השאלה היא- למה אתה קורא להצליח? 

כדי לבנות בית בריא הם צריכים שלושה יסודות עיקריים-

אהבה

הערכה

מוכנות לוויתורים

שהם בבחינת החוט המשולש לא במהרה ינתק.

ואני אסביר, רק כי אני אוהב לחפור  

אחד הדברים העיקריים שהחיים מזמנים, במיוחד במע' זוגית והנהגת משפחה- זה עבודה גדולה על המידות, בעיקר במקומות

שבהם אין הסכמה של שני הצדדים. מה שמסכימים בד"כ הכל יפה ונעים, אבל מה שחולקים- זה כבר מקום לדיון וויכוח, שבסופו

של דבר יצטרכו להגיע להסכמה מסויימת, לפעמים לעמק השווה, לפעמים יותר לכיוון אחד מהצדדים.

כדי שהוויכוחים האלו, לא יהפכו לריבים סתם, לפגיעות אישיות ויאיימו למוטט את הבית שהם בונים, צריך שכל אחד מהצדדים-

מספיק יעריך את השני כדי להקשיב לו, מספיק יאהב את השני כדי להמשיך להישאר איתו למרות הקושי ויהיה מוכן מראש לוותר,

כי זה חלק מהחיים.

אז תגיד שזה נכון לכל בית- נכון. אבל ככל שפער הדעות הולך וגדל, ככה הדברים הללו חשובים יותר, כי הזעזועים יהיו חזקים

יותר, לא דומה וויכוח על האם להגיד הלל ביום העצמאות בברכה או לא בברכה לדיון האם להגיד הלל או תחנון- זה חינוך שלם

שעובר, ככל שהחיים יזמנו יותר קשיים(פרנסה, חינוך, להסתדר עם המשפחות וכו..) הדיונים יהיו יותר עמוקים ויותר נוקבים,

כי יש פה שיטות שונות לבחון את המציאות וסדר עדיפויות שונה, ויחסית השוני הוא גדול.

אז זו עבודה, אבל אין סיבה שזה "לא יצליח", אבל זה יותר קשה ומוכנות לוותר על דברים יותר משמעותיים, כי יש הבדל

באידיאולגיה הבסיסית והדתית ולא רק בפרטים.

זה בטוח לא הדוגמא שהיא רוצה להראות לילדיה- ולא כל חרדי היום תופס את הדת"ל כ"חוטאים ופושעים".

הכללה מאוד לא מהוגנת לטעמי.

אמור לתפוס חילוני/ה כפושע/ת? מאיפה זה בא לך? זה סטיגמטיות יתרה.

אין ספק שהמרחק בין דתיים לחילוניים גדול לעין שיעור מהמרחק בין חרדים לדתיים לאומיים. אין מה להשוות בכלל.

אם כבר, אם היו שואלים אותי איפה יהיה יותר קשה - ברור שיהיה יותר קשה דתי/ה עם חילוני/ה - מאשר חרדי/ה עם דתי/ה.

רוב החרדים המוחלט שאני מכיר אישית, ממש לא תופסים אותי כחוטא ופושע. 

(ולעומת זאת יש לי גם קרובים חילונים). ויש לי חברים טובים, שהם חרדים. ואני מכיר בנוסף עוד לא מעט חרדים, ומנהל איתם דיונים, וכן, אני יודע מה הם חושבים עלי או על דתיים לאומיים אחרים. כשלא מנסים בכוח לחדד את ההבדלים שיש, וכשלא מעלים נושאים לוהטים בכוונה כמו הגיוס - מגלים לפתע שב90 אחוז ומעלה מהדברים, אנחנו ממש דומים לחרדים (בניגוד לחילונים, שאליהם אנחנו דומים אולי אולי ב20 או 30 אחוז מהדברים. כי כל עניין התורה והמצוות שהוא רוב חיינו, לחלוטין לא דומה אליהם..) - וכן, גם החרדים מבינים שהדתיים הלאומיים הם לחלוטין לא "חוטאים" ו"פושעים". אלא, אולי, ההשקפה שונה, ההדרכות שונות - זה, אגב, יש הבדל גם בין חרדים ספרדים לאשכנזים, סתם לידיעה - אבל זה ממש לא הבדלים שהופכים אדם ל"לא שומר תו"מ", רק כי הוא דתי לאומי...

יאללה גם אני הפכתי לתת אדם?

גם אם אני לא ממש כמוהם היום, יש לי הרבה כבוד לאנשים בגלל האופי והמידות שלהם, בלי שום קשר לדעות...

נחמד. נעים להכיר.

בעצם יודעת מה, אולי באמת ראיתי יותר כבוד לאדם -כאדם בחיי, ממה שאת ראית.

בואי נסכם בזה שמיצינו את הויכוח, לפחות בגלל שעדיף מאשר להמשיך...

הצלחה.

אבל הבת של הרב עובדיה זצ"ל התחתנה עם בחור ישיבה ממרכז.

ואני לא יודע מה יותר חרדי ממנהיג ש"ס.

נכון שהיא מעידה על עצמה שהיא שונה קצת ומעריכה את אביה על היכולת לראות את זה.

אבל אם הגר"ע זצ"ל יכול להסכים שהבת שלו תתחתן עם דת"ל, אז כל מי שלא כנראה מערער על סמכותו התורנית של הגר"ע

זצ"ל.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/265480

ראיון איתה לאחר מותו של הגר"ע.

אז בטוח שיש על מי לסמוך לעניין הזה, ונכון שאם היא רואה בעצמה חרדית לכל דבר היא לא תצא בכלל עם דת"ל, כי זה

מחוץ לתחום, כמו שאני מניח שהרבה בנות דת"ל לא יצאו עם אברך מישיבה חרדית, כי זה מחוץ לתחום שלהן.

אבל אם היא כבר יוצאת עם דת"ל, אז היא כבר מוכנה להיפתח לזה. זה משהו אחר, ושהסביבה תלמד מאחד מענקי הדור

האחרון.

אם את חושבת כך- את פשוט לא מבינה מה ההבדל בין חרדי לדת"ל.

ההבדל הוא לא במצוות, או בחשיבות התורה, או ההקפדה על המצוות.

עצוב שיש תפיסה כזו.

ההשקפה היא מקום השוני, דת"ל רואה את מדינת ישראל כ"ראשית צמיחת גאולתינו", 

דת"ל רואה את עבודת ה' בהקמת מדינה תורנית לחלוטין, ע"י פעולות בתוך העולם הזה,

לבנות חברה שכולה מורכבת מאנשי תורה ואנשי קודש, מאחרון הפרולטריון ועד למנהיגיה

ואנשי הרוח שלה. 

חרדי לא רואה במדינה שום דבר כזה- הוא רואה במדינה מרידה בה' ומלחמה ברצונו, רואה

בשיתוף פעולה איתה התחברות עם רשעים, רואה עניין אך ורק בד' אמות של הלכה בדיוק

כפי שהיה בגלות כי הוא עדיין רואה את עצמו בגלות, מלבד קדושת אדמת ארץ ישראל שבה הוא

חי.

ההבדל הוא כלל לא בקים מצוות, או בהקפדה עליהן.

מי שלא מקפיד על הלכה זה עניין אחר, שבבני"קים יש לחרדים מספיק. אבל זה לא ההבדל בין חרדי לדת"ל.

על המצוות. כל ההבדל בין חרדים לדתיים לאומיים - צריך להיות בהגדרה "לאומי". השקפתי נטו.

אני מכיר אותם, את החברים ואת המכרים החרדים שלי, לא את.

אולי ישנם כאלו שבאמת תופסים ככה וככה, אבל הפער בין דתי לחילוני תמיד יהיה גדול יותר.

את מנסה בכוח להראות סטיגמה שבחתונה בין דתי לחילוניה יהיה "כבוד הדדי" לעומת חתונה בין חרדיה לדתי לאומי שבה הכבוד ההדי הזה לא יהיה - זה הטיה לא מהוגנת, ולא סבירה. אם בחתונה של דתי-חילוניה, יכול להיות כבוד הדדי - קל וחומר שבחתונה בין חרדי/ה לדתי/ה יכול להיות כבוד הדדי כזה. וכמו שאמרו מעלי - מי שתראה בך חוטא ופושע, לא תתחתן איתך מראש.

לגבי איך שאת מגדירה אותי, זה עניין שלך כלפי עצמך. כל אחד מגדיר את עצמו, ולעצמי, אני אחליט איך אני מגדיר את עצמי אם אני בכלל רוצה להגדיר. 

אולי את הדוגמא בעיניהם לדמות דת"ל ולכן הם רואים את זה כך?

לא מתוך מקום של העלבה, אלא פשוט כי זה יכול להיות סיבה מאוד טובה לשוני בין הרגשות של אנשים שונים-

מי שנראה לחרדים כמקיים מצוות כמוהם אך חולק בהשקפה מקבל יחס אחר מאשר מי שנראה בעיניהם כמקיים

פחות מצוות.

לדוג' הקפדה על צניעות, צורת דיבור, שמירת נגיעה- מי שלא ישמור את אלה יראה לחרדים כמי ששומר פחות מצוות,

אבל מי ששומר את כל אלה כמו כל אחד אחר אצלם יתפס אחרת.

ומחילה אם היה עלבון בזה, זה פשוט נראה לי הגיוני כהסבר למציאות של שתי חוויות שונות.

אולי זה פשוט בגלל סוג החרדים, לא דומים אשכנזים לספרדים, בעלז לוויזניץ וכו'...

את מעידה שלא כך- אני מקבל את דברייך.

לא התכוונתי לצייר אותך כלא הלכתית או לא מקפידה בהנ"ל.

אני לא מכיר את היחס הזה כדת"ל, ודווקא מכיר הרבה חרדים ולא בדרך של קשרי עבודה, אלא הכרה

קצת יותר קרובה, לכן אמרתי שאולי זה יחס ספציפי כלפי כל אחד ואחד ולא כללי.

אל תוציאי מדבריי מה שלא אמרתי בהם, תודה

אגב - זה תלוי לא לעצם ההגדרה דתי או חרדי - אלא לגופו של אדם. הם גם יגדירו חרדיה שהולכת עם חולצות בטן, כ"פחות דתייה מהם", וגם יגדירו חרדיה שלא שומרת איסור נגיעה, כ"פחות דתייה מהם" - בדיוק כמו אצל הדתיים.

כמו שאמרתי - ההבדל בין חרדי לדתי לא צריך להיות ברמת ההקפדה על המצוות, בכלל לא. דתי לאומי - שונה מהחרדי, בעיקרון - בגלל התפיסות הלאומיות שלו.

הרב קוק, שהוא פחות או יותר אבי התפיסה הדתית לאומית שממנו היא צמחה - היה נחשב למעשה לחרדי לכל דבר. אבל בעל תפיסות לאומיות, וזה מה שבידל אותו מה"חרדיות" המוכרת כיום.

למעשה, ההגדרה "דתי לאומי" היא מטעה - כאילו היא מתירה לדתיים לשמור פחות על התורה והמצוות מהחרדיים כי "אנחנו לא חרדים".

אז לא כך היא. כולם צריכים להקפיד על התורה והמצוות ולא לחפף - לא דתיים ולא חרדים.

וכמו שכבר כתבתי בעבר, את יכולה כבר להפסיק עם העויינות והתקיפה האישית - נראה לי שאנשים כאן כבר קלטו את זה, אז די...

ולא, זה לא היחס לכל הדתיים, ממש לא. את מעוותת. לא יודע אם בכוונה או מתוך הסתכלות מוטעית.

של אהבת ישראל וקבלת האחר יהפוך יום אחד לשנאת חרדים ואהבת חילונים.עצוב מאד מאד.

מתחילה לחפש מעכשיו מקומות לחנך בהם את ילדי.

עולם הפוך.

צריכים משיח דחוף אמאאאאאאא (דמעות)

אל ייאוש, יש הרבה מקומות ואנשים שתמצאי את זה, לא צריך להתרגש, מכיר את התחושה שלך,

אבל מצאתי בהחלט שיש הרבה מקומות בהם אהבת ישראל הכוללת אכן נמצאת בלי אנ"ש ובלי סקטור מסויים,

בלי לפחד להאמין בדרך שבה אנחנו הולכים.

ובכל מקרה- צריך משיך דחוף!

מה יהיה?????

בשביל מה אני מתאמצת לנסות להכיל כל התנהגות הכי הזויה שיש לידי אם בסוף אנשים רק מחכים מסביבי לבלוע אחד השני,למה???

דווקא חוסר שביעות הרצון שלך מהקטנות מעידה על גדלות. הרב זצ"ל משתמש במושג גדול כ-מכיל פרטים ומקשר ביניהם,

ואפשר, שדווקא המשבר שלך הוא כדי למצוא מקום של גדלות - שמכיל את הפרטים כולם לא רק את עצמו.

זו שיטת הרב זצ"ל- להכיל את כל השיטות, כי בכולן יש שורש של אלוקות- אחרת הן לא היו מופיעות.

בעז"ה תמצאי כוחות ומקום נכון לפרוח אל הגדלות הזו. אל ייאוש- הכל נועד בשביל להביא אותך אל מקומך הראוי שבו 

ייטב לך באמת.

בהחלט מעודד.

לא הייתי קוראת לזה משבר ב"ה, טוב לי מאד מאד איפה שאני נמצאת.

סתם הוויכוח הזה...

טוב, ממהרת לחתונה, בקצב הזה לא אגיע היום (בדיוק חשבתי על זה שזו חברה שההורים שלה הם זוג של חרדית ודת"ל ממש דוס . באמת )

אם כי חרדית שמתחתנת אם דת"ל, היא כבר משנה את ההגדרה שלה- לדת"ל.

כך שמה שאולי יהיה שונה זה סגנון-תרבות החיים והמשפחה. (יקבלו/לא יקבלו וכו)

בגדול, אם כל אחד מהם יהיה מוכן ללכת לקראת השני, ובידיעה שבכל מקרה את הבסיס הטוב של שמירת תורה ומצוות יש לשניהם - אזי, כן, לדעתי, זה יעבוד (ואני לא מדבר כרגע על ההקשרים עם המעגל השני של קרובי המשפחה, אלא כרגע אך ורק הזוג עצמו וילדיהם שיהיו).

העניין הוא שלרוב נראה לי בזוגות כאלו שנוצרים, בסופו של דבר תיווצר נטייה גדולה יותר של אחד מהצדדים לכיוון הצד השני, עד שזה כמעט יהיה בית חרדי לגמרי/דתי לאומי לגמרי. לא שזה רע, חלילה - אלא זאת פשוט מציאות שקיימת. כי לחיות בעירוב מתמשך של דעות והנהגות, יהיה קצת קשה, בסופו של דבר, ומטבע הדברים שכאשר מתפשרים פעם לכאן ופעם לכאן, בסוף יהיה זה שיתפשר יותר לצד השני...

לא התאים לה

בבירור. אין מה להשוות בכלל.

ההבדל בין חרדים לדתיים מסתכם בעיקר בהשקפה - ב90 אחוז מהדברים שנוגעים לדת - אין הבדל כל כך עקרוני ביניהם שאי אפשר להסתדר איתו. זה לא שאת לא שומרת בכלל בין בשר לחלב והוא כן, ואתם מתלבטים האם הילדים ישמרו או לא. שניכם שומרים שבת, שניכם שומרים כשרות - אולי הוא מקפיד על מהדרין - אבל זה לא הדבר שיפיל נישואין - שניכם שומרים טהרת המשפחה (מה שלחלוטין לא נכון אצל דתי וחילוניה) - אז יוצא מכך שעיקר ההבדל הוא בהשקפה הרחבה, שהיא קצת פחות נוגעת לחיי הנישואין בפועל - לא מין הנמנע שבבחירות לקלפי הבחור יצביע מפד"ל והבחורה תצביע לש" או אגודה, או לא תצביע בכלל - לא יקרה שום דבר לנישואין מזה.

מפה לבנה ביום העצמאות יכול להיות סלע מחלוקת גדול בזוג דת"ל-חרדי דבר שלא יהיה מול דת"ל

וכן עוד דברים שעל הקו הדק בין דת\ ומדינה

מאשר הפער היומיומי והמתמיד בחיים של חילוני/ה עם דתי/ה? אין מה להשוות בכלל...ועל זה בעיקר דיברתי.

מפה לבנה ביום העצמאות - אם זה כזה ביג דיל לאחד הצדדים, שילכו לרב כלשהו שיוסכם על שניהם, אם יש כזה - והוא בחוכמה וברגישות יפסוק להם מה לעשות. אני לא רואה חטא בכך שהאיש יוותר על המפה הלבנה בשביל הרגשות של אשתו, ומצד שני שהאישה תשכיל להבין שזה חשוב לבעלה ביום העצמאות...

כמו שאמרתי - איזונים. הרבה יותר קל לאזן בין שני דברים שכמעט זהים לגמרי, וצריך רק להוריד קצת מכאן או להוסיף קצת לשם, מאשר לאזן בין שני דברים לחלוטין לא קרובים אפילו.

אם נשווה את זה למשקולות אבנים, המשקולת הזאת שמשווה בין שני משקלים שמונחים בשתי הכפות - אם ניקח משקל אחד של, נניח, 10 קילו, ואחד של 11 קילו - הרבה יותר קל יהיה למצוא דרך לאזן ביניהם, מאשר לאזן בין משקל של 10 קילו למשקל של 2 קילו...

ואת כ-ן היית מתחתנת מצידך עם חרדי?

באופן כללי חרדית לא תרצה להתחתן עם דת"ל, 

אז מסתבר שזה כן משנה, לפחות לפי מה שאמרת. עיקרון בסיסי של לא לצפות מאחר יותר מעצמי..

ככה לפחות לימדו אותי 

אז את בעצם טוענת שאין סיכוי שהם באמת הצליחו?

את באמת חושבת שאין שום סיכוי לזה להצליח? בלי קשר למה שכתבת בשורה השנייה - הוא לא כתב האם לדעתך כדאי להיכנס לזה - הוא שאל האם נראה לנו שזה יכול להצליח, בתנאים כלשהם. את חושבת שלא?

אם הוא חרד"ל כבר אמרו כאן שההבדל לא משמעותי בחיי היומיום

הרי אין מדינה בתוך הבית, ובחיים הרגילים אין הבדל

מבחינה חברתית זה התמודדות לא פשוטה, כמו כל שנים שמתחתנים משני חברות נפרדות, אבל זה יכול להצליח

אם הוא דת"ל שמחפף, ומחפש קולות, ויש לו אינטרנט בלי חסימה, והיא חרדית חנוקה - זה לא ילך, אבל יש חרדים חפיפניקים, כך שיכול להיות שזה יכול להסתדר

אבל כאן זה יותר מסובך, כי לפי ההתרשמות שלי חרדי חפיפניק בדרך כלל הוא אחד שיודע שזה לא בסדר, והוא "מורד" במוסכמות, ועצבני על המימסד, משא"כ דת"לי חפיפניק זה הגישה שלו לחיים, והוא לא מבין מה אתה רוצה ממנו, וזה יכול לעשות פיצוצים בבית

ושוב, גם זה יכול להצליח - על כל פשעים תכסה אהבה. תלוי כמה מידות טובות יש לשניהם

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי