חושבים שקשר יכול להצליח אם היא בת 17 והוא 27?
(במידה והשניים לא מרגישים שיש פער אינטלקטואלי כלשהו בינהם)
חושבים שקשר יכול להצליח אם היא בת 17 והוא 27?
(במידה והשניים לא מרגישים שיש פער אינטלקטואלי כלשהו בינהם)
צחורת כנףלא קשור לשום סטיגמה
הפער הולך וקטן בגילאים יותר גדולים

השאלה איך הם מרגישים בקשר לזה.
היא רק בת 17! עוד לא התחילה את החיים שלה, ויכול להיות שהוא בשלב אחר בחיים. דעות מגובשות יותר.
אולי לא... אבל רוב הסיכויים שכן.
איזה בית היא רוצה? היא רוצה בן תורה? היא רוצה שיעבוד? מה היא רוצה לעשות?
אם זה מה שנראה להם לנכון? שיהיה בהצלחה.
בהסתכלות חוזרת ראיתי שאין פער אינטלקטואלי... אז שוב- רוצים לנסות? בהצלחה.
לי זה נראה תמוה.. וכן- בין גיל 28-38 ל17-27, יש הרבה הבדל.
הם כבר הספיקו להכיר את עצמם...
זו דעתי האישית בלבד. אין כוונה לפגוע חלילה...
סוג שהוא, תשאלי אותי איך זה יכול להיות,
מי כמוך כאשה יודעת שהרבה פעמים נשים מתבגרות נפשית הרבה יותר מהר מגברים
אז זה יתכן.
על זה עניתי שבחברה שלנו שמושפעת כל כך מהתרבות המערבית חיה נושמת
וספוגה בה עד לשד עצמותיה, אז זה מהווה בעיה כי זה לא מה שאנשים מורגלים אליו.
בוודאי שצריך לבדוק שאין בקשר זה בעייה.
בינינו רבקה היתה בת 3 יצחק אבינו בן 40, זה לא הפריע להם
(טוב זו דוגמא קיצונית)
אבל לא נלך רחוק, תשאלי את הסבתות של כל הספרדים מהדור הקודם,
היו יכולים להיות פערים כאלו בשקט זה לא הפריע לאף אחד.
בתקופת הסבתות שלנו חיתנו נשים בעיקר כדי להגן עליהן,
אני יודעת על קרובת משפחה שלי שחיתנו אותה בתור ילדה עם גבר שיכול להיות אבא שלה, רק בגלל שהיא היתה יתומה מאב, והיא לא הסכימה להפרד מאמא שלה.
ועוד סיפור על שאחת המורות שלי סיפרה לנו-חיתנו את סבתא שלי כילדה בת 12 באותו לילה של החתונה היא ברחה לבית הוריה למזלה של הילדה לא היכרחו אותה לחזור לבעלה והם התגרשו.
בקיצור מה שפעם היה טוב לא אומר שמתאים לדור שלנו בלי קשר לתרבות המערבית.
היא שאלה לדעתנו, אני אמרתי את דעתי...
ואמרתי כמה פעמים- זה נראה להם נכון? הם רוצים לנסות?
שיהיה להם בהצלחה!!
אולי אנשים בעצם צודקים? ![]()
אם יש סטיגמה זה אומר שיש שורש של אמת מאחוריה.
אבל זה גם אומר שהיא הוקצנה בצורה כל-כך מעוותת שחבל להתייחס לאנשים ככה.
בעניין השאלה שלך-
הפרש גילאים כזה, בגיל יחסית צעיר(שלה לפחות) הוא בעל משמעות גדולה.
בגיל 17 אנשים עוד לא יודעים מי הם, הם לרוב לא סיימו בגרות אפילו, לא מכירים את החיים שמחוץ לביה"ס...
לכן באופן טבעי נראה שילדה בת 17 לא הגיעה לשלב בחיים שלה שהיא יכולה לבצע החלטה כל - כך משמעותית.
בנוסף העובדה שהצדדים נמצאים בפער גדול, יכול לגרום לבעיות מיוחדות, הם לא נמצאים באותו מקום בחיים,
זה יכול לגרור קשיים שאין בזוגות אחרים. פער יכול להיות לא רק אינטלקטואלי, אלא גם בשלב התפתחותי של החיים,
של השקפה, של דעות.
אבל - יש גם מקרים כאלו, כל האמור איננו אמירה שזה חסר סיכוי, אלא שזה קשה בהרבה.
אם יש כבר קשר והם באמת מעוניינים בכך, ויש מי שמלווה אותם, זה יכול להצליח.
אבל לא נראה לי שהייתי ממליץ על לצאת לדייט כזה מראש...
אמצע שמינית.
לוידעת מה מצבה כרגע....![]()
כלומר אולי כן, יכול להיות שכן. מה נקרא "להצליח". מלכתחילה- לא ולא ולא.
זה גיל מאוד מאוד מאוד צעיר לנישואין, בטח שלגבר בגיל הזה. מה הלחץ??? אין חיים??
תמיד יש מקרים חריגים
אבל במצב הזה,ההפרש קריטי מדי
כמובן,אם היית שואלת על גיל 30 ו-40
התשובה הייתה קצת אחרת
והם נשואים למעלה מ20 שנה.
כל מקרה לגופו
לא שייך בכלל.
איפה ההורים בסיפורים האלה?
באיצטלה של חיבור, "אהבה" וסיבות נוספות..
באמת אני שואלת!
נערה בגיל ההתבגרות (ואפילו גיל 20-21) אין לה, אם כל הכבוד,
(ואני מכירה את סוגיית ההתבגרות טוב מאוד) מספיק מודעות להשלכות
של קשר שכזה.
תארו לכם נערה, שעוד כמה שנים כבר לא נערה, מתעוררת פתאום לאחר הסנוור
הראשוני ומפנימה שהיא נשואה ל"זקן" ואז פתאום צצות כל מיני מחשבות והפערים העמוקים מתגלים
במלוא הדרם והיא מצטערת על כך מאוד (ותסלחו לי , גם אם יש זוגות שזה מצליח להם-זה נדיר. הרוב
לא מצליח או שמתגלים קשיים ורצונות שלא יכולים להתממש, אם היו מתחתנים אם מישהו יותר צעיר, באותו ראש,
אותו דור פחות או יותר- וזה משמעותי היום במיוחד שהדור משתנה כל שנים בודדות ולא עשור כמו בעבר וכו)
לא תקין ולא אחראי מצד "מבוגר אחראי" (כולל הבחור -המנצל את תמימות הנעורים) לאפשר קשר כזה
אני שוב חוזרת, בתור הורה (הלוואי שלא אתנסה בניסיון הזה) הייתי מביעה
חוסר הסכמה מוחלט ומנסה ככל יכולתי למנוע את הקשר ההזוי הזה.
איך את מגדירה את המושג הזה?
סטייה יש לה כמה הגדרות, בין היתר סטייה זה מעשה שחורג ממה שמקובל בנורמה (ואל תקפצו ותגידו, אם כולם עושים, אז
אני לא חייב וכו..יש דברים שלא מקובלים לא רק בגלל לחץ חברתי,מערביות וכו, אלא כי פשוט זה לא שייך ומועד לפורענות והרוב
השפוי לא חורג לשוליים האלה)
וכמו כן, לצערי אני חוששת כאן בנוסף לסטייה מהנורמה, יש כאן גם קטע מיני
ולא כאן המקום להרחיב ומי שמתמצא בנושא מעבר לדעה בלבד (יש אנשים שיש להם ידע קצת יותר
נרחב בנושא) מבין בדיוק למה אני מתכוונת.
הדברים מורכבים.
אגב, אותם אלה שטוענים (כמו חכם חנוכה) שזו השפעת המערביות. זה נכון רק הפוך
השפעת המערביות היא זו שגורמת לנערות להסתנוור וללכת (מ"אהבה" כמובן..) עם בחורים שלא מתאימים להן
מכל מיני סיבות (כגון, סיבות רגשיות) והתפקיד שלנו בתור הורים/מחנכים וכו להיות מודעים לבלבול, לכוון לטוב ולא להיפך..
השפוי לא עושה זאת.
סבבה.
אז לפי ההגדרה הזאת של סטייה אני לא חושב שזה סטייה
כי זה כן שייך ולא בהכרח מועד לפורענות (תלוי בזוג) ואמנם הרוב השפוי לא עושה זאת
לא בגלל שהוא שפוי אלא בגלל שזה פשוט בדר"כ באמת לא מתאים.
אז אי אפשר להתווכח אם זה שייך או לא,
ואי אפשר להתווכח האם זה מועד לפורענות או לא
ואי אפשר להתווכח למה הרוב השפוי לא עושה זאת
אז חוששני שלא נוכח לברר את האמת.
קטע מיני? צר לי, לא הבנתי, ודווקא חשבתי שיש לי ידע נרחב בנושא.
בקשר להשפעות מערביות, אתם לא סותרים אחד את השני....
כי בגיל 17 עדיין מתגבשים ונסגרים על עצמך ועוברים תהליך של סוג של סוף נערות\ילדות וזה מאוד מאווווווווד משמח שיש לך מישהו בגיל הזה ועוד מישהו בן 27 שכביכול מוצא בך עניין שזה אומר שאת באמת בוגרת במחשבה ,אבל עדיין צריך להתבגר ולקבל עוד קצת פרספקטיבה על החיים לפי דעתי.
לפי דעתי שווה לחכות שנה או קצת יותר לראות מה באמת רוצים בחיים.
בהצלחה בכל מה שתבחרי![]()
אם הייתי הורה של הבת הייתי עושה מאמצים כדי שתעזוב את "הזקן"
ותמצא בחור/נער בגילה.
אם הייתי הורה של הבן.. הייתי מתביישת..
פערים יותר גדולים בגיל- בעיני גובל בסטייה
הוא בן 40 היא בת 3.
גם לרבי יוסף קארו היתה סטייה (ח"ו) כי הוא התחתן בשלישית
עם אשה צעירה והוא היה זקן ונולד לו בן ממנה.
אהה... שכחתי... גם לנצי"ב מוולוז'ין הייתה סטייה (ח"ו) כי הוא גם נשא
בגיל מבוגר מאוד אשה צעירה שילדה ממנו...
וגם בבא סאלי (ח"ו)... אני צריך להמשיך?
תפסיקו כבר עם השטויות המערביות שלכם.
תביאי לי מקור תורני אחד לעניין לא תחושות בטן.
סליחה על החריפות אין לי משהו אישי נגדך מבקש סליחה מראש.
היום בגלל המערביות שציינתה (שאין ספק שיש לה מגרעות לא מעטות, אבל זו המציאות והיא משפיעה על כולם)
הדור של היום לא משתווה לדור (ולא לרמה) של הנצי"ב מוולוזי'ן, רבי יוסף קארו
ובטח ובטח לא ליצחק אבינו..
אבל, אני לא חושבת בכלל בקטע של מערביות, אלא על הבנות הצעירות והתמימות "שנופלות בפח", בשל
חוסר מודעות מספקת להשלכות שיש לקשר כזה. השלכות שבחורה בוגרת יותר (21 ומעלה) תוכל יותר "להכיל"
(וגם זה לא תמיד בטוח, אך אולי לא שונה משאר הדברים שאנו לא יכולים לשלוט ולהיות בטוחים בהם.)
ואגב, סטייה יש לה כמה הגדרות, בין היתר סטייה זה מעשה שחורג ממה שמקובל (ואל תקפצו ותגידו, אם כולם עושים, אז
אני לא חייב וכו..יש דברים שלא מקובלים לא רק בגלל לחץ חברתי,מערביות וכו, אלא כי פשוט זה לא שייך ומועד לפורענות והרוב
השפוי לא חורג לשוליים האלה)
אם כן למה לפסול, אני מסכים שיוכלו להיות אי אלו מחלוקות האם
הוא טוב או לו כל מקרה לגופו, הטענה שלי היא למה מראש לפסול
ולהגיד את כל כינויי הגנאי, הלא אם היה כך בהסטוריה כנראה שזה לא כזה חד משמעי
שזה לא טוב,
ואם תגידי שזה היה פעם אז שימי לב בבקשה שכמה אנשים
בפורום אמרו שהם מכירים זוגות כאלה וטוב להם אז למה ישר
לפסול?
למה הקבעון הזה? כל מקרה לגופו ולא לפסול ישר.
לא רק שאין מקור אלא יש מקורות הפוכים, תפסיקו כבר בשם
המוסר הגויי המדומה שלכם להכניס פה את זה גם לעם ישראל.
אני מסכים שלחתן בן 40 עם בת 3 זה חריג, אבל באופן עקרוני
במהלך כל ההסטוריה של עם ישראל 10 שנים זה אף פעם לא היה
נורא
אני מסכים שכל מקרה לגופו, אבל ךפסול ישר זה המצאה שלא ברורה מאיפה יצאה
אל תפגעי אישית, אני מדבר חריף כי אני יהודי, היהודים הם אנשים חמים
ואם מה שאני אומר לא מתאים לך תתמודד עם הטעונים לא בסיסמאות.
עברת את הגבול בתגובה שלך, תתנצל.
אנשים לא יכולים לחשוב לבד שזה נורא?
דרך אגב נישואים כאלה נחשבו לנורמה גם אצל הגויים באותן תקופות.
ולנושא הנתון-אני חושבת שיש הבדל גדול בין 20 ו30, לבין 17 ו27 בגלל שילדה בת 17 היא עדיין ילדה ובחור בן 27 הוא כבר גבר, זה כמו שיש הבדל עצום בין תינוק בן שנה לתינוק בן שנתיים ואין כ"כ הבדל בין ילד בן 10 לילד בן 11.
בתור מישהי מתחת לגיל 20 אני חושבת שילדה בתיכון לא אמורה לצאת עם גבר שגדול ממנה ב10 שנים ובכלל לצאת היא עדיין ילדה.
אין לפסול מראש לבדוק כל מקרה לגופו.
בא לתאר ולהמחיש את הפערים ולא חלילה לפגוע. הכול יחסי בגילאים..
אך זה לא מהסיבות שכתבתם פה,וגם לא מדובר בפערים כאלה.
ראה מה כותב בעל ערוך השולחן:
ערוך השולחן אבן העזר סימן ב סעיף ו
לא ישא בחור זקנה שהרי אינה מולדת ויבטל מפו"ר [לבוש] וזקן לא ישא ילדה שדבר זה גורם לזנות שהיא תזנה תחתיו וע"ז הזהירה התורה אל תחלל את בתך להזנותה ואמרו חז"ל זה המשיא בתו לזקן [סנהדרין ע"ו ב] אמנם כשהיא חפיצה בו באמת מותר [חמ"ח] ואיתא בספר חסידים [סי' שע"ט] מעשה בבתולה אחת שנשאת לזקן שהיתה חפיצה בו ויצאו מהם בנים ת"ח וכמה מעשיות כאלו ידוע אמנם אם רצונה הוא רק מפני שהוא עשיר אינו מהראוי לעשות דסוף סוף כשתתרגל להעושר תקוץ נפשה בו ותבקש תפקידה:
זה..די קרוב למה שאמרת
והנה זה קורה..
מאחלים רק בהצלחה ומזל טוב 
אם עכשיו אין אז כנראה שיתפתח בעתיד פער כזה (אני לא מדבר על מקרים בהם הפרשי שנים גדולים אבל יש הכרות ממושכת שלכאורה יכולה לעזור לברר זאת)
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
גבר ואישה אמורים להיות שווים בזכויות וחובות. אף אחד לא אציל ואף אחת לא פייה בצרה. וכן להיפך.
כשאני פוגש - בכל הקשר החיים - אדם שצריך לכרוע ברך ולהתחנן, אני שואל את עצמי מה המשמעות של זה לטווח הארוך. כל תשובה שאענה שאענה על השאלה הזו - לא מתאימה לנישואין...
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.