מה הקשר להעריץ??
מה הוא כוכב סלב?
מדובר ברב גדול והמושגים האלה לא מסתדרים עם דמותו והנהגותיו.
שואלים שאלה, מקבלים תשובה.
ולשאלתך- כן, גם במקרים שנראים חסרי סיכוי- תמיד יש סיכוי.
כל מקרה לגופו.
אחרי בירור מקיף עם השואלת. לפעמים מסתבר שלמעשה אין כאן שאלה בכלל מבחינה הלכתית או שיש במה לתלות את המראה הבעייתי. הרב יורד לפרטי פרטים.
כשאין ברירה, למשל במקרה של הפסק טהרה, ששם לפעמים אין דרך להתיר מבלי שהרב יראה את העד, ניתן לשלוח את העד בדואר. בינתיים מתחילים ספירה מחדש (שגם היא נעשית על פי ההדרכה של הרב לשואלת המסויימת). שומרים את שתי הספירות בראש עד שמתקבלת תשובה.
הרבה פעמים ההדרכה של הרב כמה ובאיזה אופן לבדוק (וכמובן ההיתר שהוא נותן לבדוק באופן הזה) מספיקה כדי למנוע תקלות ושאלות בעתיד. וביתר שאת איך להתייחס לנושא הבדיקות אחרי לידה (הרב מתייחס למציאות של תפרים/קרעים/ התערבות רפואית וכו' לצורך הדרכה ספציפית ליולדת ולפסיקת הלכה כמובן).
אבל מי זה הרב הזה??
דיברת איתו? קראת את ספריו? שמעת את שיעוריו? ראית אותו ואת הדרת הפנים שלו?
הוא רב גדול מאוד ובעל ניסיון עצום!
והוא שואל המון המון שאלות.
אם הוא היה סתם 'מקל' הוא לא היה שואל בדיוק בדיוק מה קרה. לפעמים כדי להבין את הסיפור אפשר לדבר יותר משעה בטלפון (היה לי מקרה של שעתיים וחצי רק שאלות- תשובות ונסיון להתחקות מה הוביל למצב)
עם הניסיון הגדול שלו על סמך תיאור הוא יכול לדעת הרבה דברים שמראה עיניים לא יעזור בהם במיוחד במקרים אחרי לידה/ מניעה וכד'.
מוזמנת לעיין בספריו.
החידוש הגדול שהוא מביא איתו זה לרדת לפרטי פרטים. וזה היופי.
יש רבנים שפוסקים על סמך 2 משפטים. לא נתקלתי בפסיקה שלו שהגיע לפני 10-15 ד' של שאלות. זה מה שמייחד אותו. זה לא שהוא המציא תורה חדשה.
(ולמי שלא מכירה אותו אני יכולה להבין מאיפה החשש הזה מגיע, במקרה הזה זה ממש לא נכון)
מראה בעייתי הוא מראה בעייתי - הרי לא שואלים על מראות מותרים.
כל השאלה היא מהו ההקשר? על איזה רקע הופיע המראה בעייתי?
רב ששימש רבנים גדולים במשך השנים ושמתמסר אך ורק לענין הזה - הוא אינו ראש ישיבה ואינו טרוד בניהול מוסד או בכל ענין אחר - צובר נסיון עצום במראות בעייתים ובמקרים הגניקולוגיים המהווים רקע למראות הללו.
שם.
התגובה שלי היא כללית לא על רב מסוים.
שנים רבות שאלנו את הרב אבינר.
רב שמקל יש מה שנקרא"כתפים רחבות".
הכוונה היא שגדלותו בתורה נותנת לו את היכולת להתיר.
נשים תלמדו הלכה אני לא מדברת רק על דיני טהרה ,אלא על כשרות שבת וכו'.
אשה צריכה לדעת הלכה,היום שנשים לומדות ומתפתחות באקדמיה ,אסור שתהינה עם הארץ בעניני הלכה.
באופן כללי- יש רבנים שגישתם היא מקלה, כמו שכתבו "כח תהתרא עדיף". גם הרב עובדיה יוסף, לצורך הענין הוא מקל, גם הרב ליאור.
הרב אליהו הוא בגישה מחמירה יותר לרוב, כמו הבן איש חי.
זה שרב מתיר זה לא אומר שהוא "חפיפניק" או שלא אכפת לו.
זה ענין של גישה. וגישה שרוצה להקל ולטהר ככל שניתן היא גישה שגורסת שאי אפשר שבחוץ הכל יהיה פתוח פרוץ ומותר, ואילו בבית- אסור. זו גישה שטוענת שמי שמקל בטהרת המשפחה הוא מחמיר בשלום בית.
מאוד לא נכון להסתכל על זה כאילו מי שמחמיר הוא צדיק יותר וחכם יותר. זה פשוט לא נכון.
ולגבי הילדים שלנו- יש זוגות שבזכות הפסיקה של הרב זכו לילדים. אז לא נראה לי שצריך לחשוש...
הרב בעצמו סיפר לי על זוגות שמגיעים אליו עם בעיות רציניות בזוגיות ומסתבר לאחר בירור שהשורש של הרבה מהבעיות הוא בתחום האישות.
זה דבר ראשון, אבל כן לעשות מאמץ להתיר, כי אשה שאסורה הרבה זמן - זה מצב שמאוד מקשה על בן הזוג ועל הזוגיות. (יש נשים שאסורות חודשיים שלושה ואפילו יותר!! במקרים כאלה בוודאי שהיתר הוא משמעותי מאוד עבור הזוגיות) הרב שואל המון שאלות- השיחה איתו היא מינימום עשרים דקות או אפילו יותר.
דבר שני- מה זה "להתיר דם"? אף אחד לא יתיר דם וסת. ברור. אבל הרב יכול לתלות את הדימום בפצע ולהתיר אותו, ופצע יכול לדמם הרבה מאוד. הרב יכול להתיר דימום על בגד צבעוני. וכו' וכו'.
אז לא נכון להגדיר שהרב "התיר דם של ממש" . כי דם של ממש עשוי להיות ממש מותר.
ולגבי העובדה שזה מרתיע אותך- זכותך להירתע... וכמובן שכל אחד בוחר לו את רבניו.
הוא בודק טהרה?! אולי רואה ברוח הקודש?
לא הבנתי איך אפשר להתיר דם של ממש, רק ע"ס שיחת טלפון.
חבל שאתן מתגוננות ולא עונות עניינית
ולכולן קשה מאוד מצוות הטהרה!!! זה לא אומר שאת הכל מתירים, כך זה נשמע לפחות...
כל מי שפנתה אליו גם במקרים נורא נורא חמורים וכביכול ברורים כבעייתים הוא התיר! זה מוזר.
ועמית טליה- התכוונתי שטהרה משפיעה על נשמת הילד, וזה ידוע
העניין הוא למה אתן פונות אליו? האם בגלל שאין לכן רב בנמצא ואתן צריכות? האם זה בגלל שאתן אסורות המון המון זמן ברמה שכבר מפריעה לשלום הבית,
או בגלל שאתן מחפשות הקלות?! תאמרו באמת.
אנחנו הולכים לפיו לגבי הכל. כל שאלה הלכתית שלנו, וכמו שרשמתי אפילו לא הלכתית אלא הדרכה לחיים אנחנו שואלים אותו.
נשמתם טהורה יותר.
וזו אינה נקודת פתיחה שיש בה טעם לפגם כלל. ולעניות דעתי אפשר לחלק ולשאול רב מסויים בהלכות טהרה ולשאול רב אחר בהלכות כשרות המזון למשל.
אנחנו נוהגים כך ולו משום שאנחנו חסים על הזמן היקר של הרב בן שלמה. (ובעלי עצמו רב. אבל בעניני מראות הוא סומך רק על הרב בן-שלמה).
אקדים ואספר שלפני זמן מה סבלתי מזיהום חמור בכף הרגל.
בדרך כלל אני מצליחה לעשות הפסק טהרה ביום החמישי או השישי, באותו חודש העדים גם של הימים השביעי והשמיני לא יצאו נקיים והיה עליהם מראה דמי קל אבל בעייתי.
התקשרתי לרב ואחרי מס' שאלות הוא שאל אם עשיתי שינוי כלשהו החודש באופן הבדיקה. עניתי שכן! יש לי זיהום בכף הרגל ולכן החלפתי בין הרגליים והנחתי את הרגל השניה על מעקה האמבטיה לצורך הבדיקה, את הרגל שבדרך כלל אני מעמידה על הרצפה.
הרב שאל אם הרגשתי שאני נוגעת במשהו קשה בזמן הבדיקה - עניתי שאכן! הרגשתי משהו כזה - לא קשה כמו עצם אלא כמו שריר.
הרב הסביר לי שנגעתי עם העד בריקמה העדינה שמכסה את פי צוואר הרחם מבחוץ ושפצעתי אותה מעט. שאלתי - אם כך לא צריך לבדוק כל כך לעומק? והרב ענה שאין סתירה בין הדברים: יש לבדוק לעומק ויחד עם זאת להיזהר מלגעת בשריר צוואר הרחם הסגור.
הרב פסק שאני יכולה לסמוך על העד של היום השישי למחזור.
יכולתי להתמלא חרדה ולהחמיר על עצמי ולהפסיד שלושה ימים בטהרה. אבל בעלי ואני סומכים על הרב בן שלמה ומקבלים כל פסק שלו.
אם אני בהריון, אז זה לא דם וסת
אם אני ביום העשירי אחרי תחילת הוסת, אז זה לא דם וסת
וכו' וכו'.
יש הרבה דימומים שהם לא דם וסת.
אני פניתי אליו מכמה סיבות: א. אני מעדיפה לא לשאול את הרב הקרוב אלינו, לא משנה למה.
ב. היינו שואלים רב אחר, גדול באמת, אבל השעות שבהן הוא עונה הן מוגבלות וכמעט שלא הצלחנו לשאול אותו. הרב בן שלמה זמין מאוד, ואפשר לשלוח לו הודעה או שהוא חוזר כשהוא יכול.
ג. יצא לי לדבר עם שתי חברות שלמדו בקורס הדרכת כלות שלו. והתחברתי מאוד לגישה הבסיסית שאומרת שצריך לעשות הכל כדי להתיר אשה לבעלה. יכול להיות שלא כולן מתחברות לזה, יכול להיות שלא לכולן קשה להיות אסורות, ויכול להיות שיש כאלה שלא מפריע להן להיות אסורות עוד יומיים שלושה. לי זה קשה וזה מפריע, וכבר עברתי כמה סיפורים בתחום הזה.
ד. אני מודה שבהתחלה היה לי קשה לקבל את הפסק שלו וממש הופתעתי. היה לי קשה ללכת לטבול, אבל הרגשתי שזה ענין של אמונת חכמים והכנעה שלי בפני ההלכה. אם בחרתי לפנות אליו אז גם התחייבתי בכך לקבל את מה שהוא יפסוק. אז מצד אחד ברור שזה יותר קל להיות טהורה, אבל לפעמים קשה לקבל פסק שהוא כביכול בניגוד למה שנראה לי.
כי קשה לו לראות אישה?? את רצינית??
ההכרות שלנו עם הרב בן שלמה היא ארוכה מאוד.
ב"ה בעלי זכה להיות תלמיד שלו, וכל הזמן שלו בישיבה היה מתייעץ איתו המון בכל הנושאים.
כאשר התחתנו בעלי עזב את שעלבים והמשכנו לשמור קשר עם הרב. כמובן שלקחנו אותו בתור הרב שלנו.
במשך כל שנות נישואינו אנו מתייעצים עם הרב על הכל!!!! החל בענייני טהרה וכלה בענייני עבודה.
הרב הוא רב גדול, הכוח להקל נובע מגדולתו. וכמו שאמרו לפניי כל שיחה איתו מלווה בשאלות רבות, הוא לא מתיר בקלות ראש, הוא משקיע זמן ומחשבה רבה!!
מתוך ניסיונו הגדול הוא יכול להתיר גם מבלי לראות.
בספר שלו- אורות הטהרה ישנן הלכות והסברים מפורטים וברורים. ספר הדרכה מעולה! ממליצה בחום!
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלהכיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
בשאיפה גם בגיל 14.
אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.
האמת שאני לא זוכרת כל כך.
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
והרדמה בעירוי...
הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.
כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,
סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.
בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.
לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה
זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.
הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷♀️
למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
של ארבעה ניתוחים.
נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.
חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..
לקראת עוד ניתוח 😑
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
פסיכודידקטי?
צריך אבחון פסיכודידקטי
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
תודה רבה!
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
זה מה שהתלמידה צריכה.
לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות
לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש
הרבה פעמים כשאני אוכלת מוצרי חלב יש לתינוקת שלי שילשולים ולפעמים קצת פריחה.
הרופא אומר שזה לא נורא
אבל הייתי מעדיפה לבדוק את זה לעומק.
לאיזה רופא מומלץ ללכת?
(היא יונקת הנקה מלאה בת 8 חודשים)
באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.
האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא
מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.
הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה
כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.
וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה
אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.
בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים.
אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.
היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.
אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.
כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.
לק"י
אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.
אלא רגישות במערכת העיכול.
ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.
שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.
אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).
זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.
לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה. רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו).
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
זה דפוס התנהגות שדורש שינוי
ומי שמבין שותק בנימוס
לא מפריע לי שיבינו ויסתמו
מפריע לי שישאלו וידברו על זה
אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה
כשנרצה נספר
בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים
אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם
