בחורה מחוללת בכרמים. 

ואגב, זה נעשה גם ביום כיפור, לא רק בטו באב. 

וכדי להתחבר יותר ליום הזה קבלי מדרש (לא ציטוט):

כאשר ראה עמרם שפרעה הורג את התינוקות

אמר שאין טעם ללדת ילדים, וגרש את יוכבד,

ראו עם ישראל שגדול הדור עושה כך, הבינו שכך יש לעשות בגזירה כזאת,

ועשו גם הם כך, וגרשו כולם את נשותיהם

אותו היום היה ט' באב. 

אחרי שמרים שיכנעה אותו "פרעה גזר על הזכרים ואתה גזרת גם על הנקבות"

עמד והחזיר את יוכבד, 

ואחריו כל עם ישראל, 

אותו היום שהחזירו את נשותיהם היה טו באב. 

(מקור, זה משיעור, לא זוכר מה המקור)

עכשיו עולה לי שאולי ניתן ללמוד מכאן רמז

שהקדושה שביום הזה מקורה באהבה בין איש לאשתו

ובין דוד לרעיה (...), קדושה שטומנת את התיקון

לט' באב, לחורבן המקדש.

ואולי גם בגלל זה לא חוגגים אותו באמת, 

כי התיקון עדיין לא הגיע.

ואולי בגלל זה מתחילים כן לחגוג אותו יותר ויותר,

כי התיקון הולך ומשתלם. 

זה לא היה כ"כ טוב...

זה רק מה שחסר לנו עכשיו... ? (ואני מדברת על המצב הנוכחי ולא מה היה קורה אם..)

חיזקת אותי, תודה רבה!" ועוד שבחים כהנה וכהנה?

יותר מזה, זה מראה  לנו מה קרה לנו עם הזמן בגלות

שהטבעיות של החיים התנתקה מהקדושה

​

אבל "ההצגה" הזו של חטיפת בת הזוג נמשך גם כשזה הפך לנוהג קבוע.

כל אחת היתה אומרת "שא עיניך ליופי/למשפחה וכו' " ומכוונת את דבריה לבחור ספציפי...

האמת, כשלמדתי את המדרש הזה זה ממש עשה לי חשק ללכת לחולל בכרמים ולתת לאישי היקר לחטוף אותי (מסמיק), חבל שהתחתנו בסיוון...

(זו, אגב, אחת הסיבות שהפכו את ט"ו באב לחג האהבה, שקצת יצא מהקשרו בימינו...)

ראיתי משהו חמוד שמסביר את זה יפה...

http://www.kipa.co.il/community/show/5250379

ט"ו באב הוא חג "חברתי", כזה שבו כולן יוצאות בבגדים שאולים כדי לא לבייש את מי שאין לה

וכולן לבושות לבן... כולן דומות זו לזו.

וכן, השרשורים שלך קורעים

פירוש המילה מחול זה להסתובב בעיגול, לא לרקוד

אז בד"כ בריקוד מסתובבים במחול, ולפעמים כשכתוב מחול מתכוונים לריקוד

אבל כאן הכוונה שהיו עושים עיגול כמו בפעולה בסניף

(זכור לי במעומעם, אני לא מתחייב על הפירוש)

"הללוהו בתוף ומחול"

אבל מוזר להגיד שלראות מישהי מחוללת בכרמים זה נקרא להכיר אותה יותר לפני , מאשר אחרי שראית את כל חייה על גבי הפורום 

תמהני

והעיקר לא לפחד כלל.

גם בכרמים אין לך שום ערובה שאין לך חתול בשק, וגם בשדוך דרך חברים או אפילו משפחה,

על זה אמרו חז"ל מה' אשה לאיש שנאמר בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.

(ס'תומרת, בעולם לפעמים כן, אבל ספציפית בהקשר הזה לא) סתם נשמע כיף לחולל וזה..

אבל אכתוב את דעתי.

פעם, הייתה חלוקת תפקידים ברורה בין הגבר והאישה בבית,

ולכן לא היה את ההסתבכויות של היום.

היום, כל זוג צריך להגדיר לעצמו את חלוקת התפקידים מחדש,

ומכיוון שלכל אחד יש רצון לחלוקה שונה של התפקידים,

אז יותר קשה למצוא התאמה.

אבל אני בספק, אם זו הסיבה שבגינה יש לפסול את המחולות.

נראה לי שהסיבה האמיתית היא,

שכיום, הבנות (בעיקר הדוסיות) חשות מושפלות לחולל לפני בנים בכרמים.

(וגם מעין תחושה אינטואיטיבית של חוסר צניעות שגם היא גורמת להן לתוספת להשפלה)

אלא שהיא תוספת להשפלה.

ולגבי מה שהן היו אומרות:

"וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת[=מחוללות] בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת, בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. (משלי לא) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל. וְאוֹמֵר, תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַּשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. "

אז כנראה מה שידוע לך הוא פשוט לא נכון!

במקום להמציא דברים, תסתכלו במקורות.

יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים

(למדתי את הגמרא הזאת ממש אתמול! )

אני ממש התפלאתי!

היה ברצינות בחורה שאמרה את הנוסח הזה של "קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים"

כאילו - אני יודעת שאני לא מיוחסת, וגם היופי לא משהו, אבל תקחו אותי לשם שמים בתנאי שתביאו לי תכשיטים?

מי כך מסכימה להוריד את המניות שלה ולהכריז בריש גלי שהיא מכוערת?

ואין לה מעלות אחרות איך לשווק את עצמה?

אני טווה טוב בפלך,

אני יודעת לבשל טוב

אני יודעת לתפור טוב

יש עוד דברים שחשובים באשה, לא?

ממש מוזר לי!

http://www.yeshiva.org.il/midrash/2508

"באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן."

כלומר, שאין דבר כזה יהודיה מכוערת,

מה שמכער אותן זה העוני,

ואם יביאו להן כסף ותכשיטים כולן יכולות להיות יפות.

אז יכול להיות שמסיבה זו הן מבקשות "שתעטרונו בזהובים",

ואז גם הן תהיינה יפיפיות.

הדברים שלך הכי לא מבוססים בעולם!

הגמרא אומרת בדיוק הפוך ממך!

וכבר כתבתי לך את זה כאן.

לגבי היחס בין צניעות לקדושה -

תעייני בגמרא במסכת סוכה (דף נא עמוד ב למטה - נב עמוד א למעלה.).

נראה לי שגם בנות יצליחו להבין את הגמרא הזאת.

יש עוד גמרות בקידושין ושבת וכו'.

לגבי זה שהן היו מחוללות לפני הבנים -

עייני במסכת תענית פרק ד' משנה ח'.

שאם לא למדת משהו אז אפשר להמציא מעצמך ולומר מה שבא לך?

אני מצטער ... לא ידעתי שאלה החוקים כאן.

אני משתדל שלא לכתוב בנושאים שלא למדתי אותם או שאני לא מבין בהם, גם אם בא לי מאד לכתוב את דעתי.

אבל כל אחד זכותו לעשות מה שהוא רוצה!

הייתי מתוסכל בגלל שכתבתי לה לפני על העניין,

ובהתחלה היא המשיכה להגיב תוך התעלמות (שכנראה הייתה בטעות) ממה שכתבתי לה.

אני ממש לא מצפה שיהיה כוחות.

אף אחד לא ממציא מעצמו מה שבא לו.

מותר לאנשים לטעות והגיוני שגם זה מה שהם שמעו (70 פנים לתורה זה המצאה?)

ההבדל ביננו זה שאתה זכית ומכיר את המקורות, ובנות מה לעשות לא מתעסקות בד"כ עם המקורות עצמם אלא שומעות..

 וכן גפן, אנחנו ממש לא חסרות שכל, אבל מה לעשות מתעסקות ביום יום בדברים אחרים...

לא כתבתי את דבריי כדי להשוויץ בזה שלמדתי גמרא.

יש לי עוד הרבה ללמוד, והמון המון דברים שאני לא מבין בהם.

הגבתי בזלזול כי לענ"ד זה לא ראוי לקחת מושגים ערטילאיים ביהדות, שכנראה רובנו לא מבינים בהם,

ולהשתמש בהם ככל העולה על רוחינו, בלי לבסס זאת על מקורות.

זה דבר שיכול במקרים מסויימים גם לגרום לחילול ה', וצריך מאד להיזהר עם זה.

לכן להגיד על דעת עצמך, שהסיבה שיש/אין מחולות זה בגלל קדושה ללא מקור,

זה היה נראה לי דבר שאינו ראוי.

(אם כי במקרה שלנו מן הסתם זה לא הגיע לחילול ה'.)

אם היית סתם ממציאה משהו אחר, לא הייתי מגיב כך.

שזה פשוט לא צנוע.

לא יודעת איך פעם זה קרה, בכל מקרה ברור שהדורות השתנו לגמרי.

תמצא רב שיתיר לרקוד בלי מחיצה..

השפלה או לא, זה כבר סיבה משנית..

שרבן שמעון בן גמליאל וכל התנאים נהגו בחוסר צניעות?

וגם מי אמר שהמונח 'מחוללות בכרמים' כוונתו לריקוד?

וגם מי אמר שהרבנים היום אוסרים את המנהג שהיה פעם?

>כמו שכתבתי, אנחנו בדור שונה לגמרי.

כנראה שבאותה תקופה זה לא היה נחשב לא צנוע.  

יש צניעות (לא המינימלית) שהיא יחסית לדור. (להבדיל בימינו, נזם- צנוע או לא? תלוי איפה..)

>אז למה התכוונת "לחולל לפני בנים בכרמים"? 

הגבתי אליך..

אם זה לא מה שהיה שם זה אתה (שכמעט סיימת את הש"ס) תגיד.

>אם המנהג שהיה פעם=לרקוד לפני בנים, עוד לא נפגשתי ברב שיתיר זאת.

תביאי לי רב שיגיד לך שהמנהג זה שהיה בעבר כיום הוא אסור.

(וזה לא משנה מה עשו באותו המנהג)

דבר שני, אני לא קובע מה הכוונה במונח 'לחולל בכרמים'.

צריך לבדוק למה התכוון רשב"ג כשהוא השתמש במונח זה.

משום מה, יש לי תחושה (שהיא לאו דווקא נכונה), שלא מדובר על ריקוד כמו בחתונה.

אמרתי שאין רב שיתיר לרקוד מול בנים. לא אמרתי שאין רב שיתיר את המנהג שהיה בעבר.

מה היה המנהג?- לא יודעת. התייחסתי למצב בו הן רקדו (עליו אתה דיברת).

שני, יופי. שנינו לא יודעים מה היה.

בגלל זה מראש לא נכנסתי לדיון שלכם למעלה והגבתי רק בקשר לסיבה שנתת למה היום לא נוהגים את זה.

אשמח אם תפני אותי למקום שבו כתבתי.

(מחול ≠ ריקוד)

אנחנו מדברים על להחזיר את המנהג שהיה בעבר,

אנחנו לא מדברים על האם מותר לבנות לרקוד לפני בנים.

ולכן לא צנוע לא שייך לדיון שלנו.

בהנחה שאין בזה בעיה של צניעות, ואת גם טוענת שאין בדבר השפלה,

אשמח לשמוע סיבות נוספות למה את מתנגדת לחזרה למנהג הזה.

לא כתבת שהן רקדו, כתבת שכיום המנהג לא יחזור כי הבנות חשות מושפלות "לחולל לפני בנים בכרמים" (פה) 

אני פרשתי שלחולל לפני בנים, כנראה = לרקוד (כמו שכתבתי פה)

מסתמא התכוונת שהמנהג בעבר היה לרקוד בכרמים.

(מרגישה בפסיכומטרי..)

ועכשיו, איך אסביר למה המנהג לא צריך לחזור (ועוד בשם רבנים..) כשאנחנו לא מדברים על אותו מנהג?

בעצם, על איזה מנהג אתה מדבר אם לא לרקוד..? טרם הצלחתי להבין.

ב. כמו שכתבתי לך לעיל (כאן, כאן וכאן - למעשה בכל שלושת התגובות שכתבתי לך),

    מי אמר שהמנהג שהיה בעבר שהוא לחולל בכרמים היה לרקוד???

    המנהג בזמנו היה לחולל, מי אמר שהמנהג היה לרקוד כמו שרוקדים בחתונות?

    (את משום מה ממשיכה להתעקש שאני דיברתי על לרקוד, כשאני אומר לך שלוש פעמים מפורשות שאני לא מתכוון לזה)

    גם אם כתוב מונח במילון אבן-שושן, זה ממש לא אומר שרשב"ג התכוון במונח לאותה הגדרה.

    אליעזר בן-יהודה הרבה פעמים טעה בפירוש מילים מהתנ"ך, מהמשנה ומהגמרא.

שאנחנו לא מדברים על אותו מנהג! ולכן השאלות שלך כבר לא רלוונטיות כי אתה מדבר על מנהג שהוא לא לרקוד!

שאלת: "מי אמר שהמונח 'מחוללות בכרמים' כוונתו לריקוד?"

עניתי: "אז למה התכוונת "לחולל לפני בנים בכרמים"?"

והדגשתי ש*אני* מתייחסת לריקוד- "אם המנהג שהיה פעם=לרקוד לפני בנים, עוד לא נפגשתי ברב שיתיר זאת."

אבל המשכת לדבר על המנהג ולא על ריקוד למרות שהבהרתי שלא לזה אני מתייחסת: "תביאי לי רב שיגיד לך שהמנהג זה שהיה בעבר כיום הוא אסור."

ואח"כ שוב הדגשתי: "אמרתי שאין רב שיתיר לרקוד מול בנים. לא אמרתי שאין רב שיתיר את המנהג שהיה בעבר. מה היה המנהג?- לא יודעת. התייחסתי למצב בו הן רקדו"

 ולגבי א. אין הרבה דרכים אחרות לפרש את מה שכתבת.

יאללה מיציתי את ההתבחבשות הזאת. כל טוב.

אם המנהג בזמנו היה לרקוד,

אז אין לאף רב כיום את הסמכות לאסור זאת הלכתית.

(כלומר, רב יכול להמליץ שלא לעשות זאת אבל אין לו שום סמכות לאסור.)

כי לרבנים היום אסור לחלוק על תנאים ואמוראים.

ואם המנהג היה שונה מריקוד,

אז מה שכתבת כלל אינו רלוונטי.

[מבלי להכנס לשאלה מה הן עשו, ומה ההלכה].

א. מאז ימי שילה, היו הרבה בתי דין שיכלו לגזור גזירות ותקנות לעם ישראל. יכול להיות שגם בזמן התנאים והאמוראים זה היה אסור.

ב. אם יש משהו שהוא מותר מדין הגמרא, אבל עם ישראל קיבל על עצמו כסייג -זה מחייב.

אם תמצא לי מקור כתוב למה שכתבת, אשמח לשמוע.

עד אז, מה שכתבת - לא נכון!

ואיזה חורבן הפסיק את זה - חורבן בית ראשון, חורבן בית שני או בכלל חורבן שילה בימי עלי?

[ואגב, יכול להיות גם שזה הופסק בגלל החורבן, ואח"כ באו חכמים ותקנו תקנות כלליות שגורמות שיהיה אסור לחדש את זה].

ולמה אתה רוצה שאביא מקור, שזה יכול להאסר בינתיים, או שבפועל זה נאסר?

[כי לא נכנסתי לשאלה הספציפית, אלא רק לעיקרון שדברים שהיו מותרים עשויים להאסר]

מקור - משנה במסכת תענית.

לפי גישתך, בטח גם תיקנו שאסור לצאת לדייטים.

בקיצור, מה אתה ממציא לנו תקנות ואיסורים שלא היו ולא נבראו?

מה שכן רואים משם, שזה כנראה היה לא רק בתקופת שילה, אלא מאוחר יותר, כי מדובר שם על בנות ירושלים.

אתה גם תבין רק מה שבא לך.

אם היית קורא את כל הפרק (או אפילו את חלקו) היית מבין שאין הו"א למה שכתבת.

אז, תקרא את כל הפרק...

שהיו מימות נביאים ראשונים, והמשיכו בבית ראשון ושני.

אח"כ על י"ז בתמוז ותשעה באב והדברים אירעו בהם, משבירת הלוחות בחטא העגל בימי משה, ועד תקופת מרד בר כוכבא שמאוחר לחורבן בית שני.

אח"כ על ההלכות של התקופה, ובסוף על ימים טובים לישראל - יום הכיפורים וחמישה עשר באב, ועל מה שהיו בנות ישראל עושות בהן.

וכדי גם לעזור לך קצת:

"אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים..."

שאחרי המסכת שעוסקת בצרות וצומות, ולקראת סופה בצומות י"ז בתמוז ותשעה באב, שקשורות לחורבן ולעוד אסונות שהראו לעם ישראל, כדי לסיים בטוב, נמצאת משנה שעוסקת בימים טובים לישראל, (שהם ימים טובים מחמת עצמם מהסיבות שמופיעות בגמרא, לא רק מצד המנהג לחולל בכרמים), ובמנהג קדום שיש בו שמחה. ומסיימת בבנין בית המקדש.

אבל, מתי היה המנהג הזה, אני לא חושב שאפשר לדייק מההקשר. לדעתי גם אם הוא היה רק בתקופה קדומה, הוא עדיין מתאים להקשר, וגם למלה היו.

אבל ע"כ שלא רקדו ממש, כנגד משנה דביצה (לו: ) שאין מרקדין.

ואמרו במגילה (ז: ) אין בין יוה"כ לשבת וכו'.

והגדרת "ריקוד", ע"ש בר"ח בביצה בשם הירושלמי שהוא כאשר

מרים שתי רגליו. וא"כ נראה שהיה זה כעין מחול עם הליכה רגועה

שלעולם רגל אחת לפחות נשארת על הארץ.

סתם! לא לפתוח לי על זה עכשיו דיון! פליז!

כידוע לא רק בט"ו באב היא מחוללות בכרמים, אלא גם ביום כיפור

ובשבת הרי אסור לרקוד,

וביום כיפור אסור לעשות מלאכה בדיוק כמו בשבת, וכל מה שאסור בשבת אסור ביום כיפור

אז איך יהיה מותר לרקוד?

ומוכרחים לומר שזה לא היה ריקוד ממש, אלא מין הליכה כזאת שלא קופצים בה, שריקוד כזה מותר לעשות בשבת

ריקודים כמו בחתונה לרוב הדעות - אסור!

מרש"י בסוף מסכת תענית הוא מפרש מחול = סיבוב.

כלומר, בנות ישראל היו מסתובבות בכרמים.

גזירה שמא יתקן כלי שיר

כמו שאמר שום, זה משנה מפורשת

יש רק דיעות שזה לא שייך בימינו, כי בזמנינו לא יודעים לתקן כלי שיר

והמשנה ברורה (סי' של"ט סק"י) כותב על זה שאין כדאי להניח את המנהג, אבל הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים.

וכנראה לכן הרבנים אצלך בקהילה לא מעירים לכם, כי זה לא יעזור, וכיון שיש מי שמתיר, סומכים על זה לא להעיר לכם

אבל את אישית - אני ממליץ לך לא לרקוד, כי המשנה ברורה ממש לא שמח עם המנהג הזה (ולספרדים זה נראה יותר חמור, כי השלחן ערוך אוסר)

ועל כל פנים בזמן שהיו מחוללות בכרמים בטוח זה היה אסור לכולי עלמא

ריקודים של צעד-צעד, זה דבר שבהחלט יכול להיות.

תשאלי אותו

זה רב נגיש?

צריך לחכות בתור שעות כדי להגיע אליו?

אם לא - פשוט תשאלי אותו "מישהו אמר לי שזה בעיה לרקוד בשבת, ורק לא מוחים כי יש על מי לסמוך, אז למה אנחנו רוקדים?"

אולי באמת זה צעד צעד כמו שאמר רוני?

אבל הרוב לא)..

אבל הבנות כן. כולל הבנות של הרב (גדולות), ומעולם לא העירו על זה..

ולא נעים לשאול אותו.

את זוכרת במקרה מה הבנות היו אומרות לבנים בזמן שהן היו מחוללות?

לטענתך מה שהן היו אומרות לא היה כ"כ רלוונטי, אז למה הן אמרו זאת?

מעניין.. מה שאת כותבת זה מבוסס על משהו?

משום מה, במעט הגמרות שנתקלתי בהן, נקודת המוצא של הגמרא שונה משלך.

אמנם סיימתי את רוב הש"ס, אבל עדיין לא סיימתי את כולו,

אז יכול להיות שאמצא כמה גמרות שאולי תומכות בנקודת ההנחה שלך (אבל הסיכוי קלוש).

לכותרת ולא הבנתי איך אתה יודע שלא מתאים לשלוח סמס למדונה היום

בכ"מ, אני לא הייתי משתתפת...

העולם הולך לקראת תיקון ולחולל בכרמים היום זה לשוטט באתרי הכרויות עם הכשר ולהיפגש רק כשזה רלוונטי. 

מה דעתכם?

לידיעתכם הגמרא בתענית אומרת שהמחולות היו ביום כיפור ובט"ו באב. זה לא עובר היום. זו הייתה תקופה אחרת וכו'.

היא שראוי שהבנות ימציאו את עצמן לבנים שמחפשים אותן. (אם מישהו/י בעניין ההפוך, גם כן)

עשו את מלאכת המציאה אתכן קלה יותר, אם יש לכן יכולת לזה.

אסוציאציה: "גימ"ל דל"ת - גמול דלים. מ"ט פשוטה כרעיה דגימ"ל לגבי דל"ת? - שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים; ומ"ט פשוטה כרעיה דדל"ת לגבי גימ"ל? - דלימציה ליה נפשיה..."

דווקא נשמע לי הרבה יותר מבאס לחטוף איזה בחורה שהיתה נראת לך אחלה (וכמובן, לפי הקריטריונים שלך- עד גיל 25,  תורנית שמחה פתוחה מחשבתית נראית טוב) ולגלות שהיא לא משהו

[אני יודעת שלא לכך התכוונת, אבל אם כבר...]

הייתי שנה שעברה וממש נהינתי!!!

מי באה השנה?

מה בדיוק גרם לך להגות אותה?

מעבר לזה שאני שונאת לרקוד, בטח לפני בנים, יש לא מעט מנהגים שהייתי מחדשת לפני המנהג הזה.

אגב, מה שמושך אותך ברעיון הוא ה"לא היו ימים טובים לישראל" או הרעיון (האהוד כאן מאוד, אני רואה) של לחטוף כלה?

בכפרים דרוזים זה עדיין חלק מטקס הנישואים...

ואיך לא התלכלכו להן השמלות הלבנות משפריצים של ענבים שמבשילים בעונה הזו...

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: