אם יש בלגן גדול במחזור וגם ציסטות כדאי לדעת מזה.

יש סיכונים כלשהם בציסטות גדולות מאד (אל תדאגי, לא רלוונטי בדרך כלל אבל אם כואב מאד ממילא תמיד הולכים למיון).

בדרך כלל ממליצים לקחת גלולות כדי לסדר קצת את המחזור ואומרים גם שזה מונע חלק מהציסטות ,אבל זה שנוי במחלוקת.

השאלה היא אם את  "סימפטומטית" : יש תופעות כמו שיעור יתר, השמנה, פצעים ונטייה לסוכרת קלה. אם את סובלת ממשהו כדאי לקחת גלולות - זה הטיפול הסטנדרטי עד כמה שאני יודעת.

אם את לא סובלת מכלום וסתם ראו במקרה באולטרסאונד אז אולי יתנו לך להחליט, אבל נראה לי שהרופאים בדרך כלל ממליצים לטפל.

בעיות בפוריות:

הגלולות עצמן כנראה לא עושות. למרות המיתוסים הרבים בעניין.

גם שחלות פוליציסטיות, אם הן מפריעות קצת הן כנראה אחד הדברים שיחסית קל מאד לטפל בהם אז אל תדאגי.

דבר נוסף: בגיל צעיר ההורמונים עוד מבולגנים. יכול להיות שגם אם יש לך בלגן עכשיו זה ילך ויסתדר עם השנים. כך היה אצלי וזה קורה הרבה.

בקיצור:

לא לדאוג, יש דברים הרבה יותר גרועים וזה גם מאד נפוץ.

אם המצב חמור יחסית וגם את סובלת מציסטות או מחצ'קונים או מהבלגן במחזור, כדאי לטפל.

לא נורא בכלל! תקחי מה שיגידו לך ותעברי הלאה..

שתדעי:

הרבה בנות לוקחות גלולות רק בגלל פצעים, גם בלי איזה אבחון כזה.

אם גלולה לא טובה לך, עושה בחילה או דיכאון או משהו כזה, מיד לעבור ולנסות גלולה אחרת. לא צריך לסבול יותר מחודשיים על ניסיון כזה. לא להפסיק סתם ולחזור לקחת, זה עושה עוד בלגן..

מנסיון אישי  אם יש לך אפשרות עכשיו לטפל בזה לפני  שאת בע"ה תתחתני,תלכי לרופאת נשים והיא תמליץ לך על טיפול הולם ולא מזיק. בברכה והצלחה ואל תחששי כי אחרי הנישואים זה הופך לסרטים.

שחלות פולציסטיות זה משהו שיש להמון נשים לכל אחת ברמה אחרת.

לאבחן תמיד כדי. 

כדי להבחן צריך לפחות שלוש סמנים מתוך הרשימה: השמנה, שיעור יתר, פצעים, מחזור לא סדיר, אולטרסאונד ובדיקות דם.

את ההבחנה כל רפואת נשים יכולה לעשות.

אחרי ההבחנה צריך לראות האם זה בדרגה גבוהה או חלשה ולפי זה לבחור האם לטפל ואם כן איך. בדר"כ מתחילים את הטיפול בגלולות+ מעקב באולטרסאונד ובדיקות דם.

לגבי הפוריות זה יכול לא להפריע בכלל ויכול להפריע מאוד, בדר"כ זה או שלא מפריע בכלל או שקצת מעקב.

חשוב מאוד לזכור שמודבר בהשפעה על ההורמונים, ההורמונים מושפעים בקלות ממצב נפשי וממצב גופני. ולכן ההשפעה של השחלות הפולציסטיות על רמת הפוריות משתנה, היא יכולה להשתנות מהלידה. יש הרבה נשים אם שחלות פוליציסטיות שקשה להן להכנס להריון בפעם הראשונה ופעמים הבאות הן נקלטות מהר ויש גם הפוכות.

המלצה שלי קודם כל לא להלחץ!!! כשאני שמעתי שיש לי שחלות פוליצסטיות בהתחלה ממש נלחצתי אבל אח"כ נרגעתי וגיליתי  שזה לא סוף העולם.

אחרי האבחון ללכת להתייעץ אם רופא פוריות האם צריך לטפל כרגע ואם כן איך.

והכי חשוב אם את מתחילה טיפול ומרגישה שהוא לא מתאים לך/ לא מתאים לך כרגע פשוט ולעצור ולהפסיק.

המון בהצלחה

דבר ראשון- תודה רבה רבה לכן!

כתבו משהו בנושא אז- נכון שאני עדיין צעירה אבל קיבלתי בפעם הראשונה לפני 4 וחצי שנים, ככה שאמור להיות סדיר...

העניין הוא שיש לי מה שנקרא אל- וסת. (הרווחים שלי בין וסת לוסת הם מאוד לא מסודרים ובדרך כלל הם פשוט ענקיים- רווחים שנעים בין חודש וחצי חודשיים לשלושה ארבעה חודשים. ולפעמים גם יותר ...)

בקשר לשאר התסמינים- יש לי כמה אחרים גם.

אני לא מעוניינת בגלולות בכלל, ככה שאני תוהה האם יש עניין ללכת לרופא. זו השאלה הבאה- מה הוא עוד יכול לומר לי חוץ מלקחת גלולות?

ש עניין בעצם המעקב?

שוב תודה!

פרימולוט נור. לי יש גם שחלות פוליציסטיות ובהתחלה לקחתי כל מיני סוגי גלולות אבל זה לא עשה לי טוב ולכן לקחתי את הכדורים האלה עד לחתונה.

מנסיון אישי אני מאוד ממליצה ללכת לרופאת נשים כבר עכשיו לאבחן כי במידה שיש בעיה (בע"ה שלא יהיה! אבל אם יש..) אז האבחון המוקדם עוזר להתחיל ישר בטיפולים ולא צריך לחכות שנה-שנתיים.

הרבה הצלחה! ואל תדאגי - גם אם יש בעיה זה ב"ה הבעיה הכי שכיחה ופתירה שיש בנושא!

ממש ממש לא! הרופאים סתם מלחיצים. לא צריך וזה לא באמת עוזר.

זה לא מחייב בכלל שתהיה בעיית פוריות, אבל אם המחזור לא סדיר סביר שתצטרכי לטפל בו.

לכן טוב מאד להתחיל עכשיו לטפל בדרך הטבעית- כי אחרי החתונה לפעמים לחוצים ולכן אין את הזמן לטפל בדרך הטבעית. שהיא הכי מומלצת. 

הדרך הטבעית היא תזונה נכונה (בשילוב של טיפולים כמו הומופאתיה או דיקור סיני, אבל אין שום צורך בהם לפני החתונה). תפני למכון פועה שיפנו אותך לדיאטנית טבעית. גם ככה טוב לאכול בצורה נכונה, וכנראה שהגוף שלך זקוק לזה.

בעיקרון הרופאים ממליצים על כדורים מסדרי וסת וכזה..

אני לא לקחתי כלום! לכל כדור יש את התופעות לוואי שלו ולא רציתי להתחיל עם הדברים האלא..

(לפני החתונה לקחתי כדאי שלא תהיה חופת נידה אבל זה בלי קשר..)

וב"ה נכנסתי להריון ממש אחרי החתונה...

כדאי להיות מודעים לא תמיד זה עושה בעיות... אבל אם אחרי החתונה מתחיל אז יודעים איך לטפל..

לע"ד לא כדאי להתחיל להכניס כמיקלים שונים לגוף וגם הרופא באמת לא לחץ על העניין- כי יודעים שיש משו

ואם ח"ו זה מפריע אז יודעים גם במה לטפל..

מנסיון הכי חשוב שאמא שלך תדע מהעניין, תשתפי אותה היא מכירה את הגוף שלך מאז שאת קטנה ויש לך את הגנים שלה..

בקשר שללכת לרופא- תלכי, תעשי את הבדיקות, תהיי בטוחה שזה זה ותדעי בוודאות שיש לך את וגם זה ירשם בתיק הרפואי ככה שאח"כ יראו שבאמת יש לך את זה.

לגבי הטיפול- אם יש לך שיעור יתר- יש היום הסרת שיער זה יקר אבל שווה כל שקל ויש קופות שיש החזרים.. פצעים- סבוני פנים טבעיים, קרם פנים כשיוצאים לשמש, לא לאכול שטויות, שוקולדים גבנ"צ, מטוגנים- זה קשה אז לפחות להפחית.. ווסת- בע"ה תאכלי ארוחות מסודרות ובריאות ואחרי החתונה גם ככה זה המון פעמים משתנה...

הבעיה ששחלות פוליצסטיות יכולות לגרום לכאלו שרוצות להכנס להריון זה-

חוסר ביוץ.

אין מה לטפל בזה עכשיו כי מי שקצת מבין במה זה אומר שחלות פוליצסטיות יודע שאין לזה תרופת פלא, את מטפלת והופ זה נעלם, לא!

מה שכן אפשר לעשות בעזרת ה' שתתחתני אם המחזור מבולגן והביוץ פעם מגיע פעם לא אז בדר''כ הטיפול בזה זה כדור בשם "איקקלומין" שהוא בדיוק בשביל הדברים האלו...

בדר''כ הכדור הזה עוזר לרוב הפולציסטיות 

כמובן שאין מה לקחת אותו עכשיו גם כי הכמות זמן שאפשר לקחת אותו ברצף היא מוגבלת וגם אין לך שום צורך כרגע בתור רווקה שיהיה ביוץ שאפשר להכנס ממנו להריון.

בהצלחה, לא להלחץ זה בד'כ מהבעיות היותר פשוטות של הפוריות...

כאן באישי אם את צריכה יותר פרטים והרגעה..

הגלולות לא עוזרות לחצ'קונים לטווח הארוך, הן עוזרות שכאן ועכשיו אולי לא יהיה..

יש לך בלאגן בגוף, בשביל מה להכניס עוד הורמונים ברמה כזאת גבוה שיעשו לך כזה בלאגן?!

אם רוצים להתפטר מהחצ'קונים לוקחים משהו לחצ'קונים ולא סתם גלולות (כמו רקוטן שלי אישית עשה אותי חלקה לגמרי, והגלולות סתם סיבכו במיוחד מי שיש לה שחלות פולציסטיות וגם ככה יש בלאגן במחזור)

פורום זה עניין מבלובל..

כל אחת עם כוונות טובות!

אבל, לא כולן עברו את זה! ולא תמיד זה מה שטוב לך אישית!

תעשי טובה תשתפי את אמא שלך...!

תלכו לרופא.

תחליטו מה הכי נכון בשבילך!!

אבל שתדעי שברמת העיקרון ב"ה גם עם שחלות פוליצטיות אפשר להכנס בע"ה יתברך להריון!!
הכל משמים!!

אני יעיד על עצמי שידעתי לפני החתונה שיש לי. לא טיפלתי כי היתה וסת! זה לא שאין בכלל ואז זה סיפור אחר..!!

וב"ה בשעה טובה פחות מחודש אחרי החתונה התחלתי הריון!

לפעמים זה לוקח יותר זמן לפעמים כן צריך התערבות רפואית!

לכן אני חוזרת תלכי לרופא, תדעי בוודאות שיש לך את זה..

ותעשי הכל עם ליווי של אמא כי אין על אמא!! יותר מכל פורום כזה או אחר!!

ואני עדיין נשואה טרייה..זה לא שיש לי ילדה מתבגרת שח"ו לא משתפת ואני משליכה את זה עליך.. ;)

לאנונימית הראשונה...
שמי לב כמה בנות יש להן את הבעיה הזאת,אכן לצערנו זאת בעיה נפוצה.
מנסיון שלי (אני גם לא נשואה) כדאי כמה שיותר שתרגישי בנוח עם עצמך ועם הגוף שלך, תרגישי נשית ותישארי אופטימית תמיד!! לצערי מאז שנודע לי על עצמי זה הכניס לי הרבה צער,לחץ והוריד לי את הביטחון העצמי שלי בנשיות שלי, אבל זה לא צריך להיות ככה דברי עם מי שאת מרגישה בנוח עם זה כדי שלא תסחבי על הגב שלך שטויות...אל תאכילי את עצמך בסרטים (כמו שאני  עשיתי ועד היום אני אוכלת את עצמי על זה...).
אם יש לך בעיות של חצ'קונים או שיעור יתר אני הייתי ממליצה לטפל בזה כדי שתרגישי בנוח, וכמו שאמרו לך-להקפיד על דיאטה טובה ומתאימה...זה יכול מאוד לעזור וגם פעילות גופנית!
בהצלחה!!!

כדאי לשאול רב לפני שאומרים דבר כזה.

ולכן מן ההגינות לספר את זה. 

ואני מסכים עם "אל הר המוריה"

ולי אישית אמרו לא להגיד, כי זו בעיה עם פתרון קל יחסית.

שניתווכח על עניין רפואי?

הרי אם זו כן בעיית פוריות רפואית

והיא לא תספר 

אז זו תהיה גם בעיית זוגיות....

השאלה היא האם את בדקת?

גם לי היו מחזורים לא סדירים בכלל לפני החתונה (בין 28 יום לשלושה חודשים...)

אף פעם לא חשבתי שזה דבר בעייתי או מיוחד.

גם לאמא שלי זה ככה ולעוד לא מעט נשים ונערות שאני מכירה.

אפילו לא ידעתי שזה יכול להעיד על בעייתיות כלשהיא. (וכמובן לא ידעתי שיש לזה שם...)

ב"ה מאז החתונה נכנסתי להריון כבר 5 פעמים וכל פעם זה היה מיד בפעם הראשונה שניסינו...

אם את לחוצה, את יכולה להתייעץ עם רופאת נשים,

אבל לדעתי אין שום טעם להלחץ ואין שום סיבה לחשוב שיש לך איזו שהיא בעיה מיוחדת!

אחרי החתונה יש לצערנו נשים שמתקשות להכנס להריון למרות שלא ידעו על סיכוי כזה מראש....

כשהמחזור לא סדיר יש סיכוי יותר גבוה לכך שאין ביוץ

אבל זה לא מחייב שאין ביוץ!

יש גם גנים שמגלים עם הזמן שיש סיכוי גבוה יותר לכל מיני סרטנים ל"ע-

אולי לפני פגישות ניתן גליון רפואי שמפרט את הסיכויים לכל בעיה רפואית?

נראה לי שקצת הגזמנו....

שחלה פוליציסטית זה לא משהו שקל לפספס. זאת בעיה שדי מורגשת, ובד"כ אישה עם שחלה פוליציסטית מאובחנת, כי יש לה כל מיני תסמינים שהיא מגיעה איתם לרופא נשים.

כך שאם אין סיבות לדאגה - אין גם סיבות לחפש שחלה פוליציסטית.

זה כן עושה בעיות פוריות - עד לרציניות.

וזה מגיב יפה מאד לטיפול הומאופתי.

יתן גם לטפל בצמחי מרפא ובדיקור - הכול תלוי במקרה.

וואו!  לא חשבתי שתגיבו כל כך הרבה... תודה!

יעל- לא חיפשתי את זה... פשוט נודע לי שזו סיבה הגיונית לחוסר ווסת שאני סובלת ממנה(בטח ובטח שיש לי את שאר התסמינים)

אז לא הבנתי מה אתן מציעות- כי אני מאוד מבולבלת ואמא שלי לא כל כך עוזרת לי בעניין הבלבול.

אם אני גם ככה לא אקח גלולות כי זה לא רלוונטי לגילי- אז מה הטעם ללכת לרופא?

סתם יבלבלו אותך (מנסיון)

תפני למכון פועה ותבקשי המלצות לטיפול טבעי שכולל שינוי בתזונה. (עם תזונאית מומחית) הם ידעו להפנות אותך למומחים.

ממילא זה טיפול שצריך לעשות ואחרי החתונה לפעמים לחוצים מדי ואין את הזמן לטפל בצורה טבעית, כי זה לוקח זמן וצריך סבלנות.

במקרים רבים שינוי בתזונה עושה פלאות ופותר את הבעיה. 

זה רק מה שאפשר לעשות לפני החתונה (אחרי החתונה יש פתרונות אחרים, הרבה פחות מומלצים. לכן כדאי לך להתאמץ בכל זאת עכשיו בדרך הזו, למרות ששינוי בתזונה הוא לא קל)

למי שאת יוצאת איתו

האי הסכמה נבעה מהשאלה 

האם זה נחשב לבעיית פוריות, שאז צריך לספר על זה

או שלא.

מכיוון שכך צריך ללכת לרופא כדי לשאול אותו מה ההשלכות של זה לגבי פוריות

ואז לשאול רב אם את חייבת לספר על זה. 

מבחינת טיפול אין טעם לטפל בזה לפני החתונה. 

הביאו לי עצות סותרות, והתלבטו אם זו בעיית פוריות או לא. כל אחד אמר משהו אחר . (הלכתי לכמה)

האופציה היחידה היא ללכת למכון פועה- איכשהו הם מבינים בזה יותר מרופאי נשים. והם גם רבנים ויוכלו להנחות בזה.

ולמה אתה אומר שאין מה לעשות לפני החתונה? תזונה נכונה יכולה לטפל בבעיה ולהעלים אותה! להרבה נשים זה עזר!

רק אני לא מבין למה זה נחשב בעיה לפני חתונה? 

בכל אופן, אם אפשר לטפל בזה עם תזונה נכונה

אז אולי כדאי באמת לפני החתונה

ואחרי החתונה זוגות יותר לחוצים שיהיו להם ילדים, ולכן קשה להם לטפל בדברים שלוקחים זמן וצריכים סבלנות.

וחבל, כי זו הדרך הכי טובה לגוף (בעצם זה מה שהגוף רוצה- לסדר את התזונה. לכן הוא שולח רמזים בצורת מחזור לא סדיר). לכן כדאי לטפל בזה לפני החתונה, כי אז יש יותר זמן וסבלנות (זה פחות דחוף אז)

התזונה לא עוזרת תמיד, אבל היא עוזרת לרוב. ולפעמים צריך עוד טיפולים נוספים, כמו דיקור סיני או הומופאתיה. לכן המלצתי על מכון פועה- הם הכי מבינים בזה ויוכלו להנחות בדרך הכי מתאימה ספציפית. 

פצעי בגרות ושיעור הרבה פחות מציקים ומזיקים מגלולות! זה באמת לא שווה את זה!

(מדברת בלב כואב מאד, מידיעה מה לקיחת יתר של גלולות גורמת. באמת אל תעשו את זה לעצמכם אם זה לא חובה)

אני הייתי הולכת בשלב הזה לבדוק האם יש בעיה של יתר/תת פעילות של בלוטת התריס. זאת בדיקת דם פשוטה (T3 ןT4) שכל רופא משפחה יכול להפנות אליה.

הרבה פעמים בלוטת התריס "מצטרפת" לשחלות פוליצסטיות, ויש לה את אותן תופעות (השמנה, חצקונים, שיעור, עייפות וכו'). חשוב לזכור שבעיות בבלוטת התריס זאת תופעה מאוד שכיחה אצל נשים, הטיפול שלה פשוט (כדורים/ תזונה) ומאוד חשוב לאתר אותה ולטפל בה.

זה צעד בסיסי ופשוט לבדיקה ויש לך מה לעשות איתו כרגע.

(לגבי השחלות הפוליציסטיות- אני אולי הייתי בודקת עכשיו רק בשביל לדעת שיש סיבה למחזורים הלא סדירים ואין שום סיבה להילחץ מזה עכשיו. אבל את יודעת הכי טוב מה נכון לך ומה ירגיע אותך)

המון בהצלחה

לי היה מחזור לא סדיר וזה לא היה קשור לשחלות פולציסטיות.

זה היה מחזורים מאוד קצרים בין 20-26 ימים והביוץ היה לפני טבילה מה שעזר לסדר את זה זה כדורים שדוחים ביוץ אבל מעולם לא נאמר לי שיש לי שחלות פוליצסטיות והייתי הרבה זמן בטיפולי פוריות

וזה כן היה טיפולי פוריות!כרגע מעדיפה לא לפרט

הרגעתן אותי מאוד.

תודה רבה רבה נשים יקרות!

סידרתן לי כמה דברים במוח וזה היה לי חשוב.

שוב תודה רבה!

אם זה מעל הסכום הזה שהוא מבחינתנו רציני, אז נתייעץ, אבל מתחת קונה מה שאני רוצה.

אבל שנינו סומכי אחד על השניה וידעים שאנחנו לא נוטים לבזבז סתם ככה

אבל על דברים גדולים יותר,

אני לא שואלת מתוך מקום של מבקשת רשות

אלא מוודאת שיש כסף בחשבון ולא העביר לפר''י או למקום אחר.

לקראת המשכורות בעלי אוהב להעביר את כל מה שנמצא לקרן השקעה, חשוב לי לוודא איתו שיש בנזיל.

בקיצור, בטח הבנת אותי. 

לפעמים מוודאת שיש מספיק כסף בחשבון.

נניח מעל שלוש אלף הייתי מוודאת.

עשיתי קניה כזו רק פעם אחת.

מתחת לזה זה יוצא נניח כמו קניה חודשית של סופר , אז מן הסתם אין מה לשאול ואין מה לוודא.

דברים גדולים יותר כבר יותר מתייעצים יחד, כי מחפשים לרוב איפה אפשר לקנות יותר זול, הנחות מבצעים וכאלו.

אנחנו לא אנשים אמידים בכלל בכלל אבל אני לא רואה סיבה לעדכן/לשאול רשות.

עורכת ומוסיפה שהיו תקופות שאני לא עבדתי ותקופות שהוא לא עבד. 

בשני המקרים הוא לא שאל אותח ואנימלא שאלתי אותו כי אנחנו מתייחסים לתקופות אלו כזמניות ולכיס כמשותף. 

הקב"ה פעם מפרנס דרכי, פעם דרכו, פעם דרך שנינו עבורנו כמשפחה. 

על קבלת ההחלטות והתגובה שלו

כי הוא מרגיש על בשרו כמה קשה הוא עובד ואת כביכול לא שותפה כרגע אז את "מבזבזת" את העבודה הקשה שלו על דברים שהם לא נחוצים ככ לדעתו

זה רק כיוון, אולי רלוונטי אולי לא. אבל שמתי כאן

לעניין השאלה שלך אז לא. לא מתייעצת בדרכ,רק אם אני מתלבטת אם הקנייה חכמה או לא, אבל לא כי אני צריכה אישור כי בראש שלי אני לא

אני עובדת בדיוק כמוהו על הכסף. מגיע לי להנות ממנו לא פחות.

אבל מסייגת, בתקופה שהיינו צריכים להצטמצם - הייתי הכי חסכנית בארץ ובעלי ממש סומך עליי שאני פועלת בתבונה עם הכסף ומבחינתו הוצאה על עצמי לכיף שלי, זה ההנאה שלו

להחליט על תקציב מסוים לאוכל או לאוכל בחוץ אם להיות ספציפיים (אפשר גם לא להיות ספציפיים ולעשות תקציב כולל למזון ואוכל בחוץ יחד)

ואז לשים לב שבמהלך החודש אתם לא עוברים אותו.

זה דורש קצת עבודה לפני תחילת החודש כדי להחליט כמה וכו'. אבל אז כל החודש את יודעת כמה יש לכם להוציא וזהו, בלי רגשות אשמה. 

בעלי מחזיק ראש על החשבון, הכנסות והוצאות והכל, אני בעניינים בגדול אבל לא ממש על זה.

קניות מכל סוג (אוכל, ביגוד וכו) כמעט רק אני עושה וכן אומרת לו שאני הולכת להוציא סכום של בערך כך וכך היום על נעליים לילדים או כמה יצא בסופר

ואם אני לא בטוחה שזאת הוצאה שנכון לנו כרגע אז גם שואלת אותו לדעתו. אבל זה לגמרי עובד גם הפוך- על כמעט כל הוצאה מעבר לרגיל שלנו הוא שואל אותי.

אבל בסך הכל אנחנו די באותו ראש כלכלית אז זה מסתדר לנו טוב

הוא יכול לשתף אותי שהוא צריך בגדים או נעליים אבל זה כי הוא בדרכ רוצה שאבוא איתו לקנות.

אני לא שואלת על בגדים וכו ובוודאי שלא אוכל בחוץ וגם הוא לא.

מה כן? קניה של מוצר חשמל, נגיד כמה אלפים, ריהוט שרוצים להחליף וכו. כשרציתי שואב שוטף התייעצתי איתו אם כדאי..

זה שהוא עובד ואת לא, לדעתי לא אמור להשפיע אם המצב מקובל עליכם. ההורים שלי היו כך ואמא שלי מעולם לא שאלה את אבא שלי.

כמובן שאם מדובר במצב כלכלי בעייתי אז זה מקרה אחר. 

על קניות יותר גדולות בד"כ אני משתפת אותו, סתם כי אני אוהבת לפטפט איתו...

אני כן אוהבת גם לשאול אותו בקטע כלכלי כי אני סומכת על שיקול הדעת שלו ורוצה להרגיש שהכל נעשה בשותפות. הוא גם שואל לדעתי בד"כ.

השאלה היא אם את 'מחוייבת' לשאול אותו ולחכות לאישור שאז זה באמת קצת חונק, או שזה נעשה מתוך מקום של שותפות...

בגדים, נעליים, ציוד בי"ס, אוכל - לא שואלת.

מכשיר חשמל או ריהוט - בד"כ קונים וחושבים ביחד.

בגד / שמלה / תכשיט / מטפחת בשבילי - כן שואלת, והוא ממש מפרגן.

דווקא קפה ומאפה ופינוקים בשבילי, אני מתפדחת, לא יודעת אם מעצמי או ממנו. בפועל קונה בלי לשאול.

גם בעלי כזה

וזה שהוא אומר ראיתי שהיית בכך וכך עם חצי חיוך חצי טרוניה ..

אבל תראי בגדול הרבה שנים היה לנו ויכוחים על זה

אבל הבנתי שזה מגיע סך הכל ממקום טוב

של לשמור עלינו

הבעל אמון על הפרנסה

ולכן זאת גם הקללה שלו

כל הזמן לדאוג לזה

וכן זה מדיר שינה מעיניהם וזה לא קל לחיות בלחץ כלכלי

אז עם הזמן ולקח הרבה זמן

אני כבר לא עושה קניות גדולות כמו בעבר והיד שלי יותר על ההדק וגם אם ממש בא לי משהו אני מחכה לזמן המתאים.

אפשר שתסכמו ביניכם על הוצאה שבועית שמוסכמת על שניכם וככה הוא לא יזרוק הערות ואת לא תרגישי עם זה לא נעים . זה מה שאנחנו עושים וזה בסדר גמור.

אני לא שואלת אם אפשר לקנות משהו ..אבל כן אם הוא רואה שקניתי משהו ושואל כמה יצא אז אני מעגלת קצת כלפי מטה כדי לא לשמוע הטפות מוסר על מצב החשבון כי אני לא עוכבת והוא מנהל את זה ..לי קשה להסתכל וגם כל החשבונות והתשלומים הכל זה הוא ברוך השם ..  

אבל אם צריך משהו יקר לבית אז מתייעצים וחושבים יחד .

לק"י

שזה גם הדברים היקרים.

אם אני ארצה לקנות בגד ב1000 שקל, אני כנראה איידע אותו לפני (אבל אין סיכוי כזה כרגע). אבל נניח בגדים לכמה מבני הבית אני יכולה לקנות בכמה מאות בלי ליידע מראש.

אם המצב הכלכלי כרגע פחות טוב, אני כנראה כן אתייעץ איתו יותר גם לגבי דברים פחות גדולים, כי הוא זה שמבין פה בבית בענייני הבנק והחשבונות.

אבל נשמע מחרפן הציפיה שלו שתעדכני על כל 100 שקל.

בו רק הגבר עובד

יכול להוביל לאישו סביב הכסף

גם בגלל שאולי אין מספיק

וגם בגלל שרק הוא מביא כסף הביתה

כדאי לעבוד על יכולת התמודדות עם ההתערבות שלו

אבל זה לא יפתור את הבעיה מהמקור

פתרון אמיתי נמצא ביציאה לעבודה ובהכנסה שלא תלויה בו

מרגישה נורמלית קצת עכשיו בזכותכן

אין לי אפשרות לצאת כרגע לעבוד אז זה באמת רק עליו

באמת אנסה לדבר איתו על הקטע של להקציב סכום מראש

שיהיה מקובל על שנינו

הוא גם אחד שלא מפרגן לעצמו בקבוק שתייה אם יוצא נניח, אז לא מבין את הצורך

אצלי ההורים שלי זה מאסט לקנות שתייה לפחות כשהולכים לקניות או לסידורים

אז אנחנו באמת שונים

אבל מכן מבינה שיש דרך לגשר על זה

אבל סתם כי זו ההתנהלות שלנו בבית שלנו.. (גם אני פחות עובדת, הוא במשרה מלאה-אז מטבע הדברים גם סידורים, קניות, בגדים וכו זה עלי..)

אנחנו צוחקים על זה קצת שזו החלוקה אבל בסוף זה ממש מבחירה וגם כשצוחקים על זה זה ברוח טובה ממש.. וזה באמת חלוקת התנהלות שטובה לנו.

מבחינת שיתוף על הוצאות- הוא החבר הכי טוב שלי, אז אני משתפת אותו ביום יום שלי.. משתפת שהייתי אצל הרופא והוא היה מעצבן, משתפת שאין בסופר ביצים ואני תקועה, משתפת שאני רעבה אז קניתי אוכל...

זה לא בקטע של אישורים בכלל, אלא בקטע שיתופי.. גם לפעמים לא ייצא לי לשתף וזה גם ממש בסדר. בהחלטה משותפת לשנינו יש גישה לחשבון הבנק אבל אנחנו לא עוקבים אחרי כל שקל שיוצא. אנחנו כן מאוד מחושבים באופן כללי וב"ה מצליחים לחסוך בלי להתקמצן על עצמנו..

לפעמים יוצא לו תגובה קצת מבאסת על המחירים של דברים כי הוא ממש מנותק מכמה דברים עולים(כי הוא לא מגיע לחנויות בכלל כאמור)

אבל למדתי שהתגובות האלה יוצאות לו גם על דברים כמו דלק, אגרות, תרופות או חולצת שבת שלו, וסתם הייתי שמה דגש על הפעמים שהוא מופתע/מתבאס ממחירים של דברים שקניתי לעצמי.. אז למדתי להשתתף איתו בהתבאסות מכמה הכל יקר או לסנן, בלי לקחת אישית כי זה לא קשור אלי בכלל זה דרך שלו להביע את הבאסה מיוקר המחייה ואני מבואסת מזה גם...

הבאסה שלו

זה עניין אחד.

הכיווץ שלך מהבאסה שלו

זה עוד עניין.

כדאי להתבונן בזה ולראות איך את כשהוא מתבאס

האם את יכולה להיות שם או שזה בלתי נסבל עבורך?

האם את מגיבה ישר "לכבות" את הלחץ והדאגה שלו?

יש שם איזושהי דינמיקה ושווה להתבונן בה.

חוץ מזה

כדאי שההתנהלות הכלכלית (ובכלל) תהיה פחות מתוך נסיון לנהל את הרגשות שלו שאת רוצה או לא רוצה לפגוש,

ויותר מתוך שיקולים ענייניים.

האם הקניה הזאת נצרכת לי עכשיו?

האם יש לנו כסף בשביל זה?

האם ההכנסות שלנו מתאימות לרמת החיים שלנו?

יש לנו תכנית כלכלית משותפת לטווח הקצר והארוך?

החשבון שלנו הוא משותף

ואנחנו כל חודש יושבים ביחד על ההכנסות וההוצאות שלנו ומחליטים למה לחסוך את היתרה.

כל אחד מאיתנו קונה מה שהוא רוצה ואת התוצאות נראה בסוף החודש.

אם אחד מאיתנו רוצה לקנות משהו רציני אז מדברים על זה לפני.

לא שהשני צריך לאשר אבל כן להחליט ביחד שמסכימים שהכסף המשותף ילך להוצאה הזאת.

אבל זה בסכומים גבוהים של כמה מאות לפחות ולא קניות שגרתיות כמו אוכל, דלק וכדו'.

כשבעיני השאלה האמיתית כאן נוגעת לזוגיות.

את בעצמך אומרת שאת יכולה לקנות לעצמך דברים,

מה שקשה לך זו ההתנהלות

מה שמעיק עלייך זה הצורך לשאול

("מה אין לי חיים משל עצמי?")

ואת מרחיבה על ההתנהלות שלו, על היחס (דקדוקי עניות).

אז בעיני זה באמת קו אישיות. שמשפיע על החיים של שניכם.

למשל אני מכירה זוג שהבעל היה חסכן מאוד מאוד בדברים כמו לכבות את האור, לחסוך במים... אלו קווי אופי או ערכים שמשפיעים על הפרטים הכי קטנים בחיי היומיום, של כל בני הבית.

אז לדעתי שבי עם עצמך, אפשר עם דף ועט, ותעשי סדר במחשבות:

באיזה עוד תחומים, חוץ מקניות, התכונה שלו מתבטאת?

איפה זה משפיע עלייך?

איפה זה מפריע לך?

איך זה גורם לך להרגיש?

מה טוב בתכונה הזו?

ומשם אתם צריכים לדבר.

מתוך כבוד לערכים, ולצרכים של כל צד.

כי חיים יחד. יש עבודה פרטית, ויש גם עבודה זוגית.

עבודה שיכולה להתבצע לבד או עם איש מקצוע, על מנת ששני הצדדים ירגישו טוב, ירגישו חופשיים בבית שלהם.

ב. לאף אחד לא איכפת מטיפול פסיכולוגי... חצי מהמדינה בטיפול פסיכולוגי

ואז זה כולל גם את הסודיות של הפרטי והוא יהיה חייב לדווח. זכותו לא לחתום אבל זה גם יפיל אותו מתפקידים מסוימים וגם ישאיר לו חסיון גם ברפואה הציבורית.

חוץ מזה שגם מי שהולך לטיפול ואפילו לוקח כדורים מסוגים מסויימים לא בהכרח נפסל בגלל זה, פשוט יבקשו לדבר עם הפסיכולוג/פסיכיאטר ולקבל הערכה ואם הוא מתאים ימשיכו בתהליך

התפקידים שצריך את זה בשבילם זה תפקידים שאנשים רוצים להיות בהם, ולא לחתום ויתור זה פסילה טכנית של עצמך. לא יהיה אכפת לאף אחד וזה לא נראה לא טוב, זה מובן, ואם ירצה להתמיין בעתיד למשהו מסווג וכן לחתום קשה לי להאמיןשמישהו יפסול אותו על זה..

הוא גם לא צריך להגיד שזו הסיבה. תמיד יכול לומר שהוא מוותר על המיון לתפקידים מסווגים

ישאלו אותו גם ככה, לא מעניין אם זה פרטי או ציבורי.

יש חסיון רפואי אז אף אחד לא ידע אם לא תספרו, אבל מקומות שבהם זה רלוונטי, נגיד כמו מיונים לצבא שכוללים סיווג אז ממילא שואלים ומבקשים ויתור סודיות גם על הפרטי, ואז זה לא משנה.

בקיצור לא נראה לי שתפסידו כלום מלבקש החזר. 

שהילד (סתם ילד, לא שלך דווקא) הוא מתמודד נפש ובעקבות כך לא ישבצו במקום שעשוי להביא אותו להתמודדויות מורכבות - מה רע בכך?

זה נועד לביטחונו.

אצלנו בציונות הדתית מייחסים כ"כ הרבה חשיבות לצבא והתקדמות בצבא, אבל לא בטוח שלכולם זה מתאים ויהיה טוב שהצבא יעשה אבחנות ומיונים לשלום המתגייס.

ובכל מקרה לא כל מי שמטופל פסיכולוגית הוא מתמודד נפש.

בקיצור, אני הייתי מבקשת החזר.

זה לטובתו

ולא לכל אחד מתאים להיות קרבי

תקיפה שעבר

איך הולך התהליך? נניח שלאחר הויתור סודיות יפתחו ויראו שהיה אצל פסיכולוג. האם יבדקו מדוע? מי יתן את הפרטים?

ומבקשים ממנו את הפרטים של המטפל ואישור להתקשר אליו ולשאול. לא מעניין אותם מה הוא עבר, יותר לשמוע מהמטפל שמדובר בבן אדם יציב ואמין.

וזה גם לא פתוח במערכות של הצבא ולא כל אחד יכול לראות את זה, נגיד מפקדים. זה חסוי גם בתוך המעקכות ופתוח לאנשים מאד ספציפיים שאחראים על הסיווג

והוא כותב בכמה מילים בעקבות מה הגיע המטופל (יכול גם לכתוב בצורה עמומה), האם יש אבחנה, והאם יש מצב פסיכוטי/דיכאוני/אובדני.

לרוב הפסיכולוג ישתף את המטופל/ההורים מה יהיה כתוב במכתב, ויכול לעדן את הניסוח כל עוד זה לא פוגע במקצועיות שלו.

ייתכן גם שיזמנו את הילד לפגישה אחת עם קב"ן טרם הגיוס בעקבות המכתב, וייתכן שלא.

אבל ממש קשה לי להאמין שיכולה להיות לזה השפעה רעה על העתיד שלו

היום כל בנאדם שני הולך לפסיכולוג

זה לא כזה חריג וכבר לא מדביק תווית כמו שהיה פעם

ב. לפחות שישאלו אם אנחנו רוצים לבוא. מה זה הגועל נפש הזה??

והטיול מחר, זה לא שהם תכננו מתישהו כן להזמין.

אז באמת לא יפה מצידם ומבאס ממש🫂

האמת שבמקומך הייתי סקרנית למה לא הזמינו אותנו, אבל כנראה שהתשובה (מה שלא תהיה) רק תהיה מעצבנת יותר...

מה קורה למשפחות היום? חמות? תתעוררו.
סליחה שאין לי נחמה.
איך אפשר לנחם? לא יודעת
הכעס שלך מובן, חיבוק!!!!!!

מקווה שזה בסדר שאני שואלת

אבל עם יד על הלב.

יש להם סיבה למה לא להזמין אתכם?

נשמע כואב

במקרה כזה הייתי שולחת את בעלי לברר למה לא הזמינו אתכם

אפשר לומר שזה דיי בוטה

אני חושבת שאם היה קורה לי גם הייתי מתעצבנת. למרות שתכלס, אם לא כיף לך איתם, אולי עשו לך טובה.

אצלנו פעם גיסי הזמין אותנו למסיבת יומולדת של הבת שלו כשהוא ראה את בעלי במקרה יום קודם. אני התחלתי לחשב חישובים איך למען ה נצליח להגיע, ואיזה תוכניות של מחר צריך לבטל. ואז נפל לי האסימון שהם בכלל לא תכננו להזמין אותנו (כן הזמינו אחרים מהמשפחה). אז בלב שמח עדכנתי שלא נבוא והללויה רווח לשני הצדדים. 

האמת שנראה לי שלא הייתי מתאפקת והייתי מבקשת מבעלי לברר מה קורה. ואם לא היה שואל אולי הייתי שואלת איזו גיסה בעצמי. 

ואם זה מפריע לו - שהוא יפנה וישאל וידרוש הסברים

נכון שזה לא נעים ומעצבן, אין ספק, ואולי הגיסה גם דיברה על זה עם הורים? (מה שאמרת לה כאילו) ולכן לא הזמינו?

מציעה לשים לב מה את אומרת למי, את לא יכולה לדעת למי זה יגיע ואיך. בסוף הם הורים ואת גיסה, הקשר שונה

חיבוק♥️♥️

היו לי כמה אירועים מאוד לא נעימים לאחרונה עפ המשפחה של בעלי.

לא מסוגלת לראות אותם או לדבר איתם ואני שמה לב שזה משפיע לי על היחס לבעלי, אני קצרה אליו יותר ועצבנית למרות שמסכן הוא לגמרי בצד שלי ומבין וחושב שהם היו לא בסדר. לא מגיע לו ולא יודעת מה לעשות עם זה.

וחיבוק לך. האמת נשמע נורא❤️

שלו וכל כך מתוק ב"ה, אז זה לא מרגיש לי קשור אליו מה שהם עושים.

תודה, וחיבוק גם לך! משפחה של בעל יכולה להיות כזאת מעצבנת

והוא אמר שהוא פשוט לא חשב שנרצה לבוא.

אבל עדיין, הוא כתב הודעה בקבוצה המשפחתית, ותייג את כולם חוץ מאותנו!

מה הבעיה שלך לשאול אם אנחנו רוצים לבוא?

הוא יידע אתכם. זה כבר קצת יותר מובן.

למרות שבאמת מיותר לתייג בתוך הקבוצה את כולם חוץ מכם 

ולהציע כשברור שלא תרצו.

אני מבינה למה זה מעליב, וכנראה שלא הייתי נוהגת ככה. אבל אולי אפשר להסתכל על זה אחרת.

גם לא הזמינו לדברים וממש ממש נפגעתי.

והערנו על זה והיו מריבות ולא עזר.

וכעבור שנים שהבנתי שהם לא רוצים בקשר איתי ואני לא יכולה לחייב אותם לרצות אותנו וכשאני כבר לא מעוניינת בקשר הם פתאום כן מזמינים וכן מעוניינים.

אז אני רק ממליצה לך לא לאכול את הלב על זה וחבל על העצבים ומי שלא רוצה אותי אז גם אני לא רוצה קשר איתו

וראיתי שכל הדיבורים הרעים חילחלו גם לילדים ובסוף אלו סבא וסבתא שלהם ואני לא רוצה שהם יפסידו אותם

ואת נהדרת❤️

אבל זה מרגיש לי שונה (לטוב ולרע) כשגם את הבן והנכדים (בעלה והילדים) לא מזמינים.

אפילו היצר האימהי הזה של - היי, אל תפלו את הילדים שלי 

קניתי 10 פריטים ביחד עם הילד,הוא היה מאושר.

גם ככה כל המשחקים הגדולים יותתר קיימים אצלנו והוא אחרי הכל משחק באותם שני משחקים עיקריים

קניתי לשני הגדולים (6.5, 8.5) שעון יד.

לבת ה 4.5 חוברת עבודה עם מדבקות

לבן ה 2.5 קוביות

ולכולם ביחד קניתי ספרים.

שעונים לגידולים, בכל מקרה רצחתמ לקנות, אז זאת היתה הזדמנות.

ואת הספרים הוספתי, כי קיבלנו גיפטכארד לחנות ספרים, והייתי צריכה לנצל את זה למשהו.

נקודות שכדאי לקחת בחשבון:

כמה תקציב אתם רוצים להשקיע לכל אחד או לכולם ביחד?

האם יש משהו מסוים שהם רוצים, או צריכים?

אם קונים לילד מתנה אישית, האם הוא ישמור לעצמו או ישתף גם את האחים?

לפעמים ילד יותר ישמח ממתנה פשוטה וזולה, ולא דווקא ממשהו יקר.

לפעמים עדיף לקנות חלקים נוספים/ הרחבה של משחק קיים, ואין צורך בעוד משחקים חדשים.

הם רצו

אני לא😉