לי יותר יפריע שהוא כתב שיר אהבה שכזה לאחרת,

כך שלפחות בהתחלה (אפילו חצי שנה, אולי יותר) עלולות להיות השוואות לזו שהוא כל כך אהב.
השוואות שאם לא היה תיעוד לאהבה ההיא, סביר שיעלו פחות, מפני שהיא תשכח יותר בלי התיעוד..

לא פשוט בכלל.. בהצלחה במה שתבחר!

אני אשמח בשבילו שהוציא משהו מתוכו לפועל...

וגמככה אצטרך להתמודד עם העבר הזוגי שלו... אז דווקא השיר הוא מרפא ולא ההפך

או גם וגם...

אפשר לשכוח גם בלי

לא תמיד יש את המוכנות הזו ולא בגלל שעדין יש רגש כלפיו

בס"ד

יש לי המון שירים שכתבתי על אנשים או בעקבות דברים שקרו לי עם אנשים ואני שומרת אותם, כי הם יפים, וכי הם חלק מהחיים שלי.

זה לא אומר שלא שכחתי, זה פשוט אומר שקשה לי לזרוק את זה.

את תופסת עמדה נחרצת לנושא שלחד משמעית לגיטימי לכאן ולכאן. למה זה נראה לי לא הגיוני?

מצמררת משהו, שמרתיע לענות בכלל.

תשובה - תחשוב המון דברים, בעיקר שהוא גיבור (?).

אם השאלה היא האם לעשות את זה או לא- חד משמעית כן. חובה.

כי כולה מדובר בשיר... תיארת את זה בצורה ששינת לגמרי את הסיטואציה מסתמית לאגדית ומצמררת ואובדת... 

חובה כי זה נשמע שזה שיר יפה, אז בגלל כל מיני שיקולים דתיים שאינם חתומים בשום מקום אלא בסטיגמות האולפניסטיות אתה לא תקליט שיר שאתה ככ רוצה להקליט?...

מש לא העיקר, לדעתי השיר עצמו הוא הבעייתי, (למרות שזה מאוד תלוי מה השיר)

באופן כללי אני חושבת שזה לא בסדר שדתיים (בייחוד דוסים ובייני"שים) שרים על אהבה.  זה נראה כמו כל זמר חילוני אחר - שאף פעם לא הצלחתי להבין איך הם מצליחים להוציא אלבומים שלמים על אהבה (סבבה, אז אתה אוהב אותה, שרת לה שיר, עוד אחד אפילו 10, אז איך אפשר אלבומים? זה פשוט מראה שהכל שיקרי ובשביל הכסף והפירסום)

אתה מתכוון לפרסם אותו? או שאתה רוצה לעצמך? (אם אתה רוצה לפרסם אותו, כתבתי אח"כ מה לדעתי יקרה, אבל אם אתה רוצה אותו רק לעצמך, זה לדעתי נתון לדיון - כלומר אפשרי, אבל תלוי בשיר, במילים בקשר שלך לשיר)

בקשר לנישואים, אני מסכימה איתך, אם אתה לא מאמין באהבה אתה לא תנסה לצאת, אבל באמת ברור שיש אהבה, הרי לא יכול להיות שכל העולם עובד ומתנהל בלי אהבה, מסכים?

אז אני בטוחה שאתה אדם מדהים ושתמצא את האחת והיא תאהב אותך ותהיה משוגעת עליך וכנ"ל אתה לגביה. ואם לא תנפנף בזה בדייט הראשון שלך איתה, אז אין שום סיבה שזה יפריע לה שכתבת את השיר הזה, כי לכולנו יש רגעי משבר, זה שיש אנשים מוכשרים שמפיקים מהם יצירה זה קצת יותר מיוחד מכולנו, אבל כלנו בני אדם,

אבל אני חושבת שאם אתה רוצה דוסית אמיתית ושאתה תהיה ביינ"יש אז אתה תשרוף את עצמך אם תפרסם שיר וכולם יכירו אותך בגללו ואני אישית לא אחשיב אותך כבייני"ש פוטנציאלי לחתונה...

מצטערת אם פגעתי או הייתי קשה מדי, חשבתי שאתה רוצה לדעת באמת אז אין עניין להגיד לך שזה סבבה והכל כי אני לא חושבת ככה...

מאוד מעריכה את הכנות והבירור

תסתכל פה: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A7_%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D

שים לב במילה באשה זה מלשון בואש (מסריח ומקולקל)

אני באמת לא מבינה בכתיבת שירים, אז אני מקבלת את דעתך, אז זה אפשרי לכתוב הרבה אבל תסכים איתי שעצם הכתיבה וההחצנה של הנושא פשוט לא מסתדר עם היהדות

אני אנסה להסביר: קודם כל שמתי לב שאמרת שהראת את המילים לרב. לא השמעת את השיר. אתה בטח יודע כמה השפעה יש ללחן ולמנגינה. לטוב ולרע.

 דבר שני, זה תלוי מה אתה רוצה לעשות עם זה. שאלת אם להקליט, אני מניחה שזה לא בשביל מזכרת, מן הסתם לפירסום, לא?

הבעיה של הפירסום לדעתי היא קודם כל, לי אישית זה לא מסתדר ברוח ההלכה, דבר שני, ככה אתה רוצה להראות ולשווק את עצמך? להראות לכולם את הנפילות והדיכאון?

לכולנו יש חצר אחורית. אין אנשים בלי, וזה לא משהו שאנחנו צריכים להתבייש בו, אלה לתקן אותו, לכן אני לא חושבת שזה טוב וראוי להקליט וכולי

קנאה? פחד שנשאר משהו? לא חושבת, הלוואי שאני אתחתן עם הראשון שאני אצא איתו (אני לא בגיל של דייטים, אלה אם אתה מחשיב 16-18 כגיל נישואין, אז אני מצטערת אם לא התכוונת שאנשים כמוני יענו, באמת.)

אבל כמה מתחתנים עם הראשון שהם יוצאים?

נראה לי שזה בקטע של הדוסיות.

פעם חשבתי שהרבה קטעים של סטיגמות חסרות בסיס הם טפשיים, לא יודעת כמה תבין דוגמאות, אבל למשל ללכת עם פזור, לשים צמיד לרגל, נזם. איפה כתוב שאסור?

באמת לא כתוב.

פשוט זה לא מקובל, כששמתי צמיד לרגל חברות שלי הסתכלו עליי כבחורה X (כלומר דוסית אבל לא לגמרי) בגלל דברים כאלה, אז התעצבנתי ואמרתי שלא אכפת לי בכלל ושאין עם זה שום בעיה הלכתית, אז מה שנקרא: שיקפצו לי בזיגזג.

אבל אח"כ הבנתי שזה ממש לא נכון מה שעשיתי.

אסור לי לנהל את החיים שלי לפי סטיגמות והכתבות מהחברה, אבל גם אסור לי לחיות עפ"י עצמי. העניין הוא שילוב.

בקיצור מה שאני רוצה להגיד זה שלדעתי אותו דבר פה.

שוב, סליחה אם לא התכוונת שאני אענה

בס"ד

שאתה בחור נורמלי.

שגם לך יש רגשות.

שגם אתה עברת דברים כואבים בחייך.

אני אישית לא אפרסם דברים כאלה סתם כי זה ירגיש לי יותר מדי חדירה לפרטיות שלי,

ולכן את השיר שאני כתבתי ששולבו בו הדברים האלה, לא הראיתי אלא לאנשים מסוימים.

[פרסמתי אותו רק אחרי המון זמן וגם זה כהערה צדדית..].

אבל אני יכולה לומר לך שכשהראיתי אותו לבייניש, חמוד וצדיק, הוא לא נרתע, בכלל לא, הוא הבין, הוא קיבל, ואפילו העריך.

כשאני הראיתי לו את זה, הראיתי לו את זה בתוספת הדגשה: "אתה התשובה לזה. ואתה גרמת לי להבין שכן, יש עוד סיכוי לאהבה".

ואתה יודע מה? לא רק שהוא לא זרק אותי, הוא אפילו הוחמא, והוא אפילו אמר לי "אני שמח, אני באמת שמח שעזרתי לך".

אז לא, אני לא אחשוב שאתה לא דוס, לא בייניש או כל דבר אחר, ואני לא רואה בזה פסול.

אם זה באמת מה שנכון לך, אם זה באמת מה שיעזור לך, אז תאמין לי, אשתך תגיע ותקבל אותך כמו שאתה.

ו... לא הייתי בכלל!!! בררנית.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם