מאיזו בחינה את אומרת את זה?

בעה"י

 

אני שמחה שלא שלחו אותי לאיזו 'קבוצת תמיכה לנערות דתיות שהוריהן התגרשו'...

תנו לי להתגבר ולחיות את החיים שלי בשקט ובשלווה.

 

 

להבדיל, יש איזשהו מענה בציבור לילדים יתומים? לא נראה לי... פשוט כל אחד מתמודד עם חייו עם הכוחות שהקב"ה נתן לו.

דבר ראשון זה טוב למצוא אחים ואחיות לאתגר,  שמחה שגיליתי את הפורום הזה.

אני מתכוונת לעזרה בנושא שיהיה איזשהו מענה, כן, גם  קבוצת תמיכה, בסדר שיש כאלה שלא ירצו- הגיוני, אבל לפחות שתהיה אפשרות. זה לדעתי יכול כ"כ לעזור.

 

 לא בדקתי מה יש בציבור החילוני, אני רק יודעת שיש בציבור החרדי ארגון בשם אם הבנים שמיועד למשפחות שהוריהם התגרשו.

 

 

קרן יחד- נותן מענה כספי ואם אני לא טועה גם ליווי משפחתי, זה ממש מבורך בעיניי , אבל למה זה לא גם למשפחות שההורים התגרשו? גם אצלנו בהרבה מאוד מקרים נוצר בעקבות הגרושין בעיה כלכלית לא קטנה

לפחות כלכלית- יש הרבה ארגונים שעוזרים למשפחות חד-הוריות, ובל נשכח את העזרה הממשלתית; הקלות, הטבות וכו'.

 

לגבי תמיכה נפשית- חלק מהארגונים מספקים גם דברים כאלה. לדעתי זה ארגונים יותר מקומיים, ולרוב זה להורים עצמם. באמת על משהו לילדים לא שמעתי, אבל את יכולה לנסות לדבר עם אנשים שעוסקים בזה ולראות אם יש אפשרות (עו"סים, עיריות, ארגוני חסד וכו').

אני יודעת קצת על נשים שהיו מקבלות סיוע מארגוני החסד בעיר שלנו (סיוע כגון מפגשים, עזרה כלכלית, ליווי), אני יכולה לברר אם הם עוד עושים את זה.

חפשי בעיר/יישוב שלך, לדעתי יהיה.

 

השאלה אם את מדברת יותר על הכלכלי או על הרגשי, כי רגשי נראה לי באמת שיש פחות (בפרט לילדים, כמו שאמרת, שאני לא בטוחה שיש בכלל).

אבל לדעתי בגלל שזה נהיה נורא לגיטימי בציבור הדתי והחילוני כל עניין הגירושים יש פחות הענות לארגונים האלה.. שוב-לדעתי.

לעומת הציבור החרדתי שאצלם זה פחות נפוץ ויותר טראגי..

עניין הגרושים הוא יותר נפוץ ופחות טראגי  (לעומת החרדים)

בנקודה הזו אני מהרהרת הרבה זמן- כבת להורים גרושים

אני חושבת שצריך להוביל שינוי, לדעתי המצב שנוצר שיש הרבה גרושים נובע מ2 סיבות עיקריות:

1. זוגות מתחתנים ללא למידה מספקת מה זה להיות נשוי, שזה דורש מחויבות שאם פתאום נמאס מהבן זוג אז לא חושבים איך לתקן את הקשר הזוגי 

2.  מה קורה שזוג מגיע לבית דין/  בית משפט ורוצה להתגרש האם מכוונים אותם באמת לעשיית שלום בית ולתיקון המצב או שישר ממלאים את רצונם להתגרש? לדעתי התשובה היא שאין מספיק מענה שלא מספיק מפנים את הזוג לעזרה ולמניעת הגרושים

לדעתי זה צריך להיות כך-  לא למנוע גרושין- אלא למנוע גרושים מיותרים שהיו יכולים להסתדר ולהשתקם.

 

 

לגבי סעיף 2- לא מסכימה בגלל. את ההורים שלי עדיין שולחים למטפל ולא נותנים להם לגמור עם הסיפור..
והם לא סתם מתגרשים.. סמכי עלי שזה מספיק טוב כדי שיאפשרו להם..

בעה"י

 

לגבי 1-

מצד שני, ב"ה להרבה אנשים הידע שיש להם מספיק, אז אולי כדאי להעלות יותר למודעות את העניין שצריך לעבוד על קשר, אבל זה לא אומר שאין מספיק ידע בציבור על זוגיות. כי בכ"ז ב"ה הרוב המוחלט(בציבור שלנו) נשאר נשוי עד 120...

 

לגבי 2-

אין לי מושג מה הולך ברבנות בעניין הזה, אבל ממה ששמעתי[לא מההורים שלי, כי אין לי מושג מה הלך שם] אז דווקא כן מתעקשים מאוד על שלום בית ועושים כל מה שהם יכולים.

אבל כאמור, אין לי באמת מושג, רק על סמך מה ששמעתי.

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')