קצת מבולבל..סתם נהניתי לשבת בבייביסיטר משעמם ולכתוב בפלאפון מילים שהתחברו למשו...
הבוקר עולה ושוב מתפשטת
תחושת כישלון וכאב
קרני השמש עודן מנסות
להמתיק זיכרון שצורב
עד אמש ידעתי כיוון בחיי
וסורטט לי השביל בבירור
ענן מעיב לפתע כיסה על עיניי
לא הבדלתי בין אדם לתמרור
איכה אורי? כה גדול הוא חשכי
מאיים ונראה במוחש
עד אנא יוסתר הטוב מליבי
רק חלל שחור שם מורגש
אמא אז שבה,בידיה סלים
סוחבת גבה השפוף
פניה זקנו,חרושי קמטים,
אך ביתנו בשמחתה אפוף
אתנחתא בים מחשבות הסוער
מאפשרת לקרן לחדור
לכבות את הכעס המבעבע,הבוער
כמו לבה הפורצת מבור
מחשבות חדשות ממלאות החלל
התקווה אז קרובה מתמיד
לא לשווא היה עד כה העמל
הוא יסביר עוד את פניו בעתיד...

