על הרהורים ומחשבות שחשבת לרעתי,
אלוקים גדול, אם אתה מקלל בלב הוא שומע,
כמה בלבך בוערת השנאה זה בטח הוא יודע.
אבל על מעשים שעשית ודברים שאמרת ואין משם חזרה,
אל תצפה ממני לשתוק, צפה לנקמה.
ושורות שכתבת בעיתונים של הבוקר ונקראו בשקיקה,
נתקבלו בזעקות שבר, כחץ בלב האומה.
מכונת כתיבה מתפוצצת, היא לא מכילה, לא מתמודדת עם כל הזוהמה,
על השולחן מתייבשת, הכתבה הבאה, שיקרית ונבזית כמו קודמתה.
והרדיו ברקע מוסיף לפנטז על חיים בצל הסכנה,
לך זה לא מזיז, כותב עוד שורה, לא נותן למציאות לבלבל אותך.
ובהשמע האזעקה במקום מושבך מיהרת לחפש קצת הגנה,
נשפך הקפה, נשברה מאפרה, פתאום גילת שכל מה שיש לך זה חתול מפוחד על הספה.

