ולא יודעת אם זה נכון לגביך,

אבל גם אני לא הייתי אוהבת ש"יורים" לעברי שאלות ואני לא יותר מידי ביישנית.

כששואלים שאלות זה נשמע קצת כמו ראיון ואז השני יכול לסגת אחורה, להירתע ולא ליזום.

הייתי אומרת, תזרום, תדברו בכיף ותוך כדי אפשר להשחיל מה שתרצה.

צריך לעשות את זה בחכמה.

שוב, אני לא יודעת אם זה המיקרה.

תספר מה יצא בסוף

נראה לי שאתה קצת היסטרי (לא להיעלב!)

מותר שיהיו שתיקות לפעמים...לא צריך לדבר כל הזמן.

נראה לי שאחרי פגישה שלישית (וגם קודם), אפשר לדבר על נושאים שהם לא איפה-למדת-מה-עשית-בשירות-לאומי-איך-קוראים-לאבא וכו'.

אפשר לספר חוויות, דברים שקרו לך היום, מחשבות שלך על איך לכבוש את העולם ועוד.

ככה תוכל מדי פעם גם לשאול "...ומה את חושבת?" או לתת לה את המקום לספר גם.

לא *לשאול שאלות*, אלא לנסות לעבור מהמקום הזה למקום של ניסיון לשתף כמה שיותר ולאפשר גם לצד השני לשתף.

אני לא מכירה אותך, אבל אולי הקצב שלה שונה משלך ואתה לא משאיר לה מקום...?

ובאמת לא כדאי שתרגיז את הפמיניסטיות.

מפספס את הנקודה

אתה לא בא לשאול שאלות, אלא ליצור שיח הדדי.

אם נוצר מצב שבו X רק שואל ו-Y רק עונה, זה לא הדדי.

לכן, לדעתי כדאי להתחיל מלספר על חוויה שקרתה לך היום / השבוע / השנה / בכלל.

תו"כ יעלו כל מיני נושאים לדיון, אסוציאציות שלכם, שאלות (אבל תו"כ! לא באופן יזום) והשיחה תתפתח.

אני חושבת שמתוך חוויות / צורת דיבור / סיפורים על דברים שהוא עבר בחיים, אפשר ללמוד הרבה הרבה יותר על האדם - מאשר תשובות לשאלות מסוימות שלי.

רוב האנשים יודעים ואוהבים לדבר על עצמם ועל החיים שלהם, כשהם מרגישים בנוח.

ושוב, גם אם יש שקט - זה לא נורא. לפעמים אפילו כיף.

תלוי עם מי.

צריך לדעת לאפשר גם את זה ולא לפחד מזה.

כל מה שכתבתי הוא לענ"ד בלבד. לקחת את זה בפרופורציות הנכונות...

בהצלחה!

אני לא מתחקר ואני לא סובל שמתחקרים אותי,

אני חושב שזה רק פוגע בבניית הזוגיות, לא בריא ולא טבעי.

היא מעוניינת להכיר אותך בלי כל השאלות המלאכותיות האלה,

והתשובות העוד יותר מלאכותיות שתענה לה.

אפשר גם להכיר אנשים בלי כל התחקורים האלה, צריך רק מעט סבלנות.

ולענ"ד, זה דווקא הפוך, בגלל כל המלאכותיות סביב התחקיר, אתה לא מכיר באמת לעומק את האדם המתוחקר.

אני לא פוסל שאלות במקרה שיש שתיקה, אבל בשני תנאים:

א. שמטרת השאלה היא לא ליצור טריגר לקשר.

ב. שזה לא יהפוך לרצף שאלות מתחקרות.

כל מילה 

ואת חושבת שהתשובות שהוא נותן לך אמיתיות לגמרי???

ואת חושבת שאדם יכול בכלל להגדיר לך מה בדיוק הוא רוצה???

90% מזה, זה אינטואיציה וקשה מאד מאד להגדיר את זה, וודאי לא תחת חקירה!

כי זה ליצור בפגישות הראשונות, אווירה לא נעימה + חוסר אמון וחוסר ביטחון בקשר.

אני מעדיף להתחיל קשר באווירה טובה, ומקסימום הציפיות יפלו.

מאשר מראש ליצור קשר עם אווירה לא בריאה, ואח"כ לנסות לתקן את זה.

(הרבה פעמים גם כשיש פוטנציאל, הנזק הוא כבר כמעט בלתי-הפיך!)

היא כדי ליצור טריגר לקשר, אז אנחנו מאד לא מסכימים.

אם המטרה שלהם זה כדי להתעניין באמת ובתמים בדעות שלו, אז אין לי בעיה.

יש מקום להתגמש במקרה שכבר יש לך נקודה שמחשידה אותך שאתם לא מתאימים בגללה,

שזה לגיטימי לברר אותה באופן של דיון (כל עוד זה לא תחקיר).

אבל ליצור דיון כדי להציף נקודות שיכולות לא להתאים, אני חושב שבסופו של דבר את פוגעת בעצמך.

כי במקרה שתכירי מישהו שיתאים לך, את מכניסה את עצמך מראש לבעיה קריטית שתאלצי לתקן.

לא אמרתי שהשאלות שלך מגיעות מחוסר אמון, מה שאני אומר זה שהן יוצרות חוסר אמון.

רוני60 אמרת שאפשר להכיר בלי כל השאלות והתחקורים בהתחלה-אז מה אתה מציע במקום זה?

כמה זמן לוקח לך לזהות לאלו אנשים יהיה לך נוח להתחבר ולאלו לא? (תשובה: 10 דק' למהירי החלטה, ועד יום-יומיים למתקשים.)

וב99% מהפעמים עושים זאת בלי שאתה מתחקר את האנשים.

ודווקא זה שזה לא מתבצע באמצעות תחקיר, זה מה שעוזר להתחברות מהירה.

ולעניין הפרקטיקה אתה שואל איך?

יש אלף דרכים להתחיל קשר, וזה תלוי בעיקר ברמת הפתיחות, הזרימה וההקשבה שלך ושלה.

בד"כ אני מתחיל עם חוויה שקרתה לי לאחרונה, ומשם השיחה אמורה לזרום באופן אסוצייטיבי.

כלומר ב95% מהפעמים החוויה שסיפרת תעלה לך או לה אסואציה כלשהי, וככה תעברו לנושא הבא...

ועם הזמן עולות כל מיני סיטואציות עם קונפליקטים, ואז מתחילים להתדיין.

וכשיש שתיקה, אז יש כל מיני אופציות, (אביא מעט דוגמאות, אבל יש הרבה.)

אפשר להעלות חוויה נוספת, להציע להחליף מקום או אפשר לשאול אותה שאלה שלא מהווה טריגר לקשר.

(למשל "מה אתה אוהב לעשות?" זוהי דוגמה לשאלה שכמעט תמיד באה כדי להוות טריגר לקשר.

לעומת זאת, התעניינות בעבודה/לימודים שלה - זה בד"כ שאלות שאין להן מטרה להוות טריגר לקשר.)

אני חושב שב2-3 פגישות הראשונות אתה צריך לצאת עם הנתונים הבאים:

האם המראה החיצוני מרתיע אותך, האם אתה מתחבר לסגנון הדיבור,

האם היא מעניינת אותך, התרשמות כללית מאד לגבי הרמה הדתית,

האם נעים לך להיות בחברתה, התרשמות כללית מאד לגבי סגנון החיים,

האם יש ביניכם שיח הדדי, והאם יש פוטנציאל עתידי לכימיה משותפת.

כל הנקודות לעיל אינן מצריכות תחקור (בכוונה הדגשתי בחלק מהדברים את המילים "כללית מאד"),

והתשובה להן היא בד"כ אינטואיטיבית וסובייקטיבית לך בלבד, והתיחקור רק יפריע לאינטואיציה שלך לפעול.

בד"כ בתחקור אתה תקבל התרשמות מפורטת (אבל לא אמינה לדעתי) לגבי הרמה הדתית וסגנון החיים,

מראה חיצוני לא קשור לעניין התחקור, ולגבי שאר הדברים התחקור יפריע מאד לאינטואיציה שלך לבחון אותם.

לאחר 2-3 פגישות כבר אמור להיווצר אמון כלשהו, ומשם כל זוג לוקח את הקשר לכיוונים שונים.

[לא נעים לי לקלקל את התמיכה הגורפת, אבל בכל זאת..]

במהלך שנות שהותי במערכת החינוך [יסודי והלאה], היו אנשים ש"גיליתי" אותם אחר תקופה ממושכת, אחר בניגוד לרושם הראשוני שקיבלתי עליהם, [שלפחות בחלק מהמקרים היה לו באמת ביסוס של היבט מסוים באישיות].

מה ההשלכות של זה לענייננו? איני יודע. 

אבל,

א. גם את האלה שאתה מכיר לאחר תקופה ממושכת, זה לא באמצעות תחקיר.

ב. כאן אתה נפגש עם מישהי אחד על אחד, כך שאתה אמור "לגלות" אותה יחסית מהר.

אבל נכון שמה שכתבתי אינו מחייב, אלא זוהי דרכי שלי.

חבל רק שאני בפועל נפגש עם מעט מאד בנות שמוכנות ללכת בדרך זו,

לרוב, אני מוצא את עצמי תחת חקירה צולבת כבר באמצע הדייט הראשון.

מעצבן

וואי, אני כל כך מזדהה, אבל מהצד השני. בדרך כלל יוצא לי לדבר מעט מאוד בפגישות הראשונות וכל פעם מחדש אני שואלת את עצמי למה אני לא מצליחה לעלות נושאים לדיון או לשוחח כמו שצריך על הנושאים שהועלו...

נראה לי שלכל אחת יש את הסיבות שלה. אצלי בדרך כלל השקט נובע או בגלל נימוס- שהבחור מדבר בלי לעצור ולא נעים לי להפריע באמצע (ככה זה כשגדלים בחו"ל...) ואז גם כשהוא כן עושה הפסקה קצרה, אני עדיין עסוקה בלעבד את כל המידע החדש שקיבלתי...ולפעמים זה נובע באמת מביישנות/חוסר ההיכרות...

בשני המקרים, אם הבחור יעצור וישתוק מידי פעם, יש סיכוי גבוה יותר שאעלה נושאים ואשתתף בשיחה כמו שצריך.

אני לא יודעת למה היא שותקת, אבל אולי שווה לנסות ליצור רגעים של שקט בפגישה הבאה? יכול להיות שאם תשאל אותה פחות שאלות, היא תרגיש שעליה לקחת קצת פיקוד ולדבר, כדי למנוע שתיקה מביכה...

הלוואי וזה היה אפשרי 

אבל לכל אחד יש את האישיות שה' נתן, ובע"ה

ונמצא את הדרך הנכונה להתקדם...

תודה רבה לכולם על העצות , מבטיח בלנ"ד שאקח את הדברים לתשומת ליבי..

שנית - קצת לתקן את העליהום , אני ממש לא חושב ש"תחקרתי" , אני לא זוכר את תוכן השיחה האחרונה (טלפונית) שהייתה, אך אני זוכר שהעלתי חוויות שונות מהיום שעבר , לאחר כמה ניסיונות כושלים , הבנתי שאם היא לא מעלה נושאים דומים אצלה כנראה שאני חופר לה יותר מדיי זה לא מעניין אותה, ושיניתי את הנושא מהר לתחביבים שלה, שיחה ישירה על עצמה , כמעט ולא הייתה.. מעל שעה אני  מעלה נושאים ,וכבר נגמרים לי הנושאים.. כבייני"ש - היו לי שתי אפשרויות להבין את הסיטאוציה-

א. היא רומזת שזה לא רציני

ב. היא מתביישת מאוד לעלות נושאים/מתביישת ממני

וכאן התמרון הוא העניין הבעייתי מצד אחד אם הייתי שותק הרבה זמן הייתי מביך אותה שכן היא מתביישת לעלות נושאים מצד שני אני לא בדיוק הבנתי לאן היא חותרת.. 

אולי שווה שתשאל אותה בצורה ישירה מה היא חושבת על הקשר? יכול להיות שזה יתפתח לשיחה...

[אלא אם כן זה יביך אותה? אני לא מכירה אותה אז קשה לי לדעת...]

ובקשר לנושאים שהיא לא מגיבה עליהם, שגורמים לך לחשוב שאולי חפרת- אולי גם פה הייתי מציעה, אם עוד לא ניסית, 

לשאול בצורה ישירה "גם לך היה מקרה דומה?" ולקוות שהתשובה תהיה יותר מ "כן" או "לא". אם זה עניין של בושה,

אולי משפט כמו "אם את מעדיפה לא להגיד אז אל תגידי" יכול דווקא לעזור להיפתח...

נשמע שאתה עושה הרבה מאמצים כדי שהיא תרגיש בנח, כל הכבוד על הרגישות

תודה רבה

ב"ה
אבל אולי פשוט תשאל אותה שאלות פתוחות, כמו: "אז איך היה היום בלימודים / בעבודה...?"
וכך היא תשתף בכמות שנח לה ואיך שנח לה.
גם לא תרגיש כמו חוקר
וגם תבחון עם עצמך האם זה ביישנות או תהליך טבעי.
 

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳