יש ביהדות זרמים שממש מחזיקים מהקטע של גבר עם זקן- בחסידות בכלל ובפרט בכמה חסידויות שלא נוגעים בזקן כמעט בכלל... 

יש זרמים אחרים שהם בקטע של מגולח לגמרי 

מה זה קשור להודעה שלך?

לא קשור בכלל.

כי השאלה שלך היא כאילו מה לפי התורה- אבל היא באמת- 

איך להתמודד עם האופי שלכם מול כל העולם

נשמע מהתיאור שלך שלבעלך טוב כשיש לו זקן, הוא רוצה את זה, עושה לו טוב בחיים שלו כשיש לו

אבל--- יש מישהוא מבחוץ שמבקשים ממנו להתגלח בשביל אירועים. 

יש מישהם שמרגישים מספיק קרובים כדי לחטט בדברים אישיים מידי של אדם ולבקש - 

לבקש דבר שהוא בגדר ההחלטות של אדם עם עצמו

גידול או גילוח זקן- זה דבר מאוד אישי לכל גבר

(תחשבי בהשוואה- אם היו מבקשים ממך לגזור את הקוקו רק כי יש אירוע של המשפחה- שייך? או שזה התערבות חטטנית בחיים שלך?)

אולי לפעמים יש לאשתו של הגבר המדובר זכות להתערב לו ולומר משו מרצונותיה על הזקן שלו- אבל גם זה בתור הבעת משאלות ולא כחובה... 

זכותו של אדם על הגוף שלו. 

מה עושים כשהמשפחה לוחצת ולא מבינים מה הקטע? 

אומרים בנימוס- זה החלטה שלי, זה הגוף שלי. אני מבין שקשה לכם אבל תתרגלו מי אני. 

ובאים איך שמתאים לך  

וזה מה שנכון לעשות לפי התורה

לעשות את מה שטוב לך ואתה רואה לנכון, 

ולא לשנות מהמעשה הזה רק בגלל רצונות או בקשות של אחרים... 

יש לזה עניין לפי הקבלה. לא מספיק מבינה בזה, אבל יכול להיות באמת שזה "שומר" על האדם מבחינה רוחנית.

אבל כמובן, לפי ההלכה היבשה, מותר לגלח את הזקן לא בתער.

אם פנית אליי - אז לא הבנתי...

"לא אוהבים" - אז נקוה שיתרגלו ל"אהבה שאינה תלויה בדבר" (אֶתכם)..

אך אנו הבהרנו להם שיש לנו עקרונות וחבל על המאמץ. היה קצת מתח, אבל בסוף הם הבינו. אגב, בעלי התייעץ בכל עניין כזה עם הרב שלו, והרב כל הזמן כיוון ועזר. 

מכונות גילוח של היום, יש לפחות עם חלקן בבעיה לדעת כל מיני פוסקים, בגלל האופן שהן פועלות, שלא כמו פעם שהיה חיץ די עבה בין הסכינים של המכונה לפנים, וגם אופן הפעולה היה שונה.

היה מי שאמר (החתם סופר דומני) שיש להשאיר לפחות זקן קצר (בגלל "לא ילבש" למיטב זכרוני. ויתכן שאם רבים הולכים בלי זקן, אז כבר לא שייך).

יש כאלה שכלל לא נוגעים בזקן, בעיקר אצל החסידים. ואי אפשר להכחיש שזה היה המראה המקובל בעם ישראל (וגם בעבר היו אמצעים להשיר את הזקן). יש מהישיבות ה"ליטאיות" שהולכים מגולחים, המשך משיטה מסויימת של מי מחכמי המוסר בחו"ל בזמנו, שהיתה כדי לרומם את קרנם של לומדי הישיבות מבחינת המראה שהיה נחשב "מסודר" ומכובד..

הסמך הוא מהזוהר הקדוש, שמחמיר במי ששולח ידו בזקנו. אמנם, ר' חיים מוולוז'ין, עפ"י המסופר, הגיהָ שם שזה דווקא בתער.

הרב קוק מביא את הדבר הזה באגרותיו, אך מוסיף שעם זה "חוש היופי הישראלי מודה" שיותר טוב עם זקן.  דהיינו, שכך יותר מתאים.

ויש עפ"י הסוד רמזים לברכה שקשורה להשארת הזקן, שפע.

אולי אצל בעלך, שיהיה בריא, ה"מראה" עם הזקן משפיע עליו את מה שהוא מזהה עם זה. איך שזה מצטייר לו. זה לא "שטויות"..  וכנראה גם את חשה כך.

אז אולי זה לא כ"כ ענין של "לפי התורה" בדיוק, הלכה מוחלטת, אם כי בוודאי לפי התורה מה שגורם לאדם דברים כ"כ טובים כמו שאמרת, זה טוב.. - 

אבל מסתבר שאם תאמרי לבעל חיובית כמה את אוהבת שהוא כך, וכמה האופי הטוב שלו יותר יוצא כך לפעל, ותפרטי בערך כמו כאן - אז זה יתן לו מוטיווציה חיובית לענין.

ובוודאי שהוא לא חייב לשאול את "הצד שלו" איך להגיע לאירועים. שיתרגלו לקבל אותו כמו שהוא, זה לא כ"כ קשה...  כמובן, צריך לראות למה הוא מתחשב בכך; אולי מצד כיבוד הוריו או משהו כזה.

אם תלכי בנחת וחוכמה וחיוביות - סביר שתשיגי את הדבר בטוב שאת רוצה..

שלב מתחילים לגדל (נראה לי בדרך כלל אחרי החתונה...)

לגלח זקן- לוקח חמש דקות.

האמנם תוך חמש דקות הוא משליך מעליו את המידות הטובות שלו ומשתנה לא לטובה?

לא נשמע לי הגיוני, שיראת השמים של בן אדם תלויה בזקן שאפשר להסירו תוך חמש דקות.

יראת שמיים והתנהגות אצילית וצנועה לא צריכה להיות תלויה בזקן או בפאות או בכל דבר אחר, אלא רק בנשמה עצמה.

ונשמה אינה תלויה בזקן.

אולי הזקן משמש לבעלך מעין תחפושת. כשהוא איתו הוא מרגיש שעליו להתחזק יותר ואילו שהוא בלעדיו הוא מרשה לעצמו לפרוק עול.

היה מסוגל לשקר רק לאחר שלבש את עורות גדיי העיזים על ידיו. כאשר דמה חיצונית לעשיו.

(ראיתי את הפירוש במקורו. לא זוכרת כרגע של מי הוא אבל מדובר על אחד מגדולי ישראל).

וזו פעולה יותר חיצונית מגילוח זקן. כי היא אינה משנה משהו אפילו בגוף.

החיצוניות משפיעה עלינו כך שיש מקום למה שהיא אומרת.

אפשר גם לחוש את זה בחיי היום יום. כשאני לובשת בגדים מחוייטים או ספורטיביים- ההתנהגות שלי יכולה להיות שונה. ולא רק כדי להיזהר על הבגדים. זה יוצר תחושה מסוימת.

רק שימו לב לנערים מתבגרים כשהם מחליטים לגזור את הפאות זה בגלל משהו שמתחולל בנפזם סוג של פריקה כי מישהו עם פאות (או זקן במקרה שלנו) זה מסמל משהו...

אמנם כאן הדבר שונה זה לא בגלל שמשהו בנפש מתחולל אז הוא מתגלח אלא להפך, כך כמו שאמר בעל חובות הלבבות:"אחרי המעשים ימשכו הלבבות",

ואכן יכול להיות, וזה לא בושה שאדם נמצא במדרגה כזו הרי אפשר לראות המון כאלה בינינו (ואפילו אומר שכל אחד נגוע בזה באופן מסויים) שהחיצוניות ומה יאמרו ישפיעו על מעשינו, ובגמרא כתוב שמי שנכנסה בו רוח רעה ומרגיש שלא יכול לעמוד בניסיון ילך למקום שלא מכירים אותו ילבש שחוריןם ויתעטף שחורים ואז יעשה את העבירה, כלומר שאז האדם ישים לב שאנשים אומרים עליו תראו את האדם החוטא הזה ואולי זה מה שיציל אותו מתוך זה שהוא לא מאמין שאומרים עליו כאלה דברים...

ובוודאי שהפסיכולוגיה של החברה פועלת על אדם גם שהוא חזק ואיתן בדעתו...

שהאדם מתנהג עפ"י מה שבפנים, ולא איזו "תפאורה" שלו משפיעה על התנהגותו.

אבל למעשה, כח הדמיון גם הוא פועל, ואם הוא רואה את עצמו במראה שמבטא אצלו ובכללי "מהלך" מסוים, יכולה להיות לכך השפעה חוזרת על עצמו שמעוררת התנהלות תואמת.

גם אשה (וכנראה עוד יותר..) שתראה את עצמה עם כיסוי ראש באופן מסוים שמבטא אצלה יותר "הקפדה", יש להניח שזה שיפיע בהיזון-חוזר על איך שהיא "מצטיירת לעצמה".

אז לא צריך להשתעבד לכח הדמיון - אבל אפשר להשמתמש גם בו לטובה.

שיראת שמיים יכולה להיות תלויה בדבר כמו זקן...במיוחד זקן שיורד כל כמה זמן (בהתאם לאירועים משפחתיים).

אני מסכימה איתכם שיש סממנים חיצוניים שכביכול "שומרים על האדם", אבל אם האדם משתנה ברגע שהוא מסיר אותם, אולי זה מראה משהו על יראת השמיים שיש לו מלכתחילה. לא הייתי רוצה שיראת השמיים של ילדי תהיה תלויה בפאות שלהם למשל, או באורך השרוול.

אני מדברת עכשיו באופן כללי, ולא על המקרה שעלה כאן (כי אני לא מכירה את הנפשות הפועלות).

יש השפעה חיצונית על מעשינו

אם לבוש ואפילו זקן

ניתן אולי מעט להקביל זאת לשינוי אופי בעיתי על ידי התמקדות לשינוי בכתב

למשל רואים בגרפולוגיה עפ"י צורת אותיות מסוימת שלאדם יש רגישות יתר, אז יש שיטת טיפול כזו שאם אותו אדם ינסה בכתיבתו להתמקד לשנות את אותן צורות אותיות למשהוא מאוזן יותר אז זה יתחיל לחלחל גם למעשיו ולרגשותיו!

אני אישית מאמינה שצריך גם שליובים נוספים כמו עבודת המידות , פיתוח מודעות וכו'... אבל אין ספק שגם עצם שינוי הכתב יכול להועיל!

לא שינו שמם לשונם ומלבושם... - כך עמ"י שרדו בארץ הזימה - מצרים!

גם נערה צעריה שפתאום בקיץ ההורים שלה יסכימו לה ללבוש בצורה שלא תתאים כישוב למשל ורק בגלל שזה טיול... אז נותנים להם עכשיו!

יכולה פתאום להתנהג קצת אחרת...

אין מה חלעשות אנחנו בני אדם והרבה פעמים הלבוש מחייב אותנו ! מגדר אותנו ! = מחייב!

אז זה נורמלי לראות שהוא בן אדם ויש זקן וזה משפיע...

והכי נכון לגרום לזה לבוא מבפנים!

וזה לא אורמ שכשהוא עם זקן אז הוא רמאי יכול להיות שזה יותר עוזר לו להיות מה שנכון ומה שהוא רוצה באמת להיות!

הקב"ה ברא גוף שמתלכלך ומעלה זיעה, למה להתרחץ?

הקב"ה באר ציפורניים, למה קוצצים אותם?

הקב"ה ברא לאשה שערות, למה היא מגלחת אותם? שתשאיר את הזקנקן הקטן שמבצבץ לו בגיל ארבעים וחמש.

הקב"ה ברא גוף שמסריח ומזיע, למה לשים דיאודורנט?

הקב"ה ברא יצר הרע, למה להילחם בו? זה הכי טבעי לחטוא.

הקב"ה ברא מחלות, למה לקחת אנטיביוטיקה?

בקיצור - הגישה של "הטבעי הוא הכי, אחי" זו לא גישה אמיתית, כי שום דבר בעולם לא טבעי באמת, בייחוד בתקופה זו

את לא אוהבת מי שבלי זקן, לעומתך רוב הנשים אוהבות גברים מגולחים

אם לפי התורה מותר לגלח במכונה - אז זה מותר, ואין עניין של "מה נכון " אלא כל אחד עושה מה שנראה לו טוב ומתאים לו אישית.

ייתכן שבעלך הוא לא זה שמשתנה בין רגע, אלא שההסתכלות שלך אליו משתנה בין-רגע כשהוא מגולח והוא נראה לך פשרני, וזו הקטנוניות שלך שאת להשתחרר קצת ממנה

והדוגמאות לא דומות - כי לגבי נידון זה, מובא בכל מיני מקומות שיש בכך מעלה (וגם לא כדאי לדבר בשם "רוב הנשים". וגם תלוי באיזו חֶברה).

אם כי נכון שמה ש"כך" באופו טבעי - לא תמיד צריך להישאר כך, בכל מיני עניינים.

ובוודאי לא נכון מה שכתבת בסוף. היא הרי חיה שם, ואומרת שהיא רואה עליו - איך את יכולה להגיד "מרחוק" שזה רק "ההסתכלות שלה" וזה "קטנוניות" (אם כי אכן נזהרת וכתבת "יתכן").

ואפילו אם זה היה "הסתכלות שלה", דווקא נשים אנחנו רואים הרבה פעמים שהיחס שלהן לכל מיני דברים "משתנה" לפי מראה, כי כח הדמיון פועל עליהם חזק. 

אבל כנראה כאן זה לא כך. מצוי מאד שההתנהלות ה"חיצונית", בפרט בדברים שמזוהים כבעלי זיקה ערכית (וכאן זה ברור לגמרי: הרי כל השינוי בא מתביעה "לא-דתית" של משפחתו), משפיעה על האדם. ובהחלט סביר שכאשר הוא רואה עצמו כך - הוא מרגיש יותר את אישיותו בכיוון הזה, וכן להיפך. אף כי לא צריכים להיות "תלויים" בזה.

אין ספק שבאופן מסורתי יהודים היו בעלי זקנים. כתוב "תער לא יעלה" וכו' . כך היה גם בדורות האחרונים במה שנוגע לשומרי מצוות. אומנם, מצאו היתר ע"י זה שטענו שתער זה רק ממתכת ורק אם יש שם להב אחד. אם התער עשוי עץ או פלאסטיק, הוא אינו תער. ואם מדובר במספריים, גם זה לא תער.

ישנן סיבות שונות לרצון להתגלח -- הזיעה מתאספת שם וזה לא נעים ואולי גורם לדלקות וכו'. אולי האישה מתלוננת על המברשת שנדחפת לה לתוך פניה... ואסור לשכוח שבדורות הקודמים היתה גם בעיה חברתית כי היו אנשים שרצו להצניע את היותם יהודים ואפילו בתוך החברה היהודית היו אנשים שרצו להצניע את היותם דתיים. זאת, כמובן, לא סיבה ראויה אבל יכולה להיות מאוד חזקה. היו גם חוגים, כמו ה"מתנגדים" למשל, שנהגו שהרווקים מתגלחים ורק הנשואים מתקשטים בזקנים. אולי, בתקופה ש"נאה" שווה "מגולח", זה היה כדי למצוא חן בעיני כלה פוטנציאלית? או, אולי, כמו שבאותם חוגים -- רק הנשואים התעטפו בטלית והרווקים לא, כך גם בעיניין גילוח.

אבל, באשר לדינמיקה שבין בני הזוג שמדובר בהם, אולי הוא זה שרוצה להתגלח לקראת הארוע, והטענה שלוחצים עליו במשפחה היא רק תרוץ? חוץ מזה, זה לא כזה נטל לעשות נחת רוח להורים. הרי זה רק לכבוד הארוע, לא כל הזמן. ואם זה לא מפריע לו -- אז למה לא? ההתערבות של הגברת ביחסים שלו עם משפחתו נראית כמו שתלטנות מצידה. היא תראה להם מי מנהל אותו -- היא או חמותה!

בענין רמת הדתיות שלו, או ההתמדה שלו בלימוד, קשה לתאר שיש לזה איזה שהוא קשר עם הזקן. זה תלוי באופי שלו, לא בזקן. מה שכן יכול להיות  -- כשהוא הולך לארוע ונחשף לבני משפחתו, שכנראה אינם כה קיצוניים כמו הכותבת, הוא משתחרר קצת מהלחץ שהיא מפעילה עליו. ואז ההתנהגות שלו כבר לא לטעמה. אחרי שעובר כמה זמן, ומשפחתו לא בסביבה, ואישתו כן בסביבה, הזקן הולך וגדל, והשפעתה של אישתו הולכת וגדלה ואז הוא מתאים את עצמו אליה, לא אל הזקן. [יהיה מי שיגיד שהבחור קצת חלש אופי...]

"אולי" . בנית תילי תילים  באויר והרחקת עדותך רחוק מן השאלה המקורית.

הרחקת לכת. 

נכון מאוד מה שריבקי כתבה: "ייתכן שבעלך הוא לא זה שמשתנה בין רגע, אלא שההסתכלות שלך עליו משתנה בין-רגע כשהוא מגולח והוא נראה לך פשרני, וזו הקטנוניות שלך שאת צריכה להשתחרר קצת ממנה" -- זה בנוסף להערותי הקודמות

הבנו שאישה שיש לה הערכה למראה  יהודי, שגדולי ישראל העידו שמחזק את יראת השמיים,  צריכה להשתחרר מהקטנוניות שלה.

ממישהו כאן. בפרט ממי שההודעות שלו בד"כ אינן בכיוון זה. אז זו נקודת השקפה שונה לגבי הרבה דברים, ולא צריך להציג כ"שיפוט אובייקטיבי".  

אם כי אכן, לא בהכרח ש"זקן" או היעדרו יגרום משהו באופן גלוי. ובוודאי שמדות טובות וכו', אינן תלויות דווקא בזה.

ב. לא טוב שיש מריבות.  כדאי לחשוב ביניכם איך משפרים את המצב בכללי. ולא ע"י טענות-הדדיות, אלא בחשיבה משותפת וברצון להרבות אהבה ואחוה.

ואם קשה לבד, אפשר להתייעץ עם מישהו מבין ענין ממש, מתוך נכונות של שניכם לשמוע ולהחכים וליישם.

בהצלחה.

אשה צריכה לעזור לבעלה, לא להיות שופטת בכירה ולקבוע מה רמת דתיותו כל רגע.

תתרכזי ברמה הדתית שלך. הוא בן אדם, עם רצונות שלו, ועם זה מתחתנים, לא עם פנטזיות (גם פנטזיות דתיות הן פנטזיות).

הנה אמרת שאת רבה איתו על זה? טעות גדולה. זה לא עניינך בכלל, זה עסק שלו, זה הגוף שלו.

אין  פה גם דבר נגד ההלכה בכלל, אחרת רבנים מגולחים רבים היו צריכים להיות בחרם.

הזקן עוזר לך להרוס את נישואייך ואת מידותייך הטובות, כי את רבה על שטויות.

ורוב עם ישראל עושה לא מעט דברים בגלל הזוהר אפילו כשזה אומר לבטל מצוות עשה (כגון לא להניח תפילין בחול המועד).

אז פתאום שזה דבר כזה אז אנשים אומרים "זה בקבלה" זה בכלל לא הלכה"...

לבטל מצוות עשה זה סבבה אבל לגדל זקן לא??? 

אבל רוב עם ישראל כן.

תשאלי את בעלך אם הוא מניח תפילין בחול המועד.

האם הוא מוריד את התפילין בר"ח לפני מוסף.

בחוה"מ לא מניחים תפילין - ספרדים, ובארץ ישראל גם אשכנזים - כי כך פסק השו"ע. כזהר. לא "ביטול עשה" אלא שאז לא זמנם, כמו גם בשבת ומועדים.

מה שעושים דברים "בגלל הזוה"ק", זה בדברים שפסקו פוסקי ההלכה, עפ"י מה שהיה בידם כנכון לפסיקה לציבור הרחב, או אנשים שנוהגים באופן פרטי, או עפ"י רבותיהם שנוטים לנהוג גם כנסתר.

מכל מקום, לגבי זקן - זה ענין של גירסאות בזוהר.

שם כתוב על מי ששולח ידו בזקנו. יש סיפור על רק ר' חיים מוולוז'ין שלא דקדק בכך באיזו הזדמנות, ותלמיד אמר לו: רבי, הזוהר.. אמר לו: תסתכל בזוהר שלי. ושם היתה הגהה "בתער".. כלומר: שכל חומר הדברים שנאמר שם עפ"י הסוד הוא על גילוח בתער.

והרב קוק זצ"ל מביא את המעשה הזה באגרותיו. אכן אומר ש"חוש היופי הישראלי" מודה שיותר מתאים עם זקן.. היינו: יש בכך "משהו".  אבל וודאי שאינה פסיקת הלכה, והעיקר שגם מי שמתגלח ידאג שזה יהיה עפ"י הדין.

מעבר לכך, לא ראוי "להתהדר" בהנהגות עפ"י עניינים שאינם הלכה פסוקה מוחלטת, אלא אם כן זו פריצת גדר במקום מסויים. וכאן - לא.

והרמח"ל גילח זקנו, וגם הרב המופלא, המקובל, הרב חיים כהן שליט"א, החלבן, לפי מה שראיתי תמונתו - הוא בלי זקן.. (לא שאני נגד חלילה - אני דווקא חושב שזה ממש לענין.. אבל זה אדם יכול להגיד לעצמו, ולא היכן שאחרים נוהגים אחרת, ועפ"י מה שמכוונים להלכה).

שאלה מעניינת..

אבל בטוח שלא היא זו שגורמת לנו להיות יותר יראי שמיים..

ואולי אם הוא מתגלח לאירועים של המשפחה מהצד שלו, אולי זה משהו במשפחה שגורם לו להתנהג כך?

(השערה בלבד)..

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות