עשיתי הפסק ובבוקר קמתי כולי עם דם וזהו לא ממשיך יותר למשך היום, וחוזר ככה כמה ימים ולפעמים שבועות ( וככה אחרי כל לידה)
השאלה שלי- יש מצב שאני עושה הפסק והוא יגיד לי שהדימום בבוקר הוא בסדר???
תודה לכן.
מה הקשר להעריץ??
מה הוא כוכב סלב?
מדובר ברב גדול והמושגים האלה לא מסתדרים עם דמותו והנהגותיו.
שואלים שאלה, מקבלים תשובה.
ולשאלתך- כן, גם במקרים שנראים חסרי סיכוי- תמיד יש סיכוי.
כל מקרה לגופו.
אחרי בירור מקיף עם השואלת. לפעמים מסתבר שלמעשה אין כאן שאלה בכלל מבחינה הלכתית או שיש במה לתלות את המראה הבעייתי. הרב יורד לפרטי פרטים.
כשאין ברירה, למשל במקרה של הפסק טהרה, ששם לפעמים אין דרך להתיר מבלי שהרב יראה את העד, ניתן לשלוח את העד בדואר. בינתיים מתחילים ספירה מחדש (שגם היא נעשית על פי ההדרכה של הרב לשואלת המסויימת). שומרים את שתי הספירות בראש עד שמתקבלת תשובה.
הרבה פעמים ההדרכה של הרב כמה ובאיזה אופן לבדוק (וכמובן ההיתר שהוא נותן לבדוק באופן הזה) מספיקה כדי למנוע תקלות ושאלות בעתיד. וביתר שאת איך להתייחס לנושא הבדיקות אחרי לידה (הרב מתייחס למציאות של תפרים/קרעים/ התערבות רפואית וכו' לצורך הדרכה ספציפית ליולדת ולפסיקת הלכה כמובן).
אבל מי זה הרב הזה??
דיברת איתו? קראת את ספריו? שמעת את שיעוריו? ראית אותו ואת הדרת הפנים שלו?
הוא רב גדול מאוד ובעל ניסיון עצום!
והוא שואל המון המון שאלות.
אם הוא היה סתם 'מקל' הוא לא היה שואל בדיוק בדיוק מה קרה. לפעמים כדי להבין את הסיפור אפשר לדבר יותר משעה בטלפון (היה לי מקרה של שעתיים וחצי רק שאלות- תשובות ונסיון להתחקות מה הוביל למצב)
עם הניסיון הגדול שלו על סמך תיאור הוא יכול לדעת הרבה דברים שמראה עיניים לא יעזור בהם במיוחד במקרים אחרי לידה/ מניעה וכד'.
מוזמנת לעיין בספריו.
החידוש הגדול שהוא מביא איתו זה לרדת לפרטי פרטים. וזה היופי.
יש רבנים שפוסקים על סמך 2 משפטים. לא נתקלתי בפסיקה שלו שהגיע לפני 10-15 ד' של שאלות. זה מה שמייחד אותו. זה לא שהוא המציא תורה חדשה.
(ולמי שלא מכירה אותו אני יכולה להבין מאיפה החשש הזה מגיע, במקרה הזה זה ממש לא נכון)
מראה בעייתי הוא מראה בעייתי - הרי לא שואלים על מראות מותרים.
כל השאלה היא מהו ההקשר? על איזה רקע הופיע המראה בעייתי?
רב ששימש רבנים גדולים במשך השנים ושמתמסר אך ורק לענין הזה - הוא אינו ראש ישיבה ואינו טרוד בניהול מוסד או בכל ענין אחר - צובר נסיון עצום במראות בעייתים ובמקרים הגניקולוגיים המהווים רקע למראות הללו.
שם.
התגובה שלי היא כללית לא על רב מסוים.
שנים רבות שאלנו את הרב אבינר.
רב שמקל יש מה שנקרא"כתפים רחבות".
הכוונה היא שגדלותו בתורה נותנת לו את היכולת להתיר.
נשים תלמדו הלכה אני לא מדברת רק על דיני טהרה ,אלא על כשרות שבת וכו'.
אשה צריכה לדעת הלכה,היום שנשים לומדות ומתפתחות באקדמיה ,אסור שתהינה עם הארץ בעניני הלכה.
באופן כללי- יש רבנים שגישתם היא מקלה, כמו שכתבו "כח תהתרא עדיף". גם הרב עובדיה יוסף, לצורך הענין הוא מקל, גם הרב ליאור.
הרב אליהו הוא בגישה מחמירה יותר לרוב, כמו הבן איש חי.
זה שרב מתיר זה לא אומר שהוא "חפיפניק" או שלא אכפת לו.
זה ענין של גישה. וגישה שרוצה להקל ולטהר ככל שניתן היא גישה שגורסת שאי אפשר שבחוץ הכל יהיה פתוח פרוץ ומותר, ואילו בבית- אסור. זו גישה שטוענת שמי שמקל בטהרת המשפחה הוא מחמיר בשלום בית.
מאוד לא נכון להסתכל על זה כאילו מי שמחמיר הוא צדיק יותר וחכם יותר. זה פשוט לא נכון.
ולגבי הילדים שלנו- יש זוגות שבזכות הפסיקה של הרב זכו לילדים. אז לא נראה לי שצריך לחשוש...
הרב בעצמו סיפר לי על זוגות שמגיעים אליו עם בעיות רציניות בזוגיות ומסתבר לאחר בירור שהשורש של הרבה מהבעיות הוא בתחום האישות.
זה דבר ראשון, אבל כן לעשות מאמץ להתיר, כי אשה שאסורה הרבה זמן - זה מצב שמאוד מקשה על בן הזוג ועל הזוגיות. (יש נשים שאסורות חודשיים שלושה ואפילו יותר!! במקרים כאלה בוודאי שהיתר הוא משמעותי מאוד עבור הזוגיות) הרב שואל המון שאלות- השיחה איתו היא מינימום עשרים דקות או אפילו יותר.
דבר שני- מה זה "להתיר דם"? אף אחד לא יתיר דם וסת. ברור. אבל הרב יכול לתלות את הדימום בפצע ולהתיר אותו, ופצע יכול לדמם הרבה מאוד. הרב יכול להתיר דימום על בגד צבעוני. וכו' וכו'.
אז לא נכון להגדיר שהרב "התיר דם של ממש" . כי דם של ממש עשוי להיות ממש מותר.
ולגבי העובדה שזה מרתיע אותך- זכותך להירתע... וכמובן שכל אחד בוחר לו את רבניו.
הוא בודק טהרה?! אולי רואה ברוח הקודש?
לא הבנתי איך אפשר להתיר דם של ממש, רק ע"ס שיחת טלפון.
חבל שאתן מתגוננות ולא עונות עניינית
ולכולן קשה מאוד מצוות הטהרה!!! זה לא אומר שאת הכל מתירים, כך זה נשמע לפחות...
כל מי שפנתה אליו גם במקרים נורא נורא חמורים וכביכול ברורים כבעייתים הוא התיר! זה מוזר.
ועמית טליה- התכוונתי שטהרה משפיעה על נשמת הילד, וזה ידוע
העניין הוא למה אתן פונות אליו? האם בגלל שאין לכן רב בנמצא ואתן צריכות? האם זה בגלל שאתן אסורות המון המון זמן ברמה שכבר מפריעה לשלום הבית,
או בגלל שאתן מחפשות הקלות?! תאמרו באמת.
אנחנו הולכים לפיו לגבי הכל. כל שאלה הלכתית שלנו, וכמו שרשמתי אפילו לא הלכתית אלא הדרכה לחיים אנחנו שואלים אותו.
נשמתם טהורה יותר.
וזו אינה נקודת פתיחה שיש בה טעם לפגם כלל. ולעניות דעתי אפשר לחלק ולשאול רב מסויים בהלכות טהרה ולשאול רב אחר בהלכות כשרות המזון למשל.
אנחנו נוהגים כך ולו משום שאנחנו חסים על הזמן היקר של הרב בן שלמה. (ובעלי עצמו רב. אבל בעניני מראות הוא סומך רק על הרב בן-שלמה).
אקדים ואספר שלפני זמן מה סבלתי מזיהום חמור בכף הרגל.
בדרך כלל אני מצליחה לעשות הפסק טהרה ביום החמישי או השישי, באותו חודש העדים גם של הימים השביעי והשמיני לא יצאו נקיים והיה עליהם מראה דמי קל אבל בעייתי.
התקשרתי לרב ואחרי מס' שאלות הוא שאל אם עשיתי שינוי כלשהו החודש באופן הבדיקה. עניתי שכן! יש לי זיהום בכף הרגל ולכן החלפתי בין הרגליים והנחתי את הרגל השניה על מעקה האמבטיה לצורך הבדיקה, את הרגל שבדרך כלל אני מעמידה על הרצפה.
הרב שאל אם הרגשתי שאני נוגעת במשהו קשה בזמן הבדיקה - עניתי שאכן! הרגשתי משהו כזה - לא קשה כמו עצם אלא כמו שריר.
הרב הסביר לי שנגעתי עם העד בריקמה העדינה שמכסה את פי צוואר הרחם מבחוץ ושפצעתי אותה מעט. שאלתי - אם כך לא צריך לבדוק כל כך לעומק? והרב ענה שאין סתירה בין הדברים: יש לבדוק לעומק ויחד עם זאת להיזהר מלגעת בשריר צוואר הרחם הסגור.
הרב פסק שאני יכולה לסמוך על העד של היום השישי למחזור.
יכולתי להתמלא חרדה ולהחמיר על עצמי ולהפסיד שלושה ימים בטהרה. אבל בעלי ואני סומכים על הרב בן שלמה ומקבלים כל פסק שלו.
אם אני בהריון, אז זה לא דם וסת
אם אני ביום העשירי אחרי תחילת הוסת, אז זה לא דם וסת
וכו' וכו'.
יש הרבה דימומים שהם לא דם וסת.
אני פניתי אליו מכמה סיבות: א. אני מעדיפה לא לשאול את הרב הקרוב אלינו, לא משנה למה.
ב. היינו שואלים רב אחר, גדול באמת, אבל השעות שבהן הוא עונה הן מוגבלות וכמעט שלא הצלחנו לשאול אותו. הרב בן שלמה זמין מאוד, ואפשר לשלוח לו הודעה או שהוא חוזר כשהוא יכול.
ג. יצא לי לדבר עם שתי חברות שלמדו בקורס הדרכת כלות שלו. והתחברתי מאוד לגישה הבסיסית שאומרת שצריך לעשות הכל כדי להתיר אשה לבעלה. יכול להיות שלא כולן מתחברות לזה, יכול להיות שלא לכולן קשה להיות אסורות, ויכול להיות שיש כאלה שלא מפריע להן להיות אסורות עוד יומיים שלושה. לי זה קשה וזה מפריע, וכבר עברתי כמה סיפורים בתחום הזה.
ד. אני מודה שבהתחלה היה לי קשה לקבל את הפסק שלו וממש הופתעתי. היה לי קשה ללכת לטבול, אבל הרגשתי שזה ענין של אמונת חכמים והכנעה שלי בפני ההלכה. אם בחרתי לפנות אליו אז גם התחייבתי בכך לקבל את מה שהוא יפסוק. אז מצד אחד ברור שזה יותר קל להיות טהורה, אבל לפעמים קשה לקבל פסק שהוא כביכול בניגוד למה שנראה לי.
כי קשה לו לראות אישה?? את רצינית??
ההכרות שלנו עם הרב בן שלמה היא ארוכה מאוד.
ב"ה בעלי זכה להיות תלמיד שלו, וכל הזמן שלו בישיבה היה מתייעץ איתו המון בכל הנושאים.
כאשר התחתנו בעלי עזב את שעלבים והמשכנו לשמור קשר עם הרב. כמובן שלקחנו אותו בתור הרב שלנו.
במשך כל שנות נישואינו אנו מתייעצים עם הרב על הכל!!!! החל בענייני טהרה וכלה בענייני עבודה.
הרב הוא רב גדול, הכוח להקל נובע מגדולתו. וכמו שאמרו לפניי כל שיחה איתו מלווה בשאלות רבות, הוא לא מתיר בקלות ראש, הוא משקיע זמן ומחשבה רבה!!
מתוך ניסיונו הגדול הוא יכול להתיר גם מבלי לראות.
בספר שלו- אורות הטהרה ישנן הלכות והסברים מפורטים וברורים. ספר הדרכה מעולה! ממליצה בחום!
וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..
בקיצור יש לכן פתרון?
אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.
כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.
התור בשעה של פקקים?
שיהיה בהצלחה!!
הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.
אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?
מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..
אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...
זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..
אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..
אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס
ושישי, מקווה שיהיה בסדר
תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות
כי בעלי שם.
כן
והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...
וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..
בהצלחה רבה!!
לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.
גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.
בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.
בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..
יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?
רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.
קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:
תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.
מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.
הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.
מה שקורה בפועל בעבודה:
אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.
כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.
אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.
זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:
אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.
אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.
קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.
אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.
אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).
ממש תודה לקוראות ולעונות
זה הפרעת קשב
אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.
את נהינת מהעבודה?
את מסופקת?
יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?
או שאת נורא נפגעת גם מדברים?
פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.
ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.
דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?
גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?
אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.
אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש
אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי
אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.
נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.
אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.
ואני לא מצליחה לצאת מזה
נסי לעבוד מהמשרד...
קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל
אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..
חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.
מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.
חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה
במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור
אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית
אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה
יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך
אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.
אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.
לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.
ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.
מזדהה עם כל מילה
עוקבת
זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.
קשה לך בכללי עם החלטות?
ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
אינסטלציה
לימודים יחסית קלים
אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.
בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.
עוד רעיון-
מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
ואת עם מניעה?
קטעים שלא תכננת
אחלה מתנה לשנה החדשה
תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️
נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..
מונעת עם דיאפרגמה 😉
חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי
הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן
רק טוב
כאמור, דיאפרגמה 😅
אם אפשר לשאול
איך מנעת עם הדיאפרגמה?
הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?
כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃
מוציאה רק 6 שעות אחרי...
ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉
פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈
ולי בדיקות של לייף היו אמינות.
אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?
בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷
משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה
(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)
במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים
ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...
קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש
אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈
שאולי תהיה מתקפה
ובלי קשר
צה"ל נערך באילת ובערבה
יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן
ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת
במקום להתעסק בחג ובקדושה
אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו
זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.
והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.
אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.
בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?
פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.
והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל
גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.
אבל:
דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.
דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.
הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:
"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)
ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.
שיוכח אחרת
(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)
שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.
ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?
לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.
בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.
יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום
כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..
בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!
עושה מאד טוב לנפש.
שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!
שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...
כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...
(לא מדברת עלייך אלא בכללי)
איזור דרום
הלוואי ויהיה לכן
ד"ר רוני איצקוביץ
עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים
אבל נראה לי שהוא לא זול...
יקרנית בטירוף
אבל שווה כל שקל.
ערבי. באשקלון
עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.
הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו
אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...
הערבים שטיפלו בילדים שלי
היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם
וזה תחום קשה
הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד
לק"י
אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.
לק"י
והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.
ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!
(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).