לא קשור לשום סטיגמה

הפער הולך וקטן בגילאים יותר גדולים 

השאלה איך הם מרגישים בקשר לזה.

היא רק בת 17! עוד לא התחילה את החיים שלה, ויכול להיות שהוא בשלב אחר בחיים. דעות מגובשות יותר.

אולי לא... אבל רוב הסיכויים שכן.

איזה בית היא רוצה? היא רוצה בן תורה? היא רוצה שיעבוד? מה היא רוצה לעשות?

אם זה מה שנראה להם לנכון? שיהיה בהצלחה.

בהסתכלות חוזרת ראיתי שאין פער אינטלקטואלי... אז שוב- רוצים לנסות? בהצלחה.

לי זה נראה תמוה.. וכן- בין גיל 28-38 ל17-27, יש הרבה הבדל.

הם כבר הספיקו להכיר את עצמם...

זו דעתי האישית בלבד. אין כוונה לפגוע חלילה... 

סוג שהוא, תשאלי אותי איך זה יכול להיות,

מי כמוך כאשה יודעת שהרבה פעמים נשים מתבגרות נפשית הרבה יותר מהר מגברים 

אז זה יתכן.

על זה עניתי שבחברה שלנו שמושפעת כל כך מהתרבות המערבית חיה נושמת

וספוגה בה עד לשד עצמותיה, אז זה מהווה בעיה כי זה לא מה שאנשים מורגלים אליו.

בוודאי שצריך לבדוק שאין בקשר זה בעייה.

בינינו רבקה היתה בת 3 יצחק אבינו בן 40, זה לא הפריע להם

(טוב זו דוגמא קיצונית)

אבל לא נלך רחוק, תשאלי את הסבתות של כל הספרדים מהדור הקודם,

היו יכולים להיות פערים כאלו בשקט זה לא הפריע לאף אחד.

בתקופת הסבתות שלנו חיתנו נשים בעיקר כדי להגן עליהן,

אני יודעת על קרובת משפחה שלי שחיתנו אותה בתור ילדה עם גבר שיכול להיות אבא שלה, רק בגלל שהיא היתה יתומה מאב, והיא לא הסכימה להפרד מאמא שלה.

ועוד סיפור על שאחת המורות שלי סיפרה לנו-חיתנו את סבתא שלי כילדה בת 12 באותו לילה של החתונה היא ברחה לבית הוריה למזלה של הילדה לא היכרחו אותה לחזור לבעלה והם התגרשו.

בקיצור מה שפעם היה טוב לא אומר שמתאים לדור שלנו בלי קשר לתרבות המערבית.

היא שאלה לדעתנו, אני אמרתי את דעתי...

ואמרתי כמה פעמים- זה נראה להם נכון? הם רוצים לנסות?

שיהיה להם בהצלחה!!

אולי אנשים בעצם צודקים? 

אם יש סטיגמה זה אומר שיש שורש של אמת מאחוריה.

אבל זה גם אומר שהיא הוקצנה בצורה כל-כך מעוותת שחבל להתייחס לאנשים ככה.

בעניין השאלה שלך-

הפרש גילאים כזה, בגיל יחסית צעיר(שלה לפחות) הוא בעל משמעות גדולה.

בגיל 17 אנשים עוד לא יודעים מי הם, הם לרוב לא סיימו בגרות אפילו, לא מכירים את  החיים שמחוץ לביה"ס...

לכן באופן טבעי נראה שילדה בת 17 לא הגיעה לשלב בחיים שלה שהיא יכולה לבצע החלטה כל - כך משמעותית.

בנוסף העובדה שהצדדים נמצאים בפער גדול, יכול לגרום לבעיות מיוחדות, הם לא נמצאים באותו מקום בחיים, 

זה יכול לגרור קשיים שאין בזוגות אחרים. פער יכול להיות לא רק אינטלקטואלי, אלא גם בשלב התפתחותי של החיים,

של השקפה, של דעות.

אבל - יש גם מקרים כאלו, כל האמור איננו אמירה שזה חסר סיכוי, אלא שזה קשה בהרבה.

אם יש כבר קשר והם באמת מעוניינים בכך, ויש מי שמלווה אותם, זה יכול להצליח. 

אבל לא נראה לי שהייתי ממליץ על לצאת לדייט כזה מראש...

אמצע שמינית.

לוידעת מה מצבה כרגע....

כלומר אולי כן, יכול להיות שכן. מה נקרא "להצליח". מלכתחילה- לא ולא ולא.

זה גיל מאוד מאוד מאוד צעיר לנישואין, בטח שלגבר בגיל הזה. מה הלחץ??? אין חיים?? 

תמיד יש מקרים חריגים

אבל במצב הזה,ההפרש קריטי מדי

כמובן,אם היית שואלת על גיל 30 ו-40

התשובה הייתה קצת אחרת

והם נשואים למעלה מ20 שנה.

כל מקרה לגופו

לא שייך בכלל.

איפה ההורים בסיפורים האלה?

באיצטלה של חיבור, "אהבה"  וסיבות נוספות..

באמת אני שואלת!

נערה בגיל ההתבגרות (ואפילו גיל 20-21) אין לה, אם כל הכבוד,

(ואני מכירה את סוגיית ההתבגרות טוב מאוד)  מספיק מודעות להשלכות

של קשר שכזה.

תארו לכם נערה, שעוד כמה שנים כבר לא נערה, מתעוררת פתאום לאחר הסנוור

הראשוני ומפנימה שהיא נשואה ל"זקן" ואז פתאום צצות כל מיני מחשבות והפערים העמוקים מתגלים

במלוא הדרם והיא מצטערת על כך מאוד (ותסלחו לי , גם אם יש זוגות שזה מצליח להם-זה נדיר. הרוב

לא מצליח או שמתגלים קשיים ורצונות שלא יכולים להתממש, אם היו מתחתנים אם מישהו יותר צעיר, באותו ראש,

אותו דור פחות או יותר- וזה משמעותי היום במיוחד שהדור משתנה כל שנים בודדות ולא עשור כמו בעבר וכו)

לא תקין ולא אחראי מצד "מבוגר אחראי"  (כולל הבחור -המנצל את תמימות הנעורים) לאפשר קשר כזה

אני שוב חוזרת, בתור הורה (הלוואי שלא אתנסה בניסיון הזה) הייתי מביעה

חוסר הסכמה מוחלט ומנסה ככל יכולתי למנוע את הקשר ההזוי הזה.

איך את מגדירה את המושג הזה? 

סטייה יש לה כמה הגדרות, בין היתר סטייה זה מעשה שחורג ממה שמקובל בנורמה (ואל תקפצו ותגידו, אם כולם עושים, אז

אני לא חייב וכו..יש דברים שלא מקובלים לא רק בגלל לחץ חברתי,מערביות וכו, אלא כי פשוט זה לא שייך ומועד לפורענות והרוב

השפוי לא חורג לשוליים האלה)

וכמו כן, לצערי אני חוששת כאן בנוסף לסטייה מהנורמה, יש כאן גם קטע מיני

ולא כאן המקום להרחיב ומי שמתמצא בנושא מעבר לדעה בלבד (יש אנשים שיש להם ידע קצת יותר

נרחב בנושא) מבין בדיוק למה אני מתכוונת.

הדברים מורכבים.

אגב, אותם אלה שטוענים (כמו חכם חנוכה) שזו השפעת המערביות. זה נכון רק הפוך

השפעת המערביות היא זו שגורמת לנערות להסתנוור וללכת (מ"אהבה" כמובן..) עם בחורים שלא מתאימים להן

מכל מיני סיבות (כגון, סיבות רגשיות) והתפקיד שלנו בתור הורים/מחנכים וכו להיות מודעים לבלבול, לכוון לטוב ולא להיפך..

השפוי לא עושה זאת. 

סבבה. 

אז לפי ההגדרה הזאת של סטייה אני לא חושב שזה סטייה

כי זה כן שייך ולא בהכרח מועד לפורענות (תלוי בזוג) ואמנם הרוב השפוי לא עושה זאת

לא בגלל שהוא שפוי אלא בגלל שזה פשוט בדר"כ באמת לא מתאים. 

אז אי אפשר להתווכח אם זה שייך או לא, 

ואי אפשר להתווכח האם זה מועד לפורענות או לא

ואי אפשר להתווכח למה הרוב השפוי לא עושה זאת

אז חוששני שלא נוכח לברר את האמת. 

קטע מיני? צר לי, לא הבנתי, ודווקא חשבתי שיש לי ידע נרחב בנושא. 

בקשר להשפעות מערביות, אתם לא סותרים אחד את השני.... 

כי בגיל 17 עדיין מתגבשים ונסגרים על עצמך ועוברים תהליך של סוג של סוף נערות\ילדות וזה מאוד מאווווווווד משמח שיש לך מישהו בגיל הזה ועוד מישהו בן 27 שכביכול מוצא בך עניין שזה אומר שאת באמת בוגרת במחשבה ,אבל עדיין צריך להתבגר ולקבל עוד קצת פרספקטיבה על החיים לפי דעתי.

לפי דעתי שווה לחכות שנה או קצת יותר לראות מה באמת רוצים בחיים.

בהצלחה בכל מה שתבחרי

אם הייתי הורה של הבת הייתי עושה מאמצים כדי שתעזוב את "הזקן"

ותמצא בחור/נער בגילה.

אם הייתי הורה של הבן.. הייתי מתביישת..

פערים יותר גדולים בגיל- בעיני גובל בסטייה

הוא בן 40 היא בת 3.

גם לרבי יוסף קארו היתה סטייה (ח"ו) כי הוא התחתן בשלישית 

עם אשה צעירה והוא היה זקן ונולד לו בן ממנה.

אהה... שכחתי... גם לנצי"ב מוולוז'ין הייתה סטייה (ח"ו) כי הוא גם נשא

בגיל מבוגר מאוד אשה צעירה שילדה ממנו...

וגם בבא סאלי (ח"ו)... אני צריך להמשיך?

תפסיקו כבר עם השטויות המערביות שלכם.

תביאי לי מקור תורני אחד לעניין לא תחושות בטן.

סליחה על החריפות אין לי משהו אישי נגדך מבקש סליחה מראש.

היום בגלל המערביות שציינתה (שאין ספק שיש לה מגרעות לא מעטות, אבל זו המציאות והיא משפיעה על כולם)

הדור של היום לא משתווה לדור (ולא לרמה) של הנצי"ב מוולוזי'ן, רבי יוסף קארו

ובטח ובטח לא ליצחק אבינו..

אבל, אני לא חושבת בכלל בקטע של מערביות, אלא על הבנות הצעירות והתמימות "שנופלות בפח", בשל

חוסר מודעות מספקת להשלכות שיש לקשר כזה. השלכות שבחורה בוגרת יותר (21 ומעלה) תוכל יותר "להכיל"

(וגם זה לא תמיד בטוח, אך אולי לא שונה משאר הדברים שאנו לא יכולים לשלוט ולהיות בטוחים בהם.)

ואגב, סטייה יש לה כמה הגדרות, בין היתר סטייה זה מעשה שחורג ממה שמקובל (ואל תקפצו ותגידו, אם כולם עושים, אז

אני לא חייב וכו..יש דברים שלא מקובלים לא רק בגלל לחץ חברתי,מערביות וכו, אלא כי פשוט זה לא שייך ומועד לפורענות והרוב

השפוי לא חורג לשוליים האלה)

אם כן למה לפסול, אני מסכים שיוכלו להיות אי אלו מחלוקות האם

הוא טוב או לו כל מקרה לגופו, הטענה שלי היא למה מראש לפסול

ולהגיד את כל כינויי הגנאי, הלא אם היה כך בהסטוריה כנראה שזה לא כזה חד משמעי

שזה לא טוב,

ואם תגידי שזה היה פעם אז שימי לב בבקשה שכמה אנשים

בפורום אמרו שהם מכירים זוגות כאלה וטוב להם אז למה ישר

לפסול?

למה הקבעון הזה? כל מקרה לגופו ולא לפסול ישר.

לא רק שאין מקור אלא יש מקורות הפוכים, תפסיקו כבר בשם

המוסר הגויי המדומה שלכם להכניס פה את זה גם לעם ישראל.

אני מסכים שלחתן בן 40 עם בת 3 זה חריג, אבל באופן עקרוני

במהלך כל ההסטוריה של עם ישראל 10 שנים זה אף פעם לא היה

נורא

אני מסכים שכל מקרה לגופו, אבל ךפסול ישר זה המצאה שלא ברורה מאיפה יצאה

אל תפגעי אישית, אני מדבר חריף כי אני יהודי, היהודים הם אנשים חמים

ואם מה שאני אומר לא מתאים לך תתמודד עם הטעונים לא בסיסמאות.

עברת את הגבול בתגובה שלך, תתנצל.

אנשים לא יכולים לחשוב לבד שזה נורא?

דרך אגב נישואים כאלה נחשבו לנורמה גם אצל הגויים באותן תקופות.

ולנושא הנתון-אני חושבת שיש הבדל גדול בין 20 ו30, לבין 17 ו27 בגלל שילדה בת 17 היא עדיין ילדה ובחור בן 27 הוא כבר גבר, זה כמו שיש הבדל עצום בין תינוק בן שנה לתינוק בן שנתיים ואין כ"כ הבדל בין ילד בן 10 לילד בן 11.

בתור מישהי מתחת לגיל 20 אני חושבת שילדה בתיכון לא אמורה לצאת עם גבר שגדול ממנה ב10 שנים ובכלל לצאת היא עדיין ילדה.

אין לפסול מראש לבדוק כל מקרה לגופו.

בא לתאר ולהמחיש את הפערים ולא חלילה לפגוע. הכול יחסי בגילאים..

אך זה לא מהסיבות שכתבתם פה,וגם לא מדובר בפערים כאלה.

ראה מה כותב בעל ערוך השולחן:

ערוך השולחן אבן העזר סימן ב סעיף ו

לא ישא בחור זקנה שהרי אינה מולדת ויבטל מפו"ר [לבוש] וזקן לא ישא ילדה שדבר זה גורם לזנות שהיא תזנה תחתיו וע"ז הזהירה התורה אל תחלל את בתך להזנותה ואמרו חז"ל זה המשיא בתו לזקן [סנהדרין ע"ו ב] אמנם כשהיא חפיצה בו באמת מותר [חמ"ח] ואיתא בספר חסידים [סי' שע"ט] מעשה בבתולה אחת שנשאת לזקן שהיתה חפיצה בו ויצאו מהם בנים ת"ח וכמה מעשיות כאלו ידוע אמנם אם רצונה הוא רק מפני שהוא עשיר אינו מהראוי לעשות דסוף סוף כשתתרגל להעושר תקוץ נפשה בו ותבקש תפקידה: 

זה..די קרוב למה שאמרת

והנה זה קורה..

מאחלים רק בהצלחה ומזל טוב

אם עכשיו אין אז כנראה שיתפתח בעתיד פער כזה (אני לא מדבר על מקרים בהם הפרשי שנים גדולים אבל יש הכרות ממושכת שלכאורה יכולה לעזור לברר זאת)

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז