היי. זה לא פורום שמתאים לי בכלל עדיין(נערה) אבל הנחתי שאתן תדעו לענות לי הכי טוב.
מה אתן יודעות לומר על שחלות פוליציסטיות?
חשוב לאבחן מוקדם? זה עושה בעיות בפוריות? מה דרכי הטיפול והאבחון?
תודה רבה!!
אם יש בלגן גדול במחזור וגם ציסטות כדאי לדעת מזה.
יש סיכונים כלשהם בציסטות גדולות מאד (אל תדאגי, לא רלוונטי בדרך כלל אבל אם כואב מאד ממילא תמיד הולכים למיון).
בדרך כלל ממליצים לקחת גלולות כדי לסדר קצת את המחזור ואומרים גם שזה מונע חלק מהציסטות ,אבל זה שנוי במחלוקת.
השאלה היא אם את "סימפטומטית" : יש תופעות כמו שיעור יתר, השמנה, פצעים ונטייה לסוכרת קלה. אם את סובלת ממשהו כדאי לקחת גלולות - זה הטיפול הסטנדרטי עד כמה שאני יודעת.
אם את לא סובלת מכלום וסתם ראו במקרה באולטרסאונד אז אולי יתנו לך להחליט, אבל נראה לי שהרופאים בדרך כלל ממליצים לטפל.
בעיות בפוריות:
הגלולות עצמן כנראה לא עושות. למרות המיתוסים הרבים בעניין.
גם שחלות פוליציסטיות, אם הן מפריעות קצת הן כנראה אחד הדברים שיחסית קל מאד לטפל בהם אז אל תדאגי.
דבר נוסף: בגיל צעיר ההורמונים עוד מבולגנים. יכול להיות שגם אם יש לך בלגן עכשיו זה ילך ויסתדר עם השנים. כך היה אצלי וזה קורה הרבה.
בקיצור:
לא לדאוג, יש דברים הרבה יותר גרועים וזה גם מאד נפוץ.
אם המצב חמור יחסית וגם את סובלת מציסטות או מחצ'קונים או מהבלגן במחזור, כדאי לטפל.
לא נורא בכלל! תקחי מה שיגידו לך ותעברי הלאה..
שתדעי:
הרבה בנות לוקחות גלולות רק בגלל פצעים, גם בלי איזה אבחון כזה.
אם גלולה לא טובה לך, עושה בחילה או דיכאון או משהו כזה, מיד לעבור ולנסות גלולה אחרת. לא צריך לסבול יותר מחודשיים על ניסיון כזה. לא להפסיק סתם ולחזור לקחת, זה עושה עוד בלגן..
מנסיון אישי אם יש לך אפשרות עכשיו לטפל בזה לפני שאת בע"ה תתחתני,תלכי לרופאת נשים והיא תמליץ לך על טיפול הולם ולא מזיק. בברכה והצלחה ואל תחששי כי אחרי הנישואים זה הופך לסרטים.
שחלות פולציסטיות זה משהו שיש להמון נשים לכל אחת ברמה אחרת.
לאבחן תמיד כדי.
כדי להבחן צריך לפחות שלוש סמנים מתוך הרשימה: השמנה, שיעור יתר, פצעים, מחזור לא סדיר, אולטרסאונד ובדיקות דם.
את ההבחנה כל רפואת נשים יכולה לעשות.
אחרי ההבחנה צריך לראות האם זה בדרגה גבוהה או חלשה ולפי זה לבחור האם לטפל ואם כן איך. בדר"כ מתחילים את הטיפול בגלולות+ מעקב באולטרסאונד ובדיקות דם.
לגבי הפוריות זה יכול לא להפריע בכלל ויכול להפריע מאוד, בדר"כ זה או שלא מפריע בכלל או שקצת מעקב.
חשוב מאוד לזכור שמודבר בהשפעה על ההורמונים, ההורמונים מושפעים בקלות ממצב נפשי וממצב גופני. ולכן ההשפעה של השחלות הפולציסטיות על רמת הפוריות משתנה, היא יכולה להשתנות מהלידה. יש הרבה נשים אם שחלות פוליציסטיות שקשה להן להכנס להריון בפעם הראשונה ופעמים הבאות הן נקלטות מהר ויש גם הפוכות.
המלצה שלי קודם כל לא להלחץ!!! כשאני שמעתי שיש לי שחלות פוליצסטיות בהתחלה ממש נלחצתי אבל אח"כ נרגעתי וגיליתי שזה לא סוף העולם.
אחרי האבחון ללכת להתייעץ אם רופא פוריות האם צריך לטפל כרגע ואם כן איך.
והכי חשוב אם את מתחילה טיפול ומרגישה שהוא לא מתאים לך/ לא מתאים לך כרגע פשוט ולעצור ולהפסיק.
המון בהצלחה
אנונימי (פותח)דבר ראשון- תודה רבה רבה לכן!
כתבו משהו בנושא אז- נכון שאני עדיין צעירה אבל קיבלתי בפעם הראשונה לפני 4 וחצי שנים, ככה שאמור להיות סדיר...
העניין הוא שיש לי מה שנקרא אל- וסת. (הרווחים שלי בין וסת לוסת הם מאוד לא מסודרים ובדרך כלל הם פשוט ענקיים- רווחים שנעים בין חודש וחצי חודשיים לשלושה ארבעה חודשים. ולפעמים גם יותר ...)
בקשר לשאר התסמינים- יש לי כמה אחרים גם.
אני לא מעוניינת בגלולות בכלל, ככה שאני תוהה האם יש עניין ללכת לרופא. זו השאלה הבאה- מה הוא עוד יכול לומר לי חוץ מלקחת גלולות?
ש עניין בעצם המעקב?
שוב תודה!
פרימולוט נור. לי יש גם שחלות פוליציסטיות ובהתחלה לקחתי כל מיני סוגי גלולות אבל זה לא עשה לי טוב ולכן לקחתי את הכדורים האלה עד לחתונה.
מנסיון אישי אני מאוד ממליצה ללכת לרופאת נשים כבר עכשיו לאבחן כי במידה שיש בעיה (בע"ה שלא יהיה! אבל אם יש..) אז האבחון המוקדם עוזר להתחיל ישר בטיפולים ולא צריך לחכות שנה-שנתיים.
הרבה הצלחה! ואל תדאגי - גם אם יש בעיה זה ב"ה הבעיה הכי שכיחה ופתירה שיש בנושא!
ממש ממש לא! הרופאים סתם מלחיצים. לא צריך וזה לא באמת עוזר.
זה לא מחייב בכלל שתהיה בעיית פוריות, אבל אם המחזור לא סדיר סביר שתצטרכי לטפל בו.
לכן טוב מאד להתחיל עכשיו לטפל בדרך הטבעית- כי אחרי החתונה לפעמים לחוצים ולכן אין את הזמן לטפל בדרך הטבעית. שהיא הכי מומלצת.
הדרך הטבעית היא תזונה נכונה (בשילוב של טיפולים כמו הומופאתיה או דיקור סיני, אבל אין שום צורך בהם לפני החתונה). תפני למכון פועה שיפנו אותך לדיאטנית טבעית. גם ככה טוב לאכול בצורה נכונה, וכנראה שהגוף שלך זקוק לזה.
בעיקרון הרופאים ממליצים על כדורים מסדרי וסת וכזה..
אני לא לקחתי כלום! לכל כדור יש את התופעות לוואי שלו ולא רציתי להתחיל עם הדברים האלא..
(לפני החתונה לקחתי כדאי שלא תהיה חופת נידה אבל זה בלי קשר..)
וב"ה נכנסתי להריון ממש אחרי החתונה... 
כדאי להיות מודעים לא תמיד זה עושה בעיות... אבל אם אחרי החתונה מתחיל אז יודעים איך לטפל..
לע"ד לא כדאי להתחיל להכניס כמיקלים שונים לגוף וגם הרופא באמת לא לחץ על העניין- כי יודעים שיש משו
ואם ח"ו זה מפריע אז יודעים גם במה לטפל..
מנסיון הכי חשוב שאמא שלך תדע מהעניין, תשתפי אותה היא מכירה את הגוף שלך מאז שאת קטנה ויש לך את הגנים שלה..
בקשר שללכת לרופא- תלכי, תעשי את הבדיקות, תהיי בטוחה שזה זה ותדעי בוודאות שיש לך את וגם זה ירשם בתיק הרפואי ככה שאח"כ יראו שבאמת יש לך את זה.
לגבי הטיפול- אם יש לך שיעור יתר- יש היום הסרת שיער זה יקר אבל שווה כל שקל ויש קופות שיש החזרים.. פצעים- סבוני פנים טבעיים, קרם פנים כשיוצאים לשמש, לא לאכול שטויות, שוקולדים גבנ"צ, מטוגנים- זה קשה אז לפחות להפחית.. ווסת- בע"ה תאכלי ארוחות מסודרות ובריאות ואחרי החתונה גם ככה זה המון פעמים משתנה...
הבעיה ששחלות פוליצסטיות יכולות לגרום לכאלו שרוצות להכנס להריון זה-
חוסר ביוץ.
אין מה לטפל בזה עכשיו כי מי שקצת מבין במה זה אומר שחלות פוליצסטיות יודע שאין לזה תרופת פלא, את מטפלת והופ זה נעלם, לא!
מה שכן אפשר לעשות בעזרת ה' שתתחתני אם המחזור מבולגן והביוץ פעם מגיע פעם לא אז בדר''כ הטיפול בזה זה כדור בשם "איקקלומין" שהוא בדיוק בשביל הדברים האלו...
בדר''כ הכדור הזה עוזר לרוב הפולציסטיות
כמובן שאין מה לקחת אותו עכשיו גם כי הכמות זמן שאפשר לקחת אותו ברצף היא מוגבלת וגם אין לך שום צורך כרגע בתור רווקה שיהיה ביוץ שאפשר להכנס ממנו להריון.
בהצלחה, לא להלחץ זה בד'כ מהבעיות היותר פשוטות של הפוריות...
כאן באישי אם את צריכה יותר פרטים והרגעה..
הגלולות לא עוזרות לחצ'קונים לטווח הארוך, הן עוזרות שכאן ועכשיו אולי לא יהיה..
יש לך בלאגן בגוף, בשביל מה להכניס עוד הורמונים ברמה כזאת גבוה שיעשו לך כזה בלאגן?!
אם רוצים להתפטר מהחצ'קונים לוקחים משהו לחצ'קונים ולא סתם גלולות (כמו רקוטן שלי אישית עשה אותי חלקה לגמרי, והגלולות סתם סיבכו במיוחד מי שיש לה שחלות פולציסטיות וגם ככה יש בלאגן במחזור)
פורום זה עניין מבלובל..
כל אחת עם כוונות טובות!
אבל, לא כולן עברו את זה! ולא תמיד זה מה שטוב לך אישית!
תעשי טובה תשתפי את אמא שלך...!
תלכו לרופא.
תחליטו מה הכי נכון בשבילך!!
אבל שתדעי שברמת העיקרון ב"ה גם עם שחלות פוליצטיות אפשר להכנס בע"ה יתברך להריון!!
הכל משמים!!
אני יעיד על עצמי שידעתי לפני החתונה שיש לי. לא טיפלתי כי היתה וסת! זה לא שאין בכלל ואז זה סיפור אחר..!!
וב"ה בשעה טובה פחות מחודש אחרי החתונה התחלתי הריון!
לפעמים זה לוקח יותר זמן לפעמים כן צריך התערבות רפואית!
לכן אני חוזרת תלכי לרופא, תדעי בוודאות שיש לך את זה..
ותעשי הכל עם ליווי של אמא כי אין על אמא!! יותר מכל פורום כזה או אחר!!
ואני עדיין נשואה טרייה..זה לא שיש לי ילדה מתבגרת שח"ו לא משתפת ואני משליכה את זה עליך.. ;)
לאנונימית הראשונה...
שמי לב כמה בנות יש להן את הבעיה הזאת,אכן לצערנו זאת בעיה נפוצה.
מנסיון שלי (אני גם לא נשואה) כדאי כמה שיותר שתרגישי בנוח עם עצמך ועם הגוף שלך, תרגישי נשית ותישארי אופטימית תמיד!! לצערי מאז שנודע לי על עצמי זה הכניס לי הרבה צער,לחץ והוריד לי את הביטחון העצמי שלי בנשיות שלי, אבל זה לא צריך להיות ככה דברי עם מי שאת מרגישה בנוח עם זה כדי שלא תסחבי על הגב שלך שטויות...אל תאכילי את עצמך בסרטים (כמו שאני עשיתי ועד היום אני אוכלת את עצמי על זה...).
אם יש לך בעיות של חצ'קונים או שיעור יתר אני הייתי ממליצה לטפל בזה כדי שתרגישי בנוח, וכמו שאמרו לך-להקפיד על דיאטה טובה ומתאימה...זה יכול מאוד לעזור וגם פעילות גופנית!
בהצלחה!!!
ולכן מן ההגינות לספר את זה.
ואני מסכים עם "אל הר המוריה"
שניתווכח על עניין רפואי?
הרי אם זו כן בעיית פוריות רפואית
והיא לא תספר
אז זו תהיה גם בעיית זוגיות....
השאלה היא האם את בדקת?
גם לי היו מחזורים לא סדירים בכלל לפני החתונה (בין 28 יום לשלושה חודשים...)
אף פעם לא חשבתי שזה דבר בעייתי או מיוחד.
גם לאמא שלי זה ככה ולעוד לא מעט נשים ונערות שאני מכירה.
אפילו לא ידעתי שזה יכול להעיד על בעייתיות כלשהיא. (וכמובן לא ידעתי שיש לזה שם...)
ב"ה מאז החתונה נכנסתי להריון כבר 5 פעמים וכל פעם זה היה מיד בפעם הראשונה שניסינו...
אם את לחוצה, את יכולה להתייעץ עם רופאת נשים,
אבל לדעתי אין שום טעם להלחץ ואין שום סיבה לחשוב שיש לך איזו שהיא בעיה מיוחדת!
אחרי החתונה יש לצערנו נשים שמתקשות להכנס להריון למרות שלא ידעו על סיכוי כזה מראש....
כשהמחזור לא סדיר יש סיכוי יותר גבוה לכך שאין ביוץ
אבל זה לא מחייב שאין ביוץ!
יש גם גנים שמגלים עם הזמן שיש סיכוי גבוה יותר לכל מיני סרטנים ל"ע-
אולי לפני פגישות ניתן גליון רפואי שמפרט את הסיכויים לכל בעיה רפואית?
נראה לי שקצת הגזמנו....
שחלה פוליציסטית זה לא משהו שקל לפספס. זאת בעיה שדי מורגשת, ובד"כ אישה עם שחלה פוליציסטית מאובחנת, כי יש לה כל מיני תסמינים שהיא מגיעה איתם לרופא נשים.
כך שאם אין סיבות לדאגה - אין גם סיבות לחפש שחלה פוליציסטית.
זה כן עושה בעיות פוריות - עד לרציניות.
וזה מגיב יפה מאד לטיפול הומאופתי.
יתן גם לטפל בצמחי מרפא ובדיקור - הכול תלוי במקרה.
וואו! לא חשבתי שתגיבו כל כך הרבה... תודה!
יעל- לא חיפשתי את זה... פשוט נודע לי שזו סיבה הגיונית לחוסר ווסת שאני סובלת ממנה(בטח ובטח שיש לי את שאר התסמינים)
אז לא הבנתי מה אתן מציעות- כי אני מאוד מבולבלת ואמא שלי לא כל כך עוזרת לי בעניין הבלבול.
אם אני גם ככה לא אקח גלולות כי זה לא רלוונטי לגילי- אז מה הטעם ללכת לרופא?
סתם יבלבלו אותך (מנסיון)
תפני למכון פועה ותבקשי המלצות לטיפול טבעי שכולל שינוי בתזונה. (עם תזונאית מומחית) הם ידעו להפנות אותך למומחים.
ממילא זה טיפול שצריך לעשות ואחרי החתונה לפעמים לחוצים מדי ואין את הזמן לטפל בצורה טבעית, כי זה לוקח זמן וצריך סבלנות.
במקרים רבים שינוי בתזונה עושה פלאות ופותר את הבעיה.
זה רק מה שאפשר לעשות לפני החתונה (אחרי החתונה יש פתרונות אחרים, הרבה פחות מומלצים. לכן כדאי לך להתאמץ בכל זאת עכשיו בדרך הזו, למרות ששינוי בתזונה הוא לא קל)
למי שאת יוצאת איתו
האי הסכמה נבעה מהשאלה
האם זה נחשב לבעיית פוריות, שאז צריך לספר על זה
או שלא.
מכיוון שכך צריך ללכת לרופא כדי לשאול אותו מה ההשלכות של זה לגבי פוריות
ואז לשאול רב אם את חייבת לספר על זה.
מבחינת טיפול אין טעם לטפל בזה לפני החתונה.
הביאו לי עצות סותרות, והתלבטו אם זו בעיית פוריות או לא. כל אחד אמר משהו אחר . (הלכתי לכמה)
האופציה היחידה היא ללכת למכון פועה- איכשהו הם מבינים בזה יותר מרופאי נשים. והם גם רבנים ויוכלו להנחות בזה.
ולמה אתה אומר שאין מה לעשות לפני החתונה? תזונה נכונה יכולה לטפל בבעיה ולהעלים אותה! להרבה נשים זה עזר!
רק אני לא מבין למה זה נחשב בעיה לפני חתונה?
בכל אופן, אם אפשר לטפל בזה עם תזונה נכונה
אז אולי כדאי באמת לפני החתונה
ואחרי החתונה זוגות יותר לחוצים שיהיו להם ילדים, ולכן קשה להם לטפל בדברים שלוקחים זמן וצריכים סבלנות.
וחבל, כי זו הדרך הכי טובה לגוף (בעצם זה מה שהגוף רוצה- לסדר את התזונה. לכן הוא שולח רמזים בצורת מחזור לא סדיר). לכן כדאי לטפל בזה לפני החתונה, כי אז יש יותר זמן וסבלנות (זה פחות דחוף אז)
התזונה לא עוזרת תמיד, אבל היא עוזרת לרוב. ולפעמים צריך עוד טיפולים נוספים, כמו דיקור סיני או הומופאתיה. לכן המלצתי על מכון פועה- הם הכי מבינים בזה ויוכלו להנחות בדרך הכי מתאימה ספציפית.
אני הייתי הולכת בשלב הזה לבדוק האם יש בעיה של יתר/תת פעילות של בלוטת התריס. זאת בדיקת דם פשוטה (T3 ןT4) שכל רופא משפחה יכול להפנות אליה.
הרבה פעמים בלוטת התריס "מצטרפת" לשחלות פוליצסטיות, ויש לה את אותן תופעות (השמנה, חצקונים, שיעור, עייפות וכו'). חשוב לזכור שבעיות בבלוטת התריס זאת תופעה מאוד שכיחה אצל נשים, הטיפול שלה פשוט (כדורים/ תזונה) ומאוד חשוב לאתר אותה ולטפל בה.
זה צעד בסיסי ופשוט לבדיקה ויש לך מה לעשות איתו כרגע.
(לגבי השחלות הפוליציסטיות- אני אולי הייתי בודקת עכשיו רק בשביל לדעת שיש סיבה למחזורים הלא סדירים ואין שום סיבה להילחץ מזה עכשיו. אבל את יודעת הכי טוב מה נכון לך ומה ירגיע אותך)
המון בהצלחה
)לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,
אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה
למרות שכרגע זה רק דיבורים
מצטיידות או ממשיכות כרגיל?
מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק
חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
שאין אינטימיות רגשית
יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי
הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה
שיהיו יותר שיחות עומק
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
גם אם זה היום נישואין שלנו?
הוא לא פה
אני עם כמה וכמה שחלקם חולים
ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד
הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה
הורמונלית ונפשית בכלל
ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה
צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי
אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו
גם בתשלום
הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.
למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים
ונמאס לי!
ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי
ועכשיו אני פשוט בוכה
וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר!
ברור שזה בסדר!!!
וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶
נשמע קשה מאוד וכואב
ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות
כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית
כל כך תודה
וצריך
ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.
מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום.
איזו אישה לביאה את
עם כמה את מתמודדת
תבכי כמה שאת צריכה
תנקי את הלב
ותנשמי נשימות חדשות❤️
נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
ואני מכסה בשמיכה ופוך
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים
מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
זה באמת מרגששש
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס
ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.
היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום
או שהיה לך רק קל?
כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...
אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר
וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...
באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)
והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...
לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.
אם את אומרת שיש ..
פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...
זכית😉
אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.
קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.
אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...
ובקלות!
כל תגובה משמחת ומחזקת..
הוא בן 1.7
אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות
בשבילי הוא חמוד ככה
אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח
הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?
לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים
לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס
ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.
אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד
לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.
אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.
הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,
אין סיכוי לקוקיות או סיכות
לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).
את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...
אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.
וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.
ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.
יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור
גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.
אז ככה
מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר
שמפו שמן קיק- גם לא עזר
הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה
מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.
יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.
והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה
כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי
ואז התחלתי להתפלל על זה
ואז קרה השינוי.
בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן
הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....
בטח הבנתם
העיקר שתהיו בריאים
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
וקניתי אחרת
היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני
היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.
האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.
בעז"ה לילד הבא.
מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)
אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?
ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-
עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו.
בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.
בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.