הי לכולם,
אני חדשה כאן ומקווה שזה הפורום המתאים.
רציתי לשתף בריב שיש לי עם בעלי
בדר"כ כשבעלי מתעצבן עליי על איזה משהו הוא פשוט מפסיק לדבר איתי,
בהתחלה זה היה לזמן קצר הבעיה שזה כל פעם מתחזק מריב לריב ועכשיו אנחנו כבר לא מדברים יותר משבוע.
אנחנו נשואים כבר הרבה זמן ואני ממש רוצה לשים לזה סוף, כלומר אם משהו מפריע שיבוא ויאמר ולא ימשוך את זה יותר מדי.
נשמע נורא הריב הזה? איך אצלכם רבים?
איך שמים לזה סוף...?
לא רוצה לפגוע, אבל לעשות ברוגז זו צורת התנהגות של ילדים קטנים ובטח לא של מבוגרים.
אם את מתנהגת איתו רגיל (מדברת וכו) הוא עדיין שותק ועושה ברוגז?
בתחילה אני מדברת איתו ומנסה להשלים אך הוא עונה חלקית או ברוגז אז אני מפסיקה,
ולצערי זה מדבק ... אז כתגובה אני גם לא מדברת איתו
מותר לריב ואפשר לכעוס.
אבל לא צריך להיות ברוגז ולהתנהג כמו ילדים בגן.
תתנהגי איתו רגיל, דברי איתו רגיל (אפילו אם הוא לא עונה לך).
אולי הוא יבין שלא זו הדרך והוא לא מעניש אותך בצורה הזו, אלא את עצמו.
אגב, פעם נכנסתי לשכנה לקחת משהו. הם בדיוק ישבו לארוחת ערב עם הילדים. הייתה אווירה מוזרה נורא. אז יצאתי משם מהר (וזו שכנה שבדרך כלל יש לנו המון על מה לדבר)..רק אח"כ היא סיפרה לי שהיא ובעלה לא דיברו ביניהם כמה ימים, אלא רק עם הילדים ודרך הילדים. זה היה מצב הזוי ומטופש. לא מבינה למה אנשים מבוגרים עושים את זה לעצמם.
את צודקת,
זה קשה ..
אבל אני מרגישה שכל הזמן אני זו שבאה ומדברת ובאה להשלים , וזה לא נגמר...
הוא לא מבין שגם הוא צריך לבוא ולבקש סליחה
אבל נראה לי שכדאי שתתחילי ללבן בינכם את העניינים (ולא בשעת כעס).
דברי איתו בצורה הגיונית (שוב, לא בזמן כעס..) תסבירי לו שלא נראה לך שבשעת מריבה הוא מתנהג כמו ילד בן חמש ומשאיר אותך לבד לנסות ולאחות את הקרעים.
ריב זה נורמלי ולפעמים אפילו בריא. אבל מריבים צריך לדעת לצמוח ולא לשקוע.
מה הוא אומר על זה? איך הוא מסביר את ההתנהגות שלו?
ייתכן שבשעת ריב כדאי "לתפוס מרחק" קצת עד שיירגע, אבל זמן הרגיעה לא צריך לקחת יותר מכמה שעות...
גם לדעת הרב אוהד תירוש, חשוב לא לדבר מיד אחרי שרבים. רצוי לחכות 24 שעות. הכוונה היא לא לדבר על נושא המריבה, אבל כן להמשיך לדבר ביניכם. אחרי 24 שעות (או 48 שעות, אולי אני טועה קצת), רצוי לפתוח את נושא הריב בצורה רגועה, נעימה ומכבדת.
את בהחלט לא אמורה להיות זו שמתנצלת תמיד, וגם על זה כדאי לדבר בצורה מכבדת ולא מאשימה. גם כשאת יוצרת מחדש את הדיבור ביניכם, אחרי ריב, זה לא צריך להיות בבקשת סליחה והתנצלות, זה יכול להיות גם כך: "אני אוהבת אותך, בוא נחזור לדבר". לא ממקום מתנצל, אשם, וכו', אלא ממקום אוהב.
בהצלחה רבה.
נתת עצה בחציה טובה...
נכון שצריך להידבר וללבן ברוגע ולא בשעת כעס,
אבל אם צורת הליבון תהיה - אתה מתנהג כמו ילד בן חמש,
השעה תהפוך לשעת כעס...
דרכים שונות להתמודדות עם קושי ו"התנגשות".
בוודאי שונות בין איש ואשה.
את כותבת "כשהוא מתעצבן עלייך" - זה רק כשאת זו שעושה משהו לא נכון?
אולי "מריבות" זה לא בשבילו - אז הוא פשוט הולך הצידה?
אולי הוא סבור שהדרך שלך היא לייצר מריבות ואינו רוצה להתעסק עם זה?
קשה לדעת מהקצת שנאמר כאן.
העיקרון שכתבת הוא נכון. אם משהו מפריע - צריך לומר ולגמור בקצרה. כך ההדרכה של התורה, לומר - או להוציא מהלב.
השאלה, מה קורה כשהוא אומר.
קשה מאד לדעת מכאן.
הכי טוב - לנסות לדבר על זה, ודווקא בזמן "טוב".
כלומר: להגיד לו שאת רואה שאם יש לו תרעומת על משהו, אז הוא שותק - ולך מצידך זה מפריע, היית מעדיפה שיסביר מה מפריע ותדברו על זה. ואם תראי שאת לא היית בסדר - גם תהיי מוכנה לחזור בך..
תנסי לשמוע מה הוא אומר. למה זה ככה. לא לבוא בתלונות, אלא לנסות להבין.
ואת יכולה גם להעלות תוך דיון, את החשיבות שכל אחד מכם, כשרואה שלא היה בסדר במשהו, יהיה נכון להתנצל ולגמור ענין. ושלא תקחו את ההתנצלות כחולשה שאח"כ מנצלים "לצרף לחשבון". תדברו, בנחת. ואולי יתברר משהו.
כך נראה לענ"ד מהקצת שכאן.
כנראה שהוא מעדיף לתת לזמן לעשות את שלו, להרגע ואולי גם לחשוב.
השאלה היא כיצד אתם מסיימים כל פעם מצב שכזה, האם עולות תובנות חדשות בזמן הניתוק?
בכל מקרה האם שיתפת אותו ברגשותיך לגבי האופן בו הוא בוחר להתנהג?
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
