גם אני הייתי שם, באותו מקום רחוק ומנודה,
מקום שאפשר להגיע אליו רק עם הדמיון,
הדמיון שהופך למציאות.
המקום החשוך, האפל,
שלא נעים ליהיות בו אבל לא רוצים לצאת ממנו,
זה כאילו משהו בפנים שואב אותך אליו ואתה לא רוצה להתנתק.
כמה שרע לך שם גם טוב לך,
ואתה מעדיף להשאר בתוכו ולא לצאת החוצה.
את המקום הזה אי אפשר לראות,
אי אפשר להרגיש או לטעום,
המקום הזה נמצא עמוק בתוך הנפש,
זה מקום שאפשר לברוח אליו מתי שרוצים,
כי הוא תמיד נמצא קרוב.
כשאתה שם,
גם אם אתה מוקף בהמון חברים אתה מרגיש לבד. וכשאתה עמוק בתוכו,
מנותק מהעולם וקשור לעצמך,
הדרך חזרה כבר הרבה יותר מטושטשת,
ומאוד קשה לחזור.
מקום שאפשר להגיע אליו רק עם הדמיון,
הדמיון שהופך למציאות.
המקום החשוך, האפל,
שלא נעים ליהיות בו אבל לא רוצים לצאת ממנו,
זה כאילו משהו בפנים שואב אותך אליו ואתה לא רוצה להתנתק.
כמה שרע לך שם גם טוב לך,
ואתה מעדיף להשאר בתוכו ולא לצאת החוצה.
את המקום הזה אי אפשר לראות,
אי אפשר להרגיש או לטעום,
המקום הזה נמצא עמוק בתוך הנפש,
זה מקום שאפשר לברוח אליו מתי שרוצים,
כי הוא תמיד נמצא קרוב.
כשאתה שם,
גם אם אתה מוקף בהמון חברים אתה מרגיש לבד. וכשאתה עמוק בתוכו,
מנותק מהעולם וקשור לעצמך,
הדרך חזרה כבר הרבה יותר מטושטשת,
ומאוד קשה לחזור.
