כתבתי פעם הודעה על משהו דומה:
https://www.inn.co.il/forum/t1369141#14847987
קצת ארוך, אבל נראה לי התייחסתי שם להרבה מהדברים שהעלית.
והייתי רוצה להוסיף: בסוף את זאת שמתחתנת, לא חברות שלך. לא המשפחה שלך.
את צריכה להחליט אם טוב לך בקשר.
האם ייתכן שהבחירות שלך יובילו לזה שתגיעי לגיל מבוגר יותר כרווקה?
ייתכן.
אבל אף אחד לא יכול להבטיח לך כלום.
זה לא שמישהו אומר לך, או שתתחתני עכשיו עם מישהו שיש לו מראה 80% בעינייך, או שתחכי שנתיים ותתחתני עם מישהו שנראה 100% בעינייך.
יש מחיר לבחירות שלנו, ואנחנו לא תמיד יודעים מה הם.
נקודה נוספת,
זה שזה שעומדים מולי כרגע X מועמדים רלוונטיים, ואני צריכה לבחור מבינהם.
בכל פעם עומד מולי אדם אחד.
האם יש יפים ממנו? כן.
האם יש נחמדים ממנו? כן.
האם יש קרובים יותר לרמה הרוחנית שלי? כן.
אנחנו לא מחפשים את הכי, ובטח שלא בכל התחומים ביחד.
אני מחפשת מישהו שמתאים לי - מבחינת זה שיש לי איתו שיח ותקשורת, שאני מרגישה שאני יכולה לעבוד ולצמוח איתו ביחד. הבנה, הכלה, כבוד, חוסר שיפוטיות. ועצם הבחירה שלי בשותף לדרך - וכמובן בצורה הדדית - היא זו שמובילה לדעתי לקשר הייחודי של נישואין.
במילים אחרות: הבחירה ההדדית היא זו שהופכת אותנו למיוחדים זה לזו, ולא 'ציונים' שאפשר לתת על פרמטרים כאלו ואחרים. בכל פעם צריך לבחון את מי שעומד מולינו ולראות אם יש כאן פוטנציאל - ואם אין, להמשיך הלאה.
ואם מבחינתך כל עוד המראה לא מוצא חן בעינייך אין פוטנציאל - אז זה לא רלוונטי.
רוצה שזה ישתנה? זה או להבין שצורת המדידה שלך לא בהכרח משקפת את המציאות (נניח התמונה לא הכי מחמיאה - ואז אפשר לבקש\לחפש תמונות נוספות ולקבל תמונה כללית ברורה יותר,
או לשנות את נקודת המבט שלך על העניין - לא להתפשר, אלא לעבור שינוי פנימי עמוק.
אם תראי משהו כהתפשרות, תצטרכי לחיות עם התחושה שיכולת להשיג יותר טוב, אבל זה מה שהיה לך ביד, אז הלכת על זה. ולחיות עם תחושה כזאת זה נראה לי מזעזע.
)
