את ההשתדלות שלך ללכת במנהג אבותיך ורבותיך אתה צריך לעשות, כל השאר ה יעשה.

בעצם  אין  את  מי  לשאול    אני יודע  שהמוצא  הוא  אשכנזי   מזרח  אירופה  וזהו 

כדאי לדעת מיהו הרב הנכון בשבילך תבקש ותתפלל מהקב"ה שיסייע בידך ויכוון

אותך אליו.

ה' יתברך יתן בלבך מה שהכי טוב לך

כשקיבלנו תורנ בסיני קיבלנו את הדבר האמיתי. פשוט זה נגד האמונה להגיד כאילו הבעל שם טוב או מי שלא יהיה אחריו בא עם משהו יותר פנימי ויותר גבוה ויותר טוב.  פשוט לא.

 אז לפי החסידות מי צריך חסידות? מסבירים גדולי החסידות כמו הרבי ממונקץ' והאבני נזר שזה בשביל יהודים שהרמה התורנית שלהם ירדה.  אבל את חדשה ביהדות והרמה שלך רק עולה , אז חסידות לר בשבילך ותשמרי מרחק בעיקר מכאלה שחושבים שהן מעל התורה ושהם תורה פנימית כמו ברסלב וחבד . 

שבעים פנים לתורה אומר שמפסוק אחד אפשר ללמוד הרבה דברים. אבל בשום אופן לא אומר שהכל נכון והכל בסדר.

 למשל נאמני תורה ועבודה , מישהו רציני יגיד שזה בסדר המשחקים שלהם ?

 החרדים  מקפידים על המון מצוות אבל מוחקים למעשה את כל הענין של ארת ישראל שבתורה היא מרכזית .

 אז תראי מה נשאר ומה שנראה מתאים לך לכי לפי זה.

לכן בשום אופן  אי אפשר לומר  שמה שגדולי החסידות הביאו לעולם זה איזשהו  חידוש שאין לו מקור ובסיס. וכבר אמר רבי נחמן מברסלב- "אני קנקן חדש מלא ביין ישן", כלומר גדולי החסידות פשוט הורידו לעם דברים נשגבים (המבוססים בעיקר על זהר ותורת האר"י שעליהם אין חולקים) כי ראו שזהו צורך הדור. ישנם רעיונות בחסידות שהם הכרח למי שרוצה להיות ולהשאר מחובר לקב"ה בדור המטורף הזה.

ובאשר לשאלה עצמה- אני חושבת שהחלטות הרות גורל מעין אלו אינן יכולות לקבל הכרעב דרך הפורום. ישנן קריטריונים איך לבחור דרך ואיך יודעים שהיא אמיתית כאשר הבסיס הוא 1. אמונה בי"ג עיקרי אמונה 2. הקפדה על שמירת הלכה לפי שולחן ערוך וללא פשרות. 3. זוהי דרך/ ציבור שיש עליו הסכמה מגדו"י המקובלים על כל הזרמים. ובתוך זה כמובן י שאת העניין שלימד אדם תורה ממקום שליבו חפץ.

"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן"

עם ישראל חי!!!

כמובן רק אם הדרך הזאת לא חולקת על יסודי התורה ומצוותיה, ושהיא מקרבת אותך לה' ית'.

 נ.ב.

א. אף אחד לא אומר ש"הבעל טם טוב בא עם משהו יותר פנימי ויותר גבוה ויותר טוב", אלא שזה דרך בעבודת ה' שקיבלנו בסיני ונשכחה כשגלינו מארצנו.

ב. הראשונים שהלכו בדרך החסידות (תלמידי הבעש"ט) היו כולם גדולי תורה, א"א לומר שהחסידות היא רק בשביל יהודים שהרמה התורנית שלהם ירדה.

ג. ברסלב וחב"ד לא חושבים שהם תורה פנימית נפרדת ושהיא מעל התורה, אלא שהתורה הפנימית הזאת היא חלק מהתורה.

אני חושבת שאתה צריך לנסות את זה בתכלס להיות בישיבות או בביתי חב"ד או כל מקום ולראות  לאיפה אתה נמשך  יש כאלו לדוגמא שהיו נניח בדתל או חרדי ואז הכירו נניח לדוגמא חבדניק והרגישו חיבור והיום הם שם ..

ועל זה נאמר שבדור האחרון "האמת נעדרת"- האמת נעשית עדרים עדרים. בכל דעה ובכל קבוצה יש צד של אמת ויש עוד צדדים שהם פחות אמיתיים...

הלוואי שנזכה לחשוף ולראות את האמת שאצל האחרים, ולהודות על חוסר האמת שאצלנו...

להורות לאחרים לא להתקרב לחסידות??      (על סמך קביעות שנויות במחלוקת)

להורות לאחרים לא להיות חרדים?               (על סמך הכללות בוטות)

או בכלל- להורות לאחרים מה לא לעשות, רק כי לפי דעתך יש בהם משהו חסר?

מחילה, אבל זו שטות.

ראוי ורצוי שמי שמחפש יחפש היכן שליבו חפץ. ואם ליבו חפץ בחסידות- מה טוב,

ואם ליבו חפץ להיות חלק מהעולם החרדי- מה טוב.

במקום שיש אמת שם הלב שקט.

ורק הלב יכול להורות לנו, גם אם אחרי דרך פתלתלה וארוכה, מה המקום שלנו.

כל המהות של ארץ ישראל היא לימוד תורה ושמירת המצוות בהקפדה

הארץ היא שלנו רק בהשאלה ורק בתנאי שתהיה כאן מקסימום תורה ומצוות! ואם לא אז כולנו ניבעט ח"ו החוצה ממנה וכבר היו דברים כאלו בשנים האחרונות

אז לדאוג לארץ ישראל ובד בבד חמישים אחוז מהצעירים שלכם זורקים את הכיפה בצבא? 

שלא לדבר על כך שגם בני ברק היא ארץ ישראל, בדיוק כמו רעננה וגבעת שמואל וקרית משה!

זו המציאות אחי, אל תתכחש לה!

אמנם ישנן מצוות התלויות בארץ,

אך הארץ אינה תלויה במצוות...

אתה מציג את פני הדברים כאילו אי-אפשר לקיים מצוות ובמקביל לשרת את עמ"י בצבא.

דבר שהוא לא רק לא נכון, אלא אף מוציא לעז על הרבה תלמידי-חכמים בוגרי צה"ל.

בקשר לשאר הדברים: בתור אדם שניכר שמחזיק מעצמו ירא שמים, הייתי ממליץ לך על סדר קבוע בשמירת הלשון.

וזה אחרי הרבה לימוד , חקירה ושאלות...

אני יכולה לומר לך שהתשובה היא רק אחת:

ללמוד תורה.

כמה שיותר ללמוד תורה לעומק- יותר טוב(-:

תלמד תורה מרב ברסלבר, תלמד תורה מרב חבדני"ק, תלמד תורה מרב חרדי ליטאי או חרדי-ספרדי(תלוי מה העדה שלך) ותלמד תורה מרב דתי לאומי-תורני. יש גם את סאטמר כזרם ביהדות- גם אופציה לבדיקה.

את כל אחד מהם תשאל טוב טוב את כל השאלות שיש לך ושמציקות לך,תשווה בין התשובות ואז הרב/הדרך שתתן לך את התשובות שיתנו לך את הרוגע הנפשי הכי מלא- איפה שתרגיש הכי שלם והכי שמח, אליו תחבור.

דבר נוסף שכדאי לבדוק אותו  : הקהילה. אני מציעה לך ללכת לשבתות בקהילות של כל אחד מהזרמים הללו ותראה איפה אתה מרגיש הכי טוב ונעים בשבת. יש לזה משמעות ענקית כי בע"ה באותה דרך שבה תבחר- שם תחייה וההתנהלות היום יום של אותה קהילה- היא זו שתלווה אותך בחייך. בשורה תחתונה לא חיים רק בתוך בית המדרש כל הזמן אלא גם  ובעיקר בחיי המעשה- בשגרת היום יום. תבדוק את הנושא של חסד, חינוך הילדים, בין אדם לחברו, ללא לשון הרע וכו' בכל אחת מהקהילות הללו שתלך לבדוק...

מה שאני כותבת זוהי דרך ארוכה וקצת מייגעת, אבל מניסיון אישי- לא כדאי לעשות בזה קיצורי דרך.

אין כמו להיות בזרם שאתה שלם בו באופן מלא ושמח באמת להיות בו.

נ.ב. תמיד אפשר להחליף זרם. גם אחרי כמה שנים אבל אם אתה כבר מתחתן- זה באמת נהיה קשה מאוד ולכן כדאי לעשות את הברור הזה, הכי טוב שאפשר- עוד לפני החתונה בע"ה.

בהצלחה רבה ושה' יצליח את דרכך!

בס"ד

אנחנו חזרנו בתשובה לפני כארבע שנים וזאת אחת השאלות המרכזיות מבחינתי. אני לא מוצאת דרך אחרת חוץ מללמוד ולגלות מה מאיר לך את הנשמה שלך. בדרך פגשתי אנשים טובים מכל מיני זרמים אבל זה לא אומר שאני מסכימה עם דרך החיים שלהם (בעניינים עקרוניים של השקפה כמו שציינתם ארץ ישראל, עמדה כלפי הרבנות, גיוס לצהל וכו)

השאלה גם באיזה גיל מתרחש התהליך - הבן שלי זכה לחזור בתשובה בגיל שעדיין הספיק לבחור ישיבה ואז הדרך יותר קלה. אנחנו כבר כמעט בני חמישים אז יש עבודה ובית והזמן פחות פנוי לחיפוש ולמידה כך שאני עדיין מרגישה קושי רב בתחום.

הכי חשוב מבחינתי זה לא להתבלבל - ביון מה שבתוך ההלכה ומה בחוץ. כי היום יש כל כך הרבה אופציות בתוך העולם הדתי  שזה לא תמיד ברור

החל מהגלות לא הייתה שאלה,כולם היו שומרי תומ"צ בגלות (היו שינויים קלים) אך עם התעוררות העם לגאולה אותה אנו חיים,וחווית המאורעות הגדולים והמורכבים בשנים האחרונות,צריך לדעת ללמוד מן תלמידי החכמים ש'עין בעין' רואים,ויש להם ראייה כללית וכוללת על המציאות, אם תרצה ללמוד תורה זו ועליה אתה מוזמן למכון מאיר,וכן לאתר מכון מאיר.

בהצלחה!

באנו לעולם כדי לעשות את רצון ה'

תחשוב איזה מגזר משתדל לקיים את רצון ה' בדיוק כמו שכתוב בתורה

בהצלחה ותתפלל על זה 

אך בד בבד גורעים הם בבחינת מה, כאשר התקרבותם נעשית מתוך תהפוכה רגשית נפשית ובלתי שכלית, שכן בזה הם פותחים פתח לכל המתפקרים למיניהן.

אם אכן החזרה בתשובה נעשית מתוך הכרת השכל האמיתי אזי לא תתכנה עוד ספיקות באשר למקום המצאותה של הקדושה.

אם אכן החזרה בתשובה היא אמיתית אזי שגור בלשון השב המאמר, אין ספק מוציא מידי ודאי.

במקום להדבק בדרך הבעש"ט שדרכו מוטלת למחלוקת וספק, יפנה אותו השב לדרך התנאים והאמורים, אשר לגבי סמכותם ישנו קונצנזוס מלא מכל העדות והמחלקות. וילמד אותו השב גמרא כפשוטה כאשר נתנה בהר סיני, לבלי לכת אחר חוויות הלב הסורר. ואחריהם יסור אותו השב אחר הראשונים המקובלים והמוסמכים ומתוכם ילמד דרך האחרונים. ובזה יקנה ארחות ימיו. 

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו