןנקדימון
אמונה ביסודות היהדות לא קשורה לאמונה בקיומן של ישויות פיזיות או רוחניות. תגלית של מין יונקים חדש או מין מלאכים חדש אכן לא קשורים.
איך אפשר להסביר משהו שלא כפוף לחושי הגוף?נפשי תערוגאחרונה
האם תוכלי להסביר לעיוור מלידה את ההבדל בין כחול לאדום?

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

מסוג הדבריםנעמי28
שמחזקים את המחוזקים ומרחיקים את המורחקים.

סתם לידיעהאריק מהדרום

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

מתי יעשו שטיבלך מוסלמי?קעלעברימבאר

נחנך בית תפילה מוסלמי נוסף בכביש 6

 

נגיד בשביל אחד שלא קם מהמואזין וקם רק ב9.30 שיהי לו מניין.

 

חוץ מזה שצריך להקים שם שני בתי תפילה- אחד שהמוסלמי יתפלל בו, והשני שכף רגלו לא תדרוך שם.

 

חוץ מזה למה הם לא עושים מסגדי חצר כמו בקורונה?

הם לא צריכים שטיבלךנפשי תערוג

כי אין להם צורך במניין.

מזרוחניקיםקעלעברימבאר
קהילת סלוניקינפשי תערוג

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

חח אנחנו מסלוניקי באמת, והבדיחה שגורה אצלינו בביתל המשוגע היחידי
אתה קרוב של רקאנטי שנהרג לא מזמן במלחמה?קעלעברימבאר
לא קרוב לרקאנטי...ל המשוגע היחידיאחרונה
קהילת סלוניםקעלעברימבאר
סלוניקי לספרדים. סלונים לאשכנזיםנפשי תערוג
מרגיש שאין עם מי לדברכתום כואב

ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt

זה פשוט מצב ח^א

איש מקצוע?זיויק
למה אתה צריך "מישהו" בשביל העצמי שלך?משה

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

תמיד צריך מישוכתום כואב
למה לצאת מנקודת ההנחה הזאת?חתול זמניאחרונה

מה עומד ביסוד התחושה הזאת?

 

– אם יש לך מחשבות לא מאורגנות, אז אוקיי, שיחה זאת אחת מיני דרכים רבות לסדר אותן (ובכלל, לא כל המחשבות צריכות סידור, לפעמים עדיף פשוט לתת לעצמך לחיות את ההווה).

 

– אם זה כדי ש"יבינו אותך", מה בעצם נותנת העובדה ש"מבינים אותך"? יש בזה תועלת מטפיזית, מעבר למה שאתה מייחס סובייקטיבית לעובדה הזאת?

 

– אם זאת תחושת בדידות, האין משהו אחר, כיפי, שתוכל לעשות כדי למלא את החלל הריק?

 

קראתי פעם בספר של פסיכיאטר נחשב שחלק גדול מהחוסן שלנו הוא היכולת ליצור מעין "הורה פנימי" או "מדריך פנימי" או איך שלא תרצה לקרוא לזה. בן־זוג פנימי. קבוצת מעודדות פנימית. לא ממש כדמות, אלא כפונקציה שדוחפת אותך, נותנת לך כוחות, אתה יכול לדבר איתה (יענו, לא במובן של חבר דמיוני, אלא פונקציה פנימית בתוכך שמסוגלת לנתח – גם לאו דווקא לנתח, אלא יותר כמו "לסדר" את עולמך הרגשי).

❤️נעמי28

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לא יודע אם שיתוף של אדם זר יעזור לי.כתום כואב

אולי יעניין אותך