זה לא אומר יותר מדי.

העיקר שתהיו מתואמים בינכם על מה שמתאים לכם.

בשלב בראשיתי כזה של קשר..?

מצד שני - לא להשוות ולחשוב שזה אומר איזה-משהו-מיוחד.

בלי היסטריה ;- )

עברתי הכל..

כל קשר הוא עולם בפני עצמו.

נראה לי בעקרון שאחד הצדדים יזום סמס

(בנות יכולות גם ליזום, אהממ. אבל בהתחלה רצוי שהבחור)

ויראו איך מתפתח.

לדעתי מיני' זה סמס פעם ביומיים שלושה לתשומת לב.

שיחת טלפון אחת לקראת הפגישה או שבת שקצת גולשת -

גם לגיטימי בעיניי מאוד.

בקושי אזכור מיהו.. לא חבל?!

שכל קשר מתפתח שונה.

דיברתי על מינימום, כיוון שיש כאלה מהמגדר - אהמ אהמ,

שלא כ"כ ברור להם...

עכשיו כשאני חושבת על זה...בכל קשר זה היה אחרת.

לא להרבות בשיחה בין-לבין.

עוד לא ממש מכירים.

נכון שעוד לא ממש מכירים אבל...

הם חלקו כבר 2.5 או 3 שעות יחד.

פתאום הם נעלמים האחד לשני לשבוע?

קצת גמישות - נצרך.

מה שהיה פעם - נשאר בעבר.

היום התקשורת הרבה יותר זמינה ומיידית.

כבר לא שולחים מברקים (כמו בין הרב נריה לאשתו)

מברקים זה הכי הכי..!

רק תדמייני כמה רומנטי זה כלוב של יונים בחדר שלך

בנות, בואו נרד למציאות סבבה?

"רבותיי, ההסטוריה חוזרת!"- מוכר?

ניתן עדיין לשנות את המצב..

ישנם עדיין כמה מכשירי הוקי-טוקי ומנגו במוזיאונים! כל הקודם, זוכה!

 עד לפני שבוע שיווקתי אותו בחתימה.

(לא באמת)

חבל, רציתי להזמין..

<צ>

כמה יונים?

צבע כנפיים?

אלה עם הכנפיים הורודות הולכות הכי הרבה.

כבר הספקתי להיבהל שאין לך...

אני כותב כי מצד הבן (והאמת שגם הבת), עוד ממש זה לא נקרא שמכירים.

אז יש צד, שיותר טוב עדיין להתייחס כאל משהו שמבררים אם שייך.

שיחות בינתיים, ס.מ.ס'ים - הם לא פעם במענה לכמיהה להרגיש שכבר זה-זה.

וכשזה עדיין לא בזמן, אז עלול ליצור אשליה/ציפיה שבפגישה הבאה פתאום "נופלת".

וגם - זה קצת "באויר"..

אז אני לא אומר שלא יכולים להיות מקרים שזה מקדם.

אבל לגיטימי שלא. עד הפעם הבאה.

ו"להרבות" אחרי פגישה ראשונה, אני חושב שבאמת לא טוב. זה קצת להקדים את המאוחר.

לא אומר שזו חייבת להיות "האמת המוחלטת". כך נראה לדעתי.

רק שלא יהיה נתק.

זה אנושי!

היא שאלה אם לגיטימי שלא ידברו - עניתי שכן, והסברתי אח"כ גם למה.

והוספתי מעצמי, שלהרבות לא כדאי.

אפשר לחלוק - העיקר שתתחתנו...

אני מסכימה שלא טוב להרבות, מנסיון..

אבל ניתוק לחלוטין של שבוע? זה הרבה!

כבר לא אזכור למה בכלל רציתי להמשיך איתו.

אבל בסדר, קיבלתי.

לא שאלת אם "מותר".....

זה מה שרציתי לדעת..

לא בלחץ בל"חי לדבר איתו, אבל כדי לשמור על קשר בסיסי.. לא?

לדעתי לפני שבת לפחות תשלחי לו שבת שלום (אם הוא לא שולח)

ובקשר לשיחות- תלוי כמה אתם זורמים בטלפון. מה שבא לכם ואיך שזה זורם!

הכל אני עושה בבית הזה! 

אבל נראה לי כבן שהוא יהיה מבסוט שהגיע ממך.

הלוואי וזה היה נכון..

זה רק מלחיץ את הבחורים,

במיוחד כשזה בתחילת קשר..

אסור להראות  כאילו אני מתלהבת ממנו! 

אני אומר אישית אבל יודע על עוד הרבה,

שהיו שמחים לקצת זרימה.. גם בהתחלה.

הלוואי ויכולתי להיות אני לחלוטין..

אני הכי זורמת בעולם!

אבל לא, אני חייבת לשמור על איפוק, כדי שהבחור ירצה להתאמץ.

מתיש.

כמה מחשבות מנוגדות ובאיזו מהירות,

הן רצות בראש של המין הנגדי 

הבעתי את דעתי שלי.

על המשפט בסוגריים

זה רק מרתיע אותו. חייבים להשאר מאופקים! 

שקבעתם רק לעוד שבוע...

הייתם קובעים אחרי שלושה ימים - 

ולא היו התלבטויות..

אני לא אוהבת למרוח.

הכי טוב, קצת שקט אחד מהשני.

וחוצמזה אנשים עסוקים היום.... אם יש לך זמן פעם בשבוע מצבך טוב.

[בכל זאת אנשים יושבים 2-3 שעות ויש שיותר... זה המון זמן! כולל התארגנות ונסיעות אם יש צורך...]

התכוונתי- אם הוא לא יוצר קשר- אז לפחות לשלוח לו שבת שלום (אם הוא לא עושה את זה בעצמו)

בואי לגני-בקשר לכל מה שהולך על- לא רוצה להיראות כאילו את מתלהבת יותר מידי- באמת בא לך קשר שבנוי על הצגות? את לא רוצה פשוט להיות את?

הבנתי שגם אחרי שמתחתנים יש את זה קצת.

מתיש.

שיחה-של-אחרי-הפגישה, ועוד סמס שבת שלום.

קצת באסה לקבוע פגישות כלכך רחוקות, לא?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.