שלום!! 
אני דיי חדשה פה באתר המורה שלי המליצה לי ליכנס לאתר הזה ולשאול שאלות.אז יש לי שאלה שבזמן האחרון עולה לי הרבה לראש. 
למה חבר בגיל הזה זה דבר לא טוב?? הרי אני יודעת ועוד הרבה בנות בגיל שלי יודעות שהחברות הזאת לא תימשך לעד מתישהו זה יגמר אז למה אם יהיה לי חבר בגיל הזה זה דבר לא כל-כך טוב?? 
אני יודעת ואמרו לנו את זה הרבה בבית-הספר שבת ישראל צריכה לשמור את אצמה לבעלה ולא להיות כמו "עגבניה" בשוק אלה כמו יהלום בכספת וכו´.. 
אבל אני חושבת שחבר בגיל הזה זה דבר לא כל-כך נורא במה זה יכול להזיק לי אם אני יודעת לישמור על גבולות. 
למה המורות ואפילו הרב שלל בית הספר אומרים לנו שזה לא טוב הרי אנחנו שומרות נגיעה וגם הוא אני אישית ומרת נגיעה ואם אני רוצה חבר אז ברור שזה מחייב אותו גם לישמור נגיעה ממני-למה עושים מה כזה עניין זה בסך הכול חבר.נער שיוצאים איתו ועם עוד כמה בנות ובנים לבלות לכייף ביחד למה זה כזה נורא הדבר הזה שנקרא "חבר"?? 
אשמח לקבל תשובה שתענה על שאלתי

התשובה

שלום לך, 
איזה שאלה יפה ומעניינת את שואלת. 
בלי לשים לב כבר בתוך השאלה שלך את כתבת את התשובה. 
למה זה לא טוב חבר בגיל הזה? תכל´ס את יודעת שזה ייגמר מתישהו ולא יהיה לעד.. דווקא בגלל זה. 
בגיל 14 אנחנו בונים ת´אישיות שלנו, איזה אנשים נהיה. את לא רוצה לקבל את ההחלטות שלך בגלל חבר כלשהוא, לא משנה כמה כיף לך איתו באותו רגע נתון. את לא רוצה לקנות לעצמך התנהגויות והרגלים שמושפעים מאיך תיראי בעיני החבר שלך. 
את אומרת שאת יודעת לשמור על גבולות, אז מה הבעיה? 
גבולות ברורים זה חשוב. מאד חשוב. 
וכיף לך שיש לך כאלה. אבל העוצמה של מגע הרבה יותר חזקה מכל גבול שתשימי לעצמך. 
הרבה יותר חזקה. אפילו יותר מהטובים ביותר. שאת אחת מהם אני מניחה. 
וקשר בין בן ובת, מגיע למגע בסופו של דבר. אין אפס. 
ועכשיו, תעמדי מול הפנים היפות שלך במראה, ותשאלי את עצמך אם את רוצה לקחת את העוצמה הגדולה הזאת, 
ולבזבז אותה על משהו חולף שממש ממש לא בטוח יהיה האחד שלך, 
או על מישהו שבאמת שווה את זה וזה קורה מתוך קשר של מחוייבות. 
תחשבי שמזמינים אותך לדינר יוקרתי עם האוכל הכי מדהים בעולם. אין דברים כאלה. 
השפים שזוכים בכל התחריות הכינו את האוכל. יומיים לפני את כבר לא אוכלת. 
שאת מגיעה לשם, יש בהתחלה בופה מדהים – אבל הוא כלום, כלום! 
לעומת האוכל בשאר הארוחה. ואת רעבה, אין לך יכולת כבר להתאפק ואוכלת מכל הבופה. 
ושבעה. לא חבל? את לא מבינה כמה האוכל בארוחה יהיה טוב. את רואה את הכאן ועכשיו. 
כמובן שזאת לא הדוגמה הכי טובה, כי באופן אישי אני מתה על האוכל בבופה, אבל הבנת ת´רעיון. 
אז בשם זה שיהיה לך נחמד הסטטוס של אין-ריליישינשיפ, את הולכת להקריב את רגעי האמת עם האחד והיחיד האמיתי שלך. 
ואז כשזה יבוא, עם מי שיהיה אביר על אמת ולא רק סוס לבן, תרצי כלמיני פלשבקים שיסנוורו אותך וישרטו לך את הלב עם כל מיני רסיסי אהבות נכזבות, וכל מיני נשיקות, התחבקויות והסתחבקויות עם כל מיני שאז היו נראים לך הדבר הכי אמיתי והיום את מבינה שהכל היה פיקציה כואבת. 
מקווים שהתשובה הזאת עולה לך בראש גם, 
מוזמנת לחזור ולהמשיך להתכתב איתנו, 
חברים מקשיבים.