ולא יודעת אם זה נכון לגביך,

אבל גם אני לא הייתי אוהבת ש"יורים" לעברי שאלות ואני לא יותר מידי ביישנית.

כששואלים שאלות זה נשמע קצת כמו ראיון ואז השני יכול לסגת אחורה, להירתע ולא ליזום.

הייתי אומרת, תזרום, תדברו בכיף ותוך כדי אפשר להשחיל מה שתרצה.

צריך לעשות את זה בחכמה.

שוב, אני לא יודעת אם זה המיקרה.

תספר מה יצא בסוף

נראה לי שאתה קצת היסטרי (לא להיעלב!)

מותר שיהיו שתיקות לפעמים...לא צריך לדבר כל הזמן.

נראה לי שאחרי פגישה שלישית (וגם קודם), אפשר לדבר על נושאים שהם לא איפה-למדת-מה-עשית-בשירות-לאומי-איך-קוראים-לאבא וכו'.

אפשר לספר חוויות, דברים שקרו לך היום, מחשבות שלך על איך לכבוש את העולם ועוד.

ככה תוכל מדי פעם גם לשאול "...ומה את חושבת?" או לתת לה את המקום לספר גם.

לא *לשאול שאלות*, אלא לנסות לעבור מהמקום הזה למקום של ניסיון לשתף כמה שיותר ולאפשר גם לצד השני לשתף.

אני לא מכירה אותך, אבל אולי הקצב שלה שונה משלך ואתה לא משאיר לה מקום...?

ובאמת לא כדאי שתרגיז את הפמיניסטיות.

מפספס את הנקודה

אתה לא בא לשאול שאלות, אלא ליצור שיח הדדי.

אם נוצר מצב שבו X רק שואל ו-Y רק עונה, זה לא הדדי.

לכן, לדעתי כדאי להתחיל מלספר על חוויה שקרתה לך היום / השבוע / השנה / בכלל.

תו"כ יעלו כל מיני נושאים לדיון, אסוציאציות שלכם, שאלות (אבל תו"כ! לא באופן יזום) והשיחה תתפתח.

אני חושבת שמתוך חוויות / צורת דיבור / סיפורים על דברים שהוא עבר בחיים, אפשר ללמוד הרבה הרבה יותר על האדם - מאשר תשובות לשאלות מסוימות שלי.

רוב האנשים יודעים ואוהבים לדבר על עצמם ועל החיים שלהם, כשהם מרגישים בנוח.

ושוב, גם אם יש שקט - זה לא נורא. לפעמים אפילו כיף.

תלוי עם מי.

צריך לדעת לאפשר גם את זה ולא לפחד מזה.

כל מה שכתבתי הוא לענ"ד בלבד. לקחת את זה בפרופורציות הנכונות...

בהצלחה!

אני לא מתחקר ואני לא סובל שמתחקרים אותי,

אני חושב שזה רק פוגע בבניית הזוגיות, לא בריא ולא טבעי.

היא מעוניינת להכיר אותך בלי כל השאלות המלאכותיות האלה,

והתשובות העוד יותר מלאכותיות שתענה לה.

אפשר גם להכיר אנשים בלי כל התחקורים האלה, צריך רק מעט סבלנות.

ולענ"ד, זה דווקא הפוך, בגלל כל המלאכותיות סביב התחקיר, אתה לא מכיר באמת לעומק את האדם המתוחקר.

אני לא פוסל שאלות במקרה שיש שתיקה, אבל בשני תנאים:

א. שמטרת השאלה היא לא ליצור טריגר לקשר.

ב. שזה לא יהפוך לרצף שאלות מתחקרות.

כל מילה 

ואת חושבת שהתשובות שהוא נותן לך אמיתיות לגמרי???

ואת חושבת שאדם יכול בכלל להגדיר לך מה בדיוק הוא רוצה???

90% מזה, זה אינטואיציה וקשה מאד מאד להגדיר את זה, וודאי לא תחת חקירה!

כי זה ליצור בפגישות הראשונות, אווירה לא נעימה + חוסר אמון וחוסר ביטחון בקשר.

אני מעדיף להתחיל קשר באווירה טובה, ומקסימום הציפיות יפלו.

מאשר מראש ליצור קשר עם אווירה לא בריאה, ואח"כ לנסות לתקן את זה.

(הרבה פעמים גם כשיש פוטנציאל, הנזק הוא כבר כמעט בלתי-הפיך!)

היא כדי ליצור טריגר לקשר, אז אנחנו מאד לא מסכימים.

אם המטרה שלהם זה כדי להתעניין באמת ובתמים בדעות שלו, אז אין לי בעיה.

יש מקום להתגמש במקרה שכבר יש לך נקודה שמחשידה אותך שאתם לא מתאימים בגללה,

שזה לגיטימי לברר אותה באופן של דיון (כל עוד זה לא תחקיר).

אבל ליצור דיון כדי להציף נקודות שיכולות לא להתאים, אני חושב שבסופו של דבר את פוגעת בעצמך.

כי במקרה שתכירי מישהו שיתאים לך, את מכניסה את עצמך מראש לבעיה קריטית שתאלצי לתקן.

לא אמרתי שהשאלות שלך מגיעות מחוסר אמון, מה שאני אומר זה שהן יוצרות חוסר אמון.

רוני60 אמרת שאפשר להכיר בלי כל השאלות והתחקורים בהתחלה-אז מה אתה מציע במקום זה?

כמה זמן לוקח לך לזהות לאלו אנשים יהיה לך נוח להתחבר ולאלו לא? (תשובה: 10 דק' למהירי החלטה, ועד יום-יומיים למתקשים.)

וב99% מהפעמים עושים זאת בלי שאתה מתחקר את האנשים.

ודווקא זה שזה לא מתבצע באמצעות תחקיר, זה מה שעוזר להתחברות מהירה.

ולעניין הפרקטיקה אתה שואל איך?

יש אלף דרכים להתחיל קשר, וזה תלוי בעיקר ברמת הפתיחות, הזרימה וההקשבה שלך ושלה.

בד"כ אני מתחיל עם חוויה שקרתה לי לאחרונה, ומשם השיחה אמורה לזרום באופן אסוצייטיבי.

כלומר ב95% מהפעמים החוויה שסיפרת תעלה לך או לה אסואציה כלשהי, וככה תעברו לנושא הבא...

ועם הזמן עולות כל מיני סיטואציות עם קונפליקטים, ואז מתחילים להתדיין.

וכשיש שתיקה, אז יש כל מיני אופציות, (אביא מעט דוגמאות, אבל יש הרבה.)

אפשר להעלות חוויה נוספת, להציע להחליף מקום או אפשר לשאול אותה שאלה שלא מהווה טריגר לקשר.

(למשל "מה אתה אוהב לעשות?" זוהי דוגמה לשאלה שכמעט תמיד באה כדי להוות טריגר לקשר.

לעומת זאת, התעניינות בעבודה/לימודים שלה - זה בד"כ שאלות שאין להן מטרה להוות טריגר לקשר.)

אני חושב שב2-3 פגישות הראשונות אתה צריך לצאת עם הנתונים הבאים:

האם המראה החיצוני מרתיע אותך, האם אתה מתחבר לסגנון הדיבור,

האם היא מעניינת אותך, התרשמות כללית מאד לגבי הרמה הדתית,

האם נעים לך להיות בחברתה, התרשמות כללית מאד לגבי סגנון החיים,

האם יש ביניכם שיח הדדי, והאם יש פוטנציאל עתידי לכימיה משותפת.

כל הנקודות לעיל אינן מצריכות תחקור (בכוונה הדגשתי בחלק מהדברים את המילים "כללית מאד"),

והתשובה להן היא בד"כ אינטואיטיבית וסובייקטיבית לך בלבד, והתיחקור רק יפריע לאינטואיציה שלך לפעול.

בד"כ בתחקור אתה תקבל התרשמות מפורטת (אבל לא אמינה לדעתי) לגבי הרמה הדתית וסגנון החיים,

מראה חיצוני לא קשור לעניין התחקור, ולגבי שאר הדברים התחקור יפריע מאד לאינטואיציה שלך לבחון אותם.

לאחר 2-3 פגישות כבר אמור להיווצר אמון כלשהו, ומשם כל זוג לוקח את הקשר לכיוונים שונים.

[לא נעים לי לקלקל את התמיכה הגורפת, אבל בכל זאת..]

במהלך שנות שהותי במערכת החינוך [יסודי והלאה], היו אנשים ש"גיליתי" אותם אחר תקופה ממושכת, אחר בניגוד לרושם הראשוני שקיבלתי עליהם, [שלפחות בחלק מהמקרים היה לו באמת ביסוס של היבט מסוים באישיות].

מה ההשלכות של זה לענייננו? איני יודע. 

אבל,

א. גם את האלה שאתה מכיר לאחר תקופה ממושכת, זה לא באמצעות תחקיר.

ב. כאן אתה נפגש עם מישהי אחד על אחד, כך שאתה אמור "לגלות" אותה יחסית מהר.

אבל נכון שמה שכתבתי אינו מחייב, אלא זוהי דרכי שלי.

חבל רק שאני בפועל נפגש עם מעט מאד בנות שמוכנות ללכת בדרך זו,

לרוב, אני מוצא את עצמי תחת חקירה צולבת כבר באמצע הדייט הראשון.

מעצבן

וואי, אני כל כך מזדהה, אבל מהצד השני. בדרך כלל יוצא לי לדבר מעט מאוד בפגישות הראשונות וכל פעם מחדש אני שואלת את עצמי למה אני לא מצליחה לעלות נושאים לדיון או לשוחח כמו שצריך על הנושאים שהועלו...

נראה לי שלכל אחת יש את הסיבות שלה. אצלי בדרך כלל השקט נובע או בגלל נימוס- שהבחור מדבר בלי לעצור ולא נעים לי להפריע באמצע (ככה זה כשגדלים בחו"ל...) ואז גם כשהוא כן עושה הפסקה קצרה, אני עדיין עסוקה בלעבד את כל המידע החדש שקיבלתי...ולפעמים זה נובע באמת מביישנות/חוסר ההיכרות...

בשני המקרים, אם הבחור יעצור וישתוק מידי פעם, יש סיכוי גבוה יותר שאעלה נושאים ואשתתף בשיחה כמו שצריך.

אני לא יודעת למה היא שותקת, אבל אולי שווה לנסות ליצור רגעים של שקט בפגישה הבאה? יכול להיות שאם תשאל אותה פחות שאלות, היא תרגיש שעליה לקחת קצת פיקוד ולדבר, כדי למנוע שתיקה מביכה...

הלוואי וזה היה אפשרי 

אבל לכל אחד יש את האישיות שה' נתן, ובע"ה

ונמצא את הדרך הנכונה להתקדם...

תודה רבה לכולם על העצות , מבטיח בלנ"ד שאקח את הדברים לתשומת ליבי..

שנית - קצת לתקן את העליהום , אני ממש לא חושב ש"תחקרתי" , אני לא זוכר את תוכן השיחה האחרונה (טלפונית) שהייתה, אך אני זוכר שהעלתי חוויות שונות מהיום שעבר , לאחר כמה ניסיונות כושלים , הבנתי שאם היא לא מעלה נושאים דומים אצלה כנראה שאני חופר לה יותר מדיי זה לא מעניין אותה, ושיניתי את הנושא מהר לתחביבים שלה, שיחה ישירה על עצמה , כמעט ולא הייתה.. מעל שעה אני  מעלה נושאים ,וכבר נגמרים לי הנושאים.. כבייני"ש - היו לי שתי אפשרויות להבין את הסיטאוציה-

א. היא רומזת שזה לא רציני

ב. היא מתביישת מאוד לעלות נושאים/מתביישת ממני

וכאן התמרון הוא העניין הבעייתי מצד אחד אם הייתי שותק הרבה זמן הייתי מביך אותה שכן היא מתביישת לעלות נושאים מצד שני אני לא בדיוק הבנתי לאן היא חותרת.. 

אולי שווה שתשאל אותה בצורה ישירה מה היא חושבת על הקשר? יכול להיות שזה יתפתח לשיחה...

[אלא אם כן זה יביך אותה? אני לא מכירה אותה אז קשה לי לדעת...]

ובקשר לנושאים שהיא לא מגיבה עליהם, שגורמים לך לחשוב שאולי חפרת- אולי גם פה הייתי מציעה, אם עוד לא ניסית, 

לשאול בצורה ישירה "גם לך היה מקרה דומה?" ולקוות שהתשובה תהיה יותר מ "כן" או "לא". אם זה עניין של בושה,

אולי משפט כמו "אם את מעדיפה לא להגיד אז אל תגידי" יכול דווקא לעזור להיפתח...

נשמע שאתה עושה הרבה מאמצים כדי שהיא תרגיש בנח, כל הכבוד על הרגישות

תודה רבה

ב"ה
אבל אולי פשוט תשאל אותה שאלות פתוחות, כמו: "אז איך היה היום בלימודים / בעבודה...?"
וכך היא תשתף בכמות שנח לה ואיך שנח לה.
גם לא תרגיש כמו חוקר
וגם תבחון עם עצמך האם זה ביישנות או תהליך טבעי.
 

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי