לא קשור לשום סטיגמה

הפער הולך וקטן בגילאים יותר גדולים 

השאלה איך הם מרגישים בקשר לזה.

היא רק בת 17! עוד לא התחילה את החיים שלה, ויכול להיות שהוא בשלב אחר בחיים. דעות מגובשות יותר.

אולי לא... אבל רוב הסיכויים שכן.

איזה בית היא רוצה? היא רוצה בן תורה? היא רוצה שיעבוד? מה היא רוצה לעשות?

אם זה מה שנראה להם לנכון? שיהיה בהצלחה.

בהסתכלות חוזרת ראיתי שאין פער אינטלקטואלי... אז שוב- רוצים לנסות? בהצלחה.

לי זה נראה תמוה.. וכן- בין גיל 28-38 ל17-27, יש הרבה הבדל.

הם כבר הספיקו להכיר את עצמם...

זו דעתי האישית בלבד. אין כוונה לפגוע חלילה... 

סוג שהוא, תשאלי אותי איך זה יכול להיות,

מי כמוך כאשה יודעת שהרבה פעמים נשים מתבגרות נפשית הרבה יותר מהר מגברים 

אז זה יתכן.

על זה עניתי שבחברה שלנו שמושפעת כל כך מהתרבות המערבית חיה נושמת

וספוגה בה עד לשד עצמותיה, אז זה מהווה בעיה כי זה לא מה שאנשים מורגלים אליו.

בוודאי שצריך לבדוק שאין בקשר זה בעייה.

בינינו רבקה היתה בת 3 יצחק אבינו בן 40, זה לא הפריע להם

(טוב זו דוגמא קיצונית)

אבל לא נלך רחוק, תשאלי את הסבתות של כל הספרדים מהדור הקודם,

היו יכולים להיות פערים כאלו בשקט זה לא הפריע לאף אחד.

בתקופת הסבתות שלנו חיתנו נשים בעיקר כדי להגן עליהן,

אני יודעת על קרובת משפחה שלי שחיתנו אותה בתור ילדה עם גבר שיכול להיות אבא שלה, רק בגלל שהיא היתה יתומה מאב, והיא לא הסכימה להפרד מאמא שלה.

ועוד סיפור על שאחת המורות שלי סיפרה לנו-חיתנו את סבתא שלי כילדה בת 12 באותו לילה של החתונה היא ברחה לבית הוריה למזלה של הילדה לא היכרחו אותה לחזור לבעלה והם התגרשו.

בקיצור מה שפעם היה טוב לא אומר שמתאים לדור שלנו בלי קשר לתרבות המערבית.

היא שאלה לדעתנו, אני אמרתי את דעתי...

ואמרתי כמה פעמים- זה נראה להם נכון? הם רוצים לנסות?

שיהיה להם בהצלחה!!

אולי אנשים בעצם צודקים? 

אם יש סטיגמה זה אומר שיש שורש של אמת מאחוריה.

אבל זה גם אומר שהיא הוקצנה בצורה כל-כך מעוותת שחבל להתייחס לאנשים ככה.

בעניין השאלה שלך-

הפרש גילאים כזה, בגיל יחסית צעיר(שלה לפחות) הוא בעל משמעות גדולה.

בגיל 17 אנשים עוד לא יודעים מי הם, הם לרוב לא סיימו בגרות אפילו, לא מכירים את  החיים שמחוץ לביה"ס...

לכן באופן טבעי נראה שילדה בת 17 לא הגיעה לשלב בחיים שלה שהיא יכולה לבצע החלטה כל - כך משמעותית.

בנוסף העובדה שהצדדים נמצאים בפער גדול, יכול לגרום לבעיות מיוחדות, הם לא נמצאים באותו מקום בחיים, 

זה יכול לגרור קשיים שאין בזוגות אחרים. פער יכול להיות לא רק אינטלקטואלי, אלא גם בשלב התפתחותי של החיים,

של השקפה, של דעות.

אבל - יש גם מקרים כאלו, כל האמור איננו אמירה שזה חסר סיכוי, אלא שזה קשה בהרבה.

אם יש כבר קשר והם באמת מעוניינים בכך, ויש מי שמלווה אותם, זה יכול להצליח. 

אבל לא נראה לי שהייתי ממליץ על לצאת לדייט כזה מראש...

אמצע שמינית.

לוידעת מה מצבה כרגע....

כלומר אולי כן, יכול להיות שכן. מה נקרא "להצליח". מלכתחילה- לא ולא ולא.

זה גיל מאוד מאוד מאוד צעיר לנישואין, בטח שלגבר בגיל הזה. מה הלחץ??? אין חיים?? 

תמיד יש מקרים חריגים

אבל במצב הזה,ההפרש קריטי מדי

כמובן,אם היית שואלת על גיל 30 ו-40

התשובה הייתה קצת אחרת

והם נשואים למעלה מ20 שנה.

כל מקרה לגופו

לא שייך בכלל.

איפה ההורים בסיפורים האלה?

באיצטלה של חיבור, "אהבה"  וסיבות נוספות..

באמת אני שואלת!

נערה בגיל ההתבגרות (ואפילו גיל 20-21) אין לה, אם כל הכבוד,

(ואני מכירה את סוגיית ההתבגרות טוב מאוד)  מספיק מודעות להשלכות

של קשר שכזה.

תארו לכם נערה, שעוד כמה שנים כבר לא נערה, מתעוררת פתאום לאחר הסנוור

הראשוני ומפנימה שהיא נשואה ל"זקן" ואז פתאום צצות כל מיני מחשבות והפערים העמוקים מתגלים

במלוא הדרם והיא מצטערת על כך מאוד (ותסלחו לי , גם אם יש זוגות שזה מצליח להם-זה נדיר. הרוב

לא מצליח או שמתגלים קשיים ורצונות שלא יכולים להתממש, אם היו מתחתנים אם מישהו יותר צעיר, באותו ראש,

אותו דור פחות או יותר- וזה משמעותי היום במיוחד שהדור משתנה כל שנים בודדות ולא עשור כמו בעבר וכו)

לא תקין ולא אחראי מצד "מבוגר אחראי"  (כולל הבחור -המנצל את תמימות הנעורים) לאפשר קשר כזה

אני שוב חוזרת, בתור הורה (הלוואי שלא אתנסה בניסיון הזה) הייתי מביעה

חוסר הסכמה מוחלט ומנסה ככל יכולתי למנוע את הקשר ההזוי הזה.

איך את מגדירה את המושג הזה? 

סטייה יש לה כמה הגדרות, בין היתר סטייה זה מעשה שחורג ממה שמקובל בנורמה (ואל תקפצו ותגידו, אם כולם עושים, אז

אני לא חייב וכו..יש דברים שלא מקובלים לא רק בגלל לחץ חברתי,מערביות וכו, אלא כי פשוט זה לא שייך ומועד לפורענות והרוב

השפוי לא חורג לשוליים האלה)

וכמו כן, לצערי אני חוששת כאן בנוסף לסטייה מהנורמה, יש כאן גם קטע מיני

ולא כאן המקום להרחיב ומי שמתמצא בנושא מעבר לדעה בלבד (יש אנשים שיש להם ידע קצת יותר

נרחב בנושא) מבין בדיוק למה אני מתכוונת.

הדברים מורכבים.

אגב, אותם אלה שטוענים (כמו חכם חנוכה) שזו השפעת המערביות. זה נכון רק הפוך

השפעת המערביות היא זו שגורמת לנערות להסתנוור וללכת (מ"אהבה" כמובן..) עם בחורים שלא מתאימים להן

מכל מיני סיבות (כגון, סיבות רגשיות) והתפקיד שלנו בתור הורים/מחנכים וכו להיות מודעים לבלבול, לכוון לטוב ולא להיפך..

השפוי לא עושה זאת. 

סבבה. 

אז לפי ההגדרה הזאת של סטייה אני לא חושב שזה סטייה

כי זה כן שייך ולא בהכרח מועד לפורענות (תלוי בזוג) ואמנם הרוב השפוי לא עושה זאת

לא בגלל שהוא שפוי אלא בגלל שזה פשוט בדר"כ באמת לא מתאים. 

אז אי אפשר להתווכח אם זה שייך או לא, 

ואי אפשר להתווכח האם זה מועד לפורענות או לא

ואי אפשר להתווכח למה הרוב השפוי לא עושה זאת

אז חוששני שלא נוכח לברר את האמת. 

קטע מיני? צר לי, לא הבנתי, ודווקא חשבתי שיש לי ידע נרחב בנושא. 

בקשר להשפעות מערביות, אתם לא סותרים אחד את השני.... 

כי בגיל 17 עדיין מתגבשים ונסגרים על עצמך ועוברים תהליך של סוג של סוף נערות\ילדות וזה מאוד מאווווווווד משמח שיש לך מישהו בגיל הזה ועוד מישהו בן 27 שכביכול מוצא בך עניין שזה אומר שאת באמת בוגרת במחשבה ,אבל עדיין צריך להתבגר ולקבל עוד קצת פרספקטיבה על החיים לפי דעתי.

לפי דעתי שווה לחכות שנה או קצת יותר לראות מה באמת רוצים בחיים.

בהצלחה בכל מה שתבחרי

אם הייתי הורה של הבת הייתי עושה מאמצים כדי שתעזוב את "הזקן"

ותמצא בחור/נער בגילה.

אם הייתי הורה של הבן.. הייתי מתביישת..

פערים יותר גדולים בגיל- בעיני גובל בסטייה

הוא בן 40 היא בת 3.

גם לרבי יוסף קארו היתה סטייה (ח"ו) כי הוא התחתן בשלישית 

עם אשה צעירה והוא היה זקן ונולד לו בן ממנה.

אהה... שכחתי... גם לנצי"ב מוולוז'ין הייתה סטייה (ח"ו) כי הוא גם נשא

בגיל מבוגר מאוד אשה צעירה שילדה ממנו...

וגם בבא סאלי (ח"ו)... אני צריך להמשיך?

תפסיקו כבר עם השטויות המערביות שלכם.

תביאי לי מקור תורני אחד לעניין לא תחושות בטן.

סליחה על החריפות אין לי משהו אישי נגדך מבקש סליחה מראש.

היום בגלל המערביות שציינתה (שאין ספק שיש לה מגרעות לא מעטות, אבל זו המציאות והיא משפיעה על כולם)

הדור של היום לא משתווה לדור (ולא לרמה) של הנצי"ב מוולוזי'ן, רבי יוסף קארו

ובטח ובטח לא ליצחק אבינו..

אבל, אני לא חושבת בכלל בקטע של מערביות, אלא על הבנות הצעירות והתמימות "שנופלות בפח", בשל

חוסר מודעות מספקת להשלכות שיש לקשר כזה. השלכות שבחורה בוגרת יותר (21 ומעלה) תוכל יותר "להכיל"

(וגם זה לא תמיד בטוח, אך אולי לא שונה משאר הדברים שאנו לא יכולים לשלוט ולהיות בטוחים בהם.)

ואגב, סטייה יש לה כמה הגדרות, בין היתר סטייה זה מעשה שחורג ממה שמקובל (ואל תקפצו ותגידו, אם כולם עושים, אז

אני לא חייב וכו..יש דברים שלא מקובלים לא רק בגלל לחץ חברתי,מערביות וכו, אלא כי פשוט זה לא שייך ומועד לפורענות והרוב

השפוי לא חורג לשוליים האלה)

אם כן למה לפסול, אני מסכים שיוכלו להיות אי אלו מחלוקות האם

הוא טוב או לו כל מקרה לגופו, הטענה שלי היא למה מראש לפסול

ולהגיד את כל כינויי הגנאי, הלא אם היה כך בהסטוריה כנראה שזה לא כזה חד משמעי

שזה לא טוב,

ואם תגידי שזה היה פעם אז שימי לב בבקשה שכמה אנשים

בפורום אמרו שהם מכירים זוגות כאלה וטוב להם אז למה ישר

לפסול?

למה הקבעון הזה? כל מקרה לגופו ולא לפסול ישר.

לא רק שאין מקור אלא יש מקורות הפוכים, תפסיקו כבר בשם

המוסר הגויי המדומה שלכם להכניס פה את זה גם לעם ישראל.

אני מסכים שלחתן בן 40 עם בת 3 זה חריג, אבל באופן עקרוני

במהלך כל ההסטוריה של עם ישראל 10 שנים זה אף פעם לא היה

נורא

אני מסכים שכל מקרה לגופו, אבל ךפסול ישר זה המצאה שלא ברורה מאיפה יצאה

אל תפגעי אישית, אני מדבר חריף כי אני יהודי, היהודים הם אנשים חמים

ואם מה שאני אומר לא מתאים לך תתמודד עם הטעונים לא בסיסמאות.

עברת את הגבול בתגובה שלך, תתנצל.

אנשים לא יכולים לחשוב לבד שזה נורא?

דרך אגב נישואים כאלה נחשבו לנורמה גם אצל הגויים באותן תקופות.

ולנושא הנתון-אני חושבת שיש הבדל גדול בין 20 ו30, לבין 17 ו27 בגלל שילדה בת 17 היא עדיין ילדה ובחור בן 27 הוא כבר גבר, זה כמו שיש הבדל עצום בין תינוק בן שנה לתינוק בן שנתיים ואין כ"כ הבדל בין ילד בן 10 לילד בן 11.

בתור מישהי מתחת לגיל 20 אני חושבת שילדה בתיכון לא אמורה לצאת עם גבר שגדול ממנה ב10 שנים ובכלל לצאת היא עדיין ילדה.

אין לפסול מראש לבדוק כל מקרה לגופו.

בא לתאר ולהמחיש את הפערים ולא חלילה לפגוע. הכול יחסי בגילאים..

אך זה לא מהסיבות שכתבתם פה,וגם לא מדובר בפערים כאלה.

ראה מה כותב בעל ערוך השולחן:

ערוך השולחן אבן העזר סימן ב סעיף ו

לא ישא בחור זקנה שהרי אינה מולדת ויבטל מפו"ר [לבוש] וזקן לא ישא ילדה שדבר זה גורם לזנות שהיא תזנה תחתיו וע"ז הזהירה התורה אל תחלל את בתך להזנותה ואמרו חז"ל זה המשיא בתו לזקן [סנהדרין ע"ו ב] אמנם כשהיא חפיצה בו באמת מותר [חמ"ח] ואיתא בספר חסידים [סי' שע"ט] מעשה בבתולה אחת שנשאת לזקן שהיתה חפיצה בו ויצאו מהם בנים ת"ח וכמה מעשיות כאלו ידוע אמנם אם רצונה הוא רק מפני שהוא עשיר אינו מהראוי לעשות דסוף סוף כשתתרגל להעושר תקוץ נפשה בו ותבקש תפקידה: 

זה..די קרוב למה שאמרת

והנה זה קורה..

מאחלים רק בהצלחה ומזל טוב

אם עכשיו אין אז כנראה שיתפתח בעתיד פער כזה (אני לא מדבר על מקרים בהם הפרשי שנים גדולים אבל יש הכרות ממושכת שלכאורה יכולה לעזור לברר זאת)

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

אתה מחפש מישהי יותר אדוקה וזה בסדר.

אתם לא במצב של דיבור פתוח על הצניעות שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.