אבל יש לי מה לומר...

מנסיון אישי (שלי ושל אחיותי ושל עוד בנות רבות שאני מכירה) אני חושבת שבגיל כזה אין כ"כ מה לריב. עם הקטע של "גיל ההתבגרות" וכדי שהילדה שלך תצא באמת בוגרת, עדיף להניח לה. בוודאי שזו זכותך וחובתך לומר את דעתך אך היא נמצאת בגיל שהיא יכולה להחליט מה נכון לדעתה. יכול להיות, ובעז"ה שבעתיד היא תשוב ללכת באופן צנוע יותר אך כעת- מריבות כאלה רק ירחיקו בינך לבין בתך וזה הדבר האחרון שאם לבת מתבגרת והבת עצמה צריכות. 

תסמכי על הבת שלך שתחליט בשביל עצמה בדברים כאלה. אני אומרת את כל מה שאני אומרת ממקום של בת בכורה שבגיל כזה בדיוק רציתי ללבוש חצאיות קצרות (כמו כולם..) ואמא שלי בחכמתה לא אסרה עלי אלא נתנה לי לקנות מה שרציתי, אך היא אמרה שהיא לא כ"כ אוהבת את זה ותמיד עודדה אותי ללבוש ארוך כי זה אצילי וצנוע וכו'.. וב"ה היום אני לובשת צנוע בהחלט.. ומעריכה מאוד את אמא שלי על זה. בכללי- אני חושבת שכדאי לבוא ממקום מקשיב ופתוח אבל בכל זאת הורה שמורה את הדרך..

הדבר האחרון שאת צריכה ושהיא צריכה - זה להיבהל (וגם אם כן-שהיא לא תראה את זה...) אם את נבהלת- זה נותן לה לחשוב שיש לה בידיים כח והיא יכולה להשתמש בו מתי שתרצה.

ובאמת- הדבר שהכי מקרב- זה לדבר בנחת ונעימות על צניעות (כמה זה חשוב, איזה שכר גדול יש לאשה צנועה, הרבה יותר מכובד ללבוש צנוע וגם - זה מצווה..)

מקווה שלא כתבתי מידי בתוקפנות... קחי בעירבון מוגבל- זה מנק' המבט שלי..

בהצלחה עם המתבגרת שלך..

ועצה שלי- תנסי להראות לה כמה שאת יכולה שהיא גדולה ואת סומכת עליה ושאת שמחה בה! זה נותן המון...

רק טוב!

אבל אני חושבת שזה בהחלט תפקיד של הורה להציב גבולות בעניין בגיל הזה

בנות בגיל הזה לא אמורות להחליט לבד

להתייעץ עם רבנית שאת מכירה וסומכת על שיקול דעתה.

מה שחשוב כאן הוא לא רק הטווח הקצר, אם בתך תלבש צנוע או לא, אלא איך ההתייחסות שלך תשפיע על צורת ההתלבשות של בתך בטווח הארוך (וכמובן, על הקשר ביניכן). צריך לפעול בצורה מושכלת.

קצת כמו אביגיל, אני יכולה להעיד שהיה שלב בחיים שהתלבשתי בצורה פחות צנועה מהיבטים שונים. אמא שלי לא לחצה עליי בשום שלב, ועם הזמן (והמסגרת שבה למדתי, שלא הייתה לוחצת אבל כן חינכה בכיוון), הפסקתי עם זה לגמרי, ברוך ה'.

אני לא יכולה להגיד אם הדבר הנכון הוא לא לומר כלום, כי נערות שונות מגיעות למסקנות שונות, ולכן דווקא חשוב להתייעץ בדמות נשית תורנית, בעלת ידע וניסיון (והיכרות איתך).

הרבה הצלחה.

ולכן צריך לחשוב גם על ההשלכות לטווח הרחוק של מה שאת עושה

בהצלחה, והרבה תפילות

תעשי מה שאת יכולה, אבל תיזכרי שאם בורא עולם 

נתן לה בחירה חופשית, את לא יכולה ולא רוצה לקחת לה אותה

וזה אומר שהוא סומך עליה שבסופו של דבר היא תגיע לדרך הנכונה

זה לא פוטר אותך מהחובה לעשות מה שאת יכולה

כדי לחנך אותה, ואני ממש לא יודע מה את יכולה

אבל זה כן מרגיע שלא כל הכוח אצלך ולא כל האחריות עלייך והסוף בוודאי יהיה טוב..

בס"ד

לא פשוט בכלל הניסיון הזה.

אין לי מה לייעץ, חוץ מהרבה תפילה.

אולי כדאי לנסות לגשש אם זה באמת החוש האפנתי שלה,
או שיש כאן ניסיון למרוד קצת לפני שאת מחליטה איך להגיב,

כי התגובה מן הסתם תהייה שונה בשני המקרים...

בהצלחה רבה רבה!!!

שזו התמודדות לא פשוטה.

נתחיל בזה-  אצל רוב הבנות, האופנה תמיד מנצחת.חצאיות שמכסות את הברך בישיבה הן לא "אופנתיות" עכשיו, והבת שלך צודקת, יש הרבה חצאיות שעוברות את הברך והן ממש מכוערות ובלי צורה. ואם גם החברות שלהן הולכות עם חצאיות קצרות- הרי שזו מלחמה די אבודה מראש.

אני רבתי הרבה עם הבנות שלי על אורך החצאית. ואני לא דרשתי כיסוי ברך מלא גם בזמן ישיבה...מספיק לי שבזמן עמידה והליכה החצאית תראה מכובדת, ולפעמים גם זה לא היה.

המסקנה שלי היא כזו- צריך פשוט למצוא פשרה שתתאים לשתיכן. יש אורך של חצאית שלא הסכמתי בשום פנים ואופן, אבל מצד שני לפעמים הבלגתי על סנימטר או שניים כי לא רציתי שהשיח בינינו יסוב על אורך החצאית ועניני צניעות.. אני מכירה אמהות שהתקשורת עם הבנות היא דרך הבגדים ודרך שיח הצניעות, וממש לא רציתי שזה מה שיקרה עם הבנות שלי.אני מכירה בנות שברגע שהיו יוצאות מהבית החצאית הייתה מתרוממת פלאים, וממש לא רציתי שככה הבנות שלי יתנהגו.

יש בנות "קלות" יותר שקל לשכנע אותן, ויש בנות עקשניות יותר, שכל ניסיון לשכנע אותן לגרום לאנטי.

את יכולה להחליט האם מבחינתך זו "מלחמת חורמה" או לא.

אני החלטתי להלחם על המינימום, ולא יותר.

אז לפעמים החצאיות היו קצרות יותר ממה שרציתי, חשקתי שיניים, והתעלמתי.

זה לא גרע מהאישיות המדהימה שלהן..

עכשיו- הבת הבכורה שלי הולכת מיוזמתה בחצאיות שמכסות ברך.

הבת השניה שלי עדיין לא, אבל היא כבר הפנימה את הבקשות שלי ואפילו לא מבקשת לקנות חצאיות שהיא יודעת שאני לא אסכים...

אבל אני חושבת שההצעה של אור היום להתייעץ עם רבנית יכולה להיות רעיון טוב..

אם את בעניין- אני ממש ממליצה לנסות לפנות לרבנית דינה ראפ. אני שומעת עכשיו סדרת שיעורים שלה בענייני חינוך, ויש לה גישה כל כך בריאה ונכונה. אני חושבת שהיא תוכל לייעץ לכם בתבונה..

בהצלחה!

כמו גם בהרבה גילאים אחרים.

אז לא יעזור הרבה גם אם תצליחי לשים גבולות,

אם יש לה את הרצון להיראות באופן הזה לא כ"כ משנה אם תצליחי כרגע שהיא תראה כמו שאת רוצה.

כי השורה התחתונה בסופו של דבר תהיה שלה.

ואם כל הכיתה שלה תלך עם שרוולים קצרים?

חצאית קצרה??

אולי מכנסיים??

נראה לי שבגיל 12 עדיין הורים יכולים להציב קווים אדומים.

להתגמש במה שאפשר- ובדברים עקרוניים לעמוד על שלהם.

אם בגיל 12 כבר לא- אוי לנו ואבוי לנפשנו....

בעניין הזה היא לדאוג שהילדים שלהם יגדלו בחברה שבה כללי הצניעות נשמרים.

לא אמרתי שבגיל 12 השורה התחתונה תהיה שלה.

אפשר להעמיד לה גבולות בגיל 12, אבל בגיל 16 זה כבר לא יתפוס.

יש סיכוי שזה ייימשך גם לאח"כ..

ונכון שחברה טובה זה ענין חשוב בהחלט.

היא קונה את הבגדים מכספה? 

אם כן, זו כבר סוגיה מורכבת יותר.

אם היא קונה את הבגדים מכספכם,

אז לעניות דעתי אתם יכולים להגיד שאתם לא מוכנים שמכספכם 

יקנו בגדים שנוגדים את העקרונות שעל פיהם נוהגים בבית.

(בכוונה לא מוזכרת המילה צניעות. העיסוק בצנוע או לא צנוע מביא לעיתים להרבה מתח ואמוציות.

כשמשליכים החלטה זו או אחרת, על העקרונות שעל פיהם הבית הולך, זה פחות "ריגשי" )

נקודה נוספת-

אני לא חושבת שזה מתאים לכל גיל ובכל שלב. יש שלב שלא פנויים ריגשית להסברים וכו.. 

ולכן צריך שזה יהיה משהו פחות "ריגשי", יותר כלל של הבית.

יש שלב, שבו יש יותר שיח ויותר רצון ויכולת להקשיב ולקבל, ואז נכון יותר להסביר את הפן האמיתי.

גם אחיות שלי הולכות בצורה כזאת (חצאיות מעל הברך ושרוולים שלא מכסים את המרפק ומעלה) וההורים שלי אומרים להן שאם הן רוצות לקנות בגדים כאלה - אז לא מכספם. הורים לא צריכה לממן לילדה שלהם דברים שנוגדים את ההלכה ואת החינוך של הבית "כי הילדה רוצה". מה יקרה אם הילדה שלך תחליט ללכת עם מכנסיים כי ככה כל החברות שלה הולכות וככה אופנתי? גם אז תממני לה אותם?

אמא שלי הולכת עם אחיות שלי לקניות ולא חוסכת מהן, אבל בענייני צניעות הן יודעות את דעתה ואת ההשלכות של הקניה מהכסף של ההורים.

אני לא חושבת שנכון להתנגח עם הילדה ולסבוב כל הזמן סביב ה"צניעות". צריך לדבר עם הילדה בגובה העיניים ולהסביר לה את עמדתכם בעניין באופן יפה ועדין, אבל לרגע לא לזוז מהחינוך שקבעתם בבית.

האמת זה ממש מקל בהתמודדות עצם קריאת התגובות מכם

יהיה בסדר בע"ה

באמת אעבוד על עצמי להרפות קצת ולהשליך על ה' יהבי בעניין (ובכלל.. שאזכה..)

בברכה שנשמע בשורות טובות ומתוקות!

לא להסיר אחריות מהחינוך. גם זו מצוה.

לא כל ילדה דומה לחברתה, וגם לא כל סיטואציה.

ויש ילדות, הרבה, שלגמרי צריכות שיסבירו להן בגיל הזה שכך נכון ללכת - ואפשר לבחור ביחד ביגוד יפה בהתאם.

וכמובן - יש דרך איך לדבר, עם כל אחת כפי שמתאים לה. הורים יכולים לעמוד על דברים, גם ב"שותפות" עם ילדיהם, וגם בהסברה נכונה.

אם רב האימהות לא היו מפחדות להציב גבולות אז היו פחות בעיות

בגיל הזה מילה אחרונה אמורה להיות אצל הורים

ילדה בגיל הזה עדיין לא מבינה מה היא משדרת עם החצאית הקצרה

מה זאת אומרת - חברות קובעות? בכיתה שלי בגיל הזה רב הבנות התחילו לעשן אז מה? 

כן לימדתי קצת בנות בוגרות.

א. גם ילדה בת 16 לא באמת מבינה מה היא משדרת בלבוש הלא צנוע שלה. גם אי אפשר להסביר לה עד הסוף.

ב. ילדות בנות 12 היום הן לא כאלה קטנות!! הן יכולות להיות דעתניות עד מאוד!! לא יודעת מה קורה אצלכן, אבל אצלי יש ילדה שבגיל שנתיים כבר היו לה העדפות ברורות של בגדים ולא עזר כלום. כבר עכשיו אני מתפללת עליה שגיל העשרה יעבור בשלום...

ולביליו- בהצלחה...

אבל אמירה של ההורים האיזה אופן צריך, עם התחשבות כמובן בטעם האישי בתוך תחומים אלו - היא בהחלט מתקבלת כדבר מובן.

וגיל שנתיים, זה ענין בפני עצמו בעוד דברים. אני מניח שגם שם אינך מוותרת עד הסוף בכל ענין.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות