זה מגעיל אותי ומפחיד ולא יודעת מה

בלי שום קשר לדת

בס"ד

בעניי זה גועל נפש.

(אם היה מותר מכל הבחינות).

אולי על היד כמו ספר התורה שהיה נתון על זרועו של המלך.

במקום בולט עכ"פ.

אך אני לא כ"כ בטוח שהייתי עושה.

אף פעם לא חשבתי ע"ז בצורה של "אילו היה מותר".

כרגע בהחלט יש לי סוג של דחייה לזה. לא ביררתי עם עצמי למה.

כנראה שאין כל חדש תחת השמש.

ויעויין במכות (כא.).

ממש ממש בעיה

אמר בה מופים מידי?

לא מספיק שאי אפשר להתקלח?

סביר להניח שבתקופות יותר מוקדמות בחיים הייתי עושה.

ברוך ה' שאסור

קעקוע זה דבר דוחה גם ללא שום קשר לתורה.

ברור לכולם שזה לא מכובד ושזה מגעיל. אם רצית לעשות פירסינג אולי את לא מבינה את זה,

אבל נסי לחשוב אפילו על ציפי לבני עם פירסינג. נראה לך הגיוני?

על החזה הוא קיעקע- "שימני כחותם על ליבך",

ועל הזרוע- כ"חותם על זרועך"....

אם אני הייתי עושה? לא יודעת איזה..מצריך חשיבה רבה לפני....

never give up

לא הייתי עושה בת'כלס בגלל הכאבים בעיקר..

אבל אם היה מותר..  אז אולי מגן דוד או משהו בסגנון על הכתף

ואולי פרפר קטן ברגל.

לעבירות שהם לא גזירות, וצריך להתרחק מהם מוסרית

כך שבשקצים ורמשים זה שאלה לגיטימית

בעריות זה תלוי, יש הרבה עריות שהם מובנות גם לשכל, ובהם צריך להית ריחוק פנימי, ולא רק כי זה אסור על פי הלכה

אבל עם הסיפא של זברייך אני לא מסכים

אי אפשר לומר אפשי ואפשי על דבר שהוא שיקוצים ותועבות

זה לא מגעיל ולא דוחה

זה טעים, טוב ואין בו שום בעיה. אני לא אוכל את זה רק כי הקב"ה לא רוצה, ואני שמח לעשות את רצונו

הסייג "אילולא אסרה התורה" שהוספת לא כתוב שם

ולפי דבריך אין בעצם שום ציווי כאן

הרי יש כאן מצות בתורה "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" שתהיה הבדלתכם לשמי, שלא יאמר אדם אי אפשי לאכול חזיר, אלא אפשי ואפשי ומה אעשה שאבי שבשמים גזר עלי (ציטוט מהזיכרון, לא מאמין שמדויק)

לפי דברייך יש כאן רק ענין רעיוני - לא ציווי, כי הרי שני יהודים - אחד אומר אי אפשי סתם, ואחד אומר אי אפשי כי אחרי שהתורה אמרה זה שקץ, שניהם אומרים בעצם אותו דבר - שאי אפשם!

והפירוש של הפסוק לא יכול להיות כמו שאת אומרת. לפי דברייך יש מצות עשה שזה יהיה מגעיל אותנו! ולא שמענו ולא ראינו מי שיכתוה שיש חיוב להיגעל ממאכלות אסורות

כשהתורה אומרת שהם יהיו שקץ הכוונה שלמעשה לא נאכל. לא יותר

"ויותר מזה שהם ציוו להיות האדם מתאווה לעבירות" לפי דברייך אין ציווי כזה. הרי צריך שאדם יחשוב שחזיר הוא מתועב, ולא יתאווה אליו כלל.

קשה לי לדון איתך על למה התורה כתבה לשונות מסוימים. אין לנו את המפתח ללמוד כך תורה שבכתב.

לא נראה לי.

אל תאמר אי אפשי...

ויש דברים לא כשרים שאולי הייתי רוצה לנסות (סתם כי אני בנאדם סקרן באוכל)

השאלה היא האם קעקוע זה כמו כשרות או כמו איסורים שכליים- כמו עריות, רצח וכדומה

היית חושבת על זה לולי שזה כתוב בתורה?

ולא כל עריות זה איסור שכלי.

מפורש בתו"כ (על ויקרא כ,כו) שצריך לומר אפשי ואפשי גם על עריות וכ"כ הרמב"ם בשמונה פרקים ועי' יומא סז: ובמסורת הש"ס שם ובח"א כס"ח סי"ח

בעריות- אנחנו רואים איך העולם המערבי המתירני הולך ושוקע מוסרית ולכן אני רואה את הנזק.

בקעקוע- יש עניין של לא לעשות נזק לעצמך מבחינה מוסרית אבל קשה לקרוא לקעקוע נזק (אא"כ זה ציור מזעזע במיוחד) ולכן אני נוטה לחשוב שבאמת זה לא מצווה שכלית אלא יותר דומה לכשרות...

באמת ציפית?

אם אתה רוצה שאני אסתכל שם אז תעלה קישור.  (ושלא יהיה בארמית)

דיברתי מההיגיון שלי ולא ממקורות....

אבל מצטער, העתקתי את זה מהקלסר שלי

ולחפש את זה בהיברו בוקס אין לי כח

איסורי עריות כוללים לא רק קרובות מדרגה ראשונה כמו אם ובת, ואיסור אשת איש, שניתן בקלות להבין אותם כמשהו מתבקש.

אלא גם למשל איסור לאדם להתחתן עם אלמנת אחיו. (אלא במקרה של מצוות יבום), ואלמנת אחי אביו.

שמתחרטים

נראלי פרפר, או מגן דוד ענק D:

למה חשבתי שזה אחרת בלי ששאלתי אותם? וואלה לאיודע  

גם אם היה מותר בחיים לא הייתי עושה,כזה כיעור ,דוחה ברמות..

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.